אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה


מאמרים בנושא פילוסופיה

תיאולוגיה ופילוסופיה בהגות ימי הביניים

את ההגות של ימי הביניים ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות שכל אחת מהן מתייחסת באופן ייחודי לקונפליקט בין אמונה לבינה, בין הפילוסופיה לתיאולוגיה. לפני שאתייחס לכל תקופה בנפרד, אדון בקו המחשבה התאו-פילוסופי של ימי הביניים באופן כללי.

סימון דה בובואר בפגישה עם צ'ה גווארה וז'אן פול סארטר

בין פוסט מודרניזם לפמיניזם : סימון דה בובואר

הפוסט מודרניזם או הפוסט סטרקטואליזם צץ בצרפת החל משנות ה 60 כביקורת לסטרקטואליזם וכתגובה לגישות מרקסיסטיות ואקזיסטנטיאליות שהיו נפוצות שם מאז סיום מלחמת העולם השנייה. הקו המרכזי המאחד הוגים פוסט סטרקטואלים (קלוד לוי שטראוס, לקאן, דרידה ו-מישל פוקו) הוא התקפה על התפיסה לפיה האני נתפס כישות אוטונומית, קוגיטו קרטזיאני, במנותק מתכתיבים של שיח חברתי.

לודוויג ויטגנשטיין (26 באפריל 1889 – 29 באפריל 1951)

על וויטגנשטיין – מתוך "שאלת העצמה"

וויטגנשטיין כותב: כל מה שניתן להיאמר ניתן להיאמר באופן בהיר. ואני שומע מתחת לזה: מן הדין שיאמר באופן בהיר. לבי אליו. אף על פי שידעתי עד כמה מילים בהירות יכולות לשקר, הנה, מעולם לא נגמלתי מן הדרישה ליושר, לפשטות, לבהירות העומדת בבסיס תביעתו של וויטגנשטיין.

ברוך  שְׂפִּינוֹזָה (24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677)

שפינוזה: טבעה של הנבואה

במאמר זה, בחרתי להתבסס על מקור שנראה לי כאחד החשובים והרלוונטיים ביותר לנושא שעל הפרק – הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה. לפיכך, כפי שאתם יכולים לצפות מראש, אתרכז סביב המסה התיאולוגית – פוליטית שלו, הפרקים הראשונים שלה שמוקדשים לנבואה.

ארתור שופנהאואר (22 בפברואר 1788 - 21 בספטמבר 1860)

להבין את שופנהאואר בימינו אנו -או- המדריך להכרת הקיום האנושי להשקפתו

האדם מתקשה ביותר להיות מאושר. זאת משום שבתוך תוכנו קשה למצוא את האושר ואילו בעולם הרחב יתכן שכלל אינו קיים. למרות זאת ואף על פי כן מחפשים כולם את "האושר". האידיאל של כולם הוא להיות מאושרים, ולשם כך אנו משקיעים משאבים נפשיים וחומריים רבים.

ז'אן-ז'אק רוסו (28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778)

ז'אן ז'אק רוסו והשקפתו הפוסט מודרניסטית והאנטי גלובליזציה

ישאל הקורא, מה לרוסו יליד תחילת המאה ה –18 ולפוסט מודרניזם מושג של המאה ה-21? והרי לו היה רוסו כאן אתנו בתקופתנו סבור יהיה מן הסתם בתחילה כי טעה והגיע לכוכב אחר אך לאחר שיחה עם האנשים וקריאת עיתונים יבין כי האנושות נשארה אותה אנושות על חולשותיה ופגמיה ואף התדרדרה ואילו הטכנולוגיה המדעית התפתחה באופן מדהים. לו היה מצייר רוסו גרף היה הדבר נראה כך ומסביר את מהות הפער בין שני במשתנים.

ז'אן-ז'אק רוסו (28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778)

רוסו, מוסר ומצפון

בספרו המפורסם "אמיל" Emile ז'אן ז'אק רוסו מכניס ממד ייחודי לחשיבה המוסרית שלו, המצפון. אותה הפקולטה בנפשו של האדם מבצעת את הפונקציה שמיוחסת בפילוסופיה לבינה.

רנה דקראט (1596-1650). דקארט הדגיש באופן נחרץ כי קיימת הפרדה בין הגוף לנפש וזאת היות שסבר כי קיימת בעיתיות רבה בדבר קיומם של הגופים והגדרתם . לפיכך דווקא הנפש היא ההיפוך המוצק והודאי שקיים אצל האדם ואילו הגוף מוטל בספק.

גם פילוסופים מתים לפעמים….

הפילוסוף יושב בכורסתו בסלון ביתו ומהרהר: כל חיי אני חושב ומכין עצמי לקראת סופי ועד היום איני יודע בוודאות מה משמעות הדבר ככל שהישגי המקצועיים והכלכליים גבוהים יותר וגם מחיי האישיים רווה אני נחת, כן המדקרות והספקות שבלב מתעצמות דוקרות ודוקרות ומחפשות תשובות ומה אומרים עמיתי אלו שכבר אינם ולמעשה יודעים הם את התשובות אך אינם יכולים להודיעני דבר עקב מצבם. כיצד התיחסו הם לתופעה זו בטרם סופם ?

בְּלֶז פסקל (בצרפתית: Blaise Pascal;‏ 19 ביוני 1623 - 19 באוגוסט 1662)

שלום אנשי המאה העשרים ואחת באתי לבקרכם

"שמי בליז פסקל, נולדתי בשנת 1623 ומתתי בשנת 1662, כלומר ביליתי על פני האדמה הנכבדה הזו רק 39 שנים. ידוע לי כי בתקופתכם אדם הנפטר בגיל זה עדיין נחשב כצעיר אולם בעידני סוף ימי הביניים (החשוכים, כפי שאתם מכנים זאת בטעות) תוחלת החיים שלי - זו, אף היתה גבוהה מהממוצע.

בני האור ובני החושך / ריינהולד ניבור, הוצאת שלם

התיאולוגיה של ריינהולד ניבור

בשנות ה 20 המוקדמות, כיהן ניבור ככומר בעיר דטרויט. הקשר הבלתי אמצעי שהיה לו למעמד הפועלים גרם לו להתקרב מעט להיבטים מסוימים בראיית העולם המרקסיסטית. ניבור הזדהה עם אי השוויון וההשפלה שלה זכה פועל תעשייה פשוט. עם זאת מעולם הוא לא אימץ את האמונה שראורגניזציה חברתית וביטול הבעלות הפרטית יהוו פתרון של ממש לתחלואי החברה המודרנית

עמנואל קאנט (22 באפריל 1724 - 12 בפברואר 1804)

מי מפחד מעמנואל קאנט?

הסיבה שבחרתי לעסוק דווקא בנשגב נובעת מהעובדה שמעט אנשים באמת מבינים את פשרו למרות שרובנו מרבים להשתמש בו כמונח נפוץ בפרקטיקה היומיומית. לרווחתם האינטלקטואלית של קוראי כתב העת "אימגו", החלטתי לעשות סדר בבלגאן ולהבהיר, היכן שצריך, עיוותי תפיסה ואי הבנות. קאנט, בניגוד להגל למשל, ייעד את הפילוסופיה שלו לציבור הרחב. בכוונתי להמחיש כי אותה הפילוסופיה אכן נגישה לכל מי שיחפוץ בה.

אַפְּלָטוֹן (427-8 או 423-4 לפנה"ס - 347-8 לפנה"ס)

זמן ונצח אצל אפלטון

מושג הזמן לא זכה להתייחסות אחידה אצל היוונים. הומרוס התייחס לזמן כתקופת חיים שניתנה לכל אדם עלי אדמות או ככוח החיות שיש לכל אחד מאיתנו, כוח שהוא מוגבל מטבעו

תוקידידס: אתונה, מוסר ומלחמת הפלופוניס, חלק ב

עבור רבים נחשב תוקידידס לאב המייסד של הריאליזם הפוליטי. עד היום, 2500 שנה אחרי, מצטטים מדינאים את עבודתו של תוקידידס, ההיסטוריה של מלחמת הפלופוניס (The History of the Peloponneesian War), ורואים בה אבן יסוד למדיניות של ריאל פוליטיק real politik

תוקידידס (460 בקירוב - 395 לפנה"ס)

מוסר בפוליטיקה ויחסי חוץ: חלק א

מאמר זה שולל את האפשרות של הוצאת החשיבה האתית מעולם המושגים של הריאליזם. היא מחפשת להוכיח שהגותם של ריאליסטים קלאסיים אינה פשוטה וחד ממדית והתעמקות בכתביהם תוליד משנה אתית מורכבת ועשירה. לשם כך נבחר תוקידידס כמייצג של הריאליזם הקלאסי

היידגר: מטאפיסיקה ועוצמה מול אומנות וחירות

מטרת המאמר הוא לבחון כיצד היידגר הבין את המאורעות של תקופתו וכיצד הוא פירש אותם פילוסופית. מהבחינה הקונספטואלית, מורכב המאמר מארבעה חלקים

גאורג וילהלם פרידריך הגל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel;‏ 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831)

פסיכולוגיה התפתחותית - הגל ופרויד

דיאלקטיקה מוגדרת כהתנגשות של רעיונות (תזה ואנטיתזה) מנוגדים ולבסוף הגעה לפתרון שיכלול שלוב של הניגודים (סינתזה). כפי שמאמר זה טוען, ההתפתחות הפסיכולוגית של נפש האדם מגיל הילדות עד לבגרות היא תהליך דיאלקטי רב תהפוכות שלבסוף מגיע לפתרון בדרך כזאת או אחרת. הדרכים שמאמר זה יכלול צועדות על שני שבילים שבנקודות רבות מקבילים זה לזה ואילו באחרות מתפצלים זה מזה. הדרכים שבחרתי להציג הן אלו של הפילוסוף פרידריך הגל ושל הפסיכו-אנליסט זיגמונד פרויד.

Raphael, School of Athens, 1509

עלייתו של הסופיסט המודרני

עד כמה שנדמה לנו שהאנשות מתפתחת ומשתנה ללא הרף, ישנם מאבקים קדומים שמסרבים להעלם. הם יכולים להופיע לאורך ההיסטוריה בצורות שונות אבל אלו עדיין אותם מאבקים ישנים. אחד ממאבקים קדומים אלו הוא בין סוקרטס לסופיסטים.

השליח של כוחות האור: חייו מותו ותורתו של ד"ר משה קרוי

משה קרוי: חייו מותו ותורתו

נהוג לראות את הפילוסופים למיניהם כאנשים שיושבים במגדלי שן באקדמיה דנים בתיאוריות מסובכות והשפעתם והשראתם על בני האדם שמסביבם היא לרוב מצומצמת עד אפסית. בישראל נהוג שפילוסופים יעסקו בעיקר בניתוח פילוסופים של העבר והם אינם ידועים ביותר. בישראל יש לכך רק כמה יוצאי דופן בודדים, ישעיהו ליבוביץ, אסא כשר והאיש המוזר והמעניין שבכולם, אדם בשם משה קרוי שהשפעתו על החברה הישראלית לא הייתה קטנה כלל וכלל וניתן להרגיש אותה אפילו היום. במאמר זה נסקור את התיאוריות השונות והמוזרות של קרוי ואת חייו המוזרים לא פחות.

שיבולת השדה

המשביר לכל עם הארץ

ממשברי ים אל שֶׁבֶר בר, משיבולת מים אל שיבולת בשדה

פילוסופיית הטבעונות בראי הצדק

פילוסופיית הטבעונות בראי הצדק

בני אדם מחויבים לחובות הצדק של בעלי החיים בדיוק כפי שהם מחויבים לחובות הצדק כלפי בני האדם. הראשונה בחובות אלו היא החובה להימנע משימוש בבעלי חיים וצריכת מוצרים מן החי, ויש להעניק ליצורים החיים את הזכות לחיות באופן התואם את כבודם כיצורים חיים.

הנרי דיויד ת'ורו

עיון במבחר כתבי הנרי דיוויד ת'ורו (חלק ב)

חלק זה של המאמר יעסוק באי ציות אזרחי: בין אזרח למדינתו. תורו מציב את היסודות לא רק לתפישת עולם אזרחית המבוססת על עקרונות הצדק אלא גם את היסודות של עקרון המעורבות החברתית והאזרחית. תורו מתבונן במציאות ושואל שאלות חמורות, הוא שואל את שאלת מהותה של האומה האמריקאי בדורו ותוך כדי מציב את היסודות לתפישת עולם אזרחית המושתת על עקרונות הצדק והמוסר.

מלקולם אקס / מהפכה היא כמו שריפה ביער

מלקולם אקס / מהפכה היא כמו שריפה ביער

זהו הספר הראשון בעברית על האיש המרתק, האיש שקרא למהפכה ולהכרה בשחורים כשווי ערך בארצות הברית. הספר ערוך באופן כרונולוגי, מיוני 1963 ועד מרס 1965 – ארבעה ימים לפני הרצחו, ובו מובאים טקסטים – נאומים, ראיונות וכו' – המציגים את התפתחות השקפותיו החברתיות והתרבותיות של מלקולם אקס. לסדר הכרונולוגי בספר זה חשיבות מיוחדת כיוון שמלקולם עובר תהליך ראוי לציון. לקראת סוף הספר יש מקבץ של דעותיו של מלקולם אקס על נושאים ספציפיים, ובסופו אחרית דבר של יעל לוטן, שמהווה איזשהו תהליך למה שאני עברתי בקריאת הטקסטים – מרתיעה להערצה.

שפינוזה והוכחת קיומו של אלוהים

בהנחה 11, פרק 1 בספר אתיקה, טוען הפילוסוף ברוך שפינוזה שאלוהים או סובסטנציה שמכילה אינסוף תארים, כשכל אחד מהם מבטא מהות אינסופית, קיים כהכרח:

עמנואל קאנט- חשיבה ומוסר

עמנואל קאנט- חשיבה ומוסר

עבור קאנט קיימת מתיחות תמידית בין היכולת להעריך שכלית את הדבר כשלעצמו (נומנלי) ובין הדבר כפי שהוא נתפס עבורנו (פנומנלי). האובייקטים הנתפסים על ידי האדם החושב נקבעים במונחים של חלל וזמן. כשאותם אובייקטים מופשטים מהאלמנטים של חלל וזמן אנו נכנסים לתוך אזור דמדומים של חשיבה א-קוהרנטית ללא היכולת להגדיר במדויק שום דבר, יכולת ההמחשה אובדת לנו.

הנרי דיוויד תורו

הנרי דיוויד תורו: עיון במבחר כתביו

ישנם אנשים שבחייהם לא ביקשו פרסום ותהילה, לא ביקשו להיות עשירים בעלי ממון או אנשי שררה בעלי כוח. ביקשו הם דבר אחד בלבד שהשתדלו להשיגו בדרך חייהם הייחודית שבחרו – להשפיע. הם טענו כי לא ממון וכסף, לא שררה, כוח ושלטון הם החשובים כדי לייצר השפעה אלא ההשפעה המשמעותית ביותר היא זו התודעתית והערכית על בני האדם. אם תצליח לשנות או לעצב את דרכי המחשבה שלהם – תוכל לייצר מהפכה בחייהם. למען יידעו הדורות. הנרי דייוויד תורו ידוע כאחד מגדולי הסופרים האמריקאים לדורותיהם. אולם בחייו היה תורו אדם בודד, גלמוד, לא ידוע ולא משפיע כפי, שאולי, שאף להיות

על מוסר ורגשות בימי הביניים לפי תומס אקווינס

על מוסר ורגשות בימי הביניים לפי תומס אקווינס

התיאוריה של תומס אקווינס אודות הרגשות גורסת כי על-מנת שרגש יווצר יש צורך באינפורמציה חיצונית הבאה ממקור אחר, וכן בשיפוט של אותה אינפורמציה. עיקרון העל בו נוקט אקווינס הוא הילומורפיזם. רעיון זה הינו אריסטוטלי ביסודו וטוען כי הצורה שוכנת בתוך החומר. כלומר יש קשר הדוק בין הרוח לחומר, וכך הם בעצם פועלים כיחידה אחת. עיקרון זה חשוב לנושא הרגשות של אקווינס, שכן הוא מאחד בין גוף לנפש. כלומר, השיפוט הרגשי עשוי להיות הן בנפש והן בגוף. כשמתעורר בנו רגש אנו בעצם פסיביים, והוא מניע אותנו כתגובה נפשית ופיזית לעולם החיצוני.

הפילוסופיה בימי הביניים – האמנם חלל ריק?

רבים טוענים כי המחשבה בתקופת ימי הביניים מהווה מן "חלל ריק" בין מחשבת העת העתיקה הפורה לבין תקופת הרנסאנס המסמלת את ההולדה המחודשת של הראשונה. ואולם, חשיבה זו הינה מוטעית מיסודה.

פילוסופית המוסר של ימי הביניים על פי אבלאר

פילוסופית המוסר של ימי הביניים על פי אבלאר

שיטתו של אבלאר, אדם המתפתה לעשות מעשה לא מוסרי, אך כובש את יצרו, ולא מראה מוכנות ממשית לעשות את המעשה נחשב כמוערך יותר. בנוסף, ישנה חשיבות רבה למודעות של האדם הנוקט באקט מוסרי.

החוק המדיני בימי הביניים -  תפיסתו המהפכנית של מרסיליוס

החוק המדיני בימי הביניים - תפיסתו המהפכנית של מרסיליוס

תקופתו של הפילוסוף האיטלקי מרסיליוסמפדואה התאפיינה בחוסר יציבות שלטוני אשר נבע בעיקר מהמאבק בין הנסיכים ששלטו בפן המדיני מחד, לבין האפיפיור והכנסייה ששלטו בפן הדתי מאידך. מרסיליוס הושפע מאוד מהמתח אשר שרר בין שתי הסמכויות, ולפיכך פיתח תורה מדינית יוצאת דופן ומהפכנית לתקופתה.

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

הייתכן מעשה או מחווה מוסריים אותם אדם עושה לרעהו המבוססים לחלוטין על אלטרואיזם, ואולי יותר מכך – האם מושג האלטרואיזם כשלעצמו משקף מצב אפשרי של נתינה מזוככת ע"י האדם מבלי שיצפה לתמורה פיזית או רוחנית כלשהי? פילוסוף ימי הביניים תומס אקווינס נתן על כך את הדעה בהגותו את מושג "העונג".

הנצפים ביותר