אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ביקורת חברתית


אמיל שופאני ראיון

האב אמיל שופאני (1947) הוא יליד ותושב נצרת. הוא איש ציבור, מחנך ואיש דת ערבי-נוצרי, פעיל שלום שפועל למען סובלנות ושיח יהודי-נוצרי-מוסלמי, והמנהל של תיכון אל מוטראן בנצרת. האב שופאני עוסק בהנחלת מורשת השואה לערביי ישראל, ובמסגרת זו הוביל מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין. על עבודתו זכה האב שופאני ב-2003 בפרס אונסק"ו לחינוך לשלום.

גולשים קשישים: עזרו להם לגלוש... עד הסוף

אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסייה בעייתית מאוד לעצמה ולחברה, בכול המובנים. בצד הצרכים החומריים שחיוניים מאוד בחיי היום יום שלה, ישנם צרכים נפשיים, שלא זו בלבד שעומדים בפני עצמם אלא שיש להם השלכה ממשית על מצבם הפיסי של הקשישים. המתווכים בתקשורת ובתרבות מתעלמים מן הביקוש, הטלוויזיה היא מדיום פסיבי. האינטרנט- אקטיבי.

שלוש נשים ערביות משתחררות בריגיט גבריאל, נוני דרוויש, וואפה סולטן

שלוש נשים ערביות משתחררות מהאינדוקטרינציה הערבית- מוסלמיתשלוש נשים ערביות: לבנונית- נוצרית, מצרית- מוסלמית וסורית- מוסלמית. המשותף לכולן: הוקעת תרבות השנאה ללא מוסלמים, עידוד האלימות וההימנעות מביקורת עצמית.בריג'יט גבריאל- ערביה נוצרייה מלבנון- בריג'יט היגרה לארה"ב ב- 1980. היא עוסקת בהפקת סרטים. אחד הסרטים שהפיקה עוסק באסלאם הרדיקלי, וכותרתו:"דיבוק- מלחמת האסלאם הרדיקלי במערב". לפני מספר שנים היא הקימה ארגון בשם: "הקונגרס האמריקאי למען האמת", שמטרתו להביא למודעות מפני סכנת האסלאם הקיצוני. לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה היא פרסמה מכתב תמיכה בישראל.

וודסטוק 40 שנה לפסטיבל - מדוע הוא כה מיתולוגי?

הכרזה

הכרזה המקורית של פסטיבל וודסטוק

לפני 40 שנה זה קרה. בתאריך ה-15 לאוגוסט 1969 התכנסו חמש מאות אלף היפים למופע החשוב ביותר בהיסטוריה של מוסיקת הרוק, וודסטוק: שלושה ימים של שלום ואהבה. הפסטיבל נחשב לאירוע השיא של שנות השישים, של תרבות הנגד ושל מוסיקת הרוק המתהווה.

פוליטיקה תקשורתית בת זמננו: אזרחות מקוונת / אורית גלילי-צוקר

על הספר פוליטיקה תקשורתית בת זמננו: אזרחות מקוונת  עידן של מדיה On-Line מאת ד"ר אורית גלילי-צוקר

מוקי צור - ראיון

מוקי (שמואל) צור (1938) הוא חבר קיבוץ עין-גב, סופר, מורה ומחנך, הוגה דעות והיסטוריון של ההתיישבות העברית בארץ ושל התנועה הקיבוצית. כיום הוא עוסק בעיקר בליווי עשרות הקבוצות השיתופיות שצמחו בעשור האחרון בארץ, ותומך בהן מניסיונו ומהידע העשיר שלו.

ניצולי שואה: עצים מתים זקופים. אודים נופלים שדופים

סוגיית תוחלת החיים מול תועלת החיים מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בניצוליי שואה, ("אודים מוצלים") אנשים שלעת זקנה נשכחים וככלות כוחם משוועים לעזרה כדי למות בכבוד.

דיאנה לוצאטו: שיחה

בשנת 2005 הלכתי לראיין את ד"ר דיאנה לוצאטו. אישה שחקרה את הקהילה ההומו לסבית עוד בימיה הראשונים והצטרפה כחלק מעבודת המחקר שלה לוועד האגודה. הראיון לא פורסם אף פעם מכיוון שכמה ימים אחרי הפגישה, במצעד הגאווה בירושלים נדקר אחד המשתתפים. מעניין לקרוא היו את דבריה מלפני ארבע שנים על רקע מה שקרה באותה אגודה בימים אלו.הד"ר דיאנה לוצאטו היא אישה סוערת ומסעירה המרצה במכללה האקדמית בתל אביב בנושאי מגדר ומיניות. היא מושכת אליה אש בשל דעותיה המיוחדות שאינן עומדות במכנה המשותף של האנשים סביבה.

קורבנות כנרטיב מזרחי קיומי ומוביל

אני מבקש להוסיף. אל מול הנרטיב הציוני שהוצב, על פי יהודה שנהב, על המשולש לאומיות, דת ואתניות, מוצב הנרטיב המזרחי החדש המשלב ניצול, סימון/פירוק ואי-השתייכות, ומספר את סיפורו של הציבור המזרחי בישראל. תוך שהוא עושה שימוש בקולוניאליזם מהופך, מגייס הנרטיב החדש אמצעים דומים כדי לבצע פעולה הפוכה. הוא מסמן את המנצל-התמידי (האשכנזים הציונים), מפריד (בין מנצלים למנוצלים, בין טובים לרעים, בין פוגעים לנפגעים), יוצר דיכוטומיה מוסרית ביניהם (מוסריים ולא-מוסריים), מפרק (בין המזרחיות לבין הישראליות והיהודיות כגורם זהותי) ומתייג (בשם התיאוריה הפוסט-קולוניאליסטית). אותם מסומנים, מופרדים ומתויגים הם גם האשמים – ויש לציין הבלעדיים – במצבם של ה"קורבנות".

חבר מביא חבר

כאשר נתקלים אנו בכותרת מעין זו ההקשר המידי במחשבתנו הוא באשר להתנהלות מערכת המשפט במקומותינו. ללא ספק שופטים הממונים למשרות נחשקות עוברים סינון פוליטי, חד-צדדי קפדני בלשכות אפלות אשר בירכתי אולמות המשפט. שופט אשר נחשד או עלול להחשד בנטיה פוליטית שאינה תקינה לטעמם של חונטת המשפט, קידומו יעוכב או שלעולם לא יקודם. העובדה כי אין צורך אף לציין את אותה מהות נטיה פוליטית אומרת דרשני. מי שאכן נצרך להארה כאן ניראה שחי בעולם אחר, עולם שכולו טוב.כך גם בכל האמור לפרקליטות המדינה.

בחזרה לאלף בית / עינת וילף - מירי וילף - ראיון

בחזרה לאלף בית / עינת וילף - מירי וילף. הוצאת ידיעות אחרונות.

מערכת החינוך נמצאת בקריסת מערכות טוטלית והיא כיום שרויה באנרכיה מוחלטת קובעת עינת וילף בספרה החדש. בחזרה לאלף בית "כל עשרות או מאות הרפורמות שבוצעו בעשרות השנים האחרונות נכשלו כולן ורק הרעו את המצב". אז מה אפשר לעשות ? האם יש פיתרון ?

עינת וילף טוענת יש פיתרון פשוט לכאורה אך גם קשה מאין כמוהו.

והחלופה לפיתרון זה? קריסה מוחלטת ובלתי נמנעת של מערכת החינוך.

המודל הכלכלי האופטימאלי

המטרה שלי במאמר הזה היא לא השוואה בנאלית ונדושה בין מודלים כלכליים שונים. המטרה שלי פה היא לפתח מודל כלכלי כלשהו מההתחלה ועד הסוף. אתחיל עם הגדרה בסיסית של כלכלה, ולאט לאט, שלב אחר שלב אפתח מודל כלכלי. בדרך אתקל בבעיות רבות ודילמות שונות, ואנסה לפתור כל אחת מהן בדרך הטובה ביותר. התוצאה תהיה המודל הכלכלי הטוב ביותר שאני יכול להגיע אליו. אני לא אתיימר להפתיע אתכם, אתם תוכלו לנחש בעצמכם על איזה מודל אני מדבר, ובכל זאת חשוב לי שהרעיון של המאמר לא יבלע. הרעיון הוא לפתח מודל כלכלי מאפס במטרה להגיע למודל הטוב ביותר האפשרי.

על מדוכת החינוך בישראל

"דו"ח דוברת" היה כישלון מחפיר, ועתיד דומה מצפה לרפורמת "אופק", וזאת משום שתי סיבות עיקריות:

1) החינוך הוא אחד התחומים השמרניים ביותר, כי עקרונית, תפקיד המחנך הוא להעניק לחניך את הערכים ואת הידע של העבר. על כן, מעולם לא צלחה שום רפורמה מהפכנית. אבולוציה אפשרית בחינוך – רבולוציה – לא ממש

מדינת יהודים או מדינה יהודית, גישות חילוניות ליחסי דת ומדינה

שאלת דת ומדינה היא אחת השאלות הבוערות בישראל. כפייה דתית, כפייה חילונית, חופש דת, החופש מדת; הם מושגים שכיחים ברחוב הישראלי. באחרונה התפוצץ הנושא סביב חוק החמץ[1]. שופטת אמביציוזית במיוחד צמצמה מאוד את החוק שאומץ בלחץ המפלגות החרדיות, ועשתה זאת דרך פלפול הלכתי דווקא. והנה שוב נשלפו הלשונות והחרבות בויכוח הבלתי נגמר- מה בין הדת היהודית למדינת היהודים.

גבריות ו-הומופוביה

מניין השנאה העצומה הזו ל'הומו'? ומדוע היא כה רווחת בקרב נערים וגברים?

פורנוגרפיה היא התיאוריה – אונס הוא הפרקטיקה

קו ישר נמתח בין הגלישה החופשית באתרי פורנו לעלייה בתופעות של אלימות מינית. הגלישה באתרים פורנוגרפיים מגבירה את הנטייה לאונס ומצמצמת את העכבות המצפוניות בחברה למניעת מעשים מגונים. מכאן יש לברך על הצעת החוק המציבה שומר סף טכנולוגי בגישתם החופשית של ילדים ונוער לתכנים פוגעניים

חולי נפש: בלא חזקת חפות, ללא מגנה-כרטא דיונית

פסק הדין יפת הגדיר את הזכויות הפרוצדורליות של הנאשם כ'המגנה-כרטה של הנאשם'. בעצם תיוג אדם כ'חולה נפש' נשללת ממנו הזכות לעמוד לדין, כאשר תוצאת ההליך עשויה להביא לזיכויו. מגלת הזכויות הפרוצדורלית' שלו נשללת ממנו, בשל תיוג זה.

לשון הרע ואישי ציבור: קצת ניואנסים ודקויות

כאשר ניהל אתר אינטרנט לזכויות עובדי הקבלן. לאחר שפוטר פעילותו הציבורית הואצה, הוא אף נכנס בשלב מסוים למקום העשירי ברשימת תפנית, כתב בכל במה אינטרנטית אפשרית, והחל להבין כי עושק עובדי הקבלן זה רק סמפטום לחולי חברתי עמוק יותר, והחל להיות פעיל גם בתחומים חברתיים נוספים. המקרה של ג'קי אדרי כמו גם של פעילים נוספים אשר באופן לא מתוכנן 'המירו תדר' מפרסונה פרטית לציבורית, עקב מעורבות בתחום אשר היה קרוב לליבם, ממחיש כיצד הטשטוש בין פרטי לציבורי ככל שהדבר נוגע לפעילות חוץ פרלמנטרית, בעיקר זו האינטרנטית, הוא רב.

כסף ושלום - עכשיו

"שלום עכשיו" - תנועה פיקטיבית? *איך אפשר לקדש פעילות כספית לא חוקית למען מטרה שקרית* הם עדיין מרמים את הציבור, שאש"ף כביכול קיבל את ההחלטה 242, אך התיאוריה, שאנשי השמאל ציירו עם אצבע באוויר, אכן אינה קיימת בעולם הגשמי.דרכי המימון המפוקפקות "שלום עכשיו" רק השבוע זכו סוף-סוף לחשיפה בערוץ-2, אך הסיפור איננו חדש. העיתונאי דוד בדין חוקר את מקורות המימון של השמאל הישראלי כבר שנים לא מעטות. בשנת 2001 הוא הציג בכנסת מסמכים המוכיחים שפעילותו של יוסי ביילין ממומנת על ידי האיחוד האירופאי.

הצעת חוק – דור שואת יום כיפור

דור מלחמת יום כיפור מגיע לגיל השיחוחה (בתרגום מערבית – גיל הזיקנה).מטבע הדברים, גיל זה מאופיין בפרישה מעבודה, בעיות בריאות וחיים מקיצבאות ותמיכות. במדינתנו יש חקיקה סוציאלית מקיפה, העונה על הרבה מבעיות גיל זה. ברם על אף חקיקה זו, הרי שככל חקיקה בנושא היא סובלת משלוש בעיות עיקריות:א. אין מספיק תקציבים לכיסוי כל הצרכים של כל האזרחים.ב. השיטה הבירוקרטית של חקיקת חוקים שווים לכל ופקידים האמונים על יישום חוקים אלו בשטח, מביאה פעמים רבות לכך שאין כיסוי בחוק למקרים יוצאי דופן שלא חשבו עליהם קודם. הפקידים הכבולים בהוראות החקיקה לא יכולים לעזור.

מי מטורף? מכתב גלוי ל-אלישע ינאי

אלישע ינאי,אני מזמינה אותך לבוא לבקר בבית ספר בעת פעילות חינוכית. מזמינה אותך לבקר בבית ספר בו לומדים תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה. להיכנס לשיעור אחד ולמצוא תלמידים שבית הספר הוא המקום היחיד בו הם נתקלים במחשבים.יש עדיין ילדים כאלה בישראל. אתה מוזמן לבוא לבית הספר בו תלמידים לומדים על השפה העברית ועל ההיסטוריה ועל התרבות כי בביתם אין תנאים ללימוד ואין להורים זמן להשקיע ולחנך הם עסוקים במלחמת הקיום שלהם.

על מה שובתים מורי התיכון?

כמעט כל אזרח מבין כבר, שמערכת החינוך שלנו נמצאת במדרון. הרוב מסכים שנחוץ שינוי מהותי, אך מתקשה להבין מדוע מסרבים המורים לרפורמה הנפלאה ולהצעות שהאוצר, בנדיבותו, מרעיף עליהם ועל חינוך הדור הבא. איך אפשר להתנגד לתוספת של שישה מיליארד שקלים לתקציב החינוך? על מה לעזאזל שובתים המורים? התשובה נעוצה בתחושה משותפת, שמשקרים לנו שנים רבות. לא ברור לשם מה ואם יש יד אחת מכוונת, אבל חייבים לעצור את תהליך הרס החינוך. הצעות הממשלה אינן מכוונות לרפורמה של ממש (עזבו את הכותרת המפוצצת 'אופק חדש'. אין שום חדש). ה"רפורמה" המוצעת תאפשר לעגלה המקרטעת של החינוך להמשיך ולהתגלגל במורד, לא לשנות כיוון.

איך הפכה מערכת החינוך לשמרטף הלאומי?

אנו המורים חושבים, שכיתות המאוכלסות בארבעים תלמידים אינן מאפשרות להעניק לילדך יחס אישי כפי שהיינו רוצים. בתי הספר התיכוניים בישראל הם גדולים מאוד על מנת שיהיו כלכליים. הרעיון הוא לתת חינוך זול להמונים. אין זול יותר ממורה עם לוח וגיר לפני ארבעים תלמידים. זו הסיבה, שחנקו את החינוך המקצועי והטכנולוגי וחונקים בלי בושה את כול האופציות של התאמת תוכניות לימודים לצרכים שונים של צבורים ייחודיים. המטרה היא אחידות, אך האידיאולוגיה היא עלות נמוכה במסווה של "שוויון הזדמנויות".

סאקו וונאצטי – האומנם עיוות דין?

במאמרו המרתק "עיוות הדין במשפט סאקו-ואנצטי"- מביא לנו יהודה בלו פרשה נשכחת שהסעירה לפני 80 שנה את העולם, והיוותה את הציר סביבו הסתובבה המחלוקת בין השמאל "הנאור" כביכול לבין הימין הקפיטליסטי והדכאני אותו גילמו כביכול שלטונות ארצות הברית.האומנם עוות הדין? האמנם נעשה אי צדק? הבה ונבחן את העובדות.

התמודדות - עמותה למען נפגעי-הנפש בישראל

התעוררתי. הייתי לבוש פיז´מה כחלחלה, גדולה בהרבה מכפי מידתי. רגלי וזרועותיי היו כבולות כבסרט אימה מבעית. לאחר שעיכלתי את מצבי והתאוששתי מעט מהטשטוש שאפף אותי, התחלתי לקרוא להם שיפתחו לי. לאחר זמן קצר הפכו קריאותיי לזעקות רמות, שהפכו בהדרגה לניחרות ואחר כך לצרודות ואף מחרחרות. איש לא בא! והשעות נקפו. פחדתי מאוד שהם שכחו לרשום ברפורט שהושארתי בחדר ההוא. זיעה קרה שטפה אותי מהמחשבה הזו. בדמיוני לא יכולתי להימנע מלהיזכר בשלדים הכבולים בשלשלאות לקירות, שנמצאו במרתפי טירות אירופאיות. פחדתי שאמות שם כבול למיטה, חסר אונים לחלוטין...
 

עוזי פיין – החייל הטוב ביותר בצהל

בעוזי נפגשתי לראשונה, בסידרה ליד תל ערד, שהיתה האימון הראשון שלי במילואים בכלל, מיד לאחר שיבוצי לסיירת של חטיבת הצנחנים 55'. זה היה יום הכנה מוקדם, של ממ"ים וסמלי מחלקות לקראת הסידרה. את עוזי שיבצו כסמל-מחלקה למחלקתי. עד אז, לא הכרתי אותו ולא שמעתי עליו דבר. הוא היה מבוגר ממני במספר שנים. והיה בוגר הסיירת הסדירה מהמחזורים שלאחר מבצע "קדש". כנראה שמפקד היחידה, ידע היטב מהו עושה, בשבצו אותנו יחד. לי, היה את המוניטין שלי מהסדיר. ואת עוזי הכירו היטב ביחידה. והעריכו שאם שני משוגעים כמונו יעבדו יחד, נצליח לרסן האחד את השני, ואז יימנעו מנזקינו, ומחלקתנו והיחידה כולה, תוכלנה להנות רק מפירותינו.

אבנר תם – סיפור אמיתי ממלחמת יום-הכיפורים

אבנר היה במחזור שלנו, גיוס נובמבר 62', והתנדב כמונו לצנחנים. נתקלתי בו לראשונה, כשהגענו לטירונות לסיירת בתל-נוף. היינו שם כשישים חבר'ה, שמתוכם צריך היה לנפות רבים. מלכתחילה, אבנר התבלט בפדלאותו. מסוג אלה, "המפקד, זה לא שאני לא רוצה, זה שאני לא יכול". נדמה לי אפילו ששמו הוזכר כדוגמה, באחד השירים שחיברנו במסיבה לסיום הטירונות.מיכה, היה איתו יחד במחלקה שלוש. בשבוע הראשון בו הגענו לתל-נוף, מישהו חתך למיכה את הקיטבג וגנב משם את ארנקו. לימים, כשאבנר התקדם מאד במישור הפיננסי.

חי או מת - בפנים או בחוץ

פעם, לפני שנים רבות, כשהייתי צעיר ויפה, מלא רעיונות חינוכיים, אתם יודעים... אהבת העם והעולם, אחוות עמים, שיוויון מוחלט שבגר להיות "כל אחד בהתאם ליכולתו – כל אחד לפי צרכיו" ועוד, כל מה שנחשב פעם להיות סוציאליזם. יחד עם אהבת הארץ (השלמה) על עברה ההיסטורי, הארכיאולוגיה, הצומח והחי המאכלסים אותה מדן ועד אילת ועוד, כל מה שפעם נחשב לציונות. בקיצור: ציונות סוציאליסטית

על עסקת הטיעון עם הנשיא קצב – לא לתת ליחצנות הנשיא לנצח

לאחר שנה סוערת ומתוקשרת ללא הרף, נגמר התיק המשפטי נגד נשיא המדינה, משה קצב, בהסכם טיעון. במסגרת ההסכם, הנשיא יורשע, על פי הודאתו, בסדרת מעשים מגונים והטרדות מיניות בשתי עובדות שהיו כפופות למרותו, וישלם כופר עבור רכוש שנטל וחילק למקורביו שלא על פי דין. זוהי פצצה שלא היתה כדוגמתה בישראל - ובמדינות רבות אחרות. זוהי חשיפה תקדימית ויוצאת דופן של שחיתות בצמרת, ועדות נדירה על מימדי תופעת הפגיעה בנשים על ידי אנשי שלטון ושררה.

דמוקרטיה וביקורת: מתווה חדש לתוכנית להוראת האזרחות

האם חשוב לחנך לדמוקרטיה במדינת ישראל? שאלה זו עמדה במרכזו של מחקר מקיף שבדק את יחסן לדמוקרטיה של שתי קבוצות – בני נוער ומבוגרים צעירים. המחקר נערך בשנת 2004. תוצאות המחקר גילו כי 67 אחוז מהנחקרים סבורים שמנהיג חזק עדיף על כל החוקים הדמוקרטיים. 33 אחוזים סבורים שיש צורך להגביל את הדמוקרטיה באופן משמעותי גם במקרה של איום קל על ביטחון המדינה

הנצפים ביותר