אקטואליה

שימושו של בן גוריון בסיפור יציאת מצרים ורעיון החירות העומד בבסיסו ככלי אידיאולוגי ופוליטי לא היה דבר נדיר בדברי הימים. במשך דורות שימש הסיפור סמל ומופת לכל קבוצות המדוכאים באשר הן על פני הגלובוס, כי יום יבוא וגם הם, כבני ישראל הקדמוניים, יצאו לחופשי, יצעדו במסעם במדבר ויגיעו אל הארץ המובטחת

להבנת הצפוי יש לעמוד על התרבות הפוליטית של ישראל, מאפייני המשטר, התנהלות הסכסוך עם הפלסטינים, כמו גם האיומים החיצונים. זו משוואה עם לא מעט משתנים, שחלקם אף אינם ברורים כיום, אבל למרות זאת אני סבור שהעתיד כלל אינו ורוד, ולפחות יהיה אפור.

פרדיגמת האו"ם וארגוניו, שמהווה את המבוא התודעתי, המבני והסמכותני לממשל עולמי, נוצרה לאחר מלחמת העולם השניה כתחליף מעודכן ומשוכלל יותר לפרדיגמת "חבר הלאומים" שקדם לו.

תפיסת הסינתזה אותה מנסח ברק מבוססת על חומרי גלם תודעתיים שאינם נורמטיביים. אין ישראל בגדר מדינה דמוקרטית ליברלית כמקובל במערב, אין היא מדינת לאום של לאום אינקלוסיבי היכול לחפון בתוכו אזרחים בעלי מוצא או דת שונים

הליכוד נקרא תנועה לאומית ליברלית. כיום זה נשמע כפרודיה עצמית הן על תפיסת הלאום שלו (שאינו אזרחי), וללא ספק על תפיסותיו הליברליות. ליברליזם מושתת על חופש והתנהלות הליכוד בחקיקה באחרונה נוגדת ממש את החופש.

ב-17.12.2017 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני פה אחד את המלצות הוועדה לייבוא אמוניה לישראל. נקבע כי החלופות לייבוא אמוניה לטווח הזמן הקרוב, שנמצאו קבילות על ידי המשרד להגנת הסביבה קבילות גם מהבחינה הבטחונית. אין ספק שהסיכון לתושבי המפרץ, שהופסק עם ריקון מיכל האמוניה חוזר.

התהליכים שאנו עדים להם בשנים האחרונות מעידים על חומרת המציאות הפוליטית בישראל. במאמר זה אתייחס אך ורק לתרבות הפוליטית ולדמוקרטיה.

הגענו לחודש נובמבר, ותחילתו מבשרת שוב את השאלה 'האם עצרת לזכר רבין' תהיה שוב בימת התנצחויות, שוב עילה להרחיב שסעים וקיטוב פוליטי? וכמובן השאלה הנצחית: האם אכן השמאל ורודפי הוויתורים הם הנושאים את מורשת רבין?

הקמת רשות ממלכתית רב תחומית, עם סמכויות, שתעסוק בהיבטים הנוגעים לתכנון ולבקרת אוכלוסין היא צו השעה. אסור לתת לתהליכים דמוגרפיים בלתי נשלטים לעצב באופן בלתי מבוקר ובלתי מתוכנן את עתיד יחסי הגומלין בין אדם לסביבה בישראל

לאחרונה עלו בכותרות קבוצות ויחידים של צעירים העוטים מסכת ליצן על פניהם ויוצאים לרחובות העיר לעורר בהלה בקרב הציבור. במקרה הטוב, מדובר במעשה קונדס של הפחדה ותו לא; במקרה הרע, מדובר בצעירים שנוטלים עמם גם כלי נשק קר (סכין, גז מדמיע ועוד הזרוע נטויה). משרד החינוך, נכתב בכותרות העיתונים, דרש מההורים: "אימרו לילדיכם לנהוג בצורה בוגרת."

השקט הירושלמי היחסי הוא "פטה-מורגנה". יש להתעשת ולהתעורר באופן מבוקר לפני שהכאוס והסטיכיה הבלתי נשלטים ישתלטו על המציאות. אני קורא תיגר על עמדות ההיפרדות החד-צדדית ללא מו"מ של קבוצת חיים רמון ועמדות דומות הנשמעות במפלגת העבודה

אפשר לסלוד מתפיסת העולם של שקד וחבריה, אבל זה עדין לא הופך את ישראל מאז הקמתה למדינת לאום אזרחי בעלת תרבות פוליטית ליברלית דמוקרטית.

ביקורת על מאמרו של פרופסור שלמה אבינרי "הרצל וחוק הלאום", הארץ מיום 20.9.17

חוטים שזורים, בהתייחס להיסטוריה הלאומית היהודית-ישראלית מחד גיסא ולהיסטוריה הלאומית הפולנית מאידך גיסא. יחסי והשפעות הגומלין המודעים ושאינם מודעים - הולכים וגוברים במאות ה- 20-21 ומגיעים לדרמת השיא בימינו.

המנורה השבויה של בית המקדש, מראה מרעיד לבבות. תמונה זו נותרה חקוקה בזיכרון, ולאורך דורות רדפה את היהודים בכל מקום. להנחיל מדור לדור את הימים המרים של חורבן הבית, של היום שבו נלקחה המנורה בשבי.

מדינת השלום היא תכנית חדשה מקורית ומפורטת לשלום בין ישראל ובין הפלסטינים, שזכתה לביקורות מעולות של פרופסור אסא כשר ופרופסור מנחם פרי. עיקר התכנית מבוסס על רעיון של שלוש מדינות לשני העמים

רשימה זו היא סקירה ספרותית וסקירת אירועים והמאמר הראשון מוקדש לספרה של אביה אלף, עורכת דין ומרצה בתחום עברות הצווארון הלבן והלבנת הון באוניברסיטאות, מי שניהלה את המחלקה הכלכלית לטיפול בעברות צווארון לבן בפרקליטות המדינה, שבמסגרתה טיפלה גם בתיקו של אביגדור ליברמן.

איש מאתנו אינו יכול להיות יותר ישראלי ממך לוסי. את מופת לדרך המוסר של נביאי ישראל שתורתם מושכחת ברשעות, עד שספק אם העם הזה הוא באמת עמנו.

שני ימי זיכרון ועוד יום העצמאות כמעט ברצף, זה גובל בעומס יתר וזה מזמין התבוננות והשוואה של המציאות אל מול השאיפות. כשיש פער בין השאיפות ובין המציאות זה מצב טבעי, המבחן האמיתי הוא עד כמה דבקים ביעדים השאפתניים

קמפיין הבחירות הצרפתי 2017 יילמד לבטח בפרוטרוט בבתי הספר למדעי המדינה. תסריטו הסוריאליסטי רצוף הפתעות, דרמות ושערוריות.

עמוס אריכא ברשימת דעה בשני נושאים בוערים

אם הייתה זהות ישראלית מכלילה אזי היה בית המשפט העליון מקבל את תביעת עותרים להכיר בלאומם הישראלי, אחת מוצאם האתני או הדתי, אולם אך ורק מדברי דחית תביעתם, ניתן ללמוד עד כמה ישראל רחוקה מלהיות מדינת לאום מכליל, כמו גם מדינה דמוקרטית ליברלית.

לשאלת מיהו יהודי, שהיא שאלה תיאולוגית ופילוסופית ניתן להשיב תשובה דתית, שהיא כשלעצמה יכולה להיות תשובה אתנית בשל מוצא, שהרי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה. התשובה החילונית למרבה האבסורד בשמטה את הבסיס הדתי, יכולה להישאר אך ורק עם הבסיס האתני.

התהליך האבולוציוני האנושי על הפלנטה מוביל ליצירת אחידות גוברת של התרבות האנושית. במקביל יש לשמר את בסיסי וליבות התרבויות הלוקליות במוסדות שימור הידע, המידע ומורשות התרבויות המקומיות. מדובר בארכיונים לאומיים, ספריות לאומיות, מוזיאונים לאומיים ואקדמיות לאומיות לשפות ו/או למדעים, שהם גופים של ידע שנוצר ונצבר

בעוד ימים ספורים יצוין יום שנה למותו של אריה אבנרי. דברים רבים נאמרו בשבחו של הלוחם המובהק בשחיתות שלטונית ל מיד לאחר שנפטר

ארכיון המדינה הוא מאגר הידע והזיכרון ההיסטורי והאירגוני הרשמי של המדינה. יש לשדרגו בממלכתיות ובמקצועיות כדי להנגישו באופן תהליכי לציבור על-ידי דיגיטציה מודרגת של תכניו בסייבר

חוששני, ושוב אני אומר זאת על דעתי ולא על סמך ידיעתי, כי גם אני מאמין באמונה שלמה שיגאל סרנה היטה אוזן למקור שלו בתום-לב מקצועי (ויש דבר כזה!) שכנראה נבחן על-ידו כאמין כבר בעבר.

תגובה של קובי דנה למאמרו של משה פוקסמן-שע"ל בעיתון "ישראל היום" על מנחם בגין

מאמרו של שלמה אבינרי, מהבולטים של מדעני המדינה בישראל, הינו ביטוי לטיח הקונצנזסואלי המצפה את הלאומיות והדמוקרטיה האנומלית בישראל, הגם היומרה להיותה מדינת לאום והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

גוף זה, שהוקם ב- 1963 אינו איגוד מקצועי של שכירים ולא התאגדות פרילנסרים ועצמאים. זה גוף שנוסד על ידי מו"לים, עיתונאים ואנשי ציבור כדי להגן על חופש העיתונות במדינת ישראל הדמוקרטית. צריך להדגיש שחופש העיתונות ומעמדה העצמאי כרשות מיידעת אינו מוגן בחוקה