אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אקטואליה


מסע לפולין

מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין – סיקור ממבט שאינו עיתונאי. קצת רגש, קצת אהבה, קצת אור – גיליתי שם, שלא זה מה שימית אותנו. שווה לנסות, המלצה חמה.

השפנפנה

כשאני אהיה גדולה, חברים, כשאני אהיה גדולה אני אהיה שפנפנת פלייבוי. כרגע חסרים לי אותם שני יתרונות מזדקרים, מחויבי מציאות, התלויים אחר כבוד על הפרונט של כל מי שרוצה לפצוח בקריירה מסוג זה.

חסן השני (1929-1999).

עובד אבוטבול ומאבק מחוסרי הדיור במבשרת ציון

נסעתי לראיין את עובד אבוטבול, מנהיג המאבק ביישוב מבשרת ציון. הריאיון התחיל באנרגיות מתפרצות כשעובד סיפר לי איך ניהל את המאבק. בתחילה הוא לא היה מודע שבקבוצת הפעילים והפעילות יפרוץ המאבק על הדירות במבשרת ציון

NRG – לגברים בלבד?

לאחר שוך ההמולה סביב עלייתו לאוויר של אתר "מעריב" החדש, NRG– פניתי לבדוק את המוצר. אני, הלקוחה, יצאתי מהבדיקה הזו סקפטית מאוד באשר למידת התאמתו לי ולשכמותי.

ברוך שלא עשני אישה

עד מתי יצעקו לנו בכביש "נשים למטבח" כאשר מציאות חיינו ממחישה כי רוב השפים הם גברים דווקא?

זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעבֵר עַל-הַפְּקֻדִים

נראה היה קצת מוזר שאת עקירת היהודים מבתיהם והחרבת ישוביהם, קבעו לימי בין המצרים, ימי הזיכרון והאבלות על עקירות וחורבנים קודמים; מה, אין להם שום רגישות היסטורית? ואולי דווקא יש להם, ולכן קבעו לתאריכים שקבעו? לא; יותר נראה שההשגחה העליונה היא שסובבה כך את הדברים.

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לַעֲשׂת אתָם

זה למעלה מחודשיים שהמדינה מתנהלת ללא תקציב מאושר; מצב כזה, שלא יצליחו לאשר את התקציב בזמן, נלקח בחשבון ונקבעה ארכה של שלושה חודשים לצורך העניין.

וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה

יש להניח שהויכוח בעד או נגד משאל עם הנו ויכוח סרק, שכן ראש הממשלה החליט שלא יהיה משאל כזה וזהו, זה סופי. עם זאת, לא מיותר לברר את הרעיון, לפחות במישור העקרוני.

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

מטבעו, האדם נוטה להיות בתנועה; לאו דוקא תנועה מתמדת, אבל תנועה. כך גם גופים ואירגונים המורכבים מבני אדם; הם חייבים להיות בתנועה של התקדמות, כדי למנוע נסיגה ושקיעה שלהם עד כדי הפך החיים.

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם

עמדנו על כך שפרשתנו הנה הפרשה ה-ח"י בתורה; פרשה המציעה חוקים המאפשרים ואף מעודדים חיים. הפרשה כוללת דינים בשלוש רמות: 'משפטים' שהפרשה נקראת על שמם, 'חוקים' ו'עדוֹת'.

לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב

אשתקד שימשו החקירות נגד ראש הממשלה ובניו, רקע לדברינו; עדיין לא דיברו על עקירת יהודים מבתיהם וגם לא על סרבנות. היום נושאים אלה מככבים בחדשות, אז בכ"ז השתנה משהו. אבל הפעם נתמקד אולי בזווית אחרת.

הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם?

אין ספק שמדינת ישראל אינה יוצרת תקדים בהתנהלותה האוילית. קדמו לה משטרים רבים במהלך ההיסטוריה, כולל כאלה משלנו, בבית ראשון, ושני.

וַיְהִי חשֶׁךְ-אֲפֵלָה

מטבעו וגם מהגדרת תפקידו, שלטון אמור לאחד; הוא אמור לייצג ולהנהיג את אלה שבחרו בו וגם את אלה שמתנגדים לו. גם המונהגים אמורים לקבל את מרותו של השלטון כל עוד הוא מכהן, וכל עוד אינו חורג מן המסגרת שבתוכה הוא אמור לפעול.

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם

מבחינת רצף האירועים ההיסטורי, פרשת השבוע שלנו 'וארא' מהווה המשך ישיר לפרשה הקודמת 'שמות' וההפרדה ביניהן היא, לכאורה, טכנית בלבד. אולם לאמיתו של דבר, יש כאן לא רק רצף היסטורי אלא בעיקר התפתחות רעיונית; בפרשת שמות – השיעבוד; בפרשת וארא מתחיל תהליך הגאולה.

וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקלִי

הויכוח הציבורי אצלנו מתלהט והולך, וגובר החשש כי תפרוץ אש פנימית אשר תכלה הכל, ח"ו. לא מזמן עמדנו על כך שלכל חורבן פיזי קדם חורבן רוחני; כידוע, אש המחלוקת הנה גורם החורבן מספר אחד בהיסטוריה הארוכה של עמנו, וצריכים לעשות כל מאמץ לכבותה בטרם יהיה מאוחר מדי, ח"ו.

וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל-אַחֶיךָ

רבים וגם טובים, מהם חכמים ואף נבונים, מנסים להבין את דרכי ההתנהלות של הממשלה בתחומים שונים – ולא כל כך מצליחים. זה נכון להתנהלות המערכת השלטונית בכלל ונכון מאד גם להתנהלות הפרטית של אנשים שונים המכהנים בתפקידים שלטוניים. פה ושם יש איזה הסבר טכני למהלך כזה או אחר, או אפילו הסבר רעיוני, אבל אלה מקרים היוצאים מן הכלל. הכלל הוא שלא באמת מבינים.

סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד-עֵת קֵץ

המערכת הפוליטית אצלנו מצויה בסיחרור מתמשך שהולך ומחריף; צרכן תקשורת ממוצע מקבל פרטים ופרטי פרטים על מה שקורה או לא קורה בחדרי חדרים של המפלגות והאישים הפוליטיים המככבים בחדשות, גם אם הוא לא ממש מעוניין במידע הזה.

וַיִּירָא יַעֲקב מְאד וַיֵּצֶר לוֹ

בשבוע שעבר עמדנו על סירובו, בחלום, של יעקב אבינו לעלות בסולם, מתוך חשש שיקרה לו מה שראה שקורה לאומות העולם – עליה מטאורית ונפילה שאין אחריה תקומה ח"ו. הסברנו שזו חשיבה גלותית המלווה אותנו מאז ועד בכלל; היצענו להיפטר מחשיבה גלותית זו, המסומלת בשם יעקב, ולעבור לחשיבה המבוססת על השם ישראל, חשיבה של זמן הגאולה.

הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶך

מי שינסה לרדת לשורשי הויכוח בין המחנות הפוליטיים השונים, צפוי לגלות כי החשש מפני מלחמה אפשרית, הוא המניע את שני המחנות; אלה אומרים, נמנע מלחמה ע"י עשיית שלום עם אויבינו, ואלה אומרים, לא ניתָּן לעשות אתם שלום אמת, ומוטב להשקיע בהתחזקות צבאית.

כַּלֵך מלשון הרע הזה

השיח הציבורי אצלנו משופע בהתייחסויות לגופם של אישים; תוקפים אישית את השר פלוני ואת הממונה אלמוני, בגלל מעשים שעשו או לא עשו בתחום אחריותם. תופעה זו אינה חדשה אצלנו למרבה הצער, אבל דומה כי היא מחריפה והולכת.

לתקן שלחתיך ולא לקלקל

לפני כמה חודשים, בעקבות מה שכונה 'משאל ההתנתקות' קבענו כאן כי ממשלה זו הגיעה לסוף דרכה, וזכינו לביקורת די נוקבת; כיום נראה נכון לעשות צעד נוסף, ולקבוע כי כל השיטה הפוליטית הנוהגת אצלנו – הגיעה לסוף דרכה.

זַעֲקַת סְדם וַעֲמרָה כִּי-רָבָּה

קצת קשה לחדש כל שבוע. מה גם שהמציאות עולה על כל דמיון וקצב ההידרדרות הולך וגובר מיום ליום. אצלנו, בכל רגע נתון עומדים על הפרק עניינים הרי גורל ליהודים בארץ ישראל בכלל ולמתיימרים להנהיגנו בפרט.

אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ

השבוע אנו קוראים על אברהם אבינו; אחרי שה' הפיץ את אנשי דור הַפַּלָּגָה לאחר שבילבל את לשונם, מספרת לנו התורה על אברהם שממנו מתחיל מהלך חדש לאנושות כפי שעמדנו על כך בשנים קודמות.

אחרי המבול או אחרי – המבול

זה זמן רב שהמערכת הפוליטית אצלנו סוערת מאד, ולאחרונה נראה שהסערה גברה עד לכדי סופה של ממש. בדרך כלל, אל הסערה מתלווים גשמים; וכאשר הגשמים רבים וממושכים, משתמשים במונח 'מבול' כדי לתאר אותם.

וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים

ושוב מתחילים מבראשית; אמנם השנה מתחילה בראש חודש תשרי, ב-ראש השנה, אבל את פרשת בראשית אנחנו קוראים תמיד בסוף חודש תשרי, לאחר שביום שמחת תורה מסיימים את קריאת כל התורה במחזור הקריאה השנתי.

כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת

חודש החגים בכלל וחג סוכות בפרט, זה הזמן הכי מתאים להתבונן במצבנו – הרצוי ואפשרי, מול המצוי (הבלתי אפשרי) בפרט ובכלל. אחרי הכל החגים הם ציוני דרך בזמן; מעין צמתים אשר בהגיענו אליהם עלינו לבחון את דרכנו עד עתה ולהחליט לגבי המשך דרכנו מעתה.

יום כיפור – להשתחרר מכבלי השיעבוד לחומר

מוקדש לאלה המקדשים את החופש ללא גבולת ולאלה הבטוחים כי אנחנו אזרחים חופשיים במדינה חופשית ודמוקרטית.

ראש השנה מבקש ראש שונה

אין כמו ראש השנה לעריכת חשבון נפש על העבר והבעת משאלות לגבי העתיד. כלי התקשורת מלאים בסיכומי השנה שחלפה, וגם בנסיונות לחזות את הצפוי לנו ולעולם בשנה הבאה. זה קורה בכל שנה בימים אלו, וכל שנה מחדש מתבדות התחזיות; מעניין למה.

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי

מי שעדיין עוקב אחר החדשות מתרשם כי סוף העולם קרב במהירות ולא כמטאפורה; רצח הילדים ב-רוסיה, בהמשך לרציחות שהחלו אצלנו ולאחרונה מתפשטות על כל העולם, הביא את הזוועה לשיאים חדשים ואת העולם לשפל שלא ברור כיצד יוכל להתאושש ממנו.

וְהָיָה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ

בחדשות מדווחים על ששה עשר הרוגים ועוד כמאה פצועים בשני אוטובוסים מפוצצים בבאר שבע. ו-כן, ראש הממשלה אמר כי "ישראל תמשיך להילחם בטרור במלוא הנחישות. לנושא הזה אין שום קשר לתוכנית ההינתקות, אלא רק לדבר אחד – לרצחנות של אנשי הטרור הפלשתיני. בטרור הזה אנחנו נאבק בכל כוחנו".

הנצפים ביותר