אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ספרות


מאמרים בנושא ספרות, ביקורת ספרות, שירה, ניתוח שירים ועוד...
לאה גת כהן / לפגוש את פארוק בתל אביב - המשוררת מזיכרון יעקב

לאה גת כהן / לפגוש את פארוק בתל אביב - המשוררת מזיכרון יעקב

המשוררת מזיכרון יעקב. כל ספר הוא שידור שמשדר הכותב אל אוויר העולם. המשוררת לאה גת כהן פרסמה שני ספרים לפני שדפקה על דלת הוצאת פיוטית. ההכרות בינינו הייתה על סמך היכרות וירטואלית כמו כל ההיכרויות שנוצרות בימינו בקלות. בקליק אחד אתה מתוודע לעולם אחר, לאדם אחר, לאהבות שונות ומגוונות. הספר של לאה בעבורי היה מסע לזיכרון יעקב. פשוט הייתי צריכה להגיע אליה והדרך הייתה חשובה, התהליך שעברנו יחד היה חשוב.

הוא המסמן את המקום / שי אריה מזרחי

המשורר שי אריה מזרחי: כמה הארות מאוחרות במלאות שנה למותו

הרבה הקדמות – כמה הארות מאוחרות. במלאת שנה למותו של המשורר שי אריה מזרחי ז"ל. פעמים אחדות, בתחילה סמוך למותו, אח"כ לקראת השלושים, ואחר כך שוב ושוב, בנסיבות שונות ובזמנים שונים, ניסיתי לכתוב דברים לזכרו של המשורר שי אריה מזרחי (הידוע בכינוי שא"מ) ובכל פעם יצאה תחת ידי פתיחה אחרת, ומצאתי את עצמי "נתקע" איפה שהוא. את תחילת הפתיחה הראשונה שכתבתי, ולא פרסמתי, אביא לקוראים שלא ידעו את שי, אם אכן יש כאלה. המשורר שי אריה מזרחי נפטר בערבו של יום ב' 15.10.12, יומיים לפני יום הולדתו ה-38.

ידע עם / יצחק גנוז - מוזיאון כתוב ונושם

ידע עם / יצחק גנוז - מוזיאון כתוב ונושם

קוראים מסייעים ליהודים בליטא, פתגמים ביידיש שהומצאו בשואה, משחקי חברה במקורות היהדות – אוצר גנוז במפעל חיים של אדם אחד. סקירת כתב העת "ידע עם", במה לפולקלור יהודי, בעריכת המשורר והחוקר יצחק גנוז. המאמר סוקר את כתב העת שיצא לאחרונה. על תמונת העטיפה של השנתון "ידע עם" שיצא לאחרונה מופיע הציור "אורות ומים בישימון", מעשה ידיה של נכדת עורך הקובץ. ציורה של יפעת גנוז כמו מאיר באור יקרות את מפעלו של המשורר והעורך יצחק גנוז – מפעל חיים שבו הוא גואל נכסי תרבות מן העבר, מאיר אותם באור חדש ונותן לכל מכמני העבר חיים חדשים, פרשנות חדשה.

עיבל / חיים גורי - והדברים החסרים והשתיקות הנוספות חלק א

עיבל / חיים גורי - והדברים החסרים והשתיקות הנוספות חלק א

חיים גורי כותב בספרו זה על המלחמות שבהן לחם ועל אשר התרחש בהן ועל תוצאותיהן הפיזיות והנפשיות הטראגיות והקשות על הכלל, שהיה צד להן, ועל היחידים, שהשתתפו בהן, הן בעת המלחמות והן בתקופות שלאחריהן. גורי אינו מציין באילו מלחמות מדובר. נראה שדבר זה מלמד על כך שגורי מבקש להעניק מימד של הכללה לשיריו שבספר זה, דהיינו שהוא כותב, בעצם, על מלחמות בכלל. יחד עם זאת, הואיל ואנו יודעים כי הוא לחם במלחמות שמאז מלחמת העצמאות ועד מלחמת יום הכיפורים, הרי שנראה שגורי מתייחס בשירי הספר למלחמות אלה, בדגש רב ומיוחד על מלחמת העצמאות, כפי שיצוין בגוף המאמר.

המשוררת רחל

עיון בשיר עץ אגס של המשוררת רחל

עוד לפני שהשיר נקרא, הוא נקלט במבט צילומי בעינו של הקורא כשיר פשוט, כי הוא קצר וגם מבנהו פשוט: השיר הוא בן שני בתים שווים בגודלם וזהים בהגדרתם התחבירית: הבתים הם בני חמש שורות ובכל בית מצטרפות השורות למשפט אחד. להרגשת פשטותו של השיר תורמת גם העובדה שהשיר חושף מיד בתחילתו את הרגע הריאליסטי-קונקרטי שהוליד אותו – "אדם מקיץ משינה ורואה מול חלונו עץ אגס מלבלב". מאחר שבזיכרונו של הקורא גנוזה תמונת מראהו המרהיב ומשובב הלב של עץ האגס המלבלב באביב בבת-אחת עם שפע פרחים לבנים-ורדרדים.

האנשים החלולים / תומס אליוט

האנשים החלולים / תומס אליוט

אחד משיריו הידועים של ת. ס. אליוט הוא 'האנשים החלולים'. ההקשר הראשוני העולה במוחנו למקרא התואר חלול הוא שלילי במהותו. האיש החלול הוא איש ללא תוכן בחייו. אבל גישות שונות רואות חיים בעלי תוכן כזה או אחר באופנים שונים. יש מי שיאמר שאיש החי את חייו לצידו של גורו בהודו, עיניו מסוממות וחייו נטולי תוכן. לעומתו, יש מי שיאמר שאיש עסקים החושב בכל עת על הדולר הבא, דווקא חייו חלולים. אולי שניהם צודקים.

איסמעיל קאדרה / התאונה

איסמעיל קאדרה / התאונה

איסמעיל קאדרה הוא סופר אלבני שב-2005 זכה בפרס בוקר על מכלול יצירתו. הוא חי באלבניה, עד שהמשטר הקומוניסטי נפל ודווקא כשהחלה להתהוות דמוקרטיה הוא ערק לצרפת, ושם החל לפרסם את ספריו, שנאסרו להפצה בארצו. ב-1999 חזר לאלבניה. ספריו עוסקים באלבניה, ובעיקר בקאנון האלבני, שהוא קובץ חוקים נוקשה מימי האבות שקובע את החיים באלבניה לפחות עד שנות ה-30 של המאה ה-20. שישה מספריו תורגמו לעברית, התאונה אחרון.

הרוזן ממונטה קריסטו / אלכסנדר דיומא

לאן נעלם מונטה קריסטו?

בילדותי הייתי תולעת ספרים. הדרך לספרייה העירונית הייתה ארוכה ובחוזרי הייתי עסוק בקריאה תוך כדי הליכה. עד היום לא ברור לי איך לא נתקלתי באיזה עמוד חשמל. אחד הסופרים הבולטים שהלהיט אז את דמיוני והפכתי להיות מעריצו הנלהב היה אלכסנדר דיומא. יצירת המופת שלו: שלושת המוסקטרים פשוט הפכה אצלי לדיבוק. אני זוכר איך בפורים כפיתי על אמי בתחינות מעורבות באיומים שונים ומשונים להכין לי תחפושת של מוסקטר. אבל אין מה להגיד, הרוזן ממונטה קריסטו היה גולת הכותרת.

בתמונה: הספר העדר: כתבה ואיירה אילנה גרף, 2013

ספרים דיגיטאליים בעברית

שוק הספרים הדיגיטלים כבר מוכר וידוע בעולם המערבי מזה 10 שנים וכעת חודר למדינות המזרח התיכון, אסיה וישראל. ישראל נמצאת בתחילתה של מהפיכה בתחום ההוצאה לאור הדיגיטלית. הדבר מתאפשר בזכות התקן החדש EPUB3 אותו פיתח ה. IDPF. התקן החדש, תומך בשפות עברית וערבית, כלומר לשפות שנקראות מימין לשמאל, ומאפשר לא רק הצגת תוכן בשפות אלו, אלא גם הצגת תוכן אינטרקטיבי ומתקדם שהופך את הספר הדיגיטלי מספר קריאה לחווית משתמש אינטרקטיבית.

מכתמים / אייל ליאני - סלמן רושדי בזעיר ענפין

מכתמים / אייל ליאני - סלמן רושדי בזעיר ענפין

בימים אלו פרסם עורך הדין אייל ליאני את הספר "מכתמים". הספר הוא גם הראשון בהוצאה החדשה- ישנה "ליאני-ביתן" שכן אייל ליאני התמנה בימים אלו למנכ"ל של הוצאת "ביתן" הוותיקה. מהו הספר "מכתמים"? זהו אוסף הגיגים מסודרים בסדר אלף ביתי. חלקם נראים כאוטוביוגרפיים וחלקם אולי כן ואולי לא מחייו האישיים של הדובר. מהם שעוסקים בפרשיות אהבה שנאה ובגידה בחייו של המחבר. מהם הגיגים שונים עוסקים בשאלות הנצחיות על יחסי גברים - נשים.

כולנו אחרים - האחר בספרות: בין מיתוס למציאות

כולנו אחרים - האחר בספרות: בין מיתוס למציאות

מושג האחר מעלה סידרה של תהיות ושאלות. זהו מושג יחסי. אין הוא עומד בפני עצמו. הוא תמיד דורש השוואה: אחֵר ביחס למי ולמה? שונה ממי וממה? מי קובע מי הוא אחֵר? האחר עצמו? החברה? מי בתוך החברה? איך נקבעת "אחֵרוּת"? איך מסומן מישהו כאחר? האם סימון מישהו כאחר הוא קבוע? תמידי? זמני? עד מתי יהיו אדם או קבוצה אחֵרים? האם מי שסומן כאחֵר בחברה אחת, נחשב כאחֵר גם בחברה אחרת? מה המוטיבציה של סימון הזולת כ"אחֵר"? איך להתייחס למי שסימן את עצמו כאחֵר? אם באופן פרטי, אם כקבוצה? האם עם ישראל, כ"עם הבחירה" הוא אחֵר? בהשוואה לעמים אחרים? האם זה מחייב? האם זו "גזענות"? מי קובע?

גבי ניצן: מלך העולם

גבי ניצן: מלך העולם

ונפצח, כי אין ברירה אחרת, בגילוי נאות : אני גרופית, מעריצה שכזאת. שנים שאני עוקבת אחריו, שומרת את מספר הטלפון שלו חרוט בזיכרון. את ספרו הראשון קניתי לכו-לם במתנה. לגמרי במקרה הסתבר לי כי האיש הוא שכן, כרכורניק גאה מזה ארבע שנים. בבוקר שטוף שמש , על כסא פלסטיק בין עצים עמוסי פרי, שברקע הפסטורלי משתלבים שני כלבים, חתול ואתון, התגלגלה לה שיחה על החיים. גבי ניצן, (הוגה "באדולינה", "פרא" ו"דיוטי פרי") ידוע גם כסרבן תקשורת עקשני, על עיתונאות וכתיבה, ציניות ורוח, גוף וגיל וגם על איך נשארים, על אף ולמרות, ביחד.

עצי האקץ / אדלינה קליין

עצי האקץ / אדלינה קליין

הזמן עמד מלכת", כותבת אדלינה קליין בספרה "עצי ההאקץ". אדלינה מיטלטלת בין עולמות, נחבטת משורש לשורש, רוצה לשמור על הכול: המשא כבד שבעתיים. אפשר לומר שספרה זה, שיצא לפני שנים, שרטט בקווים חדים את הדי.אן. איי של ספריה הבאים. בספרה "עצי ההאקץ" פרקה אדלינה קליין מעל שכמה מעמסה של זיכרון כבד, והוא מהווה הנדבך הראשון לכל ספרי השירים שבאו בעקבותיו. כאן נמצא את הקודים של שירת אדלינה: הקשר לעבר, הקשר לרצף התרבותי, החיבור בין השירה הקיומית לעולמה הרוחני. ספר זה יצא לפני כמה שנים, והוא צופן בחובו מוטיבים שיילכו ויבשילו בספריה הבאים.

עצי האקץ

אדלינה קליין: אמנות השירה (או: עדנה)

מבט על ספרי שירתה של המשוררת אדלינה קליין. אדלינה איננה רק משוררת, היא אמנית בנפשה ובשיריה, במלוא היקפה של המילה.שיריה הם שרטוטים, ציורים, פיסול ומוזיקה. כאמנית, שיריה מגוונים ועוסקים בכל סודות היקום, בכל מכמני החיים- טבע ונוף, אהבה ורומנטיקה, השקפת עולם וזיכרונות מהעבר. השירים זורמים בנחת, כמי נהר שקטים וצלולים ומידי פעם, מתחלף הנושא ומעביר אותנו לפאזה אחרת ולדמיון מודרך אחר.

צל עולם / ניר ברעם

צל עולם / ניר ברעם

את הספר "צל עולם" לקחתי לידיי בביטחון גמור שאין מצב שברעם יאכזב אותי. לא היה לי ספק שעיניי יטיילו על טקסט מדויק, עשיר, עמוק ואמין באופן מיוחד. כל משפט במקומו מונח, מחושב ושקול, רקום ברקמה עדינה יפהפייה להחריד, שטווה עלילה בצורה איטית אך חזקה ויציבה מאוד. אני חייבת לציין שקריאה בספריו של ברעם היא לא קריאה קולחת של "לבלוע את הספר ביום אחד", ממש לא. לברעם יש דרישות מהקורא שלו וזאת קריאה איטית, עיונית, חוקרת, חושבת, כמעט כמו קריאת ספר עיון. הוא מטפל בכל שאלה שעלולה לצוץ במוחו של הקורא והוא לא משאיר קצוות פתוחים.

קיבוץ געגועים - רומן מכתבים / עוזית דגן

קיבוץ געגועים - רומן מכתבים / עוזית דגן

קיבוץ געגועים, שונה לחלוטין מן הספרים שהוזכרו. הן מבחינת תוכנם והן מבחינת הרקע לכתיבתם, ערב פרסום חוקי היסוד בנירנברג, שעיגנו את חוקי הגזע, לפיהם : רק גרמנים, או בעלי "דם גרמני", יכולים להיות אזרחי הרייך. החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני, שאסר נישואין וקיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין בין יהודים לגרמנים, העסקת נשים אריות צעירות בבתי היהודים, והנפת הדגל הגרמני בידי היהודים. חוקים אלה היוו בסיס להמשך סילוקם של היהודים מבתי הספר וממוסדות הלימוד הגבוהים. נאסרה על היהודים הכניסה למסעדות, בתי קולנוע, בריכות שחייה ואתרי נופש, וחברותם באגודות הספורט בוטלה.

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

את ה"שטיק" הספרותי הזה – פיזור פיתיונות הרומזים לקורא על אירועים דרמטיים שיסופרו לו בהמשך, כדי שימשיך בקריאה – הפעיל מאיר שלו גם בספריו הקודמים, אך בספר הנוכחי השתמש בו בתכיפות רבה יותר ובעזרת נתחים גדולים ועסיסים יותר. הקורא היה מזהה בעצמו, שלפניו שלושה סיפורים שהקשר ביניהם רופף, אילו מיקם מאיר שלו את פרקיהם בחטיבות נפרדות שאותן היה מציב בסדר כלשהו זה אחר זה. אך לא כותב כמוהו יסתכן בהחלטה פשוטה כזו, גם אם היא ההגיונית והיעילה יותר, ויחמיץ הזדמנות להשתמש ב-קונץ (תחבולה מורכבת שמצטיירת כמעשה קסם).

על הפיקחון / סאראמאגו - האידיאולוגיה האנרכיסטית בספר

על הפיקחון / סאראמאגו - האידיאולוגיה האנרכיסטית בספר

כיצד באה לידי ביטוי האידיאולוגיה האנרכיסטית בספר על הפיקחון. לאחר שסקרתי את תולדות האנרכיזם אעבור לניתוח ספרו של סאראמגו: על הפיקחון. כאמור, מצאתי בספר יסודות של האידיאולוגיה האנרכיסטית וכל מה שנותר הוא להוכיח את טענתי. עוד לפני הניתוח שני דברים לפנינו. ראשית, הערה לגבי תרגום שם הספר: המתרגמת בחרה לתרגם את שם הספר - על הפיקחון, אף על פי שאני הייתי מכנה זאת "על הפיכחון". סאראמגו רואה בספר מסה ולא סיפורת, זהו אם כן, מלכתחילה חיבור אידיאולוגי-פילוסופי.

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר חלק ב - אדם וסוס בחיקו

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר חלק ב - אדם וסוס בחיקו

דעתה של אילת שמיר על ההבדל בין המינים בהיבטים הללו, זרועה בנדיבות במרחב הטקסט. באמצעות סיפורם המקביל של שני זוגות האוהבים משני הדורות המרוחקים זה מזה כארבעים שנה, בצלאל ואהובה מדור העליות ואיתן ואלונה מדור המדינה, דן הרומאן החדש של אילת שמיר בהבדלים שבין הנשים לגברים – הבדלים שכמובן חוצים את מושגי-הערך התקופתיים השונים של הדורות, אך גם ממחישים את הניגודים המהותיים מן הטבע שקיימים בין המינים.

שר הטבעות כמשל למלחמת העולם השניה

שר הטבעות כמשל למלחמת העולם השניה

הטרילוגיה "שר הטבעות" כמשל למלחמת העולם השניה. פרופסור ג'ון טולקין, מחברה של הטרילוגיה "שר הטבעות", הלביש את הדמויות ואת החברות שיצר בלבוש הספרותי של סוגת הפנטזיה. אך למעשה נראה שמסתתר מתחת לדברים מסר עמוק, פסיכולוגי, חברתי, ומדיני. טולקין רואה את בני עמו יוצאים להגן על חרותה של אירופה מידי האורקים, ומנהיגם הנורא סאורון. הדימוי להיטלר זועק. גם סרומן הוא משתף פעולה ואף מסייע בפועל. זה משל לכל הקוויזלינגים למיניהם באירופה, שנכנעו לרשע.

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר

קסמו של הרומאן החדש של אילת שמיר, "המיטה שאתה מציע בעצמך" (הוצאת עם עובד / ספריה לעם ), דומה לקסמה של המניפה. כמו המניפה, שבהיותה סגורה היא עלומת-תוכן ונטולת-מסתורין, ורק אחרי שפורשים אותה מתגלה התמונה הצבעונית והיפה שהוסתרה בין קפליה – תמונה המספרת סיפור מורכב ורחב-מידות – כך הוא גם הניגוד ברומאן הזה בין זמן הסיפֵר הקצר, הצמוד לאירועי יום אחד בשנת 1991, לבין זמן העלילה הממושך, המקיף את אירועי חמישים השנים שבין שנת 1941 לשנת 1991.

חניתה רוזן / לא אני - צבעוניות נפש האדם

חניתה רוזן / לא אני - צבעוניות נפש האדם

כמה מילים על הספר הלא שגרתי הזה "לא אני" מאת חניתה רוזן, שני הפרקים הראשונים לא ערוכים מבחינה לשונית והקריאה בהם מאוד מייגעת. קראתי כמה פעמים את שני הפרקים ופעם ראשונה שנאלצתי לרשום בצד מה אני קוראת ואני הרי לא סובלת מבעיות של קשב וריכוז, אך משהו בחוסר אחדות הפיסקאות הוציא אותי משלוותי. שורות קצרות נפתחו לנגד עיניי בשני הפרקים האלה מנותקות מהווי גרעין של פיסקה. גם אם מדובר בטקסט דינמי, הפיסקאות חייבות להיות מקטעיות מושכות את העין ולא מייגעות.

מועדון דיומא / ארתורו פרס –רברטה

מועדון דיומא / ארתורו פרס –רברטה

השטן של אספני הספרים ביקורת על מועדון דיומא מאת ארטורו פרס רבטה. מה הקשר שנכתב בין הסופר לאלכסנדר דיומא מחבר שלושת המוסקטרים ובין ספר קדום שאותו כתב השטן בכבודו ובעצמו לפני כך וכך מליוני שנים? זוהי השאלה שעימה מתמודד גיבור "מועדון דיומא", ביבליופיל וסוחר ספרים במסעותיו בעקבות שני פריטים נדירים ביותר. אחד של "שלושת המוסקטרים" של אלכסנדר דיומא.

גבעת הגמדים של יהודית

גבעת הגמדים של יהודית

גבעת הגמדים" של יהודית מליק- שירן לוקח אותנו למסע למציאות של פנטזיה, ובאותה עת יש תחושה כל העת שמשהו מהעולם שלנו משתקף בכל דף שבו. לפנינו ספר מעוצב גרפית בצורה משובחת – והשם עצמו מזמין אותנו לעולם האגדות. כבר מקריאה של הדפים הראשונים, אנו שבויים בקסמן של אגדות שפרשו כנפיים, שמתכתבות עם אגדות ילדות, שמספרות לנו סיפורים שכל כולן ראי של עולמנו, השתקפות של רוח האדם. הספר בנוי מפתיחה מזמינה מאד, סימני דרך מסקרנים, מעיין קסם, חרגול, יצורים מפתיעים...פתיחה שלוקחת אותנו לעולם קסום של אותו עולם מופלא, אותה גבעת הגמדים

קורמק מקארתי / בן האלוהים

קורמק מקארתי / בן האלוהים

קורמק מקארתי, 1933, הוא סופר אמריקאי, ארבעה מספריו תורגמו עד כה לעברית: הדרך ((The Road, עליו קיבל את פרס פוליצר ב-2006, לא ארץ לזקנים (No Country for Old Men), כל הסוסים יפים (All the Pretty Horses) שלושתם עובדו לסרטים, והשלישי קו אורך דם, תורגם השנה. מקארתי כותב בדרך כלל על החיים בדרום ארצות הברית לרוב באופן גרוטסקי, אלים, אליגורי; לפעמים נדמה לי שהם נכתבים כמעט בדיוק כמו שטרנטינו מביים (ואפילו בסרט כל הסוסים יפים הוא שותף בבימוי). הספר הדרך, שונה קצת משאר ספריו בכך שהוא ספר (וסרט) אפוקליפטי על-זמני ועל-מקומי.

טוני מוריסון / בית

טוני מוריסון / בית

אני מודה, קצת מפחיד לכתוב ביקורת על טוני מוריסון. בכל זאת מדובר באישה גדולה מהחיים, אישה אפרו-אמריקנית שכותבת על עוולות האפרו-אמריקנים, דיכויהם והשפלתיהם. אישה שכותבת לא רק ספרות יפה אלא גם מסות כבדות משקל. אישה שקיבלה פרס פוליצר על יצירתה האולטימטיבית: חמדת. אישה שאת ספריה האחרונים (אהבה, חסד) הייתי צריכה לקרוא פעמיים בשל שלל הרבדים שבו. ובכל זאת. ספר Home, יצא לאור בהוצאת Vintage ב-2012 ועדיין לא תורגם לעברית. סופרת שאני מאוד אוהבת לקרוא, מעריצה את מאבקה ואישה אינדיבידואליסטית בפני עצמה, אינטלקטואלית.

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית חלק ב

המשך העיון בסיפורי הקובץ החדש של ישעיהו קורן – "שתי כפות ידיים ומלה". שלושת הסיפורים הנוספים שצורפו לנובלה "יוליק" (בעמ' 207-153) משלימים אותה היטב הן בתוכן והן בהפעלת הפואטיקה הצילומית. אך מאחר שהדיון בסיפור האוטוביוגרפי "שתי כפות ידיים ומלה" כבר נעשה בפתיחת המאמר, נותר עוד להנהיר כעת בקצרה את עלילתם של שני הסיפורים הקצרים האחרים. בסיום העיון בסיפורי הקובץ הזה, אי-אפשר להימנע מהעלאת ההשערה, כי כוונתו של קורן, ואולי גם שאיפתו המקורית, היתה לכתוב עם החומרים הדומים.

שושנה אידל / קונצרטו לטבע - שירה קדושה מלב היקום

שושנה אידל / קונצרטו לטבע - שירה קדושה מלב היקום

על ספרה של שושנה אידל, "קונצ'רטו לטבע", הוצאת כרמל. קריאה בספר שיריה החדש של שושנה אידל יוצרת חרדת קודש, תחושה של "שַל נעליך מעל רגליך". השם אמנם נותן אווירה של מעמד מוזיקלי, אבל מעבר למוסיקה יש לשון שמגיעה לכל הפסגות, שמבקשת לבטא קול רוחני עליון. קראו נא בשיר 'וזה סימן שבא לקיץ סוף' וראו כיצד המוזיקה הופכת לעונג צרוף. החיבור של המלים 'עונג' ושכינה' יוצר הרמוניה מיוחדת, הרמוניה קדושה, מעין עונג שבת בלב החולין. המנגינה היא המסר, הצימאון למנגינה הוא צימאון לרוח, למסר נסתר, לפשר גנוז מקדמת הבריאה/

עיר פתוחה / טג'ו קול

עיר פתוחה / טג'ו קול

טג'ו קול הוא סופר ממוצא ניגרי-אמריקאי, הוא נולד בארצות הברית בשנת 1975 להורים ממוצא ניגרי, גדל בניגריה וחזר לארצות הברית כשהיה בן שבע עשרה. כרגע מתגורר בברוקלין, ניו יורק. למד היסטוריה, וזהו ספרו הראשון. הספר לא תורגם (עדיין) לעברית, ויצא לאור בהוצאת ראנדום האוס המכובדת. המספר, כמעט כמו קול, הוא חצי ניגרי חצי גרמני, מסתובב סביב ניו יורק ופוגש קשת רחבה של אנשים, חלקם מהגרים, הוא בסביבות גיל ה-30, בשנתו האחרונה ללימודי פסיכיאטריה.

ילדי הנמל / עוזיאל חזן - ילדים של החיים

ילדי הנמל / עוזיאל חזן - ילדים של החיים

עיון בספרו של עוזיאל חזן - ילדי הנמל. ספרו החדש של עוזיאל חזן פורש לפנינו עלילה מרתקת, סיפור שמצליח להחיות תקופה מיוחדת, סיפור בתוך מציאות של חיי מהגרים, הנמל כאוניברסיטה של החיים. עוזיאל חזן הצליח לבנות סיפור חיים מלא השראה והוד בתוך מציאות של עלובי חיים, בקרב גיבורים המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי. הרומן מתרחש במדינת מנדט צרפתי, כנראה באלג'יר או במרוקו. גיבורי הרומן חיים יחד, יהודים, ערבים, נוצרים –בדרך כלל באחווה, אך לא פעם גם בעימות.

הנצפים ביותר