ספרות

פנקול היא תופעה ייחודית בספרות הצרפתית, עיתונאית וסופרת, פמיניסטית צחקנית ומשעשעת, מלכת רבי מכר אה לה פראנסז. הרומן הראשון שלה, "קודם אני", בהשראה אוטוביוגרפית, פורסם כשהייתה בת 25 וזכה להצלחה נכבדה, שלוש מאות אלף עותקים נמכרו.

הרומן רצוף הקבלות, סמלים ורמזים שיש לפענחם כדי להבין את עומקו ודורש, לפיכך, מספר קריאות. יחד עם זאת, הוא נקרא בקלות, בנעימות, במהירות, בלי מאמץ. כמו יצירות מופת רבות אחרות, הספר פתוח למגוון נקודות מבט, ביאורים ופירושים.

כתיבתה של הדר מרחב-נאמן רגישה ומרגישה, חודרת לבבות ובוחנת את היכולת של הלב להירפא מהכאב. האם אבי הקרדיולוג, בוחן הלבבות בעצמו, מצליח במשרת החוקר שלו על היכולת של התאים להירפא? האם אבי מצליח לשכוח ולהיאחז בהווה?

לפנינו סיפור הבנוי בתבנית "המעגלים הקונצנטריים" האופיינית ליצירותיהם של יל"ג, ביאליק ועגנון. לפי תבנית זו, ניתן לפרש את היצירה במישורים אחדים, למן המעגל האישי הצר ועד למעגל האידֵאולוגי הרחב ביותר המקיף עולם ומלואו

הקורא הישראלי כבר מכיר היטב את הסופרת היפנית ואת הנושאים שבהם יושימוטו משתמשת בעקביות: העצב האנושי, הניכור, החרדה והייאוש של צעירים יפנים מהחיים המודרניים והדרך שבה ניסיון מר משפיע על דרך חיים

פרנז פורוטאן כותבת כתיבה נשית, על נשים, אל נשים (בפתח דבר יש הפנייה מיוחדת לנשים: אילו שוטטתן, חלפתן, הייתן, הצצתן). על נשים יהודיות ממחוזות שטרם הכרנו, נשים שמחויבות ללדת, אחרת הן לא נשים, שהן חייבות ללדת בנים זכרים אחרת אין בהן תועלת

"ארוחת ערב עם אדוארד" הוא ספר גסטרונומי לחובבי בישול משולב בספר הדרכה הכולל מתכונים לחיים. אדוארד הזין את איזבל לא רק באוכל אלא גם בשיחות מנפש אל נפש:

יצחק רובין – אמן רב תחומי ורב פעלים, קולנוען ישראלי עטור פרסים לאומיים ובינלאומיים, יוצר סרטים תיעודיים מוערך, פעיל חברתי לזכויות אדם ולוחם נגד עוולות, סופר – יודע לספר סיפורים. הקובץ "אהבות לא שלמות" מהווה מעין יומן אחורי הקלעים של סרטים שביים ועל אנשים שפגש בנסיבות אלו או אחרות, עד כה

מעריציה של שאפאק יבחינו בחומרים המוכרים והידועים שהסופרת הקוסמופוליטית נוגעת בהם, בכולם, בכל ספריה: מגדר, זכויות נשים, זכויות אדם, פמיניזם, פוליטיקה, דת, מסורת מול מודרניות, אלוהים, מיסטיציזם וכמובן טורקיה כאם הגדולה

הרומן "קיץ אלכסנדרוני" נשען על ילדותו של המחבר באלכסנדרייה במצרים שבה חי עד גיל 10 תוך שהוא מוסיף לה מדמיונו הספרותי. בראיון שפורסם ב"הארץ" מספר הסופר על ילדותו במצרים ועלייתו לישראל (1). גורמזאנו גורן נולד ב-1941 באלכסנדרייה, בן זקונים למשפחה בת ארבעה ילדים.

קובץ הסיפורים הריאליסטיים של הילה עמית מפגיש את הקורא עם דמויות הנמצאות בצומת דרכים בחייהן. רוב הסיפורים סובבים סביב דרמות, משברים ופרידות הכרוכים במעבר בין בית אחד לאחר, בין מקום למקום, בין תקופת חיים אחת לתקופת חיים אחרת

זהו ספר מרהיב, שלמרות איטיותו הוא סוחף בשל הכתיבה המהפנטת של זיידי סמית'. הוא עוסק ביחסי חברות, אימהות בנות, בנות ואבות, זיכרונות ותעתועי זיכרון, פמיניזם, גזענות, חברה מעמד ושינויים אישיים ובין אישיים, תוך שימוש במקצב הסווינג בצורת הכתיבה ובנושא הספר

לא בכדי השוו את ספרו של יוסוף אטילגן ליוליסס של ג'יימס ג'ויס או לזר של אלבר קאמי, ובכתיבה לפוקנר. כמו אצל אלבר קאמי גם יוסוף אטילגן מייחס לגיבור שלו רצח, ובכך מטשטש הגבול המוסרי ומתמקם האבסורד. זברג'ט מעיד על עצמו שהוא "לא חי ולא מת", הוא פשוט "קיים" ומתקיים.

הספר הצמחונית זכה בפרס מאן בוקר בשנה הקודמת, 2016, תוך שהוא גובר על אלנה פרנטה ואורחן פאמוק. זהו ספר יוצא דופן, קצר יחסית באורכו, 169 עמודים, אך רווי באלימות שמעלה תהיות רבות, מה שבטוח שאין זה ספר על צמחונות. הספר מחולק לשלוש נובלות קצרות שהן קשורות מאוד, אך נפרדות.

הספר ארבעה אבות איננו שגרתי לא במבנהו ולא בתכנו. יש בו יסודות של מלודרמה, של מותחן, של רומן פסיכולוגי, ריאליסטי, דמיוני ושל משלי חיות. אהבות, בגידות, נסיונות רצח ואולי גם רצח, התאבדות, הכול אמין ולא אמין, מעורר עניין ונקרא במהירות

בנדיקט וולס הוא סופר ממוצא גרמני-שוויצרי, יליד 1984, שנולד בשם Benedict von Schirach. על ספרו "על סוף הבדידות" זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות בשנת 2016.

לילה סלימאני היא סופרת ועיתונאית צרפתייה ממוצא מרוקני, היא נולדה ברבאט והיגרה לצרפת בגיל 17. היא למדה מדעי המדינה בצרפת, ועד כה פרסמה ארבעה ספרים. זכתה בפרס גונקורד על ספרה "שיר ענוג", ספרה השלישי שיצא לאור ב 2016, שמו בצרפתית: Chanson douce, ובאנגלית Sweet Song..

בספר יש טענות ולא מעט דוגמאות, וגם כתיבה בלשון מעניינת לעיתים מתחכמת ולעיתים גם נוקבת אבל בשורה האחרונה מדובר בספר קטן וגם במידת תרומתו לדיון הציבורי בסוגיות הנדונות

נעה ידלין, עיתונאית וסופרת, זכתה בפרס ספיר היוקרתי לשנת 2013 על ספרה "בעלת הבית". שלוש שנים לאחר מכן היא מוציאה לאור את ספרה החדש, פיקציה פרודית בשם "שטוקהולם", שעיסוקה בעוד פרס, יוקרתי יותר – הנובל.

"ברכת התנינים" של בועז יזרעאלי הוא קובץ סיפורים המעלים על נס אותו גיבור בגרסאות שונות, גיבור הנראה כבן דמותו המוקצן של המחבר עצמו. הסיפור האחרון בקובץ, "התייר האיטלקי", אוטוביוגרפי בעליל, מאשר תחושה זו, ומתכתב עם הסיפור הראשון, "מיטה מתקפלת", שהמרכיב הדמיוני בו, חזק ככל שיהיה, אינו מסתיר את מקור השראתו הריאליסטי.

ספרו של ההיסטוריון (ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים) הינו ספר ממוסמך ומפורט על הנכבה ושורדיה שנשארו במדינה, המשלב מחקר היסטורי פרטני עם סיפורים משפחתיים ו"זיכרונות מהבית ומהכפר שגדלתי בו" (עמ' 15), מג'ד אל כרום.

ספרו של אורנן הינו ספר חשוב, הגם שהמאמרים חוזרים על עצמם ורצוי היה לאחדם. הוא חשוב פוליטית לאומית באשר הוא לא רק מבקר את המציאות הפוליטית המעוותת בה אנו חיים, אלא גם מציע חלופה. קריאה לא משוחדת בו מעלה שלמעשה בפועל אין ישראל מדינה דמוקרטית כמו גם מדינת לאום

אליף שאפאק שוב כותבת על זכויות נשים, זכויות האדם (באשר הוא אדם), פמיניזם ומיסטיקה. אך מעל הכל היא כותבת הפעם על הדת – הקוראן. היא כותבת על קריאה מחודשת בקוראן, קריאה עמוקה, קריאה מתוך אהבת האדם, כבוד לאישה, קריאה נשית של הקוראן

אחרי פרסום ספרי מסעות וספר היסטוריה, פתח בכתיבת סדרת ספרי מתח מצליחה ביותר שגיבורה הראשי הוא הסריס העותמני יאשים בתפקיד בלש מפענח תעלומות. "קלף בליני", המתורגם לארבעים שפות ומעובד לסרט, הוא הספר השלישי בסדרה. יצאו אחריו בינתיים עוד שני כרכים

דומה שההיסטוריון אורי מילשטיין הינו ההיסטוריון הפורה ביותר החי כיום בישראל. רק על מלחמת העצמאות הוא הוציא כבר בשנת 1989 ארבעה כרכים, שיצאו שוב כעבור עשור, גם בעברית וגם באנגלית.

אני מסדרת בתים של אנשים מתים. עוזרת ליקיריהם להיפטר ממצבורים מיותרים. אני נכנסת לתוך החדרים האישיים של אנשים זרים, נוברת בגיבוב של חפצים, מחלצת סודות משפחתיים ומזקקת מתוכם תמצית של זכרונות. זו העבודה שלי.

זהו ספר מפתיע מהרבה מובנים, הוא נשכני אך מלא חמלה, הוא צבאי אך אינדיבידואלי, והוא מאוד מאוד מגדרי. זהו ספר אפיקורסי שמטמא ומנתץ את האשליה הטהרנית-הגברית-צבאית-ישראלית.

אני מצטרפת להמלצות במקורות שונים לא לגגל את שמה של לורטה יאנג לפני שאתם מתחילים לקרוא את הספר. וגם אם הסיפור נשמע לכם כרומן רומנטי – אולי, אבל הוא מבוסס על עובדות אמיתיות ולא גולש לקיטשיות.

בעקבות מאמרו של יואב פלד "אזרחותם של מיעוטים בדמוקרטיה אתנית: אזרחים יהודים ברפובליקה הפולניה השנייה (1918-1939), אזרחים קתולים בצפון – אירלנד (1921- 1972) ואזרחים פלסטינים בישראל", מתוך (עורכים: ראיף זריק ואילן סבן): משפט, מיעט וסכסוך לאומי,2017, משפט, חברה ותרבות, סדרת ספרים של הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת ת"א.

בואו נחזור לכותרת. "ארוחה בחורף", מספרת את סיפורם (הפשוט, לכאורה) של שלושה חיילים גרמנים ומסע הישרדותם בחורף קשה, בסיטואציה קשה ותוך החלטה מוסרית קשה.