אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ספרות


מאמרים בנושא ספרות, ביקורת ספרות, שירה, ניתוח שירים ועוד...
הציור האחרון של שרה דה ווס / דומיניק סמית, תרגום: דורון דנסקי, הוצאת הכורסא

נקמתו של הפאלוס

דומיניק סמית כותב על נשים, מפאר את יכולותיהן האינטליגנטיות, מתמקד בחוזקותיהן ובכישוריהן ולא מרבה בתיאוריהן החיצוני או מיניותן. יש בזה משהו שגורם לקוראת לזקוף גב לנשום לרווחה, אבל – ויש כאן אבל גדול – בכל זה הוא נוקם אט אט.

דרך מילכה בגבר

מילכה בן-ארי התכוונה בספרה לחשוף את צדו הפרטי והתרבותי של המצביא אותו עטפה בחייו באהבה שלמה, על-סף הערצה הדדית שלא נגרע ממנה כחוט השערה לאחר מותו, ורק הלכה והתגברה עד פרוץ הווידוי הסוער והסוחף שלה.

The Noise of Time / Julian Barnes

רעש הזמן / גוליאן בארנס

הספר המצוין והקטן הזה, שכתוב בגוף שלישי, עוסק בכוח (של המשטר הקומוניסטי ברוסיה, ובארנס לא מכנה את המשטר "משטר" או נ.ק.ו.ד, או קג"ב, אלא Power, P כאות גדולה בכל פעם שהוא מוזכר), באמנות ובהשפעה של זה על זה, גבולות האומץ ואולי הפחד, יושרה ומצפון. למעשה הוא עוסק בשלושה רגעים מהותיים בחייו של המלחין דמיטרי דמיטרייביץ שוסטקוביץ'.

יום הדין של ג'ני מרקוס / הדסה מור, הוצאת ספרי צמרת צילום: תפארת חקק

זאן מרקוס לוחמת נשית, מחוללת היסטוריה!

דומה, שהמחברת נסחפת ונמשכת אחר המסתורין והאמונות של הדתות השונות. היא מתארת ברגשות עזים כיצד ג'ני נסערת מסיפור חייו של ישו. תיאור צעידתה בוויה דולורוזה בנתיב צעידתו של ישו ותיאור כל הדמויות שצעדו סביבה, המשולב בתופעת 'סינדרום ירושלים' – הינה מלאכת מחשבת.

4321 / פול אוסטר

4321 / פול אוסטר

כתיבתו של פול אוסטר מענגת מתמיד, סוחפת, קריאה ומעוררת עניין, קצת דיקנסית-קפקאית במובן החיפוש התמידי המלנכולי, בעיר אמריקאית אך אפרורית ומסתורית כמו עיר אירופאית ברומנים הקלאסיים. גם רוחו של היינריך פון קלייסט שורה על הרומן, בעיקר למי שהתוודע לחיבתו הגדולה של אוסטר לפון קלייסט באחד ממכתביו ל ג'.מ. קוטזי.

כריות אויר / גילה נאומן ימיני, הוצאת גוונים

כריות אוויר / גילה נאומן ימיני

רומן הביכורים של גילה נאומן ימיני, "כריות אוויר", הוא ספר מהנה, שכמו ליקט את פרקיו של סיפור בהמשכים מעיתון נשים, וניצל את פרסומו לשם מחוות הצדעה ענקית לכל אלה המאפשרים השתלת מח עצם לחולי סרטן ומצילים חיים - רופאים, אחיות, מטפלים, מארגנים, וכמובן התורמים.

מיכאל רז / פרננדא בין המצרים, ינואר 2017, הוצאה עלים, 342 עמ'

אור לגויים

מיכאל רז הנו חוקר פרטי, מי שהיה קצין חקירות במשטרה, שכבר הוציא שישה ספרים העוסקים בעוולות ובחפים מפשע המרצים או ריצו מאסר, ובראש ובראשונה בעמוס ברנס ז"ל, שלמענו לחם רבות. ואחד מספריו עוסק בהשפעתה ההרסנית של הקרינה האלקטרומגנטית

בין מלחמה לאהבה - יהודה עמיחי

ערב השקה לספר בין מלחמה לאהבה – המשורר יהודה עמיחי

ערב השקה לספר "בין מלחמה לאהבה – המשורר יהודה עמיחי", ההשקה תתקיים ביום שלישי, 7.3.17, בשעה 19:30

יובלות לישראל  75-70 כרך ראשון / אורי מילשטיין,

המדובר בתוספת ידע למחקר?

ספרו זה מוקדש בעיקרו לדוד בן גוריון ולהכנת הצבא למלחמה נגד מדינות ערב והפלסטינים בארץ, כמו גם לתפיסת הציונות האסטרטגית של דוד בן גוריון שמילשטיין סובר שהושפעה מזו של ז'בוטינסקי, עליו כתב את ספרו הקודם.

לארוג סיפור באצבעות / אריה הירש

מדיימון ראניון ועד סיפורי אריה הירש

אריה הירש מנעוריו התכוון לקנות לעצמו דרך חיים של איש תיאטרון. הוא התברך בכישרון תיאטרלי ועל-כך העידו גם מוריו למשחק מצבי פרידלנד ועד אברהם ניניו. אלא שלחיים כוחות משל עצמם לשבש תכניות ולקבוע מהלכי גורל. וכך מי שייעד עצמו לתיאטרון סיים פרשייתו כמהנדס, מומחה בעל-שם בתחום העורות

זין נשאר זין

כשאמא שלי מתעצבנת, יש לה הילה ירוקה בהירה מעל הראש

בין מלחמה לאהבה - המשורר יהודה עמיחי

השורשים היהודיים-הגרמניים של יהודה עמיחי / כריסטיאן ליאו

פרשנויות רבות ליצירותיו של יהודה עמיחי הניבו תוצאות חלקיות מאוד עקב היעדרו המוחלט כמעט של מידע ביוגרפי מספק על המשורר. במקרים הנדירים שמידע כזה היה זמין, הוא היה מזדמן מאוד ולא מגובש, ולעתים קרובות העובדות אף סתרו זו את זו. כך נוצרו טעויות חמורות, שההשלכות שלהן על גוף הידע הנוגע למשורר רבות-משמעות, ויש קושי ממשי למחוק אותן ממכלול הפרטים המצטברים בתחום

אזרחות וזהות לאומית / יורגן הברמס

אזרחות ולאומיות בספר קטן ומקיף

עם כל החשיבות לנאום הנשיא, חשיבות הספר מעוגנת במאמרו של הברמס. הוגה דעות שהמושגים "מרחב ציבורי" ו"פטריוטיזם חוקתי" מזוהים עמו, הינו הוגה מאתגר פוליטית כל מי שעוסק במחשבה מדינית ומשטרית של לישראל, באשר ישראל הינה אנומלית הן כמדינת לאום והן כדמוקרטיה ליברלית.

הפרטים שהושמטו / תומס ה. אוגדן, הוצאת עם עובד

הפרטים שהושמטו / תומס ה. אוגדן

את תומס ה' אוגדן רוב הקוראים מכירים מספרי הפסיכואנליזה שכתב והפכו רבי מכר, כמו מצע הנפש, הקצה הפרימיטיבי של החוויה ועוד. הוא פסיכיאטר ידוע ו"הפרטים שהושמטו" הוא רומן הביכורים שלו.

אנטיגונה (פרדריק ליטון)

החיים כטרגדיה

מה שכל כך מיוחד בטרגדיה, ומה שעושה אותה לכזו, הוא שהדמויות, הלוקחות חלק בתהליך שלם של הצלה ושיפור עצמי, יגיעו בסופו של דבר לאותו סוף שהוכתב להם, ללא כל קשר למאמציהם לייצב את מצבם ולשנות את הגורל שהוכתב מראש.

ליאו טולסטוי (1828-1910)

להשיג בחנויות המשומשים המובחרות

המלצה נלהבת אחרי קריאה חוזרת של שתי יצירות ספרותיות קלאסיות

מלחמת בני ארץ בבני שחת: משחק התפקידים

לפני כמה שנים פנו אלי אנשי העמותה למשחקי תפקידים בישראל וביקשו מימני שאכין להם סצנריו עבור משחק תפקידים עבור אחד האירועים שלהם בכנס "ביגור" שעסק במשחקי תפקידים המבוססים על נושאים יהודיים שונים. במשחקי תפקידים ניתן רק סצנריו כללי מאוד לכל משחק שאותו צריכים השחקנים לפתח בעצמם בעזרתו ובהדרכתו של "מנחה המשחק " שיודע יותר טוב מכל השאר את הפרטים על המשחק ועל ה"עולם" שבו הוא מתקיים.

פרט מתוך עטיפת החוברת מ-1904

תעלומת ג'ק המקפץ

מיהו היצור המסתורי דמוי האנוש אשר הגיח מתוך האפילה ונקרה על דרכם של עוברי אורח תמימים, תקף אותם באכזריות וברח במהירות כמעט על אנושית בעודו מנתר מעל לגדרות ומקפץ על גגות העיר?

שלום לך עצבות / פרנסואז סאגאן

האם את אוהבת: לזכרה של פרנסואז סאגאן (1935 –ספטמבר2004)

טעם סיפוריה של הסופרת הצרפתיה פרנסואז סאגאן תמיד יהיה שמוּר בפי – למרות שכבר עברו מאז למעלה משנות-דור עדיין הוא (הפה שלי) מתעקש על חיוכו המסוים, כאילו מסרב לומר שלום לעצבוּתו. מעל הכיור שבכניסה לעליית הגג ההזייתית והמגוּבבת שלי, ניצב בקבוקון דֶקוֹלוֹנִי עם אֶטִיקֶט הנושא את שמה, ומתחתיו, ככותרת מישנה, צרוּבה לה המילה "לַה-ליבֶּרְטֶה", שהיא בתרגום חופשי חֵרוּת, בּוֹשׂם החֵרוּת.

פנחס שדה (17 ביוני 1929– 29 בינואר 1994)

עשר שנים למותו של פנחס שדה

עשר שנים למותו. ולו גם יהיו מאה או אלף - שנים, עדיין אין, לא הייתה ואולי אף לא תהיה תופעה כזו בשדה הספרות והאמנות הישראלית. בעולם כן, כאן בפרובינציה המהבילה ומחככת כתפיים שלנו – קשה להניח.

פנחס שדה (17 ביוני 1929 – 29 בינואר 1994)

המציאות האחרת של פנחס שדה

פנחס שדה התפרסם ביצירתו האוטוביוגראפית "החיים כמשל" (1958) בה חשף את נפשו ואת מחשבותיו חשיפה ששום סופר עברי לא חשף לפניו ורק מעטים חשפו אחריו. פרט לכך היה פנחס שדה גם משורר מהנחשבים ביותר, ומה שפחות ידוע, הוא היה בין מחברי הקומיקס הפוריים והמוכשרים ביותר בעברית וחיבר סיפורי הרפתקאות ומדע בדיוני שונים לילדים, אפילו סיפור של טרזן

מרי שלי, כותבת הסיפור "פרנקנשטיין", ממייסדות ז'אנר הפנטזיה והאימה הגותי.

הרומן הגותי בתחילת דרכו

המונח 'גותי' מתייחס במקור לסביבה הימי - ביינמית הטיפוסית לסיפורים אלה אך במאה השמונה עשרה המשמעות השתנתה למונח כללי המצביע של תחושת ריחוק, אימה ומסתורין. הנובלות הגותיות, המבשרות את ספרות האימה של זמננו, הן חלק מזרם רחב בספרות המכונה 'רומנטיציזם'.

פרנץ קפקא (1924-1883)

קרשים לארון היהודי: ארבע דְרָשוֹת

פרנץ קפקא (1924-1883) אמר שהכתיבה היא כמו תפילה. מי שאוהב לצטט את האמירה הזאת חייב להוסיף שקפקא רצה להאמין שהוא כותב קודם-כל ובעיקר על עצמו. כי הסיוט של חייו היה לחטוא בהשלכות אישיות לא מדויקות. לכן הוא לא היה נלהב – בלשון המעטה – לפרסם את כתביו, כמו שנאמר בשירהּ של רחל (1931-1890): "צר עולמי כעולם נמלה... כל אורחותי הליז והדמיע, פחד טמיר, מיד ענקים...".

פנחס שדה (1929-1994)

חולות אדומים

סיפורי קומיקס מקוריים העוסקים בנושא המלחמה אינם נפוצים בעברית. רוב אלה הקיימים עוסקים במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. אך הקומיקס המלחמתי המקורי המעולה מכולם הוא היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים דווקא, ושמו "חולות אדומים", פרי עטו של הסופר הידוע פנחס שדה.

The Present as Predicted in the Past

The year 2000 is over and the State of Israel finds itself at a period filled with social, technological and security changes whose end is unpredictable. For that reason it is especially interesting to see how a science fiction writer in 1950 predicted the appearance of Israel in the year 2000. How was he wrong, and how was he right?

המינגוויי ב-1939, בתמונה שצולמה עבור המהדורה הראשונה של ספרו "למי צלצלו הפעמונים"

ארנסט המינגווי (1899-1961)

המינגווי נחשב לסופר החי את גיבוריו ובמידה רבה משתקף בהם, הקשיחות, ההרפתקנות, יצר ההרס העצמי וגם התהילה כולם שם.

גידילי / אהרון חבר, הוצאת גוונים, סדרת חלונות

גידילי / אהרון חבר

בוקר בוקר היו הג'יפים מעלים עמודי אבק לבן. בוקר בוקר היו יוצאים אל הדרך, האחד פונה דרומה והשני צפונה. מתרחקים האחד מהשני ועמודי האבק מפרידים ביניהם, חוצצים ביניהם. עם גמר הסיור היו פונים איש לאחוריו. האחד נוסע צפונה והשני דרומה

הקצון / דב ויגיסר

ואז החליטו להקים את הקצון או בכינויו הרשמי: המוסד העליון למתן לגיטימציה לקץ החיים". הטעון היה כי במדינה, בעולמנו הנאור איננה יכולה להרשות לעצמה שימת קץ חיים באופן וולונטרי ללא פיקוח רפואי כאשר הגופה הדוממת הופכת להיות במספר מקרים, מטרד ציבורי.

לאכול את הרגל של "באבא"

זה היה לאחר המפץ הגדול, כאשר הארץ נהרסה כולה והפכה תילים תילים, ובאיי החורבות שרדו, במקומות מועטים, משפחות בני האדם. ספונים במחילותיהם כחולדי קרקע עיוורים, חוששים מפני הנשורת והקרינה וכמהים למעט הפוגה או הקלה מן הסבל. עורם נקלף ועיניהם הדלוקות נטפו ללא הפסק, ברוקם בעבע דם מוגלתי.

דם, עשן וריח הדרים / אהרון חבר, הוצאת גוונים, סדרת חלונות

דם, עשן וריח הדרים / אהרון חבר

"דיברתי במנגנון", הייתה דממה, רק קול הקשת הכפית בכוס הזכוכית נשמע, זליג לא היה בטוח כי דבריו רצויים. זאב הביט בו מבלי להגיב "רק אם תרצה תיגש לבית המפלגה, דיברתי עם החבר ישראלי מהמנגנון. תראה, אולי יצא מזה משהו". זאב המשיך את שתיקתו, וככל ששתק, גברה מבוכתו של זליג

הנצפים ביותר