אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חינוך


מאמרים בנושא חינוך, הוראה, מערכת החינוך ולמידה

מאז הזאבה של רומוס ורומולוס רצופה ההיסטוריה האנושית בסיפורי גבורה אימהיים. בטרמינולוגיה המקומית זכו לכבוד "אם הבנים" וגם להבדיל "אם המושבות או אם הקבוצות."

אימהות וחינוך

המושג "אהבת אם" הוא מושג אקסיומטי. בתודעה הקולקטיבית המערבית טבוע מוסד- האמהות כסמל הבלתי מעורער להגנת העולל.

חינוך למיליטריזם בכתה א'.

לפני כשבועיים הביא הבן הקטן שלי מכתב מבית ספר, שמבקש מהילדים להכין חבילות לחיילים האמריקאים שהגיעו לארץ. להזכירכן/ם – אלו שיש להם מגורים, מטבחים וסידורי שהייה משלהם ולא מהגרועים דווקא. אלו שכנראה אינם עומדים בתור לארוחה בבית התמחוי במערב רח' אחוזה ברעננה עירי.

ילדים זקוקים להורים שמסתכלים למעלה

נדמה שכדי שהשמיים יוכלו לשאת את שאיפתנו להתעלות הם צריכים להיות יציבים. ואכן, מי לא מכיר את דמות הגיבור שאלף פעמים נפל ואלף פעמים קם, שבעקשנות רוחו, בדבקותו באמונתו, חזר והראה את אי-הפשרה

הגיאוגרפיה של הסבל

תורת המבחנים קובעת הוראות ברורות: מבחן טוב לא יכול להיות מבחן שבו מצליחים כולם או נכשלים כולם. עליו לעקוב אחר העקומה הנורמאלית: הרוב יצליח באופן ממוצע, מעט פחות יהיו באזורים הקרובים לממוצע משני צדדיו, ומעטים בקצוות ממש. מבחן טוב, במובן הזה, בהכרח ייצר את המצליחים ואת הנכשלים כחלק מהגדרתו.

חינוך ומזרחיות

בשלושת מאמרי הדעה הבאים ניסיתי ליצור תרכובת הדדית בין ריבוי התרבויות במדינת ישראל ובין מערכת החניכה הישראלית, שמן הצד האחד דוחה כל מבט ביקורתי עליה ועל השגיה, ומן הצד השני תומכת בהתנערות מהתייחסות ישירה לריבוי התרבויות שבתוכה ובניסיון לגבש תוכנית כוללת לשתי המדינות, המשוחררת והכבושה.

מדענים אחרים קוראים תיגר על ההשקפה הפופולארית לפיה משחקי וידיאו אלימים מזיקים

משחקי וידיאו אלימים ובני נוער

מדענים סבורים שילדים לומדים באמצעות התבוננות, חיקוי ואימוץ התנהגויות, כעיקרון בסיסי של תיאוריית הלמידה החברתית. ארגונים אלו מבטאים חשש לפיו חשיפה להתנהגות או אלימות אגרסיביים במשחקי וידיאו ומדיה אחרים עלולה, לטווח הארוך, להגביר את רמת רגישות בני הנוער באמצעות שיתוק מבחינה רגשית, לגרום לסיוטים ובעיות שינה, לפגוע בביצועים בבית הספר ולהוביל להתנהגות אגרסיבית ובריונות. סקירת מחקרים פסיכולוגיים ומחקרי תצפית גדולים שפורסמו בשנת 2001 מצאו קשר בין משחקי וידיאו אלימים וחשיבה והתנהגות אגרסיבית מוגברת בקרב בני נוער.

מה יש לילד שלי?

לתותחים הכי גדולים בשוק הלכתי כדי לברר מה יש לבן שלי. כל אחד הגיב על פי גישתו. זה הסתכל ושלח לאבחונים נוספים. זה הסתכל ותיכף אמר לצייר. זה ביקש שיכתוב. זה ביקש שיזכור מילים. וזה ביקש שילך על קו ישר. הפסיכולוגים והנוירולוגים לא הצליחו לומר לי בצורה ברורה מה יש לבן שלי.

למה מערכת החינוך שונאת את הידע?

למה מערכת החינוך שונאת את הידע?

זה נראה מובן מאליו שכל הילדים צריכים ללמוד לקרוא. קריאה חיונית ללמידה. הבעיה היא שחלק מהילדים קוראים כבר בגיל שלוש או ארבע, ואחרים לא מצליחים לקרוא עד גיל עשר. כל ילד לומד לקרוא בזמן ובקצב שלו, ואלה שנאלצים לקרוא לפני שהם מוכנים, נוטים להיות מתוסכלים ולאבד את אהבת הלימוד. חינוך ביתי דוגל בשיטה גמישה מאוד של לימוד. קיימות דרכים להפוך את הקריאה לקלה ומהנה יותר. אם ילד נהנה מסיפורים על מנת להתחיל בלימוד הקריאה שלו, צריכים המורים וההורים לעודד זאת.

Zoo מציאות חינוכית זו

מערכת החינוך שלנו נמצאת "על הפנים" אין ביטוי אחר להגדרה לאחר שקוראים ושומעים מה קורה בין כותלי בית הספר. גם אם נרצה להיות אופטימיים לגבי הפן התחומי ומן המסגרת ייצאו אנשי טכנולוגיה, מדע, כלכלה מינהל עסקים, אדריכלים, מהנדסים מעצבים,משווקים, וכיו"ב, יהיו לנו מומחים אבל ספק אם יהיו לנו בני אדם במשמעות הנעלה של המונח.

מי צריך בית ספר?

עוד שבוע בדיוק יחל היום הראשון בבית הספר. ילדות וילדים רכים בשנים ישובו למסלול היומי המוכר רק למי שחבש את ספסל הלימודים. גם תלמידי התיכון ישובו לקראת עוד שנה בריצה המטורפת אחר תעודת הבגרות. השיבה השנה לשגרת הלימודים מעוררת תהייה. מדוע משרד החינוך נזקק לגימיקים כדי להשיב את התלמידים לחצר בית הספר ואחר כך אל הכיתות

אל תוך הבהיר הזה - ראיון חלק א

בתחילת שנות ה-90, ראיינתי במסגרת מחקר חינוכי בנושא "מורה-אישה", ישראלים-יהודים שנולדו או עלו לישראל לפני קום המדינה או בראשיתה. באותן שנים עסקתי בפיתוח, בעריכה ובכתיבת תכניות לימודים בתחומי חברה וסביבה במרכז לטכנולוגיה חינוכית. דני, יליד חדרה, 1949, גדל בחיפה, דוקטור לפסיכולוג ומשורר, חי בעיר בשרון.

השאלה נוסח השאלה

אחת הבעיות היותר נפוצות במערכת החינוך שלנו, והיא הידע לשאול שאלות. ידע זה הוא למעשה אחד מכלי העבודה היותר שמישים של המורה, אך דווקא אותו אין מלמדים בשום שלב של הכשרת המורה לא בסמינרים וגם לא במחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות

המשבר בהוראת ההיסטוריה בישראל: בחינות הבגרות כמייצרות קבעון

אנו נמצאים במצב משברי במקצוע ההיסטוריה. מצב משברי שטרם נכתב אודותיו ספר", אמר פרופ' אייל נווה, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים

מות קדושים - ראיון

בתחילת שנות ה-90 ראיינתי במסגרת מחקר חינוכי בנושא " מורה –אישה" , ישראלים יהודים שנולדו או עלו לארץ לפני קום המדינה. מירה, ילידת תל-אביב, 1935, תלמידה בחוג לפילוסופיה, גרה תל אביב. משפחת אמה של מירה עלתה לישראל בראשית המאה ה-20 . הראיון מתייחס לשתי דמויות מפתח בחייה של מירה.

תיקונים הולמים לעומת רפורמות מיותרות בחינוך ובהוראה - חלק ב

החשיבה והרגש הם שני דרכי קליטה מקבילות של תכני החינוך והלימוד. נשתדל להסביר את מהותם באמצעות מערכת מונחים עיוניים הכוללת את שלושת המושגים הבאים: השאלה החשיבה והפרשנות (או התשובה) בספרות ובמקרא. נראה שראוי לבדוק תחילה מהם חמשת תנאי היסוד הקודמים ללימוד החשיבה, ולכן חשוב שכל מורה המבקש לחנך לחשיבה לוגית ולחשיבה רגשית ישאל את עצמו כל יום בטרם התייצבותו לפני הכתה, חמש שאלות. כל שאלה ממוקדת באחד התנאים המוקדמים לדיון בחשיבה הלוגית מזה, ובחשיבה הרגשית מזה

תיקונים הולמים לעומת רפורמות מיותרות בחינוך ובהוראה - חלק א

הציבור הישראלי מרבה לדבר על חינוך. למרבה הצער מתנהלת שיחה זו שברשות הרבים על-ידי אנשים שבניסיונם, בהבנתם המקצועית, ובהתמצאותם בעובדות, אין משום הכנה ורקע לשיח זה.

מפי אברהם - ראיון חלק א

בתחילת שנות ה-90, ראיינתי במסגרת מחקר חינוכי בנושא " מורה-אישה", ישראלים- יהודים שנולדו או עלו לישראל לפני קום המדינה. באותן שנים עסקתי בפיתוח, בעריכה ובכתיבת תכניות לימודים בתחומי חברה וסביבה במרכז לטכנולוגיה חינוכית. הריאיון הזה התקיים באוגוסט 93' עם אברהם יליד יוגוסלביה, 1914, ממייסדי קיבוץ השומר הצעיר שער העמקים בשנת 1934, חקלאי, צייר, מורה ופובליציסט. הראיון עוסק בתחומים חינוכיים שונים ומתמקד בחינוך הקיבוצי.

מבחני הבגרות בהיסטוריה ככלי להבניית ידע מונוליתי

מבחני הבגרות בהיסטוריה נגועים מזה שנים רבות בנוסח מחייב למדי וחונק עד מאד של שאלות אשר מחייבות שליפת פיסות מידע קצרות, לעיתים לא מחייבות, מכלל הידע הקיים אצל התלמיד (אם בכלל) והטענתו בתוך מחברת התשובות

עקידה - ראיון חלק ב

כשדיברנו על המרות בספרות, לא אמרנו שדבר אחד מוציא או ממיר עצמו בדבר אחר, אלא הוא בא על-ידו, בא עליו, ממיר אותו, אבל צריך לדעת מה ממיר את מה כדי להבין בכלל מה קורה. אחרת אתה מציית ומי שמציית יכול להיות שטוב לו, אבל אנחנו חיים בשלהי המאה העשרים ואנחנו לא רק מצייתים, לפחות לא רק צריכים לציית.

מי הם בוסתנאי ו-חיסין - סיפורי רחובות

סוד גלוי הוא שרבים מאזרחינו, ובראש וראשונה ילדינו, יודעים מעט על תולדות הארץ שלנו ועל אישים שעשו למענה בכול התחומים. אינני יודע אם זה רעיון מקורי, אבל מכיוון שלא שמעתי עליו, אני מעלה אותו. ללמד את תלמידי בתי הספר מגיל 10 את ההיסטוריה של המדינה ושל ארץ ישראל באמצעות זיהוי מקומות שדרכם הם באים לבית הספר.

בחירת הורים בחינוך וסוגיית שוויון ההזדמנויות

אחת ממטרותיה המוצהרות של מערכות החינוך הממלכתיות היא מתן שוויון הזדמנויות לתלמידים מרקע כלכלי וחברתי שונה בכוונה ליצור חברה שוויונית יותר. כך,בין השאר, נחקקו חוקים אשר מבטיחים חינוך חינם לכל, נוצרו אזורי רישום אשר מתעלים תלמידים לבתי ספר ציבוריים לפי מקום מגוריהם ונכפתה אחידות פדגוגית ומינהלית על בתי הספר.

המורה תחילה ורק אחר כך המנהל

הפרסום על מקומה של ישראל במבחני "פיזה" 2006 הזין כותרות של יום או יומיים, ודרמות אחרות פִרנסו מיד את אמצעי התקשורת. הפעם משום מה צוין גם הפער העצום בין משכורות המורים בארץ לבין אלה של עמיתיהם בכמה מארצות אירופה. פרט זה אִפשר כמובן לשרת החינוך לציין כי בתחום זה יש כבר שינוי בגין רפורמת "אופק חדש".

עקידה - ראיון חלק א

בתחילת שנות ה-90 ראיינתי, במסגרת מחקר חינוכי בנושא "מורה-אישה", ישראלים-יהודים שרובם נולדו בישראל לפני קום המדינה. באותן שנים עסקתי בפיתוח, עריכה וכתיבת תכניות לימודים בתחומי חברה וסביבה במרכז לטכנולוגיה חינוכית. הריאיון הזה התקיים במאי 1993 בעיצומה של שביתת מורים. רות מורה לספרות ילידת 1936 גדלה במושב עובדים בשרון

השתלמות ושיפור איכות ההוראה

עברנו את השביתה הארוכה ביותר במערכת החינוך שלנו. סיכום הנזקים עוד ייעשה וכן סקירת ההישגים, לכשיתפרסם ההסכם במלואו. אך דבר אחד ברור כבר היום משהו השתנה במעמד המורה. יש מודעות רבה יותר למורכבות העבודה שלו ויש גם הסכמה כי כחברה קיפחנו את המורים

רפורמה בשיטת פאל קל

תמצית הויכוח היום בין ארגון המורים לממשלה הוא על עניין אחד בלבד: רפורמה של יותר שעות עבודה לפני תוספות שכר (עמדת הממשלה) או קודם תוספות שכר והתחייבות לצמצום מספר התלמידים והחזר שעות ההוראה.

יש לי אחות מורה

מורה (במשרה חלקית) בתיכון "אלדד" נתניה, משוררת וסופרת כבר יותר מחודש ימים מסתובבים המורים ברחובות הערים הגדולות, לא נכנסים לחצר בית הספר לא מקבלים נזיפה מאחראי הביטחון לצאת לסיור בהפסקות. לא רצים במרווח שנפער בין שיעור לשיעור כדי להספיק להגיע בזמן לכיתה. לא מכינים מערכי שיעור בביולוגיה, בתנ"ך ובספרות

המורים – מורים, הממשלה – סוררת...

שביתת המורים ושביתת סגל המרצים מלמדת אותנו מה יחס הממשלה לחינוך ולהשכלה הגבוהה. אחרי שהתופרת הסינית היתה פתרון לרסק את כוח העבודה, האם גם כאן ישלפו את הפתרון הבלתי נמנע—מורה סינית?

מי מטורף? מכתב גלוי ל-אלישע ינאי

אלישע ינאי,אני מזמינה אותך לבוא לבקר בבית ספר בעת פעילות חינוכית. מזמינה אותך לבקר בבית ספר בו לומדים תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה. להיכנס לשיעור אחד ולמצוא תלמידים שבית הספר הוא המקום היחיד בו הם נתקלים במחשבים.יש עדיין ילדים כאלה בישראל. אתה מוזמן לבוא לבית הספר בו תלמידים לומדים על השפה העברית ועל ההיסטוריה ועל התרבות כי בביתם אין תנאים ללימוד ואין להורים זמן להשקיע ולחנך הם עסוקים במלחמת הקיום שלהם.

על מה שובתים מורי התיכון?

כמעט כל אזרח מבין כבר, שמערכת החינוך שלנו נמצאת במדרון. הרוב מסכים שנחוץ שינוי מהותי, אך מתקשה להבין מדוע מסרבים המורים לרפורמה הנפלאה ולהצעות שהאוצר, בנדיבותו, מרעיף עליהם ועל חינוך הדור הבא. איך אפשר להתנגד לתוספת של שישה מיליארד שקלים לתקציב החינוך? על מה לעזאזל שובתים המורים? התשובה נעוצה בתחושה משותפת, שמשקרים לנו שנים רבות. לא ברור לשם מה ואם יש יד אחת מכוונת, אבל חייבים לעצור את תהליך הרס החינוך. הצעות הממשלה אינן מכוונות לרפורמה של ממש (עזבו את הכותרת המפוצצת 'אופק חדש'. אין שום חדש). ה"רפורמה" המוצעת תאפשר לעגלה המקרטעת של החינוך להמשיך ולהתגלגל במורד, לא לשנות כיוון.

איך הפכה מערכת החינוך לשמרטף הלאומי?

אנו המורים חושבים, שכיתות המאוכלסות בארבעים תלמידים אינן מאפשרות להעניק לילדך יחס אישי כפי שהיינו רוצים. בתי הספר התיכוניים בישראל הם גדולים מאוד על מנת שיהיו כלכליים. הרעיון הוא לתת חינוך זול להמונים. אין זול יותר ממורה עם לוח וגיר לפני ארבעים תלמידים. זו הסיבה, שחנקו את החינוך המקצועי והטכנולוגי וחונקים בלי בושה את כול האופציות של התאמת תוכניות לימודים לצרכים שונים של צבורים ייחודיים. המטרה היא אחידות, אך האידיאולוגיה היא עלות נמוכה במסווה של "שוויון הזדמנויות".

הנצפים ביותר