אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ארכיון אייטמים


ארכיון אייטמים

שרה אהרונוביץ קרפנוס: – אני – זה בסדר

זהו ספר תשוקות ומאוויים, שבפרץ רגשות שוטף מעלה את הקורה לגוף בבואו במגע קרוב לאוהב

איפה זה אמריקה?

אמריקה! היה מקובל אצלנו ולא רק אצלנו כביטוי לדבר מוצלח וטוב – שם באמריקה הדברים מתקתקים מצויין, התוצרת באיכות מצויינת, האדם חופשי ובכלל הרבה יותר מוצלח. ארה"ב נגררה למשבר כלכלי חמור בעקבות תאוות בצע חסרת אחריות וחסרת גבולות לה היו שותפים כמעט כול ראשי המשק

חותם שלמה: מלחמת רהב באלוהים

"חותם שלמה" הוא חוג מצומצם של מומחים,סופרים, חוקרים וסתם מתעניינים השואב את השראתו בין השאר מהאגדות השונות הסובבות את שלמה המלך,אשמדאי תולעת השמיר וכו'. החוג עוסק בהרצאות ודיונים על תנ"ך, היסטוריה קדומה ,פולקלור, אגדות, מיתוסים קדומים -  יהודיים ואחרים, קבלה, כשפים שחורים, כשפים לבנים וכאוטיים,אסכולות כישופיות, מיסטיות ואלכימיות ביהדות וגם בנצרות ובאיסלאם. העל טבעי, ארגוני סתר ועוד נושאי איזוטריקה ומסתורין. החוג מתכנס לדיוניו באופן קבוע במוזיאון התנ"ך. שנמצא בבית דיזינגוף בשדירות רוטשילד 16 בתל אביב .

תעלומת המנורה המסתורית

יום אחד לפני כמה חודשים יצא דוד מימון לביקור במרוקו במדבר הסהרה. הוא הגיע לאיזה מקום נידח במיוחד במדבר זה איזה כפר שכוח אל עם חנות "כל בו" זעירה בשוק של המקום. בתוכה הוא מצא בזוית פינה מה שנראה כמנורה מוזרה חרוטה באבן בכתב שנראה על פניו ככתב עברי עתיק ועם סמלי מגיני דוד חרוטים ליד הכתב.

הסביבה - שוב עוברת גבול

שוחרי הסביבה, בדומה לגורמים שנאבקים בקנאות אידיאית על מימוש הרעיונות שלהם, נוטים לשכוח שלא רק המדינה היא למען האזרח, ולא להיפך , אלא גם הסביבה באה לשרת אותו, בכול תחום בחיינו, ובנסיבות המשתנות. משום כך בלהט המערכות שלהם הם בסופו של דבר מרחיקים את הציבור מן התודעה במקום לקרבו. בדיוק כמו האופנוענים אשר סתמו את התנועה בכבישי תל אביב בשעות העומס, בהפגה שלהם נגד העלאת המיסוי, וגרמו לזעם הנוסעים, שתמכו במערכה שלהם, אך ספק אם ימשיכו בכך.

רייטינג ממלכתי.

אני נמנה עם המיעוט הקטן שצופה ב"מבט" של ערוץ 1 אני עדיין מוצא בו עניין ויש בו גם כישרונות לא מבוטלים. והחשוב הוא שהוא לא נחתך באכזריות על ידי פרסומות.עובדת היותו לא פופולארי ,מסתברת לא רק מנתונים סטטיסטיים של רייטינג, אלא של צופים שלא טורחים להגיב פה ושם על מה ומי שנראים במרקע הממלכתי. אני מכול מקום לא נרדם.

מבחן GRE

מבחן GRE (ראשי תיבות של Graduate Exam Record) הינה בחינת קבלה למועמדים ללימודים מתקדמים (תואר שני ושלישי) באוניברסיטאות בארה"ב ולעיתים גם באירופה. מבחן GRE בגרסתו הכללית, גרסת ה-GRE General, אינו בודק ידע אקדמי מקצועי ספציפי, אלא מודד כישורי חשיבה אקדמיים כלליים. במסגרת מבחן GRE תתבקשו לענות על שאלות בהבנת הנקרא, שאלות חשבוניות וכן לכתוב טקטסים קצרים.

מבנה מבחן GRE

מבחן GRE כולל ארבעה פרקים- שניים מילוליים ושניים כמותיים, וכן פרק כתיבה.

האינטרנט כתקשורת חלופית לנוכח קריסת כוהני הדפוס

במאה החמש עשרה אירעה המהפכה המשמעותית ביותר בתולדות האדם, עם המצאת מכונת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג ב-1453. עד אז הייתה הפצת המידע נתונה בידיהם של כוהני המידע: ראשי מדינות, ראשי ערים, ראשי כפרים ואנשי דת. הם אלה שיכולים היו להחליט אלו ספרים יועתקו ויופצו ואיזה מידע יועבר לציבור. כידוע מלאכת ההעתקה של ספרים הייתה יקרה. האוכלוסייה ברובה הייתה ללא מיומנות של קריאה וכתיבה והייתה תלויה בכוהני המידע. המהפכה של גוטנברג יצרה זעזוע של הכללים הישנים, ומרגע שהמידע היה נגיש וקל להפצה גדל הצורך לדעת ולהשיג מידע ללא תלות בסוכני מידע למיניהם.

איך כל זה התחיל?

לקראת כוכב נולד 8

אחרי שבע עונות מוצלחות לא פלא שרבים מחכים בקוצר רוח לתחילת העונה החדשה של כוכב נולד. האודישנים לעונה השמינית כבר החלו ושני ימי אודישנים כבר הסתיימו בגני התערוכה, כאשר צפויים עוד ימי אודישנים לקראת סוף פברואר שיתקיימו בבאר שבע ובחיפה. צוות השופטים השנה יורכב כנראה מצדי צרפתי, גל אוחובסקי, מרגול וככל הנראה גם פבלו רוזנברג שיחליף את צביקה פיק אשר סיים את דרכו בתכנית.

דיפלומטיית הדה-לגיטימציה

מי שמנסה לנתח את את מהלכיהם העתידיים של יריביה של ישראל, כדאי שיקרא בעיון בכתביו של הפרופסור ריצ'רד פלק. מרצה למשפטים לשעבר באוניברסיטת פרינסטון, שהצדיק את השימוש באלימות של המתנגדים למלחמת וייטנאם ותמך בעליית האייטוללה חומייני באיראן. לאחרונה מונה פאלק כשליח מיוחד למועצת האו"ם לזכויות אדם. ממשלת אולמרט סירבה בצדק לשתף עימו פעולה בשל עמדותיו הקיצוניות וב-2008 אף שללה ממנו כניסה לישראל. עם זאת, לפאלק הבנה מעמיקה במנגנוני הפעולה של האו"ם. לאחר שיצא דו"ח גולדסטון, ניסה פאלק להבין את משמעותו האמיתית.

מרבית נשותינו לא חובשות דבר על ראשן

"פנתר במרתף" מתאר עמוס עוז, מנקודת מבטו של ילד חיפוש שעורכים חיילים בריטים בבית ירושלמי:

לו אני ציפי ליבני

למען הגילוי הנאות בתפיסותיי אני "קדימה". אני מאמין שהתיישבות יהודית מסיבית בלב אוכלוסייה ערבית תביא קלייה על מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. היאחזות בשכונות קצה ערביות של ירושלים כגון א-ראם ליד ש.ת קלנדיה בפאתי רמאללה (כן שניהם בתחום המוניציפאלי של ירושלים) בית חנינה ורכס השועפט, ג'בל מוכאבר וסוואחרה בדרום מערב העיר מחלישים את אחיזתנו בירושלים ושניהם ביחיד גוזרים עלינו דה-לגיטמציה בין לאומית הולכת וגוברת שעשויה, חס וחלילה, להגיע לממדי החרם הבין לאומי על דרום אפריקה. אני אחוז חרדה אמיתית מפני חידוש הבניה המסיבית בלב יהודה ושומרון, למרות שליבי עם המתנחלים, אבל אני גם חרד לריבונות ישראל.

המשבר עם ארה"ב: רק המעז זוכה

 אפילו אם ניראה שהמשבר עם ארה"ב מאחורינו הוא חולל שמות בעמדות הבסיסיות של ישראל. ארה"ב חוללה תהליך עמוק של דה-לגיטמציה למדינת ישראל, אפילו בארה"ב עצמה, פתחה סכרים שהיו עד כה חצי סגורים ביחס למדינת ישראל. היא הגדירה מחדש את הקו הירוק של 1967, כולל בירושלים ורמת הגולן, כגבול הלגיטימיות הבין לאומית של ישראל, העלתה את רף הדרישות הערבי לשיאים חדשים והציבה לישראל תנאים שאפילו רצתה אינה יכולה לעמוד בהם, למשל להתייחס לכ 150,000 מתושבי ירושלים כמתנחלים שגורלם יוסכם עם הפלשתינים במועד הנתון לגחמותיהם.

חבורת הליצמנים

 אפילו ח"כ יעקוב ליצמן, סגן שר הבריאות, מודה שהחלופה של בניית חדר המיון הממוגן לביה"ח ברזילי באשקלון היא יותר זולה, יותר ממגנת ומאפשרת תפקוד טוב יותר של ביה"ח. הוא טוען שאין הבדל גדול בלוח הזמנים בין שתי החלופות וכי החלופה של בניית חדר המיון במקום מרוחק יותר לא עוררה בעבר כול התנגדות.

מטוס אף-35

עוד כ 6 שנים אמור הפלא הטכנולוגי העתידי של ארה"ב – מטוס ה אף-35, לנחות בארץ. למטוס יכולות חמקנות מדהימות, טווח עצום ויכולת להפעיל חימוש מתוחכם בדיוק מדהים. היום המטוס הוא קפיצת מדרגה ביכולת לטפל בגרעין האיראני אבל – וזה אבל עצום וענק מחירו מטיל בספק את כדאיותו והכוונה למחירו המדיני והביטחוני.

תצא בחוץ

 למעשה גורש ביבי נתניהו בבושת פנים מהבית הלבן וברור שבממשלו של אובאמה רק הליכה לקנוסה, בסגנון שיריביה של סוריה בלבנון עלו לדמשק לבקש מחילה מבשאר אסאד, עשוי להחזיר אותו לפגישה בבית הלבן. יש להודות שהמשבר הוא אסטרטגי ועמוק ובמהלך ציני ומפוקח מציב אותנו ממשל אובאמה, עם תמיכה חזקה מאירופה, במקום השמור לאיראן בהווה והיה שמור לדרום אריקה בעבר. יחד עם זאת ניהול המשבר מהצד הישראלי גובל בהפקרות לאומית.

המדיניות של אובאמה

 המדיניות של אובאמה כלפי ישראל והמזרח התיכון זגזגה בשנה האחרונה אבל ניראה שהממשל התייצב על מדיניות של הקמת מדינה פלשתינית רצופה וברת קיימא תוך שנתיים עם או בלי תהליך שלום. יש להם ספקות לגבי הסיכוי להביא לסיום מוצלח של תהליך שלום כשהחמאס שולט בעזה וכשעל הפרק סוגיות כמו זכות השיבה והכרה בישראל כמדינת העם היהודי. ארה"ב של אובאמה רואה בסלאם פאייד, ראש הממשלה הפלשתיני, שותף להקמת מדינה פלשתינית יציבה תוך שנתיים שמסוגל גם "להביא את הסחורה".

קסם העמימות

אחד ההישגים שכול ממשלות ישראל יכולות להתברך בהם, הממשלה שהמציאה אותו ואלה אחריה שלא מערערות אותו( הישג לא מבוטל)- הוא העמימות הגרעינית. ישראל מעולם לא הודתה שיש בידיה נשק גרעיני. ואם התקשורת מתייחסת לנושא אזי בצרוף ההקדמה לפי מקורות זרים. לא אתפלא אם בשל הביקוש הרב לתואר העמום הזה חברות "מייקרסופט" ו"אפל" יכניסו ,בגרסה העברית שלהם ,את שתי מילות קסם אלה- לפי מקורות זרים- אוטומטית לטקסט, כול אימת שמוזכר נשק גרעיני.מדוע לא חשבו להעתיק את השיטה ליריעה רחבה של נושאים שגורמים לנו כאבי ראש. האחרונה שבהם "רמות שלמה".

הלקח שלי

לדעתי יש מעט מאוד לקחים שניתן להפיק מיום השואה. הציונות, פתרון בעייתו של העם היהודי על ידי ריכוזו בארץ ישראל, כמשנה פוליטית מסודרת נוסדה כחצי מאה לפני השואה. אפילו היינו מדינה יהודית ריבונית ב 1939 לא יכלנו להשפיע בצורה משמעותית על תוצאות השואה בעיקר בגלל ממדי ההונאה העצמית של היהודים עצמם באירופה עד שהיה מאוחר מדי.

 

מעשה נכון

לפני שבוע חתמה ארה"ב עם רוסיה בפראג, בירת צכיה, הסכם לצימצום הדדי של ראשי הנפץ הגרעיניים האסטרטגיי ב 30% לרמה של 1550 ראשי נפץ לכול מעצמה ( רכלנים אומרים שלרוסיה יש בקושי את המספר הזה של ראשים גרעיניים אסטרטגיים ממילא וכי ההסכם בעצם מגביל בעיקר את ארה"ב), ההסכם לא נוגע לנשק הגרעיני הטקטי שברשות המעצמות המונה כמה אלפים של ראשי חץ לכול מעצמה.

ירושלים, ציפי, סקאד

 אתמול והיום הופיעו בתיקשורת ידיעות שישראל "למרות התנגדות ארה"ב" מקדמת בניה בשכונת גילה. עצם הידיעה היא וויתור תודעתי על גילה, שבכול התסריטים הכי הזויים תשאר חלק מירושלים הישראלית. היא אפילו לא במזרח העיר אלא בדרומה. עוד ידיעה כזו ועוד ידיעה וגם אנחנו, בישראל, נתחיל להתייחס לגילה כאילו היא שילה (התנחלות מדרום לשכם על גב ההר למי שלא יודע).

ציפי

מחוץ לקופסא

ביום שישי האחרון התפרסם שוב בסוף שבוע של ידיעות, בפעם המי יודע כמה, המאמר הממוחזר של אורי שגיא, מי שבימי ברק העליזים, ב 1999, ריכז את המו"מ עם סוריה. אורי שגיא חזר על טענתו הלעוסה שהשלום בעצם כבר סוכם, אפילו כבר נכתבה טיוטה של הסכם במשרד החוץ של ארה"ב, אבל אהוד ברק קיבל ברגע האחרון "רגליים קרות". כמובן ש"בסוף המלחמה הבאה" כבר נחפש את ההסדר. אורי שגיא מעיד על עצמו שכראש אמ"ן בימי רבין למד את "מגבלות הכוח". אני לפחות מצפה מראש אמ"ן לתובנה הרבה יותר רחבה מהבנת מגבלות הכוח, למשל הבנת הסוגיה האסטרטגית שעל הפרק, שעוסקת במצב הכללי הגאו פוליטי ובזיהוי נכון של הבעיה.

גולדסטון הלך לישון

ביום שבת 10/04/2010 הפציצו מטוסים פקיסטנים מה שהם מכנים "מעוז של הטאליבן" בצפון מערב המדינה. כמקובל במיקרים כאלה שמחו הפקיסטנים להודיע ש 12 מפעילי הארגון נהרגו בהפצצה. המקום קשה לגישה וכמו בעבר לא היה לתקשורת שום עיניין ומעט יכולת לוודא ולבדוק את הנתונים. אלא שבמקרה הזה התברר, בגלל הניצולים, שהתחולל טבח של ממש באזרחים וש 73 מהם נהרגו. אתמול הודתה פקיסטן שאכן כך. הרג אזרחים פקיסטנים על ידי צבא פקיסטן במסגרת מלחמתו באסלאם הקיצוני הוא מעשה שיגרה ואלפים חפים מפשע נהרגו בהפצצות ובהפגזות של הצבא בדיוק כשגולדסטון עסק בחקר "פשעי המלחמה" של ישראל בעזה.

שאלה של מנהיגות

לפני שבוע, בכתבות יום שישי, נשמעה מהכתבות תלונה של ראש הממשלה נתניהו על הציבור הישראלי שאינו חש בסכנה הנשקפת לירושלים, שרוי באדישותו, אינו מפגין בהמוניו ובכך מחליש את כוח המאבק של ישראל. כמו בכול מיקרה מי שיושב בצמרת, מי שמחליט ומוביל לא יכול אלא להפנות אצבע מאשימה לעצמו. למעשה מילכד את עצמו ביב בתכמנותו שלו.

סינדרום מדחת יוסף

מדחת יוסף, שוטר מג"ב, דימם 4 שעות למוות בקבר יוסך בשכם, ב 01/10/2000, כאשר כוח צה"ל משוריין נמצא במרחק קילומטר ותצפית אחרת במרחק זהה רואה חלק גדול מהמתרחש. בנוכחות כול הפיקד הבכיר של צה"ל הופקר מדחת יוסף למותו כתוצאה מסידרה של טעיויות טקטיות ואסטרטגיות , שלהלן יכונו סינדרום מדחת, שהעיקרי שבהם הייה אי הבנת המצב האסטרטגי למרות ידיעת העובדות. המיקרה הוא כתם מביש באתוס הצה"לי של אי הפקרת פצועים בשטח.

עצמאות של מכורים

פעם, בשנות ה80, יצרה ישראל מטוס קרב מתקדם – הלביא. משקלו היה כדי 2/3 ממטוס האף-16, שדרת הקרב של חילה האוויר הישראלי. הלביא היה אמנם גדול על המשק הישראלי כמטוס קרב. שווים לו יכלנו לקבל כמעט בשווה חינם כספי מארה"ב במחיר שיעבוד מדיני ותקציב עתידי לארה"ב. אבל המטוס היה מכול בחינה "קטר טכנולוגי" שעצם פיתוחו הזניק את המשק הישראלי דרגה קדימה והמשך יצורו ופיתוח הדגמים המתקדמים שלו היה יכול להזניק את ישראל לשיאים חדשים ולייצר למשק הכנסות רבות שאמנם אינם קשורות ישירות ללביא אבל קשורות להזנק הטכנולוגי של המשק הישראל בכללו כתוצאה מהפרויקט.

ליזום עם סלאם פאייד

עד היום התאפיין הסכסוך הישראלי פלשתיני בכך שלפלשתינים היה חשוב יותר לעצור, להכיל ולבסוף לחסל את המפעל הציוני מאשר להקים מדינה עצמאית משלהם. בטעות ומתוך אי הבנת הסכסוך אמרנו לעצמנו שהפלשתינים "לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות לשלום" בעוד שהם התעקשו לא להחמיץ את המטרה בגלל ההזדמנויות. כשחזר יאסר ערפאת לשטחים באפריל 1994 הוא לא עסק בבניית מדינה אלא בשידרוג המאבק בישראל, תחת הקוד של זכות השיבה, וכך גם ממשיכו אבו מאזן.

עלילת וושינגטון החדשה

מזה כחודשיים, בתיזמון מלא עם משבר הבניה במזרח ירושלים, החלו, קודם כול בעיתון ניו יורק טיימס, כתבות ורמיזות, החוזרות על עצמן ומייצרות נפח תקשורתי, שאי היציבות במזרח התיכון, במשתמע התמשכותו של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, הוא אחד הגורמים המניעים את אויבי ארה"ב בעולם המוסלמי בעיראק ואפגניסטן לפגוע בחיילי ארה"ב ולכן אי פתרון הסכסוך עולה בדמים לארה"ב. דברים ברוח דומה אמר מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, המנהל את המלחמות בעיראק ואפגניסטן, גנרל דיוויד פטראוס בעדותו בסנאט ב 16/03/2010.

שוב רצחו את המסכן

עקיבא אלדר מהארץ פרסם היום באתר וואלה מאמר תחת הכותרת "מי רצח את השלום ?". מי שלעולם לא האמין שלפלשתינים יש איזה חלק בעובדה שאין שלום ביננו לפלשתינים ושמאז ומתמיד היה ברור לו שישראל אשמה בעובדה שאין שלום, מוצא תמיד שפע נימוקים טקטיים לטעון שישראל למעשה רצחה את היצור חסר הממשות והחיות שלעולם לא ממש שאף לנשום אוויר משלו – השלום. ( זו כמובן לא עלילה ראשונה – היהודים הרי גם רצחו את ישו).

הטוב, הרע ו-סלאם פאייד

הראיון של אהוד יערי עם אבו מאזן, ששודר אתמול בערב בערוץ 2, היה מאלף ורב תובנות היה בו הרבה נקודות אור וגם ההיפך, הרבה סיבות לדאגה. – אתחיל בדברים החיוביים. הראיון היה למעשה הכרזה של אבו מאזן על חזרה למו"מ, אמנם עקיף, עם ישראל. הראיון נתן הכשר והסיר את הטבו של הליגה הערבית והפלשתינים ממשלת הימין בישראל ונתן הכשר "ערבי" לראש הממשלה נתניהו ולליברמן. אבו מאזן אישר שהפלשתינים מסכימים לעיקרון של מדינה מפורזת שביטחונה החיצוני יופקד בידי כוח נאט"ו בפיקוד אמריקאי (עוד נדון בנושא בהמשך). כמו כן הסכים אבו מאזן לעיקרון של חילופי שטחים והשארות גושי הישובים הגדולים בתחומי מדינת ישראל.

הנצפים ביותר