אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פסיכולוגיה


מאמרים העוסקים בנושא פסיכולוגיה

יתרונות שנלוו למחלת הנפש שלי – חלק ג

2. היתרונות שנלוו לפגיעתיז. היתרונות הקשורים להתבגרות הנפשיתח. היתרונות הקשורים לגילוי ומימוש תחושת היעודט. יתרונות החשיפה3. סיוםז. היתרונות הקשורים להתבגרות הנפשית

יתרונות שנלוו למחלת הנפש שלי – חלק ב

כדי לשנותם באמת, ולו במעט, חייב הייתי לרדת למעמקים גדולים הרבה יותר בתוך תוכי תוך השקעת אנרגיות אדירות מסוג שונה לחלוטין. כי ברצותי שינוי אמיתי, הייתי חייב לצלול לתוך נפשי, ולאפשר לרגע החמקמק בהווה, להחזיק בידו של חלום העתיד, בלא שהעבר ישים למהלך זה רגל. בכל זאת, מתוך זהירות רבה, אני אופטימי ביחס לגורל האנושות

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT

עד שנות ה-60 של המאה ה-20, פסיכולוגים גיששו באפלה. זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה, חפר בתוככי המוח האנושי ומצא הרבה דברים שנמצאים שם, ועוד יותר דברים שלא נמצאים. ההשפעה שלו הובילה להתפתחות הפסיכואנליזה, גישה טיפולית שהגזימה בחשיבות הלא-נודע, והסמלי. לאחר 50 שנים בערך הגיע קארל רוג´ר, הפסיכולוג המשפיע ביותר אחרי פרויד, וטען שהמטופל יודע בעצמו מה טוב בשבילו. בהשפעת רוג´ר, טיפול פסיכולוגי נהפך לפאסיבי בצורה מוגזמת. וכך כבר במחצית השנייה של המאה ה-20, הפסיכותרפיה נהפכה לפגישה בה המטופל שופך את רגשותיו, והמטפל שואל אותו מדי פעם שאלות על ילדותו, חלומותיו, ועל דברים אחרים שלא קשורים לא לבעיות של המטופל ולא למציאות בכלל.

חולה נפש: פעם אחת ולתמיד: מה זה

מבט אישי

הסכמת המטופלים לטיפול פסיכולוגי - אחיזת עיניים?

מאמר זה מראה (ואשמח אם מישהו יוכיח אחרת) שהליכי הטיפול הנפשי (פסיכותרפיה) - הניתנים בקליניקות הציבוריות כמו גם הפרטיות - אינם מתנהלים על פי החוק הנדון. בד בבד המאמר יצביע על כך שהליכי הטיפול - הניתן למאושפזים מרצון המונים כ-80% מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים - אינם חוקיים. אחת הסיבות לכך שההליכים אינם חוקיים: לא מיידעים את המטופלים לגבי הסיכונים הטמונים בטיפול הנפשי - הפסיכודינמי - כגון דיכאון, רגרסיה, אובדנות ועוד.

מניפולציה בקליניקה – דרגה גבוהה של אהבה?

"ר´ נכנסה לקליניקה המטופחת, חייכה והציגה את עצמה. הפסיכולוגית אמרה: נעים מאוד אני אורית. ר´ התיישבה, והפסיכולוגית הביטה בה בשתיקה. לאחר כמה שניות של שתיקה, ר´ אמרה: או.קי, אז איך מתחילים? הפסיכולוגית עדיין שתקה. ר´ חייכה אליה במבוכה ושאלה: להתחיל לספר? הפסיכולוגית שתקה. תסמונת הפסיכולוג השותק מוכרת לי מעוד סיפורים, ותמיד מעצבנת מחדש. מה זה הקטע הזה? איזה דפוסים נסתרים נראה למישהו שהשתיקה הזאת יכולה לחשוף? זה לא עומד אפילו בכללי הנימוס האלמנטארי, ובוודאי מבריח מטופלים רבים.

פרויד: שכחה של שמות

בשנת 1898 פירסם זיגמונד פרויד ב"ירחון לפסיכיאטריה וניורולוגיה מאמר בשם "על המיכניזם הפסיכי של השכחה". בשנת 1901 יצא לאור ספרו "פסיכופתולוגיות של חיי יום-יום" שפרקו הראשון עוסק בשכחה של שמות ואשר מתבסס על המאמר הנ"ל.

מציאותרפיה ואני - שיטה לאיזון מצבי רוח

כמי שחלה במחלת נפש פיתחתי את ´שיטת המציאותרפיה´ - אשר מן הסתם עשו בה שימוש כזה או אחר עוד בימי קדם – והשתמשתי בה בהצלחה רבה כדי לבלום התקפים של מאניה-דפרסיה. באופן די מפתיע לכאורה שיטה זו, שמטרתה איזון רגשי עצמי, יעילה באופן מיוחד בקרב אנשים שמעולם לא לקו בחולי נפשי כלשהו. כך הוא הדבר מאחר שאצורים בקרבם כוחות רבים יותר יחסית, ומאחר שהם מתמודדים בדרך כלל עם קשיים פנימיים פחותים יחסית. אם רק יידעו כיצד לעשות זאת באופן מובנה, יצליחו לרתום את כוחותיהם למען איזון מצבי רוח שאינם קיצוניים ממילא

פסיכותרפיה - היכן התרמית?

נהוג לחשוב שהפסיכותרפיה איננה אלא שיחות. מבקריה יטענו שאינה מדעית ו/או אינה יעילה דיה. האם מדובר בתרמית בת מאה שנים? או שמא מדובר בכלי טיפולי רב עוצמה אשר לעתים דורש תהליך החלמה ממנו עצמו
 
 בשנת 1975, במהלך שירות צבאי סדיר, חליתי במחלת נפש. מאז עברתי טיפול פסיכו-תרפי ממוקד וממושך (סה"כ למעלה מ-15 שנה), והייתי עד שמיעה לטיפולים נפשיים רבים מאוד שחוו חבריי. ברור לי לחלוטין שפסיכותרפיה היא הרבה יותר מדיבור סתם. בכך אני מסכים למעשה עם דעתם של אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש. אולם מה שהאחרונים אינם מפרטים לציבור הוא שדיבור לבדו אינו עושה דבר.

זיגמונד פרויד / הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה

זיגמונד פרויד / הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה, מבחר כתבים, א. תרגום: דנית דותן. עריכה מדעית: ד"ר ערן רולניק. הוצאת רסלינג

זיגמונד פרויד / הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה, מבחר כתבים, א. תרגום: דנית דותן. עריכה מדעית: ד"ר ערן רולניק. הוצאת רסלינג

השימוש באומנות כדרך ליצירת תהליך של שינוי בטיפול הפסיכותראפי

השימוש באומנות פותח במאות שנים ככלי לחקירה, לריפוי ולשיקום אצל ילדים ומבוגרים, בהתבססות על ההנחה כי האומנות משמשת מראה או השתקפות של התת-מודע. השימוש באומנות מעניק למטופל את הכלים לחקור את עולמו הפנימי (Inner World), החבוי באופנים סימבוליים של תקשורת ושל אינטראקציות, המסייעים להעלות את רמת המודעות כמו גם את המוטיבציה לחולל שינוי. המאמר הנוכחי יבחן את השימוש באומנות כאמצעי ליצירת תהליך של שינוי בתהליך הפסיכותראפי ובהתייחסות לממד ההכוונה על פי תיאוריות שונות.

חרדות פסיכוטיות והכלה, דיווח אישי על אנליזה אצל ויניקוט. מרגרט א. ליטל

דונלד ויניקוט: חרדות פסיכוטיות והכלה, אנליזה אצל ויניקוט

מרגרט ליטל, פסיכואנליטיקנית בעצמה, כזו שכתבה והרחיבה תיאוריות כותבת מנקודת מבט אחרת. היא כותבת מנקודת ראות של המטופלת. שלוש אנליזות עברה מרגרט. האחרונה והמשמעית הייתה אצל דונלד ויניקוט. ואם לעתים קרובות אנשים שואלים בשביל מה זה טוב לשכב ולדבר אל הקיר, הפעם תהיה בספר התייחסות בדיוק לשאלה בשביל מה זה טוב, איך עוזרת הפסיכואנליזה, מה אפשר להפיק ממנה

התערבות ייעוצית עד בוננות עצמית – יסודות והארות

בתהליך התערבות ייעוצית, עיקר תפקיד היועץ/ת הנו לתרום ליצירת תהליך של שינוי אצל הנועץ/ת, תוך הקניית כלים לפיתוח היכולת לחקירה עצמית ולבוננות/הארה. מאמר זה מציג מספר אספקטים מרכזיים בתהליך ההתערבות הייעוצית, התורמים להשגת השינוי המיוחל.

פורום וירטואלי כמרחב נפשי

הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט, הציע שהתרבות האנושית בכללה, לרבות אמנות, מוזיקה, ספרות, משחק וכו' מקורם במרחב נפשי מיוחד במינו הנוצר בגיל הינקות. מרחב זה הוא כינה "מרחב ביניים של החווייה" שכן, הוא פרוש בין הפנים לחוץ: בין דמיון למציאות, בין הזיה לעובדה קיימת, בין שינה לעירות, בין התינוק לאימו.

אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון פסיכולוגי בתוספת אבחון דידקטי, שנעשים בידי פסיכולוג חינוכי

שיקום לקויי למידה- ראיון עם דר נויה ספקטור

הכתבה הבאה הכנתי מתוך רצון להבין כאם מה מתרחש בתחום הגדרת לקויי הלמידה. פניתי מיוזמתי לד"ר נויה ספקטור, כדי להגיע להבנות מעט יותר ברורות. המודעות הציבורית למושג מאוד בולטת בתקופה האחרונה, יש ויכוחים מעל גבי העיתונות באשר לטיפול התרופתי שניתן במקרים רבים להפרעה נפוצה שנקראת קשיי קשב וריכוז. המאמר הבא לא בא לתת מענה לשאלת הטיפול התרופתי אלא מנסה לשרטט תמונה עדכנית באשר למצבנו והתייחסותנו לדרכי הטיפול כפי שנהוג בחברה הישראלית

אליזבת רודינסקו / מדוע אנו זקוקים לפסיכואנליזה בימינו

אליזבת רודינסקו מלמדת בבית ספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז, שם היא מוכרת כאשת רוח. היא עוסקת בספר זה במעמד של הפסיכואנליזה בתרבות ימינו. היא מנסה בספר זה להסביר את ההבדל בין התרופות נוגדות הדיכאון לבין טיפול נפשי המטפל בדיכאון בשיטה המקובלת, שיחות, מלים.

זיגמונד פרויד. מיניות ואהבה

זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה

בתחילת המאה העשרים מגיע פרויד שהביא לנו את תת הכרה והמיניות וגרם לנושאים שהיו טאבו להיכנס לשיח הלגיטימי. והחשוב מכל, עשה לנו הכרות עם מעמקי נפשנו שלנו, ילד את תת ההכרה והביא להבנה שונה לחלוטין של האדם

מלקולם בואי, " לאקאן". הוצאת דביר

לאקאן חלק א

ההתעניינות בלאקאן ומשנתו הולכת ומתרחבת. מזה כמה שנים הולכים ומתרגמים בארץ ספרים שעסקו בתורתו. מסיבות שונות בחרו ההוצאות לתרגם קודם ספרים שנגעו בו בעקיפין. למשל ספרים של סלבוי ז'יז'ק שבדק כמה וכמה תופעות בעולמנו דרך פרשנותו של לאקאן: שאלת הדתות והקומוניזם, את התרבות הכללית בכללה, את סרטיו של היצ'קוק ו-קולנוע בכלל ועוד כמה ספרים בנושאים שונים.

משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית

זיגמונד שלמה פרויד. האם הפסיכואנליזה גילתה דברים בעלי ממשות אובייקטיבית – ועל כן אוניברסאלית – ולכן אין לה קשר מיוחד ליהדות, או שמא היא השקפת-עולם ייחודית לפרויד, ועל כן נושאת אולי גם את חותם לאומיותו?

ביקורת הספר "כוחות האימה, על הבזות" מאת ז'וליה קריסטבה

בשורת הבזות / זוליה קריסטבה

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה (1941) והפכה לאחת מהוגי הדעות המשפיעים בצרפת. במקצועה היא פסיכואנליטיקאית, אך היא כותבת על נושאים שונים ומגוונים: סמיוטיקה, ביקורת ספרות, תיאולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה. ספרה, "כוחות האימה", עוסק בבְּזוּת, מושג אותו היא מנתחת מכיוונים שונים. כפסיכואנליטיקאית היא אמונה על תורת לאקאן וחלק לא קטן מניתוחיה עובד דרך התיאוריה שלו, אך לא רק לאקאן נמצא ברקע. היא מנתחת ומצטטת אנתרופולוגים, סופרים, פילוסופים ואנשי דת.

אוננות על פי זיגמונד פרויד

אוננות, אוננות, אוננות, אותם החטאים הקטנים שלנו ברגעים האינטימיים – האם צריך לדבר על אוננות? האם מותר? צריך אולי לא, אבל בהחלט מותר, מותר כל עוד העיסוק בנושא המביך הזה הוא אקדמי גרידא. אבל, האם אפשר להפוך דיון על אוננות לדיון אקדמי משכיל? מה כבר אפשר לכתוב על אוננות? בואו ונראה מה היה לד"ר זיגמונד פרויד להעיר ולהאיר בנדון, בכרך 12 מתוך 24 כרכיו בחיבור קצר מ-1912 שנקרא 'תרומה לדיון על אוננות' Contribution to a Discussion on Masturbation .

לאקאן: עיון ביקורתי בתיאוריה חלק ג

אני יכול להקדים ולשער את תשובתו של הלקאניאני: מה שאתה רואה כניכור מהחוויה, מהרגש, נובע מהעובדה שהתיאוריה שלנו חושפת את מה שביסוד החוויה ולפיכך היא אומרת עליה דברים חשובים יותר מאשר ההתייחסות הישירה אליה. ניתן להשוות זאת לתיאור המנגנון הנוירופיזיולוגי האחראי לדיבור, שגם אם האדם המדבר עצמו אינו מבין אותו, הריהו בעל ערך עצום להבנת הדיבור. או ניתן לחשוב על ניתוח לשוני למשפט, שגם אם מי שאמר את המשפט לא יזהה בניתוח הלשוני את מה שאמר הוא עצמו, הרי הניתוח חיוני להבנת אותה שפה ולהבנת השפות בכלל. בשני המקרים יש צורך בלימוד הדיסציפלינה העושה ניתוחים כאלה. ואם כן – ימשיך הלקאניאני ויאמר – באיזו זכות אתה מלגלג על התיאוריה מבלי להבין אותה? למה אינך מוכן לקבל את העובדה שתורת לקאן מצריכה לימוד ותרגול כמו כל מיומנות מתקדמת?

לאקאן: עיון ביקורתי בתיאוריה חלק ב

אני מוטרד מהמבניות המוקפדת של התיאוריה. העובדה שהיא כל כך בנויה לתלפיות מבחינה לוגית, מה שעושה אותה מן הסתם מושכת כל כך בעיני חסידיה לעומת ה"בלגאן" שהם מייחסים לפרויד, עלולה להיות דווקא חולשתה הגדולה. הנה למשל תיאור צורותיה השונות של הנוירוזה:

לאקאן: עיון ביקורתי בתיאוריה חלק א´

דיוננו זה יתחיל, כנהוג, בהערה על שם מרכזי ועל אות שאינה כתובה. אבל אחר כך, שלא כנהוג, יפנה הדיון אל הסכנות שבסגידה לטקסט ובעריצותה של המילה. נדמה לי שסטודנטים כמותכם, שחונכו על חשיבות המילה הכתובה, שוכחים לפעמים שאת הכתוב יש לא רק לכבד אלא גם לחשוד בו, שמילים יכולות לא רק להורות אלא גם להתעות.

רכישת שפה

רקע תאורטי:  
תהליך רכישת השפה הוא ברובו מולד.

 עד שנות השישים של המאה העשרים התיאוריה הנפוצה הייתה של זרם הביהביוריזם (סקינר) שטען ש-רכישת שפה היא אמפירית ועניין של ניסיון חברתי. רכישת שפה נחשבה למושגת באמצעות חיקוי, אנלוגיות וחיזוקים חיוביים ושליליים.

הנצפים ביותר