אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קולנוע וטלוויזיה


מאמרים, ביקורות סרטים, סדרות טלוויזיה. חומר תיעודי ואקדמי על בנושא קולנוע

מהפכה בבית

מהפכה בבית – ביקורת

חדשות טובות עבור אוהדי בילי קריסטל, מריסה טומיי ובט מידלר: הסרט 'מהפכה בבית', ילמד אותם להסתמך על תחושות בטן מוקדמות ולהחשף לעובדות חיים קשות: לפעמים, שחקנים מבטיחים יכולים לאכזב. או במילים אחרות, אם נראה לכם שהסרט דבילי, אבל הסתמכתם על השחקנים המובילים אותו שיצילו את המצב, לכו על תחושת הבטן הראשונית שלכם. כי לפחות בסרט הזה, מדובר בתערובת חסרת בושה של סלפסטיק מגונה והומור דבילי. הפקת הסרט העניקה לבילי קריסטל ולבט מידלר תפקיד של סבא וסבתא, לראשונה בקריירה הקולנועית המפוארת שלהם

למלא את החלל - סרט

למלא את החלל - סרט

למלא את החלל, סרטה הראשון, המדובר, המשובח, עטור הפרסים של רמה בורשטיין, שחקנית בעברה, חוזרת בתשובה היום, ובימאית עילאית, מספק "הצצה", כדבריה, אל עומק חיי הקהילה החרדית התל אביבית. בזכות זוויות הצילום הגאוניות, בקושי ניתן לזהות את שדרות רוטשילד. זהו אחד הנדבכים המאפיינים את הסרט: הפרטים לא חשובים. חשובה דרך העברת המסר. למעשה, אי אפשר לדעת מה מתעלה על מה. רמת המשחק המצוינת של הדס ירון, יפתח קליין ועירית שלג, רמת הצילום המופלאה, או התסריט המעולה.

טד / סת מקפרלן סרט

טד / סרט - סת מקפרלן

על הסרט "טד" / בימוי סת' מקפרלן, והפרודיה האמריקאית על סרטי ה"מגי'ק". טד" הוא סרט הקולנוע הראשון של סת' מקפרלן, באולפני יוניברסל. היוצר הוא יוצרה של סדרת הטלוויזיה הפופולרית "איש משפחה" המככבת על המסך הקטן כסדרה מצוירת. הסיפור מתרכז באדם ובובת הדוב שלו, שמתעוררת לחיים בעקבות משאלת ילדות.

עבר שחור עתיד ורוד / קובי ניב

עבר שחור עתיד ורוד / קובי ניב

תמיד תמהתי איך בארץ שיש בה קהל רב לסרטי איכות אין כמעט ספרים העוסקים בקולנוע. ברוב הארצות יוצאים לאור ספרים המנתחים את עבודתם של במאים חשובים או ספרים המוקדשים לסרט אחד. אצלנו מתפרסמים כעשרים ספרים ביום, ספרים על קולנוע כמעט ואין. לא ספרים ולא כתב עת רציני. צופה הרוצה להבין קולנוע לעומק צריך לקרוא על קולנוע דבר שאינו פחות חשוב מלראות סרטים. ראינו את הסרט, אנו מבינים את העלילה, רואים דמויות, משחק, לעתים הטכניקה מתפרצת. ולעתים דנים גם במשמעות.

הסיפור של יוסי

יוסי בלי ג'אגר אבל עם תום

זוכרים את סופו של הסרט יוסי וג'אגר? בוודאי. ג'אגר מת ויוסי נשאר לבד כאשר חלק מהקהל הזיל דמעה וליבו נצבט, לראשונה על גיבור הומוסקסואלי. ניתן לשער משמו של הסרט הזה שהוא המשך לסרט הקודם. בעלילת המשך, עשר שנים אחרי, יוסי הוא כבר רופא, לא סתם רופא אלא קרדיולוג. כמה סמלי, לפי פניו העגומות ניתן להבין שאת לבו השבור הוא לא מצליח לרפא. עשר שנים והוא עדיין נושא בתוכו את האבל ואת האהבה. וכולו אכול געגועים המונעים ממנו חיים. אירוע פתאומי דוחף אותו לצאת לחופשה בה יפגוש צעיר, וניצוץ חדש יידלק בו ויפיח בו תקווה.

הסרט האיראני- "פרידה"

פרידה – סרט איראני ייחודי, פוליטי ואינטראקטיבי

מורי היקרים בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב היו לעיתים מזכירים את הקולנוע האיראני כקולנוע הטוב בעולם. אני, כסטודנט מרדן שלא קיבל את דברי מוריי כפי שהם, חשדתי בכל פעם ששמעתי שיפוט לכאן או לכאן, לטוב או לרע. מהו קולנוע טוב בעולם? מי החליט על הקריטריונים? ברור לי שהוא שונה, ייחודי ואחר אך איני בטוח שטוב הוא המילה הנכונה. אותה תהייה נותרה בי גם לאחר הצפייה בסרט האיראני החדש והמדובר, פרידה (אשגאר פרח'אדי, איראן, 2011), הסרט שזכה באוסקר על הסרט הזר.

בושה סרט של סטיב מקווין

בושה של סטיב מקווין

בסרטו החדש בושה סטיב מקווין עושה סרט שהוא על סף הניסיוני. כמעט שאין בסרט עלילה. ישנו גיבור מכור למין וסביב זה נסב כל הסרט.ישנה האסתטיקה. הסרט מתרחש בניו יורק. ניו יורק שכמוה לא ראינו. בלי הזוהר בלי נצנוצי ניאון וצבעוניות בוהקת בלי המוני אדם ברחוב. וישנם שני שחקנים. מייקל פסבנדר וקארי מוליגן.

מקום בטוח: הקולנוע החרדי הגברי חי וקיים

מקום בטוח: הקולנוע החרדי הגברי חי וקיים

כבר כמה שנים שאני סובב סביב הקולנוע החרדי, כחוקר סקרן שמנסה להבין את התופעה, שלכאורה לא קשורה אחד לשני, קולנוע וחרדים. קולנוע חרדי נשמע משהו לא הגיוני באוזניהם של חילונים וגם על פי הבנתם של חלק מסוים מהחרדים, ממגזרים ומגישות שונות, אך זו עובדה - הוא קיים כבר למעלה מעשור שנים ואף מתפתח לכיוונים חדשים.

מטעם 24

התחלה – תשובה טובה לשאלה מהו סרט טוב

סרטו של כריסטופר נולן בכיכובו של דיקפריו אומר כי אסור לספר דבר על הסרט. הוא רק מכריז – "הסרט מעולה" או משהו דומה. הביקורות על הסרט באותו אופן וכמעט פה אחד טוענות כי מדובר על סרט טוב. גם אני מצטרף למחמאות ורוצה לעסוק בנושא הזה – מה הופך סרט טוב לכזה?

גוף ראשון מצלמה / שמוליק דובדבני

גוף

גוף ראשון מצלמה שמוליק דובדבני. הוצאת כתר. לרכישת הספר בהוצאה.

נעליים אדומות

נעלייםהסרט "נעליים אדומות" היה יכול להיות בקלות מלודרמת מחול פשוטה בה רקדנית בלט נקרעת בין אהובה ובין אמנותה.גרטה גרבו שיחקה דמות כזאת בסרט "גרנד הוטל" ( 1932) אלא שגרבו הייתה משכנעת כרקדנית בלט כמו אילו שוורצנגר היה משחק את נורייב. אבל בסצנות הרומנטיות לא היו לה מתחרות כמובן. ואגב, לא ראו אותה רוקדת בסרט. זו הייתה רק אינפורמציה על הדמות.נעליים אדומות לא היה סרט הוליוודי אלא סרט אנגלי שנעשה בידי זוג יוצרים יוצאי דופן עד היום. הרבה לפני האחרים האחים כהן או ברבש. הסרט נוצר ביד מייקל פאוול ואמריך פרסבורגר.

שאטר איילנד – חקירה אפלה

אזהרה: מאמר זה מכיל ספויילרים (עלול לקלקל את חוויית הצפייה למי שקורא את המאמר לפני שראה את הסרט!).שאטרגיבור הסרט "שאטר איילנד" הוא מרשל פדרלי בשם טדי דניאלס, הנשלח למוסד פסיכיאטרי לעבריינים שביצעו פשעים חמורים (הנמצא בתוך בית כלא על אי ליד בוסטון), במטרה לחקור את פרשת היעלמותה של אחת המטופלות במוסד. במהלך החקירה מתעורר חשדו של הגיבור שבמוסד מתנהלים ניסויים על המוח האנושי. בסופו של הסרט מתברר לגיבור שהוא אינו נמצא במוסד כחוקר מטעם המדינה, אלא כאחד המטופלים, וכי הוא סובל מהפרעות נפשיות קשות כתוצאה מטראומה שעבר בעבר.

אחד העם 101 – המהפכה המזרחית החלה?

התוכנית "אחד העם 101" היא תוכנית מעולה. היא לכאורה תוכנית בידור קלילה ומצחיקה לכל העם, אך במהותה היא גם פארודיה פרועה, שחותרת תחת השיח הקנוני המזרחי הקיים.

התוכנית "אחד העם 101" מחזירה את הבורקס ואיתו את השיח המזרחי למרכז הבמה. אולם בניגוד לבורקס הקלאסי של שנות השבעים, שהציג את המזרחי כגיבור החדש והציע לו פתרון למצבו הנחות בדרישה לקיים את "כור ההיתוך" עם האשכנזייה העשירה, הפעם מדובר בפרודיה על המזרחיות, תוך התכתבות ביקורתית עם השיח המזרחי הקנוני. אך השאלה שעולה היא מה כוחה של הביקורת שעומדת מאחורי הפארודיה?

הכל מתחיל בים / איתן גרין

איתן גרין הוא יוצר מעניין ומורכב שמשום מה לא תמיד מצליח להגיע אל הקהל הרחב. אך יש לו צופים ההולכים אחריו בנאמנות.

איתן הוא בוגר המחזור הראשון לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. ובמשך השנים לימד קולנוע בכל המוסדות הנחשבים כמעט, ונחשב למורה מצוין . הוא כתב ספר אחד ( לפחות) ולמיטב זכרוני עבד גם עם עמוס גוטמן על התסריט לסרטו האחרון "חסד מופלא" יש להניח שזה איננו שיתוף הפעולה היחיד שלו עם כותבים אחרים. הוא נחשב לתסריטאי טוב מאוד. סטודנטים שלו מעריצים אותו. שמעתי לאורך השנים מכמה וכמה.

מטען הכאב

מטען הכאב הוא סרט די מפתיע, ויותר. ראשית כי הוא סרט מלחמה, שנית, ואם ארשה לעצמי להיות שוביניסט לרגע, ביימה אותו אישה. סרטי מלחמה אינם הז'אנר העולה בראש כיצירה של אישה.קתרין ביגלו הוציאה מתחת ידיה סרט מדהים. מותח מסצנת הפתיחה ועד לרגע האחרון שלו.תוך כדי כתיבה שמעתי שהסרט זכה באוסר, פרס מובן לגמרי והפעם אפילו מוצדק.המוטו לסרט הוא שמלחמה היא סם ממכר. אמירה שאיננה מתפרשת מיד.הכותרת הבאה לפני האקשן היא שיש עוד 39 ימים לשחרור. כל מי שאמון על סרטים יודע שכעת תתחיל ספירה לאחור בציפייה לאסון שיתרחש ביום האחרון.השעה הראשונה של הסרט היא כמעט אבסטרקטית. אין בה סיפור ובקושי דמויות.

סרט לבן

סרטלעתים אני מרגיש שאין לי עניין לכתוב על סרטים שראיתי. לסרט הזה היה לי קשה למצוא נקודת התייחסות ראשונית. תמיד היה לי קושי להתייחס לתרבות גרמנית, ספרים או סרטים, עם זאת אני מוצא את עצמי קורא או רואה. סוג של חיטוט בשריטה.נכון שמיכאל הנקה הוא אוסטרי ולא גרמני, אך הסרט כל כך מקושר לגרמניה ולתרבות הגרמנית שהוא הופך להיות כזה. אני חייב להודות שוב ושוב שבכל פעם שאני שומע את צליל השפה הגרמנית משהו קופא בי. גם כאן. הטקסטים, הדרך הקפואה בה מדברים בשפה הזו אחד לשני. קשה להבין איך נכתבו בשפה הזו יצירות תרבות אלמותיות.

ממזרים חסרי כבוד ו-עגמי – על רציונאליות ורגשות

ממזריםטקס האוסקר לשנת 2010 מהווה עבורי שעת כושר להציג כמה הגיגים שנמצאים בראשי כבר זמן מה ולא מצאתי את הזמן להפוך אותם למילים על שני סרטים שמתמודדים בקטגוריות שונות בטקס- על "עג'מי" הישראלי, שמתמודד בקטגוריית הסרט הזר ו-”ממזרים חסרי כבוד", שמתמודד בקטגוריות הסרט המצטיין, שחקן משנה (כריסטוף וולץ) ובמאי (קוונטין טרנטינו).את שני הסרטים אני קושר יחדיו בעזרת הניגודים רציונאליות מול אמוציות, שעומדים במרכזם של הסרטים.

הרפורמה ברשות השידור - קריאה אחרונה!

רשות השידור שסובלת מתחלואים כרוניים שייחודיים לה וכאלה ששייכים לתחום השידור הציבורי, אינה היחידה שעומדת בפני קשיים. המצב הכספי של הרדיו והטלוויזיה הציבוריים במדינות אירופה נעשה קשה יותר ויותר כאשר היחס בין השידור הפרטי לציבורי הולך וגדל לטובת השידורים המסחריים הפרטיים. גם אלה מאבדים גובה מול האינטרנט. יחד עם זאת הוועדה המייעצת לענייני שידורים של מועצת אירופה קבעה לה למטרה להמשיך ולהדגיש את החשיבות העליונה בשידור הציבורי כנדבך חיוני לחברה פתוחה ודמוקרטית.

מסה על אהבה ו-וודי אלן

מאז ימי קדם כותבים המשוררים על אהבה: המשילו אותה לאהבת האל, החריבו בשבילה את טרויה. מהי האהבה?

קלינט איסטווד / גרנד טורינו

קלינטכששומעים קלינט איסטווד, מיד חושבים על קאובוי קשוח, על אינדיבידואליסט, על מערבונים ועל המשתמע מהם - כיבוש השממה ועשיית סדר בבלאגן. כך גם מוצג סרטו האחרון של קלינט איסטווד, “גרנד טורינו" (קלינט איסטווד, ארה"ב, 2008).

כרזת הסרט סינגל מן

סינגל מן

אם יש מה להגיד על הסרט כדבר ראשון הוא שהסרט הוא יצירת אמנות. כמעט כמו וידאו ארט לעתים. חוש היופי והאסטטיקה ניכר בכל פריים

ראיון עם תומר היימן בעקבות בדרך הביתה

כעת כשהסדרה "בדרך הביתה" של תומר היימן הגיעה לחצי הדרך שלה בהקרנה ביס דוקו, ובינתיים ראיתי גם את הפרקים הבאים חשבתי שכדאי לפגוש את תומר לראיון.

אמת שאיננה נוחה, או הונאת המאה

"אמת שאיננה נוחה" (an inconvemient truth) הוא שמו של סרט מטופש שהפיק סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור. האמת ההולכת ונחשפת בימים אלה היא באמת אמת בלתי נוחה, אבל לא במובן אליו התכוון אל גור. לפני שאמשיך, מספר מלים על הסרט, מפיקו, והשפעתו.

בדרך הביתה / תומר היימן

בימים אלו עולה ביס דוקו הסדרה הדוקומנטרית החדשה בדרך הביתה בת שמונה פרקים. סדרה שנעשתה על ידי תומר היימן. נעשתה כי היא לא ממש תוכננה מראש להיות כזאת. היימן מצלם חומרים שנים רבות וכעת החליט לערוך ולהפוך אותם לסדרה

לבנון סרט

לבנון ילדה שלושה סרטי מלחמה. כל אחד שונה. כל אחד מזווית אחרת. כולם עוסקים בשבר הנפשי שאחרי ותוך כדי המלחמה. שלושת הסרטים עוסקים בחייל הפרטי. בשבר שלו. ההתמודדות עם מה שהמלחמה מביאה לחייו ומה שהיא מנפצת.

כרזת הסרט "נקודת מפגש"

נקודת מפגש: דוסטוייבסקי עד וודי אלן

הסרט "נקודת מפגש" של וודי אלן מהווה התכתבות אינטרטקסטואלית ל"חטא ועונשו" של דוסטוייבסקי

עגמי סרט

סרט המערב חיי יהודים וערבים בשכונה יפואית. שכונה של בתים קטנים, צפופים ועניים שמולה ים כחול. מרחב התקווה.הסרט מחולק לחמישה פרקים. כל פרק והגיבור שלו המתחבר לגיבורים האחרים, כולם לסיפור אחד וכולם מסופרים על ידי ילד כשרוני שגם מצייר את האנשים וההתרחשויות. סרט שהזמן הוא מרכיב חשוב בו. זמן לא ליניארי שרץ מסוף להתחלה ולהפך

נער קריאה

עלילת הסרט "נער קריאה" מציגה את סיפורו של בחור כבן 40 שנזכר בתקופה קצרה בהיותו מתבגר צעיר ותמים. היה זה בימים שאחרי מלחמת העולם השנייה. מייקל ברק הוא נער בן 15, שפוגש במקרה באישה מבוגרת, בודדה וקצת מוזרה, שעובדת בחשמלית (סוג של רכבת עירונית). הוא מנהל עמה רומן שבו היחסים ביניהם מושתתים על תשוקות ועל סיפורים לה הוא מספר, שמהם היא ניזונה. הרומן נקטע כשהיא לפתע וללא הודעה מוקדמת נעלמת באופן מסתורי מחייו. שנים לאחר מכן, כסטודנט למשפטים הוא נתקל בה שוב, כשהיא אחת הנאשמות העיקריות במשפט המתנהל נגד פושעי מלחמה גרמניים. היא נאשמת שהיא האחראית הראשית לסלקציות שנעשו באוושויץ, ובין היתר גם לרציחתם (שריפתם) של יהודים בבית כנסת. אולם לצופים מתברר שהאשמה עליה אינה נכונה, אלא היא פשוט פעלה כמו רובוט. נראה כי היא מחפה על האנלפבתיות שלה במחיר מותה, ושהיא פשוט פעלה כמו סוג של מכונה שממלאת פקודות, ללא רגשות וללא חשיבה מפוכחת על המציאות.

בן חור הסרט: תיעוד או עריכת היסטוריה מחדש

בן חור הסרט: תיעוד או עריכת היסטוריה מחדש?

במאמר זה אעסוק בניתוח הסרט "בן חור" על היבטיו ההיסטוריים ואבדוק את נאמנותם של יוצריו לאירועים ההיסטוריים.

הנצפים ביותר