אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תרבות


אחרון מעמד המורעבים / תיאטרון בית צבי

סם שפרד נחשב לאחד מטובי המחזאים האמריקאיים של המחצית השנייה של המאה העשרים ואילך. שפרד הוא איש ממוזל למדי. לא רק שהוא מחזאי פורה, שכתב כארבעים מחזות, לא רק שהוא גבר יפה תואר, הוא שחקן טוב שהופיע בכמה וכמה סרטים והדובדבן שבקצפת, הוא נשוי לשחקנית המצוינת ג'סיקה לאנג המדהימה

העיקר שטום בסדר / בית צבי

המחזאית לוסי גנון אמרה בזמנו שלמרות שראתה רק מחזה אחד כל חייה, ואחרי שהייתה שוטרת ועובדת סוציאלית ראתה בעיתון הזמנה לתחרות של מחזאים חדשים, והחליטה לכתוב מחזה ולשלוח אותו, ומאז הפכה לשם דבר

לא כנענים ,לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית / דוד אוחנה

פרופסור דוד אוחנה, חוקר ומרצה ידוע ומכובד נתפס במה שעל פניו נראה כהעתקה ממאמר של כותב שורות אלו באינטרנט שקטע שלם ממנו לכאורה הכניס ללא רשות לספרו החדש "לא כנענים לא צלבנים. "בימים אלו יצא לאור ספרו של פרופסור דוד אוחנה "לא כנענים ,לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית". פרופסור אוחנה הוא היסטוריון ידוע שכתב ספרים כמו התשוקה הפרומתאית, (מוסד ביאליק 2000.) ו-חרון האינטלקטואלים, (הקיבוץ המאוחד, 2007) ואחרים. הספר הנ"ל הוא מקיף ומפורט ויש בו קטעים מעניינים. אולם דפדוף קצר בספרו זה גילה תוצאה מפתיעה ובלתי צפויה :בע''מ 331 ובעמוד-337 מביא הפרופסור אוחנה רשימה של ספרי ספרות יפה על הצלבנים בעברית. כאשר את כל ספר הוא מתאר בכמה מילים לעניות דעתי יש כאן העתקה לא הוגנת (מאחר שלא ניתן קרדיט) של מידע הלקוח ממאמר שלי באינטרנט "הישראלים והצלבנים: חלק ב'" שהופיע באתר "האייל הקורא" בשנת 2003 מבלי לטרוח לציין את המקור. ואיך אני יודע זאת? על פי האזכור של שני סיפורי קומיקס שם בעמוד 337.

המלאך: גנטלמן בריטי עם הילה

המלאך סיימון טמפלר "הבוקניר העליז", "רובין הוד של המאה העשרים" אחת הדמויות המפורסמות ביותר של הספרות הפופולארית מלאו בימים אלו שמונים שנה מאז פרסום הספר הראשון עליו ב-1928 .ולרגל חגיגות השמונים להלן כתבה על סדרת המלאך של לסלי צ'רטריס שהפכה לסדרת טלוויזיה בכיכובו של רוג'ר מור אחת הסדרות המפורסמות המצליחות והזכורות ביותר של כל הזמנים וברוב העולם כולל בישראל שבה זכה רוג'ר מור לקבלת הפנים הסוערת ביותר שלה זכה אי פעם שחקן טלוויזיה שביקר כאן.כל מי שאינו מכיר את המלאך כמוהו כמי שלא שמע על רובין הוד (ההקדמה לספרי המלאך בהוצאת "מצפן") לשודד העליז "רובין הוד של המאה העשרים", "המלאך" סיימון טמפלר מלאו

הקיץ האחרון / תיאטרון בית צבי

הקיץ האחרון הוא אחד מאותם מחזות מסחריים, לרוב אמריקאיים. מחזות המפגישים אנשים בסיטואציות האמורות להוציא מהן איזו אמת קטנה. רוב המחזות בנויים היטב ויש בהם דמויות שקל לחבב ותפקידים מבריקים לשחקנים היכולים להראות מה הם יודעים לעשות.כאן המפגש הוא של שמונה נשים על חוף הים. שבע לסביות וסטרייטית אחת המגיעה למקום בטעות. לאורך כל החופים של אמריקה יש "מושבות" של הומואים ולסביות. בין אם זה פייר אילנד ליד ניו יורק. קיפ קוד ליד בוסטון ועוד מיני חופים אליהם מגיעים אנשים לשבועיים שלושה שוכרים דירה ומבלים יחד על החוף. האמריקאים כולם מכירים את ההווי הקווירי הזה מזה עידנים.

ליל העשרים / יהושע סובול

השורדים של "ליל העשרים" : צפיה במחזה "ליל העשרים" של יהושע סובול המתאר קבוצה של צעירים מהעלייה השלישית היוצאת להתיישב באזור מבודד וקשה לישוב עוררה השוואה בלתי נמנעת עם התוכנית המצליחה "השרדות" ששודרה באותו היום

שלמה ארצי - דרכים / ביקורת

1. זוכרים את המערכון מ'רחוב סומסום', על הילד שרצה להיות 'שם'? הכמיהה המופרכת הזו להיות מישהו אחר, להחריב את הגוף והנפש, לתלוש ולמחוק בשר ועצמות, זיכרון ואישיות, לכלות כל זכר ל'אני', לשתול מחדש את הזרע הטהור של מי שהיינו לפני שהיינו, להיברא מחדש - ובו בזמן לחוות את השינוי כשינוי, מבעד לעיני ה'אני' הישן. זה הפרדוקס ששיגע את הילד האומלל ההוא, וזהו גם הפרדוקס המכונן של שלב הביניים בפופ הישראלי, אחרי עידן הלהקות הצבאיות ושירי ההוויי.

העולם הבא, מדריך למשתמש Second Life

חיש מהר חולפים לו חייו של האדם דרך העולם, ראשיתם מכאוב רובם עבודה קשה וסופם סבל וחולי. בעולמנו זה נוצצים רגעי האושר כאגלי טל זעירים, המתאדים להם בלהט חיי היומיום. מאז ומעולם חלם האדם על העולם הבא, עולם שכולו טוב, עולם של אושר ושמחה. האם אנו עדים לפעמי המבשר של של גן העדן עלי המעבד הממוחשב? האם יצליח האדם להיות בן אלמוות? האם נראים באופק ניצני העולם הבא? בסוגיות אלה לא ממש נדון בכתבה שלפניכם, אולם נטעימכם מקצת מטעמם של החיים האחרים, הלהיט המקוון הכובש את העולם

שחרית - כתב עת - גליון 2

בעבר כתבתי בעיתונות ובאינטרנט על שחרית - והחוברת השנייה היא לא רק סיבה לחגיגה, אלא הזדמנות לבדוק, האם האור שבוקע משחרית משדר ייחודיות, האם יש בו כיוון אמוני, ספרות שיש בה סממנים יהודים?

ריצרד ניקסון: עלייתו ונפילתו ועלייתו ונפילתו ועלייתו

הנשיא המושמץ ביותר של כל הזמנים בארה"ב ריצ'רד ניקסון פרסם ספר שתורגם לאחרונה לעברית בהוצאת "ע.נרקיס" (המו"ל הוותיק ביותר של ישראל) על התרשמויותיו ממנהיגי עולם שונים.ספר שבו יש תובנות מעניינות ביותר על נושא מנהיגים ומנהיגות

תת – תרבות פאנק - משמעותו של סגנון

תת – תרבות פאנק - משמעותו של סגנון / דיק הבידג'. הוצאת רסלינג. תרגום: רונה כהן. עריכה מדעית: ד"ר עודד היילברונר

נשי טרויה / תיאטרון תמונע

לא במקרה הועלה כאן המחזה נשי טרויה כמה וכמה פעמים. בעיקר בבתי ספר למשחק לאחרונה. חנוך לוין כתב לו גרסה משלו, "הנשים האבודות של טרויה" בה סילק מהמחזה אלים והשאיר רק את ההתרחשות המרכזית הנבואית על חורבן

שי צרקה / פתקאות מהשמים - צופן נחמן גרסת הקומיקס

שי צ'רקה יצר את אחד מסיפורי הקומיקס השאפתניים ביותר שהופיעו אי פעם בשפה העברית, סיפור בלי מילים שבמרכזו עומדים חייל יהודי בצבא נפוליאון ורבי נחמן מברסלב. סיפור יותר מידי שאפתני עבור הקהל שאליו יועד. הרב מספר הסיפורים נחמן מברסלב זכה לאחרונה לשחק תפקיד חשוב במקום לא צפוי, בספר קומיקס יוצא דופן ושאפתני במיוחד של האמן שי צ'רקה

הצודקים / אלבר קאמי - תיאטרון בית צבי

הבכורה של המחזה "הצודקים" הייתה ב 15.12 1949. אלבר קאמי כבר העלה בהצלחה כמה מחזות קודם לכן. לאלבר קאמי הייתה בדרך כלל תכנית משולשת. כשעלה בראשו רעיון כתב עליו מסה פילוסופית אחר כך ספר ובסופו של דבר מחזה.הפעם מדובר בשלישיה האדם המורד – הדבר – הצודקים. בזמנו פירשו את "הדבר" כספר אנטי נאצי. המגיפה הייתה הנאציזם, אך לקאמי הייתה ראייה רחבה יותר. כל שלטון מהסוג השתלטני הדכאני הוא מגיפה בעיניו. גם הקומוניסטי.ביומנו מתקופת כתיבת המחזה הוא כותב "הסוגיה הרצינית ביותר שניצבת בפני נפשות בנות זמננו – הקונפורמיזם."אלו היו השנים בהן התרחק קאמי מהקומוניזם ובעקבות זאת מסארטר.

מאי נפקא מינה

מה נשתנה כששיר הפך לרינגטון?"מאי נפקא מינה" הוא מופע קברטי באוירת 'קפה- תיאטרון', אך בעיקר זהו מפגש עם ענקי המלחינים והמשוררים שהפכו מזמן ליסוד מוסד של 'הישראליות' היפה של פעם, אותה ישראליות שחלק מהציבור מתגעגע אליה ואשר התבססה כאן בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה.הוא והיא, שניהם שחקנים, הוא קומיקאי והיא זמרת , הוא צנום והיא גדולה, ושניהם ביחד ממלאים את הבמה בבצוע מרענן ועדכני של חומרים ישנים וטובים.נדב בושם ורילי, כקודמיהם אילי גורליצקי ו-יונה עטרי, יוסי בנאי ו-רבקה מיכאלי ואחרים, מצחיקים ומרגשים, בבצוע שנון ומלא הומור של דואטים נאיביים וסאטיריים שהם ליקטו במיוחד למופע זה.הם נפגשו בירושלי

שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע - משיח (ציוני) בא

דמותו של אליהו הנביא התקשרה במסורת העממית בהווי של ליל הפסח, כמי שעוזר לבני ישראל הנדכאים וכמי שעתיד לבשר את בשורת הגאולה וביאת המשיח. כך נולד המנהג של פתיחת הדלת לאליהו הנביא בעת אמירת "שפוך חמתך" ונמזגה כוס מיוחדת לאליהו הנביא שיבוא יפתור קושיות ויפזר את כל הספיקות,

סיור אל מחוזות הילדות

מעבר למציאות היומיומית העכשווית תמיד מחכה לנו המציאות האחרת. צריך פשוט ללחוץ על המתג של מכונת הזמן ולשוב לעבר, אל ימי הילדות. אנו שנולדנו סמוך להכרזת העצמאות בתש"ח מטיילים כאן בעקבות ילדותנו. את עיקר שנות ילדותנו עשינו בשכונת "בתי סיידוף" בירושלים, והטריטוריה של הילדות היא כל המרחב של שכונת מחנה יהודה והשכונות הנלוות לה (אבו בסל, בית יעקב , שכונת פחים , הנחלאות , מזכרת משה , אוהל משה ועוד). לפעמים הלב משתוקק להפליג אל המציאות האחרת , לכבות את כל האמצעים הטכנולוגיים ולשוב אל הימים הפשוטים של שנות החמישים ( של המאה העשרים, כמובן).

מטעם 13 - כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית

בימים אלו יצא לאור כרך חדש של כתב העת הרדיקלי 'מטעם'. בכל פעם לפני שאני מתחיל לקרוא בו עולה לי בי השאלה למי הוא מיועד, כי הרי אלו שדעתם מכוונת ממילא לדעת הכותבים אינם זקוקים לו ממש. הוא משמש להם לכל היותר כמשהו הנותן להם איזה ניסוח מילולי קצת יותר מדויק על מה שחשבו מילא או עוד ארגומנט להצדיק את דעתם.

ההודי רוצה לברונקס / התור - תיאטרון בית צבי

בית צבי העלה שני מחזות קצרים של ישראל הורוביץ. מחזות שנכתבו בשנות הששים כשאופנת המחזות הקצרים הייתה בשיאה. אדוארד אלבי כתב את "סיפור גן חיות", "רכבת תחתית", מותה של בסי סמית", ועוד רבים. המחזות הקצרים עמדו על קו התפר שבין התיאטרון הריאלי לתיאטרון האבסורד והסמלי.האנשים היו ריאליים בסיטואציות סמליות למדי.ישראל הורוביץ למרות שמו איננו ישראלי. אלא אמריקאי. מחזותיו הוצגו בעולם כולו. מיטב השחקנים הופיעו במחזות שלו. ב-ההודי רוצה לברונקס למשל הופיעו כבר אל פאצ'ינו, גארי סיניז, וג'ון מלקוביץ'.

שיער / תיאטרון בית צבי

שיער נולד כמחזמר כיס באוף אוף ברודווי. מי שביימה את המחזה המקורי ועשתה לו כוריאוגרפיה הייתה אנה סוקולב, שנייה בחשיבותה למרתה גרהם בזמנו. כשהמחזמר הקטן זכה להצלחה במהדורה המצומצמת שלו קנו אותו מפיקים מברודווי, שילמו לסוקולב הרבה כסף כדי שתוותר על שמה ושינו אותו לגמרי. כששיער עלה בברודווי המחאה נגד מלחמת וייטנאם הייתה בשיאה.

כמו שתרצו אותי / תיאטרון הספריה

המחזה מרתק ממש. הוא מספר על רקדנית ברים מסתורית חולת שכחה, החיה בגרמניה עם סופר עשיר ובתו הלסבית. ערב אחד מופיע גבר זר הטוען שהיא לא גרמניה אלא אשתו הנעלמת מזה עשר שנים של אריסטוקרט איטלקי.

טורנדוט באופרה הישראלית

האופרה טורנדוט היא עוד אחת הדוגמאות להשפעת התרבות הסינית שהשפיעה על אמני אירופה מאמצע המאה התשע עשרה ואילך. אגדת טורנדוט מספרת על הנסיכה קרת הלב, ושונאת הגברים, המעמידה את מחזריה במבחן שלוש חידות. זה שנכשל, ראשו ייכרת.

שוקי כהן: בין שתי קהילות - ראיון

שוקי כהן הוא פסיכולוג ישראלי העובד בניו יורק כבר שנים אחדות. הוא מגיע לביקורים בארץ ומכיר את הנעשה בסצנה ההומואית בשני המקומות. פגשתי אותו בניו יורק אחרי מצעד הגאווה. הייתה לי אתו שיחה מפרה מאוד.

והתורקים אינם עוד שולטים - תערוכה

תערוכה בולאית מיוחדת במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות: סוף עידן השלטון העותומאני בארץ ישראל : "והתורקים אינם עוד שולטים".

אבנים / אורתו-דה

המופע "אבנים" נוצר בהשראת פסלו של נתן רפופורט (1911-1987) פסל, יליד וורשה שבפולין. בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה ויצר בברית המועצות עם תום המלחמה חזר לוורשה והקדיש את מאמציו היצירתיים לתכנון וליצירה האנדרטה לזכר לוחמי גטו וורשה שנחנכה באפריל 1948.

רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים בקאמרי

המחזה מצוין, רובו עשוי טוב. אך תחושת החוויה הגדולה המצופה ממנו קצת נשחקת ומרחקת. אך אם תשאלו לדעתי, למרות ההסתייגויות לכו לראות את ההצגה. גם כדי להכיר מחזה נפלא גם מפני שיש להניח שהוא לא יוצג שוב בקרוב וגם מפני שבכל זאת זו הצגה טובה גם אם לא מושלמת

שירת העם - צאד מיטצל טריו

בשנים האחרונות שוב אפשר למצוא את אלבומיה של ה''צ'אד מיטצ'ל טריו'' בחנויות. הם נדירים, אמנם, אבל שוב אין לאתרם רק על גבי תקליטי ויניל שחוקים ושרוטים. ההרכב המופלא הזה, שבשנות הששים שר את הסאטירה החריפה והמחודדת ביותר בפולק האמריקני, דלה מעצמו באותה תקופה פנינים מוסיקליות נדירות. הם יצאו באמירות פוליטיות נגד הנאציזם, הקו-קלוקס קלאן וחובבי הקונספירציות מבית מדרשו של הימין השמרני. הם חרכו את אחוריו של בארי גולדווטר ולגלגו על עושרה המופלג של אליזבת טיילור.

החגיגה / תיאטרון הקאמרי

הדרמה המינימליסטית של השתיקה: ביקורת המחזה "החגיגה" בקאמרי

היה לא היה / תיאטרון הקאמרי

היה או לא היה הוא מחזה על שני אנשים ששמם המציאותי עדיין מהדהד בתוככי ההיסטוריה המקומית שלנו. חיים בנינו אנשים שעדיין זוכרים גם את חנה רובינא, שחקנית מהוללת וגם את אלכסנדר פן משורר שנוי במחלוקת.

הרטיטי את לבי / חנוך לוין - תיאטרון הקאמרי

בכל פעם, אם ימצאו ויועלו עוד מחזות מן העיזבון של חנוך לוין תעלנה מיד שתי שאלות מרכזיות. האחת שייתכן שהיא פרטית יותר משלי, האם המחזה עומד בפני עצמו, או שצריך לייחס אותו מיד לכלל יצירתו של חנוך לוין. איך לנתח את המחזה הזה בהתייחס למחזותיו האחרים. סוג של מחשבה של מבקרים וחוקרי ספרות-תיאטרון. אני חייב להתוודות שגם אני במודע או לא ניסיתי לעשות את הניתוח הזה בתוכי רגע אחרי ההצגה.

הנצפים ביותר