אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תרבות


מיהו מנהל טוב- האם זאת השאלה?

במשחק הגאוני הקרוי גם "משחק המלכים" יש חשיבות מכרעת למהלכי הפתיחה, ואמנם ספרות העזר של משחק זה עוסקת לא מעט במהלכים אלה, באשר הם קובעים את כוון ההתפתחות הצפוי של המשחק

הטיגריס הלבן – כתב האשמה חריף או חלטורה נוסח הודו?

הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה הוצאת ידיעות אחרונות . תרגום : יואב כ"ץ

חנה מרון

חנה מרון שנולדה ב 22.11.1923 חוגגת יום הולדת 85. ויש לי איזו הרגשה שלגבי רוב הקהל היא שם מעבר כל כך רחוק שלא בטוח שהם יודעים שהייתה שחקנית נפלאה

אקווס / תיאטרון בית ליסין

רוב המחזות "המסחריים" הכתובים נכון, גם אם אינם הכי טובים כשהם מגיעים לידיים של הבמאי הנכון וצוות שחקנים המסוגלים להוציא מתוכו חוויה רגשית שאיננה קיימת במחזה הכתוב. אקווס הוא אחד מאלה. הוא צריך את הבמאי שלו, ואת שני השחקנים שידלו ממנו את כל פרורי האפשרויות

כאשר ספרות, בדיון, וירטואליה ומציאות משחקים על בימת החיים

בעיתוי מדהים חברנו יחד, אנו, שתי סופרות, בערב המוקדש לרומן הסיפורים "פיסות אישה" מאת אורה עשהאל ובהנחייתי, הסופרת שושנה ויג, במדיה טק בנתניה. מועד האירוע, כדרכם של ערבים ספרותיים מעין אלה, נקבע זמן רב מראש. אולם זמן קצר בטרם האירוע הסתבר שהעיתוי חל במועד שידור "הגמר הגדול", התוכנית האחרונה בה מכריזים מנחי תוכנית הריאליטי, ארז טל ואסי עזר, על בחירת המנצח בסדרת הריאליטי "האח הגדול".

הביטו בבני אלסטר צועדים לנהר הסום / תיאטרון בית צבי

המחזה בעל השם המוזר הזה לא הוצג בארץ בתאטרון המקצועי. מישהו כנראה חשש שאם לא השם, הנושא לא ימשוך קהל. ומוזר דווקא בארץ שצעירים בצבא הם חלק כל כך חשוב בהוויה שלנו. ואולי דווקא זו הייתה סיבה להמנעות. המחזה הפסימי על צעירים בצבא

פנס החנוכייה של שנות ה-50 עדיין מאיר

תמונת ילדות קסומה: ילדות בירושלים בשנות החמישים, איך הֵארנו את חג החנוכה בפָנסי פח, איך קנינו בלוקים של קרח ברחוב האגס במחנה יהודה, ג'ו עמר בבית הכנסת השכונתי, אברהם לוי מנהל הדואר היה גם סוכן של ההגנה, ילדות קסוּמה שנשארה לָנצחירושלים של שנות החמישים הייתה ירושלים אחרת, זכה יותר, תמימה יותר. כשהלכנו לבושים בסוודר צבאי שאמא קנתה מרוכל זקן, הרגשנו כמו כל ילד אחר. כולם הסתפקו במועט, החיים היו חיים של צניעות וצנע.

היפהפייה הנרדמת - ארבע בתולות נמות ושושנת החוחים

לא נעסוק במצב הפוליטי של גרמניה בתקופת האחים, בהשפעות על גרמניה – והאחים – של מלחמות נפוליון, או עם השפעות הכיבוש הצרפתי את ווסטפליהוהסן, השפעות תבוסתו של נפוליאון והחזרת האצולה הישנה לשלטון. כל אלה אכן השפיעו על חייהם ועבודתם, אך לא נתעכב על כך כאן כלל. על כל פנים, למען שלמות התמונה, ראוי אולי להזכיר כי האחים החלו בעבודה בשליחות אחים פון ארנים וברנטנו, אך המשיכו בעבודת האיסוף והפרסום כל ימי חייהם באופן עצמאי. הם הוציאו מִסִּפְרָם 10 מהדורות, כל אחת עשירה ומורחבת ומשופרת לטעמם מהקודמת. הם ייעדו את הסיפורים לילדים, לא רק להוריהם, ובעיבודיהם לסיפורים בלט טעמם האישי ונטייתם להעדיף גירסאות אלימות ואכזריות, על פני אלה הממותנות והסלחניות. (טעם זה מוצא את ביטויו הגס גם ביחסם לדמותו של היהודי).

הבלדה על יואל משה סלומון חלק ב

מלחמת הגרסאות על יואל משה סלומון

רופוס ויינרייט כבש את היכל התרבות

כשג'ף באקלי פגש את רופוס ויינרייט

לפני ארבע שנים חבר טוב בא לבקר בארץ. נתתי לו במתנה דיסק של ג'ף באקלי ואמרתי לו שהוא חייב לשמוע. אז נכון שגיליתי את באקלי כמה שנים באיחור, שלא לומר באיחור רב בהתחשב במותו הטראגי, אך לפחות הקדמתי את ידידי המלומד המתגורר בבירה התרבותית של העולם. מאותו ביקור יצאתי כשידי על העליונה. את בילי ג'ואל הוא אולי שמע כבר שלוש פעמים במדיסון סקוור גארדן, אבל את ג'ף באקלי הוא שמע לראשונה באוזניות שלי בהליכה מכיכר מסריק לדיזנגוף סנטר. אחת-אפס לטובת תל אביב.

אמדאוס / תיאטרון הקאמרי

אמדאוס שבשם המחזה הוא כמובן מוצרט. אנשים רבים חושבים שהמחזה ביוגראפי ואלו אכן היו חייו של מוצרט. אלא שלא ממש כך הדבר. אין תיעוד מדויק של חייו של מוצרט. ידועה הצלחתו כמלחין, ידועה התדרדרותו הכלכלית מחלתו ומותו. חלק גדול ממה שנחשב לתולדות חייו הן המצאה של ספרות רומנטית.

זירה שישראל זנחה- הזירה האקדמית באמריקה

בעשורים האחרונים מדינות ערב השקיעו סכומים אדירים כדי לחדור לעולם האקדמי האמריקני ודרכם להשפיע על ציבור האינטלקטואלים והמשכילים בארה"ב בסכסוך הישראלי ערבי. הם נחלו בכך הצלחה רבה. בזירה זאת חל שינוי בשנים האחרונות אך הוא רק בראשיתו.

סלומה - ריכרד שטראוס / האופרה הישראלית

אוסקר ויילד כתב את המחזה סלומה בצרפתית, כשגלה מאנגליה אחרי שהשתחרר מהכלא בשל משפטו הסנסציוני בעניין ההומוסקסואליות שלו. סלומה היא שלומית. הנסיכה בת השש עשרה שמתאהבת אהבה נואשת ביוחנן המטביל זה שניבא את בואו של ישו, לפי האמונה הנוצרית

הצבר המיתולוגי

נתקלתי, תוך כדי קריאה באתר אימגו, בכותרת מעניינת: " האם הצבר המיתולוגי יוכל לשאת את לוחות הברית?" הכותרת מסתיימת בסימן שאלה, אולם אצלי נוספו לסימן השאלה הזו עוד הרבה סימני שאלה.

הבקכות / אוריפידס - תיאטרון בית צבי

המחזה עוסק בדיוניסוס והשפעתו על נשים בעיקר. דיוניסוס מוכר כאל היין המקביל לבכחוס. אך דיוניסוס הוא הרבה יותר מזה. הקשר שלו לגפנים יין ושתייה הפכו אותו גם לאל השחרור מהגוף

הביטלס ו-ירדן אוריאל

כתבה מיוחדת לרגל ביקורו של פול מקרטני בישראל: לרגל ביקורו של הזמר המפורסם פול מקרטני בישראל, וגם לרגל פרסום הספר המחקרי בעברית של עודד היילברגר "אנגליה חולמת: הביטלס,אנגליה ושנות השישים" שעוסק בלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של המאה העשרים, להלן ראיון מקיף עם אספן הביטלס הגדול ביותר של מדינת ישראל וההיסטוריון שלהם, ירדן אוריאל. וגם סקירה קצרה וראשונה מסוגה על השפעתם של הביטלס בשדה הספר העברי.

נווה צדק של ימי ילדותי

כל מי שנכנס למתחם תאטרון "סוזן דלל" בנווה צדק, ניבטים אליו מעל קיר משמאלו הסופרים עגנון, שמעוני, אז"ר, ברנר, וגם הרב קוק ודבורה בארון. לוח קרמיקה זה, בעיצובו של טרטקובר נקבע בקיר הבית בו נולדתי. כן, הבנתם נכון, נולדתי שם ברחוב יחיאלי מספר 8.

אדולף / תיאטרון תמונע – ביקורת על מחזה

איך ילד רגיש, ביישן, שרוצה להיות צייר, הופך לרוצח המונים? איך הומוסקסואל שלא רוצה לצאת מהארון הופך לרוצח סדרתי וקניבל? בואו לא נלך רחוק מידי, איך נער שהגר מארץ אחרת ונעלב על ידי מורה הופך להיות פושע? או אם להיות אישיים יותר, איך אדם שהוא טיפוס מרדן וניצול שואה הופך לאב מתעלל? שאלת הרשע היא סיפור ישן. היא קיימת עמנו מקדמת דנא ויש לשער שהיא עדיין תהיה בוערת הרבה זמן אחרינו.

מה מריץ אותם - ולאן - רשמיי סתיו

שפת הירקון הייתה קשורה באחרונה עם אחד האירועים המזוויעים, אם לא המזוויע ביותר, בארץ הזאת. אבל, רצועה ירוקה זאת בלבה של תל אביב שוקקת חיים

ויקיפדיה: האנציקלופדיה העצומה בשביל אף אחד

לא צריך להציג את וויקיפדיה, האנציקלופדיה הצומחת, החיה והנושמת, שהפכה להיות אחד מצמתי המפגש החשובים והמפותחים ברשת. יש שאומרים שכל מפעל האינטרנט כולו היה שווה ולו בעבור היותו הקרקע הבוטחת עליה יכול להתקומם מגדל בבל כלל אנושי זה. וויקיפדיה צומחת לה בשלל לשונות, כלשונות התורמים לה ברחבי העולם. מן המפורסמות הוא שגודלה של וויקיפדיה בשפה מסוימת מהווה עדות כלשהי לשיעור הפעילות התרבותית בשפה זו.

קורוס ליין שורת המקהלה בבית צבי

כמו בניו יורק, כמו בכל מקום ובכל הפקה של המחזמר הזה גם אם יש רגעים פחות טובים באמצעו הסיום תמיד מרשים. גם בבית צבי, כשהבמה הייתה קצת פחות עשירה מניו יורק כמובן עשו את המאמץ והוסיפו הרבה אורות מנצנצים

סופרמן: הקרב האין סופי

בימים אלו מלאו 70 שנה בדיוק מאז ההופעה ביולי 1938 של החוברת הראשונה על גיבור העל האולטימטיבי סופרמן אולי הדמות המפורסמת והמצליחה ביותר של המאה העשרים, והדמות שהודות לה נוצרה תעשיית הקומיקס האמריקנית כפי שאנו מכירים אותה היום וז'אנר סיפורי גיבורי העל ששולט בתעשייה זאת. אבל מאחורי גיבור הקומיקס הנצחי שנשבע להילחם עבור "האמת והצדק והאורח החיים האמריקני" עומד סיפור אפל למדי שגם מימנו אפשר ללמוד משהו על השיטה האמריקנית.

הרהורים על טבע ותרבות

כמי שגדל בתוך עיר, 'תמונות' ילדותי מורכבות מבניינים, אספלט ומגרשי כדורגל. ה'טבע' היה מן עולם אחר, אליו היינו נוסעים בחופשות, עולם שהיה כה שונה מן העיר, בצלילותו, במרחביו ובהרגשה הייחודית של החופש.

אחרון מעמד המורעבים / תיאטרון בית צבי

סם שפרד נחשב לאחד מטובי המחזאים האמריקאיים של המחצית השנייה של המאה העשרים ואילך. שפרד הוא איש ממוזל למדי. לא רק שהוא מחזאי פורה, שכתב כארבעים מחזות, לא רק שהוא גבר יפה תואר, הוא שחקן טוב שהופיע בכמה וכמה סרטים והדובדבן שבקצפת, הוא נשוי לשחקנית המצוינת ג'סיקה לאנג המדהימה

העיקר שטום בסדר / בית צבי

המחזאית לוסי גנון אמרה בזמנו שלמרות שראתה רק מחזה אחד כל חייה, ואחרי שהייתה שוטרת ועובדת סוציאלית ראתה בעיתון הזמנה לתחרות של מחזאים חדשים, והחליטה לכתוב מחזה ולשלוח אותו, ומאז הפכה לשם דבר

לא כנענים ,לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית / דוד אוחנה

פרופסור דוד אוחנה, חוקר ומרצה ידוע ומכובד נתפס במה שעל פניו נראה כהעתקה ממאמר של כותב שורות אלו באינטרנט שקטע שלם ממנו לכאורה הכניס ללא רשות לספרו החדש "לא כנענים לא צלבנים. "בימים אלו יצא לאור ספרו של פרופסור דוד אוחנה "לא כנענים ,לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית". פרופסור אוחנה הוא היסטוריון ידוע שכתב ספרים כמו התשוקה הפרומתאית, (מוסד ביאליק 2000.) ו-חרון האינטלקטואלים, (הקיבוץ המאוחד, 2007) ואחרים. הספר הנ"ל הוא מקיף ומפורט ויש בו קטעים מעניינים. אולם דפדוף קצר בספרו זה גילה תוצאה מפתיעה ובלתי צפויה :בע''מ 331 ובעמוד-337 מביא הפרופסור אוחנה רשימה של ספרי ספרות יפה על הצלבנים בעברית. כאשר את כל ספר הוא מתאר בכמה מילים לעניות דעתי יש כאן העתקה לא הוגנת (מאחר שלא ניתן קרדיט) של מידע הלקוח ממאמר שלי באינטרנט "הישראלים והצלבנים: חלק ב'" שהופיע באתר "האייל הקורא" בשנת 2003 מבלי לטרוח לציין את המקור. ואיך אני יודע זאת? על פי האזכור של שני סיפורי קומיקס שם בעמוד 337.

המלאך: גנטלמן בריטי עם הילה

המלאך סיימון טמפלר "הבוקניר העליז", "רובין הוד של המאה העשרים" אחת הדמויות המפורסמות ביותר של הספרות הפופולארית מלאו בימים אלו שמונים שנה מאז פרסום הספר הראשון עליו ב-1928 .ולרגל חגיגות השמונים להלן כתבה על סדרת המלאך של לסלי צ'רטריס שהפכה לסדרת טלוויזיה בכיכובו של רוג'ר מור אחת הסדרות המפורסמות המצליחות והזכורות ביותר של כל הזמנים וברוב העולם כולל בישראל שבה זכה רוג'ר מור לקבלת הפנים הסוערת ביותר שלה זכה אי פעם שחקן טלוויזיה שביקר כאן.כל מי שאינו מכיר את המלאך כמוהו כמי שלא שמע על רובין הוד (ההקדמה לספרי המלאך בהוצאת "מצפן") לשודד העליז "רובין הוד של המאה העשרים", "המלאך" סיימון טמפלר מלאו

הקיץ האחרון / תיאטרון בית צבי

הקיץ האחרון הוא אחד מאותם מחזות מסחריים, לרוב אמריקאיים. מחזות המפגישים אנשים בסיטואציות האמורות להוציא מהן איזו אמת קטנה. רוב המחזות בנויים היטב ויש בהם דמויות שקל לחבב ותפקידים מבריקים לשחקנים היכולים להראות מה הם יודעים לעשות.כאן המפגש הוא של שמונה נשים על חוף הים. שבע לסביות וסטרייטית אחת המגיעה למקום בטעות. לאורך כל החופים של אמריקה יש "מושבות" של הומואים ולסביות. בין אם זה פייר אילנד ליד ניו יורק. קיפ קוד ליד בוסטון ועוד מיני חופים אליהם מגיעים אנשים לשבועיים שלושה שוכרים דירה ומבלים יחד על החוף. האמריקאים כולם מכירים את ההווי הקווירי הזה מזה עידנים.

ליל העשרים / יהושע סובול

השורדים של "ליל העשרים" : צפיה במחזה "ליל העשרים" של יהושע סובול המתאר קבוצה של צעירים מהעלייה השלישית היוצאת להתיישב באזור מבודד וקשה לישוב עוררה השוואה בלתי נמנעת עם התוכנית המצליחה "השרדות" ששודרה באותו היום

שלמה ארצי - דרכים / ביקורת

1. זוכרים את המערכון מ'רחוב סומסום', על הילד שרצה להיות 'שם'? הכמיהה המופרכת הזו להיות מישהו אחר, להחריב את הגוף והנפש, לתלוש ולמחוק בשר ועצמות, זיכרון ואישיות, לכלות כל זכר ל'אני', לשתול מחדש את הזרע הטהור של מי שהיינו לפני שהיינו, להיברא מחדש - ובו בזמן לחוות את השינוי כשינוי, מבעד לעיני ה'אני' הישן. זה הפרדוקס ששיגע את הילד האומלל ההוא, וזהו גם הפרדוקס המכונן של שלב הביניים בפופ הישראלי, אחרי עידן הלהקות הצבאיות ושירי ההוויי.

הנצפים ביותר