אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הגות


הגות

האם הומלס יהיה המשיח המיוחל?

האם הומלס יהיה המשיח המיוחל?

כי כבר שנים רבות לא הרגשתי שבא אני להושיע או אפילו להיות נושא כליו הזוטר ביותר של משיח כלשהו. היום, יותר מתמיד, אני רואה מחשבות חולניות שכאלה כהבל ורעות רוח ובייחוד לנוכח המציאות הישראלית הקשה, שעוברת תהליך של התרוקנות מואצת מערכיה ההומאניים. בהמשך הדברים האלה, תיווכחו שבמציאות השוררת בימינו גם איני רואה כל אפשרות להופעתו של שליח אלוהים כלשהו. ואולי גישתי ועמדתי היא כזו, דווקא מפני שבעבר הייתי חזק בפנים הסרט הזה יותר מפעם אחת במהלך האפיזודות המאניות רבות העוצמה.

מיניות מוחפצת, חיים מוחפצים

מיניות מוחפצת, חיים מוחפצים

ואין תחום או חלק בבני אדם המחופצן יותר מן המיניות. וליתר דיוק – בעיקר מיניות של נשים. גברים, כנראה, מחפצנים מיניות נשית יותר מאשר ההפך. אך לא רק, כפי שנראה בהמשך. ובכלל גברים הינם יותר יצורים של חפצים מאשר נשים, נשים הן יותר יצורים של יחסים. גברים מתמצאים בחפצים (עזרים טכניים, מכוניות וכו'), נשים מתמצאות בקשרים, התקשרויות ויחסים (בין בני אדם וביחס לבני אדם). ובחזרה למיניות. מבעד לעיני החשק הגברי הנשים נתפסות כחפצים של מיניות. ובחפץ יש לטפל, לעיתים לרכוש, לטלטל, לגעת, לאחוז, לתפוס, להחזיק, להפיק תועלת.

נאציזם: הצידוק האידיאולוגי והמדעי

נאציזם: הצידוק האידיאולוגי והמדעי

הנאצים רצחו יהודים, כי ראו בהם אויב לעם הגרמני ולאנושות כולה. האם הרעיון הומצא על ידי היטלר או סטאלין? או שמא נהגה במקביל על ידי הוגי דעות כמרקס ואנגלס מחד, והאוסהופר, ניטשה, טרייצ'קה וצ'מברליין מאידך? האם לא ניתנה על ידי הוגי דעות אלו ואחרים הצדקה לאלימות כדי להשיג מטרות? גזענות כשיטה מדעית? מרחב מחיה על חשבון עמים אחרים כחובה? חלוקת העולם למעמדות צודקים ומעמדות מנצלים, וחובת מלחמה בהם?

המסתורין והפוטנציאל הטמונים בעבר ובעתיד

המסתורין והפוטנציאל הטמונים בעבר ובעתיד

תקופתנו מתאפיינת בחיפוש אחר מקורות אנרגיה טבעית. למעט אנרגיה סולארית, קיימים עדיין מאגרי אנרגיה אדירים בבטן האדמה. נפט, פחם, גז. למעשה בטן האדמה היא העבר שלנו. חומרים אורגניים שונים כוסו בשכבות של עפר ואדמה ככל שעבר הזמן. וכשחופרים באדמה כדי לגלות מצבורי אנרגיה, למעשה מנסים לחדור אל העבר של הפלנטה. (ואכן הארכיאולוגיה שחופרת באדמה היא המדע שמתמחה בחדירה פנימה ואחורה, אל העבר). וגם אצלנו, בחיינו, זה כך; שכבות אדירות של אנרגיה, טמונות/קבורות בעברנו. הן בעברנו כחברה, כאומה, כמשפחה וכיחידים.

אגו וסאטורי -הארה - יער

אגו וסאטורי -הארה

גישות מיסטיות ואזוטריות שונות שמות דגש על עבודה פנימית על מנת להגיע למצב עילאי כלשהו. ההגעה למצב זה היא המהות והפסגה שלהן, (גם אם מורים ותלמידים לא מעטים לא יודו בכך). עבודה פנימית על מנת להגיע למצב עילאי זה נפוצה בקרב זרמים כגון: סופיזם, (סופיות), הינדואיזם, זן בודהיזם, בודהיזם, קונדאליני יוגה ועוד ועוד. מצב זה יכול להיקרא בשמות שונים: הארה, התעוררות התודעה, סאטורי, סאמדהי, מוקשה, פריצת קונדליני Aparka Marg Kensho ועוד.

על מצב הביניים בין שתי רמות תודעה.

על מצב הביניים בין שתי רמות תודעה.

בסקירה של ספרות ומחקרים אודות תודעה - ישנה ספרות וישנם מחקרים על התודעה. אך מעבר לגישה האורתודוכסית לתודעה. ישנן גישות פחות חומריות שעוסקות באפשרות של מעבר ממצב תודעה נמוך, או חומרי, למצב תודעה 'גבוה', או רוחני. כבר בספר "עקרונות הפסיכולוגיה" שפרסם ויליאם ג'יימס ב-1890 הוא הרחיב את מצבי התודעה מערות למצבים שבהם אין ערות מלאה, כמו מצב היפנוטי, חלום, או מצב תודעה שאחרי נטילת תרופות או סמים וכן מצב עוררות למחצה היכול להיות קיים במדיטציה או תפילה.

חיים מהונדסים

חיים מהונדסים

הבדל מרחיק לכת קיים בתפיסת החיים של אדם היום ולפני כמה מאות שנים. אך גם אפילו לפני כמה עשרות שנים. בעיקר, איבדנו את היכולת לחיות את החיים במתכונתם הראשונית, הגולמית. ואנו משלמים מחיר בעבור ההינדוס והתיעוש שהכול כמעט עובר עד שהוא מגיע אלינו. היום הריח הוא כבר לא אותו הריח, המראה של הפרי אינו אותו מראה, אך זה ידוע. השמיים אינם בהירים ושקופים כמו השמיים של פעם (זיהום האויר) והכוכבים לא זוהרים כמו פעם (האויר פחות צלול). הכול הפך דהה היותר מחד, ואגרסיבי ועתיר בגירויים מאידך.

חיים בכלא דו קוטבי

חיים בכלא דו קוטבי

החיים בטבע, ביקום ובחיי אדם - משתרעים להם בין שני קטבים: יום ולילה, חורף וקיץ, חום וקור, בריאות וחולי, כיווץ והרפיה, נשימה ונשיפה, עירות ושינה, עייפות ורעננות, נעורים וזיקנה. אך בכל הנוגע לחיינו - שם איננו חיים בשלום עם הקטבים. בטבע הם תנאי לחיים, אצלנו כמו קיימת תחרות בין הקטבים; מי ישלוט עלינו. ובדרך כלל אנו בוחרים בקוטב אחד, על חשבון השני. וברגע שאנו עושים זאת, חיינו תקועים. קשה לרובנו לחיות במתח דו קוטבי. אין אנו מסוגלים להכיל את הפרדוקס והתינגודת של שני קטבים מנוגדים בעת ובעונה אחת.

האפקט המחזורי של המשברים

משברים: אפקט המחזורי

אין כמעט אחד מאיתנו שלא נכנס למשבר נפשי אחת לכמה זמן. יכול להיות לפעמים משבר יותר קשה, לפעמים פחות, אבל חיינו רצופי משברים. כך שהשאלה היא לא אם 'נכנסתי למשבר או לא', אלא כל כמה זמן זה קורה, ובמיוחד 'איך אנו מנהלים את המשבר'. כמו כל דבר בסופו של דבר איננו יכולים להזמין גורל, אבל יש לנו יכולת כזו או אחרת לנהל את המשברים שהגורל מזמן לנו. ולמה הכוונה? ובכן, ראשית, אנשים נוטים לא לדבר על משברים וגם לא להתייחס אליהם, בעיקר לפני ואחרי המשבר. כשהמשבר אינו נוכח - יש נטייה להקל ראש בחומרתו ועוברים ל'לחיות את החיים', על כל הכרוך בזה.

שלטון הטכנוקרטיה אל מול פוטנציאל התודעה

שלטון הטכנוקרטיה אל מול פוטנציאל התודעה

אין ספק שבני אדם מוגבלים ביכולת התפקודית שלהם, למשל, ברמה הפיסית איננו יכולים לעוף, או בהליכה או ריצה, אי אפשר לנוע מעבר למהירות מסוימת. אך האדם המציא טכנולוגיות שמאפשרת לו לעקוף מגבלות אלו;. עבור תעופה המציאו מטוסים ועבור ריצה או הליכה המציאו מכוניות. ואילו את האוקיינוסים אפשר לחצות בעזרת ספינה. הטכנולוגיה גם מאיצה מהירויות כל הזמן; (מהירויות שיא באינטרנט) ובכך להגיע כמעט לכל מקום בלי לקום מן הכורסא. אנו מאוד גאים ביכולת הטכנולוגית שלנו ולא זו בלבד אלא שאיננו יכולים לדמיין חיינו בלעדיהן. וזה מרחיק לכת עד כדי התמכרות להם.

משל המערה: הממד הרביעי, הממד החסר.

הממד הרביעי, הממד החסר

היחסיות בין גוף גיאומטרי (משולש, קונוס, ריבוע, עיגול, מלבן וכו') ולבין הצללית שהוא מטיל – תהיה תמיד היחס שבין גוף דו ממדי (הגוף הגיאומטרי עצמו) ובין גוף חד ממדי. (הצל שאותו גוף מטיל). והתייחס לכך כבר אפלטון, במשל המערה שלו; מצבם התודעתי של בני האדם משול לאנשים שחיים במערה מתחת לפני האדמה. הם יושבים בגבם אל פתח המערה, כך שאינם יכולים לראות אלא את הקיר הפנימי של המערה. מאחורי האנשים בוערת מדורה, ובאורה מטילות הצורות של אנשים חולפים צללים על קיר המערה. שוכני המערה רואים רק את תיאטרון הצללים הזה. כיוון שהם יושבים כך מרגע שנולדו, הם מאמינים שהצללים האלה הם העולם האמיתי והמקורי.

המציאות מפריעה לדמיון

המציאות מפריעה לדמיון

פעילות הפנאי העיקרית העדיפה על האדם היא פניה אל עולם הדמיון, לתוך עולמות שהוא יצר בעצמו, בעיקר דרך פנטזיות וחלומות בהקיץ. תינוקות מעדיפים להעמיד פנים שהם לוחמים, אנשים צעירים מבלים לילות שלמים מול משחקי מחשב, וגברים מעדיפים פורנו וירטואלי מאשר אישה אמיתית. אנשים מעדיפים את הדמיון שלהם מכיוון שהוא מאפשר הנאה מחוויות דמיוניות עד כדי כך שלעיתים אין אפשרות להבדיל בינן לבין חוויות אמיתיות. יכולת חוויית העונג הנשאבת מהדמיון, מופיעה בגילאים מוקדמים. ילדים נהנים להעמיד פנים ולשחק.

מאדאם קיזלינג 1917. מודליאני

על הרגשה טובה והרגשה רעה

ישנה אי פרופורציונאליות, בין היחס שלנו להרגשה טובה/מצב טוב ויחסנו להרגשה רעה/מצב רע. כשאנו מרגישים רע, אנו מתקוממים, כאילו להרגיש טוב, או להיות במצב טוב, (מכל בחינה שהיא) הוא משהו שהיה צריך להיות לחם חוקנו והתקלקל - ועתה צריך למצוא את המומחה הקרוב ולחזור, (כמה שיותר מהר) בעזרתו, ל - 'מצב הנורמטיבי'. אך לאחר שאנו חוזרים למצב הטוב, לאחר שאנו מרגישים רע, (בכל רמה, מכל סיבה) - אין את אותה התרוממות הרוח המתבקשת כתוצאה מכך שחזרנו לטוב,

עבר, הווה, עתיד – התפיסה/הגישה, הדינמית

עבר, הווה, עתיד – התפיסה / הגישה, הדינמית

אנו רגילים להתייחס לזמן רק באופן אחד, אך ישנם שלושה דרכים להתייחס לזמן. הגישה הסובייקטיבית, התפיסה האובייקטיבית, התפיסה הדינמית, או הנייטרלית. במצב המודעות הרגיל רוב בני האדם לא ממש מודעים לעובדה שבכל רגע נתון הזמן זז ומתמעט, וכי עצם הפצעתו של מחר, היא מחמת התרוששות מלאי הזמן שעמד לרשות האדם. עניין מדידת הזמן, שהוא הגישה הקיימת לזמן (האובייקטיבי) , אינו אלא תוצר של חוסר היכולת שלנו להתמודד עם האספקט הדינמי של הזמן. וככל שיש לנו יותר תסכול ביחס לאספקט הדינמי של הזמן – כך נהיה יותר תלויים בשעונים, לוחות שנה, ושאר מדידות זמן למיניהן.

ברי המזל לעומת חסרי המזל - פורטונה: מזל טוב מול מזל רע - דירר

ברי המזל לעומת חסרי המזל

יש אנשים שמאמינים במזל ואחרים שאינם מאמינים בו, אלא בעבודה קשה (ולדעתם) אלה שנראים בעלי מזל, הם כנראה אנשים שעובדים קשה ובמבט שטחי לא רואים את המאמץ והזיעה שהשקיעו אלא רק את התוצאה, ועל פי זה מסיקים שהם ברי מזל. אך כשאדם סוקר בצורה נייטרלית את האנשים שפגש במהלך חייו, עליו להודות שיש אנשים שהיה להם את מגע מידאס; כל שהם נוגעים בו הופך לזהב. ויש אנשים שכל שהם נוגעים בו מאבד את המעט זהב שכבר היה לו... (האמריקאים מכנים אותם 'מצליחנים ומפסידנים'). ואין ספק שאם כולם היו מאמינים ברעיון המזל – הם היו רוצים להיות ברי המזל.

ברל כצנלסון 1934

ברל כצנלסון: ההגשמה הציונית בכתביו - עיונים

אחד מהמנהיגים וההוגים הבולטים של תנועת העבודה הארץ ישראלית, ובכלל של היישוב הציוני בארץ אשר הטיב לבטא את דרך הגשמתה של הציונות בימי דורו, בייחוד בימים שלאחר משבר אוגנדה, בהם היה נדמה כי הציונות עמדה מלכת, הוא ברל כצנלסון. כצנלסון אומנם לרוב כתב מאמרים וחיבורים פובליציסטים שעסקו בבעיות השעה בציונות וביישוב, אולם התייחסותו לכל נושא של שעה הייתה כה הגותית ויסודית עד כי לדבריו יש תוקף גם לימינו שלנו, וזאת כיוון שהם נוגעים ביסוד העמוק ביותר של הרעיון הציוני וההוויה הארצישראלית.

זאב ז'בוטינסקי

הלאומיות של ז'בוטינסקי: עיונים בכתביו

זאב ז'בוטינסקי ידוע כמייסד זרם פוליטי חדש בציונות ומייסדה של התנועה הרוויזיוניסטית שלימים הייתה לאחת משתי המפלגות הפוליטיות הגדולות בישראל. בכך נחשב ז'בוטינסקי בעיני רבים לאבי הימין הפוליטי הישראלי. בתוך מה שהיה קרוי עוד מראשית התגבשות מחנה הימין הישראלי "המחנה הרוויזיוניסטי", היו שתי מחנות בולטים שנאבקו על צביונה של התנועה. אותו מחנה הקרוי היום בשם "המחנה הלאומי" תמיד נקרע בין שתי גישות לאומיות – בין הגישה האינטגראלית לבין הליברלית. בעוד יש הרואים באבי המחנה הלאומי ז'בוטינסקי כליברל לאומי, היו שראו אותו כאינטגרל לאומי.

הזדמנות מנוצלת, הזדמנות מפוספת. תיאודור גאלה. 1605

האידיאולוגיה בשירות האופורטוניזם

ערב יום הבוחר: רשימה על האידיאולוגיה בשירות האופורטוניזם: בעקבות האירועים והמהלכים השונים אשר היינו עדים להם בפוליטיקה הישראלית בשבועות האחרונים (וגם בכלל בשנים האחרונות) כדאי אולי לעיין מעט על התופעה הנפוצה ביותר בימינו, היא תופעת האופורטוניזם. בכל מקום, בכל שדרות החיים אנו יכולים להבחין בהם ניצבים בדרכנו. קבוצה של אופורטוניסטים אשר מנצלים כל מצב, כל אווירה מזדמנת, כל אפשרות להעצים את עצמם ואת מטרתם האגוצנטרית – השגת כוח ושליטה. האופורטוניזם אינו 'המצאה' של דורנו בלבד.

רגשות רציונליים - איך הרגש מצליח במקום שבו השכל נכשל

רגשות רציונליים - איך הרגש מצליח במקום שבו השכל נכשל / אייל וינטר

רובנו נוטים לחשוב על קבלת החלטות כתהליך שנאבקים בו שני מנגנונים נפרדים ומנוגדים: המנגנון הרגשי, האימפולסיבי, המסיט אותנו מבחירה בדבר "הנכון", והמנגנון השכלתני, הרציונלי, הפועל באטיות אפרורית אך מבטיח החלטה נכונה. תיאור זה, שהיה גם נחלתם של מדענים רבים עד לפני כמה עשורים, הוא פשטני ואפילו שגוי. המנגנון הרגשי והשכלי עובדים יחד ומזינים זה את זה. לפעמים אין הם ניתנים כלל להפרדה. במקרים רבים החלטה המונחית על פי הרגש או האינטואיציה יעילה בהרבה מזו הנעשית לאחר ניתוח מעמיק ומדוקדק של כל תוצאותיה והשלכותיה.

ג'ימי הנדריקס

אטלאנטיס מלאה בתשואות

במקום זה, ניצבת מולנו אטלנטיס של ג'ימי הנדריקס. מקום בו צורת החיים השלטת אינה של "רציונליות", אלא של איכות. כלומר, האדם בוחר לעצמו את הדרך שלו שיש לה את האיכות הגבוהה ביותר עבורו, היינו, הוא מאושר ללכת בה. מה שקורה בדרך זו הוא שהאדם נכנס לתוך ה"רגע", נכנס עמוק לתוך העכשיו/ההוווה, שכן, זו המציאות הממשית ביותר עבורו. היא הממשית ביותר כיוון ששם הוא יוצר, שם הוא מחובר ביותר לעצמו ולעולם (ואינו מתנתק מעצמו ומה"ייעוד" שלו כתוצאה מרציונל כזה או אחר שמנסה להכתיב לו דרך מסוימת ומגדיר אותו בתור אובייקט סטטי). במצב זה האדם עושה את מה שהוא אוהב ומתוך כך גם יוצר את עתידו, עתיד בעל איכות גבוהה.

שעיר לעזאזל - ציור של ויליאם האנט

תיאוריית השעיר לעזאזל

יש משפחות, קבוצות או חבורות, שיש בהן שעיר לעזאזל. אחד שמשמש כצינור הארקה לתסכולים, קשיים וטרוניות של הרוב. ככל שהמטען של קשיים אישיים של חברה, קבוצה או משפחה – יהיה מרובה יותר, כך 'יחפשו' (באופן בלתי מודע כמובן) אחר צינור ניקוז דרכו ניתן להיפטר מן המועקות, המתחים והקשיים שצפים בחלל האוויר, בין ובתוך בני אדם. זה קורה כמעט בכל קבוצה, משפחה או חבורה. ותמיד הקשיים יתמגנטו אל החוליה החלשה. חלשה מבחינת היכולת להסתדר בחיים ובחברה כמות שהם. אך מבחינת עצמם וביחס לנפשם הם דווקא בעלי שאר רוח, עדיני נפש ורגישים.

טיפול פסיכולוגי - הציבור אינו יודע מהו - חלק א

טיפול פסיכולוגי - הציבור אינו יודע מהו - חלק א

השכם והערב אנשים משתמשים במושג 'טיפול פסיכולוגי', חלק נכבד מהם אף טועמים ממנו פעם אחת לפחות במהלך חייהם. ואולם, על אודות "טיפולים נפשיים" לא לומדים כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל. לכן לא מפליא שכיום, בתחילת המאה ה-21, כנראה אין בקרב הציבור במדינת ישראל אפילו מניין אנשים, שאינם נמנים עם בעלי ההכשרה המקצועית בתחום, אשר מבינים ויודעים מהי מהותו 'המסתורית' של הטיפול הפסיכולוגי ששמו כה שגור בפי כל.

המופע של טרומן

התודעה של טרו-מן

כשדוחקים אותנו לפינה אנו נאלצים להודות כי המילה "אני" בתחילת משפט אינה מבטיחה שום "עצמי" ממשי, אנו נוטים לשכוח שמאחורי המסמן אין שום מסומן. אם כן, כדברי להקת "שוטי הנבואה" "אין אני", בוודאי שלא במובן הקרטזיאני: "אני חושב משמע אני קיים" או בגישה הטרנסצנדנטית הקנטיאנית. מדעי המוח מאששים תפיסה זו. ברם, אין הוויתור על עצמי מבטל את תחושת העצמי.

האם אפשר למכור לשטן מחלות נפש?

הפילוסוף אמיל מישל סיוראן כתב שהאנשים הבריאים בחברה המודרנית זקוקים נואשות לחולים, מפני שאותם אינדיבידואלים שנתפסים כחולים, הם הערובה היחידה לבריאות של כל שאר המין האנושי. הרעיון הוא שכדי "להוכיח" שיש הבדל חד וברור בין החולי לבריאות, קל הרבה יותר לסמן את הגבול באמצעות החריגים או המקרים הקיצוניים לכאורה מאשר באמצעות הרוב, או הסימנים שמאפיינים רוב הזמן את רוב בני האדם בהיסטוריה.

עיון במעשיות של נחמן מברסלב מנקודת מבט פסיכותרפויטית

סיפורי מעשיות החלו להתפתח בעיירות מזרח אירופה החל מהמאה השמונה-עשרה ואילך. ניתן לזהות שני סוגים מרכזיים של סיפורים: הראשון סופר על ידי החסידים, ועניינו הגיוגרפיה, שתפקידה העיקרי לרומם את דמותם של הצדיקים; הסוג השני של סיפורי המעשיות סופר על ידי הצדיקים עצמם, על מנת להעביר לקהל החסידים רעיונות רוחניים "בגובה העיניים" ובאופן שיכול להיקלט בנפש המאזין בהתאם לאישיותו ומידת השגתו הרוחנית.

תנועה ותחבורה כאמצעי גישור ליישוב מחלוקות טריטוריאליות

גשראמצעי תנועה ותחבורה יכולים לספק כלים יצירתיים לגישור על פערים בסכסוכים הנובעים ממחלוקות טריטוריאליות, אך לשימוש בכלים היצירתיים נדרשים תנאים מוקדמים של רצון טוב, אמון, כבוד, ושאיפה הדדית לשלום.בראיון שקיים העיתונאי שלום ירושלמי עם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ´ ישראל אומן, נשאל המרואיין בקשר לסכסוך הישראלי-פלשתינאי: "אתה בעד פתרון שתי המדינות? ", ותשובתו: "הדרך הכי הגיונית היא שתהיה כאן מדינה יהודית ומדינה ערבית. מדינה יהודית איפה שיושבים יהודים ומדינה ערבית איפה שיושבים ערבים. צריך לחשוב מחוץ לקופסה.

שיחות תודעה / גבריאל רעם - פרק ראשון

"לא נחדל מחקר, ותכלית חקירותינו כולן תהיה להגיע למקום שממנו באנו ולדעת את המקום לראשונה"ט.ס. אליוט, ארבעה קוורטטיםלכולנו יש חיים וכל אחד מאיתנו חי את חייו, לפי הבנתו. השאלה שאני נוהג להעלות- ומצליח תמיד גם לקומם עלי אדם או שניים היא: האם אנו רק חיים את חיינו, או שגם יודעים אותם (ויודעים במובן התנ"כי של חדירה למהות. של הפריה כדי שמשהו ייוולד).

מהותנות או על אודות הקשר רוח-חומר

היו דברים ואינם

במה יש להאמין:

הדף שביקשת, לא נמצא.

שבירת הלוחות – תיאולוגיה יהודית לאחר השואה

השואה כתוצאה של תופעה קוסמולוגית של חידוש הצמצום האלוהי

על ספרו החדש של פרופ' דוד הלבני "שבירת הלוחות – תיאולוגיה יהודית לאחר השואה"

על מה היהודים צריכים להתפלל לאחר השואה? מדוע אין להבין את השואה כעונש? מה בין התגלות האל בסיני להיעדרו באושוויץ? ספר חדש מאת פרופ' דוד (וייס) הלבני "שבירת הלוחות – תיאולוגיה יהודית לאחר השואה" (הוצאת טובי, 2010) עוסק בשאלות אלה.

הנצפים ביותר