אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

היסטוריה


מדור היסטוריה

מכתב על פפירוס המאה השלישית לפני הספירה

פפירוס ירושלים – דעה אחרת

לפני כשנתיים, פרסמתי באתר זה (אימגו) מאמר שכותרתו מתחילה באמירה, "הארכיאולוגיה לאן". ובימים אלה הסיפור חוזר על עצמו, בשם אחר. ב-26 לאוקטובר 2016, נערכה בירושלים מסיבת עיתונאים, שבה הוצג ממצא ארכיאולוגי חדש. שיקרא להלן "פפירוס ירושלים".

פרץ סמולנסקין (ת"ר – תרמ"ה || 1840 - 1885)

המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין חלק א

מאמר שעוסק במהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. המאמר יחולק לשלושה חלקים. להלן החלק הראשון

אורי מילשטיין / גלגל המנוף של ההיסטוריה, התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי,  2016,  297 עמ'

זבוטינסקי - היבטים נוספים מאת אורי מילשטיין

אורי מילשטיין, חוקר פורה שכתב כבר עשרות ספרים, מגדיר עצמו פילוסוף בטחוני והיסטוריון צבאי והיסטוריון צבאי. אין ספק שהוא מהבקיאים במלחמות ישראל ובמלחמת העצמאות בפרט. בספר זה הוא משלב תובנות היסטוריות פוליטיות עם תובנות היסטוריות צבאיות, כשהוא נע על צירי הזמן מאברהם אבינו ועד ז'בוטינסקי וחזרה. כתיבתו מפורטת מאוד ולעיתים כוללת פרקים שכלל אינם קשורים ישירות לנושא.

"השלישייה הגדולה", מנהיגי בעלות הברית, בועידת יאלטה, פברואר 1945. מימין לשמאל: יוסיף סטלין, ברית המועצות; פרנקלין דלאנו רוזוולט, ארצות הברית; ווינסטון צ'רצ'יל, בריטניה

ארצות הברית ומלחמת העולם השניה

האם להתערב במלחמה, או להשאיר אותה לאירופאים? מה הניע את רוזוולט לפרוץ את חומת הבדלנות האמריקנית? למה הסכים לצייד את בריטניה בנשק למעשה בלי תמורה (החכר-השאל)? למה הוא שם את הדגש על המלחמה האירופית יותר מאשר על המלחמה נגד יפן, שהייתה לכאורה יותר קרובה לאינטרס האמריקני?

תצפיתן בריטי בקרב על בריטניה

הקרב על בריטניה

אחרי שהמערכה בצרפת הסתיימה בנצחונו המפתיע והמהמם של הצבא הגרמני, פנה היטלר בנאום לבריטים ובו הציע להם שלום. נוויל צ'מברליין, ראש ממשלתה של בריטניה עד לא מזמן, ושר החוץ שלו, הלורד הליפקס, נטו לקבל הצעה זו. אייאן קרשו, בספרו "הכרעות גורליות" מתאר מאבק קשה מאחורי הקלעים בין צ'רצ'יל, ראש הממשלה, לבין צ'מברליין והליפקס. התנהלו גם כל העת מגעים חשאיים בערוצים שונים עם הגרמנים להגיע להסכם מניח את הדעת.

תרשים של הכתב הפיניקי והשומרוני בספר לטיני משנת 1709

הכתב הפיניקי – אופס, מה זה?

כאשר אנו קוראים מאמרים או מחקרים או מעיינים בספרי לימוד, שעיסוקם בשפות השמיות העתיקות, נפגוש לרוב את המונח 'הכתב הפיניקי' או 'האלפבית הפיניקי'. לעניות דעתי מושג זה שגוי מיסודו, והשימוש בו טועה ומטעה. כתב זה הינו למעשה 'כתב כנעני', כתב שהיה בשימושם של כל העמים במרחב הלבנט. ושמו של 'הכתב הפיניקי' נולד עקב העובדה, שהוא נמצא גיאוגרפית במרחב הפיניקי. ואין לו כל ייחוד שיקרא כך. הכתב הפיניקי איננו עומד לבדו בסוגיה זו, ניתן לצרף אליו גם את הכתב העברי עד למאה ה-6 או ה-5 לפנה"ס בקירוב, הכתב האדומי, הכתב המואבי, הכתב העמוני, הכתב הפלישתי והכתב הארמי עד המאה ה-8 לפנה"ס בקירוב. רשימת כתבים זו, מהווה למעשה כתב אחד - 'הכתב הכנעני'.

דונקירק - מבצע דינמו

ב-24 למאי 1940 התקבלה ההחלטה לפנות את כח המשלוח הבריטי מצרפת. הכח התרכז בעיר נמל צרפתית על גדות תעלת לה-מאנש ("התעלה האנגלית" בפי האנגלים) בשם דונקירק, לאחר שנותק על ידי הגרמנים מעיקר הכח הצרפתי. הפעולה כונתה "מבצע דינמו". ב-26 למאי החל פינויים של הכוחות הבריטיים, וכוחות מצבא צרפת שהצטרפו אליהם, והיוו את הבסיס להקמת צבא "צרפת החפשית". סך הכל פונו כ-330000 איש.

שבויים בריטים בדנקרק

מפלתה של צרפת במלחמת העולם השניה

ב-10 למאי 1940 החלה המתקפה הגרמנית על בלגיה, לוקסמבורג, והולנד. תוך חודש וחצי הייתה צרפת, שנחשבה כמעצמה הראשונה באירופה, מוטלת לרגליו של ה"ווהרמאכט". חיל המשלוח הבריטי נסוג מצרפת דרך דונקירק, ולאחר מכן כאשר נכבשה צרפת נסוג חיל משלוח בריטי נוסף דרך בורדו.

ניתוח תמציתי של הכשלים שהביאו למלחמת יום כיפור ותוצאותיה

מקובל לחשוב שמלחמת ששת הימים הייתה ניצחון צבאי מוחץ. ואכן, צה"ל היכה את יריביו, השמיד את חילות האויר שלהם, וחיסל אותם ככח לוחם. הוא כבש את סיני, הגדה המערבית, ורמת הגולן. כל זאת במחיר יחסית קטן של אבידות בנפש, וכמעט בלי פגיעה באוכלוסייה. השאלה היא, כיצד אנו מפרשים ניצחון? האם הכאתו של אויב חלש ובלתי מוכן נחשבת כניצחון? האם כיבוש שטח נחשב לניצחון? ויותר מכל: האם אפשר היה להסיק מסקנות לעתיד ממלחמת ששת הימים לגבי המערכה הבאה, כפי שמתבקש מכל צבא חושב, המתכונן למלחמה הבאה, ולא נלחם את מלחמת העבר

ההפצצה האוירית של גרמניה במלחמת העולם השניה

אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הן מבחינה צבאית והן מבחינה מוסרית היא מתקפת ההפצצות של בנות הברית על ערי גרמניה. עד היום מתנהל ויכוח בין ההסטוריונים האם אכן תרמה הפצצה זו לקירוב הכניעה של גרמניה במלחמת העולם.

דרגת אלוף

יהושע גלוברמן - האלוף הנשכח

"האלוף הנשכח" הוא כותרת מוזרה. אולי נחבאת בה גם סתירה פנימית קטנה, אם להיות אירוני לרגע, משום שאלופים, בין שהם במדים ובין שהם עוטים מחלצות אזרח, אינם מניחים לנו לשכוח אותם. אם הם לא מצטרפים לצמרתה של איזו מפלגה, הם מתמנים כמנהלי חברות גדולות או גופים ציבוריים כאלה ואחרים. בדרך כלל יש להם מה לומר על כל דבר, וידוע שהם משמשים כפרשנים צבאיים עליונים בכל כלי תקשורת המכבד את עצמו (וגם באלה שאינם מכבדים את עצמם, אבל נניח לזה, לפי שעה).

מה רצה סטאלין?

פתגם עתיק אומר: "אין כבוד בין גנבים". באירופה של סוף שנות ה-30 ניצבו שתי מעצמות טוטליטריות, אחת מול השניה. האחת הייתה גרמניה הנאצית, והשנייה הייתה ברית המועצות. בינן חצצו מספר מדינות קטנות, כאשר הגדולה שבהם הייתה פולין. ברית המועצות נבנתה על ידי מפלגה קטנה ביחס, ששיקרה ביודעין לאיכרים הרוסים, בהבטיחה להם קרקע פרטית, משאת נפשם מזה שנים.

חיילים גרמנים חוצים את הגבול לברית המועצות ביום הפלישה 22 ביוני 1941

סיכויי ההצלחה של מבצע ברברוסה

ב-22 ביוני 1941 פתחה גרמניה במתקפה על ברית המועצות בשלשה ראשים: קבוצת הארמיות צפון תקפה בסיוע הפינים את המדינות הבלטיות במטרה לכבוש אותן ואת לנינגרד, בירתה של רוסיה עד 1918.

זוקוב 1944

ניתוח זכרונותיו של מרשל זוקוב

מרשל גיאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וקוב היה ראש המטה הכללי של הצבא האדום ב-22 ביולי 1941, היום בו החל "מבצע ברברוסה". הוא כתב ספר זכרונות על חייו, ובו הוא מתאר את התקופה שלפני המלחמה, ובעיצומה. הבה ונעבור על הספר, וננסה לקבל מבט כיצד רואה ז'וקוב את המערכה. ננסה לנתח את דבריו, כדי לצרפם לתמונה הכוללת.

האם ניתן למנוע הפתעה צבאית?

אחד הגורמים החשובים ביתרון צבאי של צד אחד על משנהו הוא גורם ההפתעה. הוגים צבאיים רבים מציינים את חשיבותה, כדי לתקוף כאשר האויב אינו מצפה, ואז להביס אותו או לפחות להכותו קשות. מצד שני, הצד שמנגד מנסה ככל האפשר שלא להיות מופתע, אלא להיות מוכן לקדם את האויב, ולנצל זאת כדי להנחיל לאויב מכה קשה.

אספקטים היסטוריים בלוגיסטיקה הצבאית

ניתן לומר שימיה של הלוגיסטיקה בצבא, הן כימי המלחמות. כל מלחמה שדרשה מסע אל שטח אויב – דרשה את כלכולו של הצבא, ואת העברת ציודו. כיצד בוצעו דברים אלו בעבר הרחוק?

מה חשב צ'רצ'יל?

וינסטון צ'רצ'יל היה ראש ממשלתה המיתולוגי של האימפריה הבריטית רוב מלחמת העולם השניה. גם לפני שנתמנה לראש ממשלה (ב-10 למאי 1940), היה חבר קבינט, והלורד הראשון של האדמירליות. בריטניה נאלצה לסגת מצרפת, וכניעתה של צרפת העמידה אותה במצב בו היא למעשה בודדה במלחמה נגד גרמניה.

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, 23 באוגוסט 1939

מתי ולמה החליט היטלר לתקוף את רוסיה?

ב 23 באוגוסט 1939 נחתם הסכם הידידות בין שר החוץ הגרמני לשר החוץ הרוסי, ואף על פי כן היטלר החליט כן לתקוף את רוסיה. מרדכי ארגמן בודק את הסיבות והתזמון של התקיפה

מה חשב צ'מברליין?

מה חשב צ'מברליין?

נוויל צ'מברליין היה יורשו של סטנלי בולדווין כראש המפלגה השמרנית בבריטניה, וכראש ממשלת הוד מלכותו, בשנים 1937-1940. גם לאחר התפטרותו מכס ראש הממשלה, ב-10 במאי 1940, היום שבו פתחה גרמניה במתקפתה על צרפת וארצות השפלה, עדיין המשיך לכהן לצד עמיתו הלורד הליפאקס, ששימש כשר החוץ בממשלתו, ואחר כך בממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל, שהפך ראש הממשלה במקום צ'מברליין.

דעת ההנהגה הצבאית הגרמנית על המערכה ברוסיה מול דעתו של היטלר

דעת ההנהגה הצבאית הגרמנית על המערכה ברוסיה מול דעתו של היטלר

* ב-3 ביוני 1940, שמונה ימים אחרי תום הלחימה בחזית הצרפתית, הטילו בראוכיץ' והאלדר על גנרל האנס פון גראייפנברג, ראש מחלקת המבצעים של צבא היבשה, ועוזרו, לויטננט-אוברסט גרהרד פייראבנד, לתכנן תכנית ראשונית למתקפה על ברית המועצות. השניים הציעו תכנית לתקוף את הכוחות הרוסיים באוקראינה, באותו אופן שהדבר נעשה בצרפת, על ידי איגוף ולפיתה

אזרבייג'ן: מדינה בהשתדרגות

תובנות מהשתתפות במשלחת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית באזרבייג'ן ובירתה באקו. זאת, כאורחי עמותת "מרכז התפוצות הבינלאומי" של הרפובליקה הנשיאותית האזרית. בראש העמותה עומד איסמעיל אגייב. המפגשים כללו בין היתר את: עוזר הנשיא עלי חסנוב, את סגן ראש הממשלה שגם שמו עלי חסנוב ואת חבר הפרלמנט הד"ר עזאי גולייב – ראש מועצת התמיכה בעמותות מטעם נשיאות המדינה.

חלוצים במגדל, 1912

אנו נהיה הראשונות: חלוצות העלייה השנייה ומאבקן לשותפות במפעל החלוצי (1904 – 1913)

הדרך הטובה ביותר להבין את החלוצות הצעירות של העלייה השנייה מתחילה לא בהגיען ארצה אלא עוד לפני שארזו את המזוודות ועלו על הספינה בדרך להגשמת חלומותיהן בארץ הצבי, עוד בבית אמא ואבא. קובי דנה מנסה להבין את הקונטקסט שבהן פעלו אותן חלוצות יהודיות ששאפו להגשים את החלום הציוני.

טביעת ה"אריזונה" - פרל הרבור 1941.

ארצות הברית בזירת האוקיינוס השקט, מלחמת העולם השנייה

כאשר אנשים מדברים על מלחמת העולם השנייה בהקשר של היסטוריה צבאית, לרוב מוזכרות הזירות במערב אירופה, במזרחה ובצפון אפריקה כחשובות והמרכזיות ביותר. אמנם רוב הלחימה התנהלה באיזורים אלו, ושם היה השורש לפריצת המלחמה, אך זו לא סיבה לשכוח את המערכה שהתנהלה באוקיינוס השקט- מערכה שהייתה מרכזית, חשובה וחדשנית לא פחות מהמלחמה באירופה. מערכה זו היא ככל הנראה המערכה הימית הגדולה ביותר בהיסטוריה מבחינת כמויות אמצעי לחימה ואבידות

דגל ברית המועצות

התפרקות ברית המועצות

במרץ 1985 התמנה גורבצ'וב למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות. תקופת גורבצ'וב מסתמנת כמפנה רדיקלי במדיניות הפנים והחוץ הסובייטית שמגיע לשיאו במהפכות במזרח אירופה של 1989 ונפילת חומת ברלין, בשינוי מהותי של היחב"ל ויחסי הגוש המזרחי והמערבי ולבסוף בסיום המלחמה הקרה ובהתמוטטותה של ברה"מ. כיצד ניתן להסביר את התמורה הזאת בפוליטיקה הבינ"ל שכמעט ואין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית?

מחנה השמדה בפולין צילום: להבת חקק

מכתב לבתי בצאתה למחנות ההשמדה: תרמילים של זיכרון ואפר

במוצאי יום כיפור תשס"ז יצאה משלחת של מאתיים תלמידי כיתה י"ב של תיכון הראל במבשרת ציון למחנות ההשמדה בפולין. בראש המשלחת עמד מנהל בית הספר אלי מלמד – וכן סגנית המנהל רינה אבן טוב. ההורים נתבקשו למסור מכתבים לילדיהם – והמחנכים מסרו את המכתבים לנערים ולנערות בהגיעם למחנות ההשמדה. אלה הדברים שכתבתי באותם ימים לבתי להֶבת חקק יחד בצאתה עם משלחת בית הספר "תיכון הראל – מבשרת ציון" למסע אל לב הזיכרון, למסע לפולין, לביקור במחנות ההשמדה מיידאנק ואושוויץ – ואלה התצלומים שהביאה ממחוזות האימה.

דת, כפירה וציונות – חיי סמולנסקין

קובי דנה מציג לנו סדרות של עיונים ביסודות הציונות. בסדרה הראשונה עסק במבוא ושם כתב על אחד העם, הרצל, כצנלסון גורדון וז'בוטינסקי. הסדרה השנייה שעסקה ביסודות הציונות החלוצית, נפתחה עם מאמר מבוא על אברהם מאפו, וכאן, בפרק השני, יעסוק המאמר מהשכלה לציונות: המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. גם חלק זה יתחלק לשניים. מאמר זה ידון בהתפתחות משנתו הציונית של סמולנסקין החל מתחילת חייו מתלמיד ישיבה, ויתעכב על מהלך חייו הביוגרפיים. מסתמן כי בחייו הציבוריים הצליח סמולנסקין לפרוץ והיה הרוח החיה במפעל ההתחדשות הלאומי של עם ישראל, אך בחייו האישיים הלך ודעך.

מעורבות ברית המועצות במזרח התיכון

לא בכדי התבססה הגישה האמריקאית הכללית בנוגע למעורבות הסובייטית במזה"ת על התחושה שברה"מ מנסה לנצל את הסכסוך הערבי ישראלי על מנת לדחוק את רגלי המערב מהאזור. המאמר יסקור את המעורבות הסובייטית במזרח התיכון מאמצע שנות ה 50 ועד לתחילת שנות ה 70 ויבחן באם הייתה אמת בחששות האמריקניות מפני המהלכים הרוסים.

ניקולס קופרניקוס (Nicolaus Copernicus)

קופרניקוס והמהפכה ההליוצנטרית

קופרניקוס ניגש במלוא המרץ להוכיח שכל התצפיות האסטרונומיות של תלמי דווקא מחזקות את הגישה ההליוצנטרית. ממקום מגוריו בפראונבורג, הוא התקשה לנהל תצפיות אסטרונומיות מדויקות. עירו הייתה ממוקמת ליד הים הבאלטי ומכוסה רוב הזמן בערפילים. בהערותיו על עבודתו הוא מביע קינאה בתלמי שבאזור בו הוא חי

חיפה 1930

חיפה: דו-קיום כלכלי בין צדדים ניצים בעיר קוסמופוליטית

ימי המנדט הבריטי בארץ -ישראל שנמשכו רק 28 שנים, בין 1920 ו-1948, היו בבחינת פרק זמן קובע ופורמטיבי בו נבנה וגובש היישוב היהודי בארץ- ישראל כמותית, כלכלית ותרבותית. מיישוב דל של כ-55,000 נפש בשנת 1918 גדלה האוכלוסייה היהודית לכלל כ-600,000 נפש , ערב מלחמת העצמאות. מקהילה שהיו בה רק ניצנים של תעשייה בתקופה העות'מאנית , הקים היישוב היהודי תעשייה מקפת ופורחת. בשנים ההן פותחו המוסדות היישוביים כמו גם כלל הכלכלה האוטרקית. על בסיס זה נוצרה מעין "מדינה בתוך מדינה". כל זאת תחת המטרייה הבעייתית, אך המגינה של המנדט הבריטי.

ההיסטוריה של הלחם והבירה

ההיסטוריה של הלחם והבירה

ההיסטוריה של הלחמים והעוגות מתחילה עם טבחים ניאוליתיים וצועדת לאורך הזמן בהתאם לזמינות המרכיבים, ההתקדמות הטכנולוגית, המצב הכלכלי, השפעות חברתיות תרבותיות, זכויות משפטיות, אגודות ימי הביניים והתפתחות הטעם. הלחמים המוקדמים נוצרו באופן של וריאציות בתבואה, עובי, צורה, מרקם ומגוון מאפיינים תרבותיים.

הנצפים ביותר