אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

החלמה מסרטן ותרגול עצמי


תאריך פרסום קודם: 
25/05/2008
מחבר: 
ניצן יניב

החלמה מסרטן ותרגול עצמי
דר' ניצן יניב

מחלת הסרטן היא מחלה שכיחה והיא סיבת מוות עיקרית היום במדינות המפותחות. השאלה בה ידון מאמר זה היא האם מכשיר עזר ביתי שמבוסס על משחקי מחשב שיוצרים מציאות מדומה בשיטת הביו פידבק, יכול לסייע להחלמה מסרטן, גם בשלבים מתקדמים של המחלה וגם כרפואה מונעת מפני המחלה?

למרות התפתחות המחקר וכלי הטיפול שבידי הרפואה, שיעור התחלואה והתמותה מסרטן נותר גבוה.
עם הבנת הסיבות והתהליך של מחלות הלב, הפכה במדינות המפותחות מחלת הסרטן לסיבה עיקרית לתמותה.

כך למשל בישראל, למרות מאמצים ניכרים באיתור מוקדם ובמימון ציבורי של תרופות לסרטן השד, עדיין בסופו של דבר מתה כל אישה רביעית מן המחלה, ובסוגים אחרים כמו סרטן הריאות בשיעורים גבוהים יותר.

חוסר ההבנה הרפואית המספקת של מחלת הסרטן, וחוסר יעילות הטיפול הרפואי בהתאם, מביאים לאורך כל השנים רופאים אונקולוגיים העומדים חסרי אונים מול המחלה לשאול מדוע חולים בעלי מאפיינים דומים מתים מן המחלה, בעוד שאחרים, שהאבחון שלהם זהה לזה של הראשונים, מחלימים ממנה?

רופאים אלו, מגיעים לרוב לתשובות המשלבות מרכיבים אישיותיים פסיכולוגיים בתשובה לשאלה הזאת שלהם. הם מוצאים, כל אחד לפי גישות פסיכולוגיות רוחניות או מזרחיות אחרות תשובות הרואות את התחלואה בסרטן, את מהלך המחלה ואת ההחלמה מן המחלה, כמו גם את חזרתה לפתע אחרי תקופת נסיגה, כתוצאה לא רק של משתנים רפואיים, אלא גם ובעיקר של משתנים אישיותיים. משתנים אלו מורכבים לרוב ממשתני אישיות וממשתני התנהגות.

רופאים אונקולוגים המתחילים לעסוק כתוצאה ממגבלות הרפואה בנושא הסרטן , בנושא האישיות כמנבא להחלמה מסרטן של חולים זהים במאפייניהם לחולים אחרים, מפתחים אז מודל כולל של "אישיות סרטנית" אופיינית. מודל כזה מראה כיצד תגובתו של אדם ללחצים יכולה לתרום להופעת סרטן ולהתפתחותו, וכיצד שינוי באישיות, לכיוון של ציפיות חיוביות להתפתחות המחלה, מודעות עצמית וטיפול עצמי מסוגלים לתרום להישרדות ואף להחלמה מן המחלה.

בעשרות השנים שחלפו מאז פותחו שיטות מובנות לסיוע לאנשים להחלים מסרטן על בסיס שילוב המרכיב הפסיכולוגי בהבנת המחלה, פותחו גישות שונות של עזרה עצמית. המשותף לשיטות האלו הוא לימוד עמדות חיוביות למחלה ולחיים, הרפיה, דימויים מחשבתיים של הבראה, הצבת יעדים, השתלטות על כאב, הגברת התעמלות וספורט ובניית מערכת תמיכה רגשית.

ספרים המתארים גישה כוללת שפיתחו רופאים ובעיקר אונקולוגים שונים לאורך השנים בשאלה של האישיות הסרטנית, וכיצד שילוב הרכיב הפסיכולוגי במודל הרפואי למחלה מנבא תחלואה, מהלך המחלה והחלמה מסרטן, מתפרסמים מזה כמאה שנה. התסכול של האונקולוגים מאי ההלימה בין התקדמות הידע הרפואי ליכולת השליטה שלהם במחלה ובעיקר לרפואה מונעת מפני סרטן, גורמת כל העת לאונקולוגים לשאול את עצמם שאלות, לבצע מחקר ולחבר בעקבותיו ספרים המתארים את גישתם.

ספר דק שיצא בסוף שנות השבעים בארצות הברית, נחשב כנקודת מפנה בהכרה ציבורית לא רק של הרפואה אלא גם ובעיקר של הציבור הרחב, בגישה המשלבת את הרכיב הפסיכולוגי ברפואי ברפואה מונעת ובהחלמה מסרטן. האונקולוג קארל סימונטון מצא את עצמו עם סיום ההתמחות שלו ,כאונקולוג מתוסכל השואל את עצמו מדוע חולה אחד מחלים וחולה אחר הדומה לו לחלוטין במאפייניו הרפואיים מחלתו מחריפה במהירות והוא מת. הוא סיכם יחד עם אשתו בספר דק אך שחולל השפעה רבה במדע וגם בחברה, עשר שנות חיפוש אחר התשובה אחר השאלה הזאת.

הרופא יחד עם אשתו שהיא פסיכולוגית שהתמחתה בשיטות מוטיבציה ויחד עם ג'ימס קרייטון, החלו בניסיונות לתת תשובה לשאלה מדוע סוג מסויים של אנשים מחלים מסרטן, שהביאו ליצירת תוכנית מובנה שאותה ניתן ללמוד פרונטאלית או באופן עצמי. תוכנית שיכולה לפי המחקרים שהם עשו אז, בעיקר בבית חולים של הצבא האמריקאי, הגביר מאוד את הסיכוי להחלמה מסרטן, גם בשלבים מתקדמים של המחלה.

ברוך אליצור, פסיכולוג רפואי וקליני שעבד שנים רבות בבית החולים איכילוב בתל אביב, מתאר בפירוט את ספרו של סימונטון: "ד"ר קרל סימונטון, הינו אונקולוג, החי ועובד בקליפורניה. בספרו הידוע "לשוב להיות בריא", הוא מספר, שיום אחד הופיע במשרדו אדם מבוגר, שהבדיקות הראו, שימיו ספורים. למרות זאת, הוא נראה חיצונית מצוין והוא הרבה לחייך ולהתבדח עם סימונטון. סימונטון מספר, שהוא שאל את החולה: "מה הסוד שלך, שאתה במצב רוח כל כך מרומם?" החולה השיב: "כל יום אני יושב בחדרי, עוצם עיניים למשך מספר דקות ומדמיין, שכריש שט בדמי ואוכל את תאי הסרטן. זה ניראה לי כמו במשחקי מחשב. כאשר הכריש מסיים את פעולתו, אני פוקח את עיני ומרגיש בריא לחלוטין." סימונטון חשב בלבו, שלפניו עוד זקן תימהוני. למזלנו, סימונטון נשוי לפסיכולוגית. כשהוא חזר לביתו ושיתף אותה בסיפור, היא החליטה לנסות זאת עם חולים נוספים.

"כיום, לאחר שתצפיות נוספות כאלו הביאו אותם לפתח משך כשער שנים שיטה ולהוכיח אותה במחקר רפואי מלווה, ד"ר סימונטון נחשב לאחד האנשים המפורסמים בעולם, בשטח האונקולוגיה הפסיכו-סוציאלית. הוא ואשתו יסדו מכון, בו הם מטפלים בקבוצות רבות של חולי סרטן. בהתאם לשיטתם, החולים לומדים להיכנס למצב הרפייתי ולאחר מכן, כל אחד, בהתאם לאישיותו, נלחם ומשמיד את תאי הסרטן.

אחד מתלמידיו של ד"ר סימונטון, דר' ברני סיגל, השכיל לכתוב ספר פופולארי, בשם: " אהבה, רפואה וניסים". ספרו נהיה רב מכר עולמי. אף הוא הקים מכון בו הוא מלמד חולי סרטן להתמודד עם מחלתם, באמצעות הדמיון.

שיטתו של סימונטון נתנה תנופה מאד חזקה לטיפול בכל סוגי המחלות הגופניות, באמצעות הדמיון.
הדמיה חיובית. ידועה כשיטה שאינה אשליה בלבד. דימוי וחשיבה חיובית בכיוון של החלמה ממחלה, גורמת להפרשה מוגברת של הורמון האנדורפין ולירידה ברמת הורמוני החרום. שינויים הורמונאליים אלו תורמים להחלמה. המלצת הרופאים המטפלים כיום היא, להמשיך בטיפולים הרפואיים הרגילים, אך לשלב גם "הדמיה חיובית" בה מדמיינים שגופי נלחם כנגד תאי הסרטן ומשמיד אותם.

לעומת הרכיבים המשותפים גם לגישות אחרות כמו שיפור תזונה והגברת פעילות גופנית, הדגישו בגישה שלהם הזוג סימונטון כפי שתיאר זאת היטב אליצור, את הרכיב הפסיכולוגי ובעיקר את שליטת המוח על התנהגות.

הממצאים שלהם הביאו אותם לפיתוח ושכלול שיטת הדמיון המודרך שהיא שיטה טיפולית מוכרת, לצורך החלמה מסרטן. לשיטה פשוטה ברורה וקצרה, בה החולה מדמיין באופן סמלי את גופו מנצח את הסרטן. הדמיה כזו נמצאה על ידם, כרכיב המשמעותי ביותר בשיטתם בסיכוי ההחלמה מן המחלה.

דמיון מודרך זה נעשה במצב של הרפיה עמוקה. לצורך כניסה למצב ההרפיה הם ישמו שיטות הרפיה ידועות ברפואה המזרחית כגון במדיטציה ובפסיכולוגיה כשלב מכין שנועד להכנסת פעילות המוח להרפיה, לשם ביצוע תהליך הדמיון המודרך בצורה יעילה יותר.

הספר של סימונטון למרות שהיה צנוע במימדיו, יצר מהפכה ציבורית גדולה בארצות הברית ואחר כך במדינות נוספות בעולם. הספר פורסם, חמש שנים אחרי שהנשיא ניקסון הכריז על הורדה דרמטית של התחלואה מסרטן כיעד לאומי בארצות הברית המקביל בחשיבותו לתוכנית החלל לנחיתה על הירח. זאת לנוכח התחושה הגוברת בציבור האמריקאי כי הרפואה אינה מסוגלת "לספק את הסחורה" להחלמה ומניעת סרטן. סימונטון החל גם בהקשר חברתי זה, לחפש אחר חלופות שאינן רפואיות קלאסיות, קרי שמטפלות רק ברכיב הרפואי של המחלה.

יש לראות את הקרקע הפורייה עליה נחתה גישתו של סימונטון כאמור בהקשר חברתי רחב יותר של תהליכים בציבור האמריקאי אז, של אכזבה ממלחמות סתמיות בכל כמו ויאטנם, ושל הכנסת הרכיב הרוחני בכלל והמדעי פסיכולוגי בפרט להבנת תופעות רפואיות בכלל, כאפקט מאוחר של מהפכת ההיפים בשנות השישים. מהפכה שהביאה לשינוי בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה בהפיכת מרכיבים רוחניים כחלק מדעי מוכח של טיפולים במחלות בגישות חדשות.

בהקשר זה יש להבין את ההצלחה הגדולה של ספרם של סימונטון, שנמשכת כיום שלושים שנה לאחר פרסומו. אמנם ספרים שיצאו בעקבותיהם שהבולט בניהם הוא של ברני סיגל : אהבה רפואה וניסים זכו לשיווק מסחרי טוב יותר. אבל הספרים של ממשיכיהם הם בפשטות הרחבה של הצד הנפשי בהסבר ההחלמה מסרטן על בסיס עבודת החלוצית של סימונטון. ממשיכיהם עושים זאת בגישות שונות. חלקם מבליטים את הכלים הפסיכולוגיים וחלקם את הכלים הרוחניים ובעיקר מדיטציה ככלי להרפיה ולדמיון של תהליך ההתגברות על המחלה וההחלמה.

מאז פורסמה השיטה, של טיפול בחולי סרטן באמצעות שיטת הדמיון המודרך במצב של הרפיה עצמית מוחית, נערכו עליה מחקרים רבים.

סוג ראשון של מחקרים, נערך על הקשר בין מצבי דחק לבין מועד פרוץ מחלת הסרטן, לסוגיו השונים . נמצא במחקרים, שרמת הדחק של אנשים, במהלך השנה שלפני פרוץ מחלת הסרטן, הייתה יותר גבוהה, מאשר רמת הדחק של אנשים בריאים, במהלך השנה, לפני שענו על השאלון.

סוג שני של מחקרים, נערך במטרה לבחון את השפעת הטיפול באמצעות הדמיון על חולי סרטן. שכן, בהשפעת פרסום הספר, מועסקים כיום בבתי חולים רבים בעולם פסיכולוגים, המיישמים את שיטתו של ד"ר סימונטון.

למרות שנערכו מחקרים רבים לבדיקת השפעת הטיפול באמצעות הדמיון על החלמה של חולי סרטן, התוצאות אינן חד משמעותיות, לגבי החלמה מלאה מהמחלה.

לעומת זאת, ברוב המחקרים נמצא, שהשיטה תורמת משמעותית לאיכות החיים של החולה. המטופלים מגייסים רוח לחימה חיובית, מצב רוחם מרומם יותר, והם חדורי תקווה לעתיד.

דר' ברוך אליצור, הוא פסיכולוג קליני ורפואי שעבד שנים רבות בבית החולים איכילוב בתל אביב וחיבר ספרים בנושא. בסיכום עמדותיו כלפי יעילות הטיפול בגישות פסיכולוגיות קצרות מועד עם חולי סרטן, הוא מצביע על התרומה החיובית של עמדת החולה כלפי מחלתו, על אורך חייו ועל איכותם.

לדעתו, יש לראות גם את ההקשר של השפעת ההרפיה והדמיון המודרך על המחלה בהקשר נפשי רחב יותר למשל לפי אלו של הפילוסוף הצרפתי סארטר. סארטר נחשב לאחד מאבות ענף חשוב בפילוסופיה של המאה העשרים, ענף הנקרא אקזיסטנציאליזם. אחת מהנחות היסוד של ענף זה היא, שלכל אדם, בכל רגע בחייו, יש יכולת בחירה. ישנם אמנם מצבים רבים כמו מחלת הסרטן, בהם חלק גדול מאפשרויות ההתנהגות חסומות, עקב גורמים שאין לנו שליטה עליהם. אך כל אדם, בכל מצב, תמיד יכול לבחור לפחות בין שתי אופציות שונות.

לאור הביקורת של המחקר הרפואי וגם של המחקר הפסיכולוגי על יעילות השפעת שיטת הדמיון המודרך במצב של הרפיה על סיכוי ההחלמה ממחלת הסרטן, מצאתי לנכון לחזור ולקרוא את הנחות היסוד של סימונטון בשאלה הזאת. שכן ספרם של סימונטון כאמור, כפי שהגדיר זאת היטב אליצור, היה שינוי כיוון והביא בסופו של דבר לכך שהרפואה קיבלה את הרכיב הפסיכולוגי כחלק מן ההתמודדות במחלה.

סימונטון מציינים במבוא לספרם, כנקודת הפתיחה לגישתם את שיטת המשוב הביולוגי (ביו פידבק) כשיטה הפסיכולוגית שהשפיעה ועיצבה ביותר את הגישה שלהם.

באותה תקופה בה הם חיפשו שיטת התמודדות עצמית שתשפר את סיכויי ההחלמה מסרטן, תקופת סוף שנות השישים, נוצר במקביל לתהליך בו שבו וחיפשו רופאים אחר הסבר לא רפואי לתחלואה ולהחלמה מסרטן, מדע חדש המשוב הביולוגי.

מדע זה נוצר משילוב של שתי תופעות שהיו אז חדשות ומלהיבות: הופעת המחשב, והכרת המערב ביכולת של אנשים המיומנים בתורות של מדיטציה ויוגה לשלוט על תגובות גופם.

מדע המשוב הביולוגי ניסה לאפשר בצורת עבודה קצרה על מכשיר טכני חשמלי המודד את תגובות הגוף, גם לאדם הרגיל והטרוד בלחצי היום יום, או במחלה כמו סרטן, דרך להגיע להרפיה במהירות ולמצב פסיכולוגי המאפשר שינוי כמו באמצעות הדמיון המודרך.

מדענים שבגרו אז מתהליך השפעת התורות המזרחיות על ההיפים וילדי הפרחים באוניברסיטאות בארצות הברית, פיתחו מכשירים טכנולוגיים חדשים שהיו שעוני מדידה פשוטים קרי שהיו תחילה לא ממוחשבים למדידת תגובות שונות של הגוף כגון הזעה ודופק הלב.

מכשירים אלו הביאו להבראה מתופעות פסיכולוגיות ורפואיות במהירות. לדעת סימונטון ההבראה נבעה בעיקר משתי סיבות: מן התהליך המובנה בו עזרו המכשירים לאדם להגיע להרפיה עמוקה, ומן היכולת לשלוט על תהליכים של הגוף שנחשבו קודם לכן בלתי ניתנים לשליטה רצונית כמו קצב הלב, בעזרת המשוב מן המכשיר.
למרות שהיו נלהבים מן המכשיר החדש של הביופידבק כרכיב מרכזי אפשרי בגישה שלהם להחלמה מסרטן, לא היה ניתן להפעיל באמצעות מכשירי הביו פידבק שהיו אז גם דמיון מודרך. שכן, מכשרים אלו לא היו אז בתחילה ממוחשבים, כך שלא היה ניתן להפעיל בהם אנימציות המדמות התגברות על הסרטן באמצעות דימויים מתאימים של מייצגי המחלה, ושל הדרך להשמיד אותם.

כתוצאה מכך בחרו הזוג סימונטון לפתח את שיטתם על בסיס הרפיה ללא מכשור כלשהוא, ואז ביצוע תרגילי דמיון מודרך גם הם ללא מכשור עזר, להתגברות על הסרטן.

למרות שגישתם קראה לאיחוד הגישות, המנוגד לתהליך הפיצול בין הפסיכולוגיה והרפואה בה שני המדעים מדברים על אותה הבעיה אחרת לגמרי, לדעתם כיוון שהמכשור לא היה אז מספק, הם פיתחו את השיטה המובנית שלהם כשיטה רוחנית יותר. שיטה שבהמשך בצקום להתאחד עם הרפואה כפי שהם חזו, הלכה והתרחקה מן הרפואה ומן הפסיכולוגיה כאחד.

ממשיכיהם של סימונטון פסיכולוגים רופאים ואנשי רפואה משלימה כאחד, לא חקרו את בסיס השיטה שלהם, אלא התייחסו אליה כשיטה מוגמרת בפני עצמה. הם הלכו והתרחקו מכיוון האיחוד רפואה בין פסיכולוגיה אליו שאפו בני הזוג סימונטון, לכיוון המדיטציה הרוחנית המסורתית.

ברני סיגל למשל, שספרו נמכר בהיקפים גדולים בהרבה מזה של סימונטון למרות שהיה מבוסס עליו בבסיסו, הפך את שיטת ההתמודדות לרוחנית לקרובה ממש לעקרונות המדיטציה, והתעלם מן ההתקדמות הטכנית שחלה אז בביופידבק בהפיכת המכשירים לממוחשבים כלומר שמאפשרים גם הצגת דימויים על המסך לצורך התרגול של שליטה במשוב הגופני.

גם רופאים רבים, בכלל כמות הולכת וגדלה של רופאים בישראל, שמאוכזבים מן ההתקדמות של הרפואה בהסבר החלמה מסרטן פונים לאפיק הרוחני ולא לאפיק משולב רפואה ופסיכולוגיה ורוחניות. לא היה ניסיון מחודש לבדוק את גישת היסוד של סימונטון של איחוד גדול ככל האפשר של התיאוריות בגישה אחת כפי שמאפשר מכשיר הביופידבק לדעת סימונטון. רופאים אלו אף הקצינו כאמור עוד בכיוון אותו סימן ברני סיגל ויותר ממנו, והפכו את שיטות ההרפיה והדמיון המודרך לשיטות הגובלות באלו של מדיטציה ותורות מזרחיות דומות.

ראיית ההחלמה מסרטן על ידי רופאים כאלו כיום במונחים שעל גבול המדיטציה אינה מאוששת עדיין במחקר רפואי כמו זה שהצליח סימונטון לעשות כדי לאושש את גישתו והם נחשבים עדיין לאזוטריים.

הסיבה לכך שהגישות הרוחניות החדשות לא אוששו דיין עדיין במחקר היא: המטרה הבסיסית השונה של שתי הגישות: גישות של פסיכולוגיה רפואית נעזרת ביופידבק, מנסות לזקק מתורות מסורתיות כולל מדיטציה שיטה מדעית מקוצרת אותה ניתן ליישם בקצרה ולהוכיח במחקר מדעי.

זאת בעוד שיטות מזרחיות כמו מדיטציה רואות הרפיה ודמיון מודרך כשלבים מוקדמים לשינוי תודעתי כולל. שינוי זה אינו ניתן בהכרח למדידה מדעית, ואינו מסביר לעולם כל תהליך ביולוגי נקודתי, כיוון שזה קורה לדידם גם בהשפעה של תהליכים חוץ גופיים או תוך תאיים שאינם ולא יהיו ניתנים למדידה כלל אף פעם.

לכן הגישות של רפואה מזרחית מסורתית הן גישות כוללות ונפרדות. גם שיטות להחלמה מסרטן בחוות החלמה מבודדות, שהן מעין פנסיון מדיטציה יעודי להחלמה ממחלות, שנפתחו בשנים האחרונות במערב ובעיקר בארצות הברית, או מופעלות לעיתים על ידי רופאים בישראל מופעלות בגישות כוללות בהתאם. הן אינן מבודדות רכיב אחד, אלא מטפלות באדם במכלול תחומים יחד . זאת בשונה מגישתם של סימונטון וממשיכיו המתערבים בעיקר ברכיב המודעות הפסיכולוגית ובעיקר בהרפיה ודמיון מודרך . כלומר הן מראש חוות מדיטציה בפיקוח רפואי, ולא פרוטוקול מובנה קצר לשימוש בבית חולים או עצמי.

לכאורה, ישנה התקדמות מספקת ביכולת של מכשירי הביופידבק הממוחשבים כיום. אולם למרות שמכשירי הביופידבק כיום יכולים לספק גם דימוים חזותיים להדרכה ומשוב לתרגול של הדמיון המודרך להתגברות על המחלה, הם אינם משמשים עדיין במיצוב כזה, כיוון שנוצר ויכוח בספרות הרפואית לגבי יעילותם בנושא;

מאחר ושיטת הביופידבק מבוססת על גישה משולבת של רפואה- ביולוגיה-פסיכולוגיה וטכנולוגיה עם גישה של פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, היא מייצגת למעשה סוג של רפואה אקטיבית. במידה ואכן השימוש בביופידבק נעשה על ידי מטפל עם הכשרה, ניסיון ומיומנות טובה יש שיפור משמעותי במערכת החיסונית ובזאת מהווה תרומה משמעותית במקביל לטיפול התרופתי לתהליך ההתמודדות וההחלמה מסרטן.

אין מחקרים המוכיחים כי ביופידבק יעיל בתהליך ההחלמה מסרטן; סקר שנערך בשנת 2004 ועשה מטה אנליזה של מאות מחקרים לגבי יעילות ביופידבק מצא כך. אחת הסיבות המעגליות לכך היא גם שלא נוצרו מכשירי ביופידבק ייעודיים לסיוע בהחלמה מסרטן, אלא שעשו לכך שימוש עקיף במכשירים קיימים של ביופידבק להשגת הרפיה, והדמיון המודרך אם נעשה, נעשה בנפרד.

לדעת חלק מן המבקרים, הסיבה שבגללה לא ניתן להגיע לתרגילי דמיון מודרך המוצגים על מסך מחשב עם תוכנת הביופידבק, היא לא רק סיבה טכנולוגית אלא גם סיבה פיזיולוגית.

שכן, תהליך הדמיון המודרך דורש מצב של הרפיה עמוקה, כדי שהמוח יהיה במצב היעיל ביותר לקליטת השפעת תרגיל הדמיון. מצב שהוא על סף שינה או היפנוזה. במצב זה האדם צריך להיות מנותק מגירוים חיצוניים וממוקד בגירוים צרים וקרובים. גירויים כאלו יכולים להיות כמו בהיפנוזה קולו של המטפל או בהרפיה עצמית קלטת רשמקול או במצב העדיף, ריכוז של האדם בעצמו. במצב כזה אין מקום להתרכזות בתוכנת מחשב גראפית מורכבת הגורמת לעוררות במקום לרגיעה וכך לא מאפשרת ביצוע יעיל של תרגיל הדמיון המודרך.

לדעת יצרן מכשירי משוב ביולוגי ישראלי, הדרישה למשחק ביופידבק יותר צבעוני ויותר מורכב היא אחת הסיבות לנסיגה היחסית שחלה בענף מאז פגשו אותו בני הזוג סימונטון בתחילת צמיחתו לפני כשלושים שנה.

לעומת ההכרה ביעילות האימון בביופידבק על ידי אגודות רפואיות רבות בסוף שנות השמונים שההכרה הרפואית המחקרית בגישה הייתה בשיאה, הביאה הגישה של הפיכת המכשירים לעתירי אנימציה מצד אחד וכניסת מטפלים ללא הכשרה טיפולית מוסדרת להפעלת השיטה מצד שני, לדעיכה איטית ונמשכת של יעילות השיטה.

חברות המייצרות מכשירי ביופידבק מנסות לאחרונה להתמודד עם הפיחות המחקרי שחל במעמד השיטה, על ידי גישה נכונה לדעתי, של חזרה ליסודות השיטה; במקום מכשירים שנבנים בעקרון של יותר אנימציה- יותר מחיר, נבנים לאחרונה מכשירים קטנים ופשוטים שמתאימים גם לשימוש עצמי.

שוב משווקים לאחרונה מכשירים שמחירם עשרות שקלים לצרכן שמבוססים על המשוב הבסיסי שהוא היעיל ביותר למשל של מד חום כמדד לרגיעה עצבית כוללת.

חברות אחרות שמייצרות מכשירי ביופידבק, מייצרות דימויים פשוטים יותר, ופחות תזזיתיים המתאימים ליכולת הדימוי של המוח במצב של הרפיה עמוקה.

כך למשל משווק יצרן משוב ביולוגי ישראלי אחר, תוכנה המכילה כמה מסכי אנימציה פשוטים וקבועים, המאפשרים תרגול באמצעות משוב ביולוגי של החלמה מתופעת המעי הרגיז. תופעה שלמרות שאינה קטלנית כמו סרטן, מאופיינת במבוכה של הרפואה בהתמודדות איתה. שימוש במכשירי ביופידבק נעזרי אנימציה מתאימה מאפשרים התמודדות יעילה והחלמה ממחלת המעי הרגיז טוב יותר מטיפול רפואי רגיל.

החברה מספקת רכיב תוכנה המתחבר למכשיר ביופידבק ממוחשב רגיל המאפשר מדידת דרגת הרפיה, במקרה זה של זיעה הנובעת ממתח שירי כולל. בתוכנה יש שלוש אנימציות המדמות את המעיים עם בעיות שונות של גזים,נפיחות עוויתות כשבכל אחת מהן נדרש המטופל תוך כדי הרגעות (GSR) כפי שהיא נמדדת בזיעה, לעשות משהו ש"ינקה" את המעיים למשל חיסול בועיות שחורות וקבלת
"צינור מעיים" נקי וחלק.

במונחי דרישות היסוד של הזוג סימונטון, לפתרון אותו הם חיפשו במסעם בין הגישות הפסיכולוגיות השונות שיאפשרו להם שיטה קצרה ויעילה שתעמוד גם במבחן המדעי , לתרגול מרפאתי או עצמי ביתי להחלמה ולמניעה מסרטן מראה לדעתי השיטה בה נוקטת אותה חברה בנושא המעי הרגיז על מגמה נכונה, שיש לפתחה באופן יעודי לנושא ההחלמה מסרטן.

שאלה אותה יש לשאול בשלב זה, היא מה הדימויים הפשוטים והיעילים אותם ניתן לשלב במכשיר ביופידבק פשוט ויעיל לסיוע בהחלמה מסרטן.

מחקרים רבים מראים, כי הדימויים אותם מעלה המוח הימני במצב של הרפיה, הם בעלי מאפיינים פשוטים ודומים. כך למשל מגן דוד אינו רק סמל ישראלי חדש, אלא גם סמל ששימש למדיטציה לפני אלפי שנים כיוון שהוא מסייע למיקוד והרגעה. הוא משמש מאז למטרה של ריכוז באימון רוחני עצמי או חברתי למשל לשינוי מצב תודעה בתפילה משותפת במקדש מזרחי.

באופן דומה גם תהליך השינוי של הסמל בו נעשה שימוש בדמיון המודרך במהלך האימון, אינו אקראי, אלא הוא בסדר קבוע.

פסיכולוגים העוסקים בפסיכולוגיה רפואית בכלל ובביופידבק בפרט מסבירים שינוי כזה במשתנים שונים כמו מבנה המוח, הגוף, הגנטיקה של הגוף השדה המגנטי, ועוד.

מכאן, שניתן להניח שהתקדמות המכשור המשמש למשוב הביולוגי מאפשרת כיום להציע מענה לנקודת הפתיחה של הזוג סימונטון: שימוש בביופידבק ככלי עזר היעיל ביותר להתמודדות קצרה ומובנית להחלמה מסרטן בשיטה של דמיון מודרך במצב של הרפיה מוחית וגופנית.

שכן במועד בה בחנו סימונטון את השיטה לפני ארבעים שנה, וגם במועד בה הם פרסמו את ספרם לפני 30 שנה, לא אפשרה השיטה שימוש באנימציות.

נראה, כי דווקא הריצה השיווקית המבוהלת של יצרני הביופידבק אחר אנימציות מורכבות יותר ויותר שמשתנות לפי רמת המדדים הגופניים בזמן התרגול היו בעוכרי השיטה, שכן הן מעל ליכולת קליטת הגוף במצב של הרפיה, ולמעשה מעוררות אותו. לכך יש להוסיף את העוררות המתמדת שיוצרים גירויי התקשורת בסביבה כמו טלפון סלולארי וקווי, אינטרנט וממהדורות חדשות שמקשות ככלל על כל אדם להינתק מלחצי הסביבה עליו אפילו לרבע שעה של הרפיה ולהיות מרוכז בעצמו.

מכאן שאוכל להניח, כי מכשיר ביופידבק ממוחשב, אבל פשוט יחסית בממשק שלו, עם תצוגות גראפיות קבועות ובעלות כמה תסריטים קבועים של החלמה מסרטן, בצורה של שקופיות ולא אנימציות דינאמיות שמייצגות מיידית את השינוי במדדים הגופניים הלא רצוניים, יכול להיות יעיל יותר לסיוע בהחלמה מסרטן, ממכשירי ביופידבק מורכבים יקרים ודורשים ובעלי אנימציה דינאמית, שדורשים גם הפעלה והדרכה על ידי פסיכולוג בטיפול אישי יקר.

כדי לאפיין בדיוק מכשיר אפשרי כזה, נזכיר שני עקרונות יסוד נוספים, אותם ציין סימונטון בספרו כערכים לפיהם הוא בנה את שיטתו המובנית.

עקרון ראשון הוא בניית שיטה פשוטה מספיק , בה גם אדם מבוגר יותר, שחלה לפתע בסרטן ומצא את עצמו לפתע בבית חולים, יוכל להפעיל אותה במצב החדש והמלחיץ בו הוא נמצא. סימונטון הציע למשל שימוש בקלטות ובאוזניות, כדי להינתק מן המצב המכניסטי בו מוצא עצמו לפתע אדם שמאושפז בבית חולים. אדם שהופך לרגע מאדם שלם עם שם וחיים משלו, למקרה המסוים ממיטה מס' 12. השימוש בקלטות ואוזניות מאפשר לאדם להינתק מן הסרט הנע ולחזור ולדמיין את ההחלמה שלו תהליך שהוא בעל השפעה גופנית מיטיבה.

קלטות כאלו יכולות להיות משני סוגים מוסיקה מרגיעה או קלטות הרפיה ייעודיות. תופעת נגן המוסיקה האישי שנוצרה בשנים האחרונות הופכת שימוש במכשיר כזה שיש לו יכולת גם של השמעת מוסיקה וגם של הצגת מסכים לדבר מקובל, שלא כמו בתקופה בה חיפשו לפני 40 שנה הזוג סימונטון אחר מכשירי עזר להחלמה מסרטן.

חברות ביופידבק חדשות, מנצלות את תופעת המכשירים הניידים והאוזניות שהפכה לתופעה חברתית מקובלת כדי לעצב דור חדש של מכשירי ביופידבק. דור שבו מתגבר היצרן על הקושי של האדם להינתק מסביבתו, על ידי שילוב של מוסיקה והדרכה קולית באוזניות של רופא המוקלט במכשיר, איך לבצע את התרגיל. הדרכה שמופיעה בתחילת התרגיל ובסיומו, ובכל פעם שהמתרגל אינו מבצע את התרגיל נכון.

עקרון שני אותו הגדירו הזוג סימונטון לסיוע בהחלמה ובמניעה מסרטן, הוא בניית תסריט הדמיון המודרך הבסיסי, לאנשים שאו שאינם שולטים בו עדיין מספיק, או שמתקשים להגיע ליכולת לדמיין, במצב הלחץ בו הם נמצאים בשל המחלה, ובעיקר בבית החולים.

תסריט זה צריך לכלול שתי צורות גראפיות בסיסיות שונות: אחת שמדמה את המחלה והשנייה שמדמה את הריסתה. למשל, דימוי מוכר שלו הוא "כריש , השט בדמי ואוכל את תאי הסרטן". קיימים עקרונות נוספים לתכנון תסריט דמיוני יעיל כזה כמו שעל הדימוי של הפתרון להיות חזק יותר וכוחני יותר מן הדימוי של המחלה ועוד עקרונות בהם לא אלאה את הקוראים.

לסיכום, הקשר כיום, בעקבות סימונטון וממשיכיהם בין הרפיה, דמיון מודרך, ביופידבק והתמודדות מנטאלית פעילה במחלת הסרטן לצורך סיוע בהחלמה ממנה הוא קשר עקיף: קודם הרפיה בעזרת המכשיר, ורק אז דמיון מודרך באופן חופשי לפי בחירת המטופל וללא אנימציה ייעודית במכשיר.

ככל הידוע לי וגם לאנשי האגודה הישראלית לביופידבק המטפלים בבתי חולים בסרטן בעזרת הביו פידבק אין כיום מוצר מסחרי דומה והוא בעל סבירות מחקרית טובה להצלחתו.

נראה כי תכנות מכשיר ביופידבק פשוט, יכול להיות יעיל יותר לסיוע בהחלמה מסרטן, ממכשיר ביופידבק מורכב. יתכן, כי מכשיר בתצורת משחק מחשב או אפילו נגן מוסיקה נישא למשל בתצורה המקובלת כיום של MP3 או IPOD יכול להיות כלי יעיל להחלמה מסרטן שמתאים בדיוק לעקרונות אותם הם חיפשו לסיוע בהחלמה מסרטן, באמצעות הרפיה ואז של דמיון מודרך. הם העדיפו אז לכך את מכשיר הביופידבק שלא היה טכנולוגית יכול לעשות זאת אז.

כיוון שלנגן מוסיקה ממוצע יש כיום מספיק זיכרון, ניתן לתכנת בו אפשרויות שונות נוספות, מאלו שנמצאו יעילות למשל של מוסיקה מרגיעה, קלטות הרפיה ואנימציות ביופידבק עם או בלי הדרכה קולית.

בהמשך ניתן לשלב תרגילי דמיון מודרך מסובכים יותר שמתאימים לאנשים שלומדים טוב יותר את השיטה או שמעוניינים ללחום בסרטן בעוצמה רבה יותר, או שיש להם יכולת דימוי חזקה יותר למשל אנשים שעוסקים באמנות ציור וכדומה.

סימונטון מצא כי אנשים מדמיינים את תהליך ההחלמה הכולל שלהם, מעבר לדימוי הבסיסי ההכרחי, למשל של הכחדת תאי הסרטן על ידי "דימוי כדוריות דם לבנות המתגברות על תאי הסרטן" דימוי זה נעשה גם הוא בצורות קבועות יחסית. צורות אלו יכולות להיות דימוי כללי של טיול או חזרה לשגרה שהיא בעלת דפוסים קבועים.

כך שניתן לשלב במכשיר העזר המוצע, בשלב מתקדם, הדרכות קוליות הדומות לאלו שנותנים מטפלים בעת הרפיה עמוקה קדם היפנוטית: הצעה כללית ופתוחה, קולית או בדימוי ויזואלי אסוציאטיבי, לדמיין את המשך החיים לאחר ההחלמה, וזאת עם או בלי אנימציה ומדידת המשוב בגופני של התוצאה.

ניתן למשל להציע לאנשים שכבר שולטים בתרגילי דמיון, מטלה של ציור דימוי החלמה מוכר של תפקוד מחודש ושונה במצב של בריאות. למשל של התפקוד בבית בטיול, עם המשפחה הרחבה ועוד.

לחילופין ניתן להציע לתרגל בהדרכה קולית של המכשיר, תרגילי פיתוח דמיון לתרגול עצמי, שהם תרגילים ידועים ומוכרים בפסיכולוגיה רפואית ובדמיון מודרך.

במכשיר כזה ניתן לשלב חישנים שונים של ביופידבק לשיפור תהליך ההרפיה לפני שלב הדמיון המודרך, וזאת מכיוון שחישנים אלו הפכו לקטנים מתוחכמים וזולים.

מניסיוני המצטבר נראה לי כי עדיף במקרה הזה חישן הבודק על איכות הנשימה על תפקוד קרדיו-וסקולארי וזאת משתי סיבות עיקריות: חישן זה יציב יותר ופחות מושפע מתנודות המשתמש לעומת חישנים אחרים והוא גם מתאים יותר למטלה מן החישנים האחרים. שכן חישן זה מאפשר גם הרפיה במצב לחץ ופניקה על ידי האטת והסדרת הנשימה, וגם מאפשר הרפיה עמוקה המתאימה לשינוי המודעות המיוחס להחלמה מסרטן, של פעילות לב הרמונית איטית וקצובה.

לסיכום, אמנם אין כיום לקונצנזוס בקרב רופאים ופסיכולוגים על השפעת אימון מנטאלי מכל סוג על החלמה מסרטן. החוסר במכשיר פשוט ונגיש הביא לנסיגה נמשכת בהכרה שהייתה בעבר בקשר הזה. כיום מקובל להניח, כי השפעת ביופידבק דומה להשפעת תרופה ללא תרופה – פלסבו על החלמה מסרטן שהינה מאד חיובית לכשעצמה. בכך שהאדם מאמין בתרופה,שלמעשה היא אינה תרופה כלל וכלל, הוא נירגע ומערכת החיסון שלו משתפרת, כתוצאה מכך סיכוייו להתרפא גוברים. כשם שהפלסבו תורם, כך גם מדיטציה והרפיה או ביופידבק. שיטות אלו עוזרות לאדם שמאמין בהן והן תורמות להרגעתו ולשיפור המערכת החיסונית.

אמנם, ישנן עדויות רבות שאחוז מחולי סרטן מתרפאים באופן ספונטאני ללא טיפולים מסורתיים. עדויות שהרופאים אינם מצליחים עדיין להסביר אותן ויתכן שהם יצליחו להסביר זאת בתקופת הרפואה שנעזרת בגנים שאנו עומדים כיום רק בפתחה.

ההנחה המשותפת לתיאוריות של רופאים שונים לגבי ההחלמה מסרטן היא, שיש אצל כולם תהליך דומה: "אופי לוחמני" שמאפשר להם להחלים או להימנע בכלל ממחלה לחיות יותר שנים ובעיקר, איכות חיים יותר גבוהה בשנים האלו. ידוע ומקובל אצל התיאורטיקנים השונים בתחום, רופאים ופסיכולוגים כאחד, כי חולי סרטן, שבאופיים הם בעלי אופי לוחמני, חייהם הרבה יותר טובה מאשר חולי סרטן כנועים ומדוכאים.

כתוצאה ממוסכמה זאת ממליצים גם פסיכולוגים לכל חולה סרטן להשתמש בהרפיות, בדמיון מודרך בהיפנוזה, במדיטציה וכך גם בכל שיטה אלטרנטיבית שהוא מאמין בה כולל בביופידבק.

הפיכת שיטת הביופידבק מטיפול לא תרופתי רפואי מוכר, לשיטה אלטרנטיבית אפילו לדעת פסיכולוגים רפואיים רבים, נבעה כאמור מהתפתחות לא נכונה של השיטה במכשור שפותח ועבורה ובכוח האדם שהפעילו.

חזרה על עקרונות היסוד של סימונטון כפי שנעשתה במאמר הנוכחי מראה, כי ניתן לנצל מגמות במחקר הרפואי והפסיכולוגי שמסביר החלמה מסרטן מסיבות מנטלות ולא רפואיות כדי לחזור ולהשתמש בביופידבק ככלי עזר להחלמה מסרטן אצל חולים בעלי עניין בהתמודדות פעילה.

נראה לי , כי מיצוב מחודש של האפיון הטכני של מכשיר הביופידבק, של צורת השימוש בו, ושל התוכנות והשמע שהוא מציע, יכול להשיג מחדש את מטרות היסוד של סימונטון בשיטה אותה הם הגדירו לפני ארבעים שנה ככלי עזר להחלמה מסרטן: תהליך מובנה פשוט קצר ומקצועי להרפיה ודמיון מודרך להחלמה מסרטן.

נתונים בעולם ובישראל מראים, כי הציבור בעולם ובישראל אינו מרוצה מהתקדמות היעילות של הרפואה כולל בנושא ההחלמה מסרטן. הנתונים חוזרים ומראים כי כמחצית מן האנשים שלוקים במחלה מחפשים גם פתרון לא תרופתי או ניתוחי למחלה ומשתמשים בשירותים כאלו בפועל.

השפעתו העצומה של ספרם של סימונטון וממשיכו כמו ברני סיגל ואחרים על הציבור תועלה על ידי רופאים ומטפלים אלטרנטיביים לשיטות הקרובות יותר לרפואה המסורתית המזרחית ובעיקר למדיטציה.
שיטות כאלו, לא נועדו מטבען להיות קצרות ונגישות לכל כמו הזיקוק שלהן בתיאוריות מדעיות מערביות שבנויות עליהן כמו שיטות בפסיכולוגיה ובביופידבק.

נראה לי, שעיון מחודש בעקרונות היסוד של סימונטון מעלה, שמלבד העקרונות המקובלים כיום לשיפור המניעה וההחלמה מכל מחלה מורכבת כמו הרפיה, התעמלות ותזונה, מעלה, שניתן לחזור לשיטה הבסיסית עליה הם בנו את שיטתם שהיא ביופידבק, ולבנות מכשיר שאז לא היה אפשרי, ולשימוש עצמי, ככלי עזר לשיפור ההחלמה ולמניעה ממחלת הסרטן.

המכשיר המוצע אינו מבחינת מהפכה של יצירת יש מאין. אלא הוא עוד שלב חוליה של פיתוחים מדעיים מחקריים וטכנולוגיים שנעשו בחצי מאה האחרונה, כדי לאפשר התמודדות עם מחלת הסרטן במניעה ובהחלמה מן המחלה.

כבר לפני אלפי שנים הציעה הרפואה המסורתית המזרחית דרכים להתמודד עם מחלות. הרפואה ההודית והרפואה הטיבטית יצרו שיטות מקיפות לשמירת הבריאות ולהתמודדות עם מחלות. שיטות אלו כללו את שינוי ההתנהגות כשלב ראשון של התמודדות צריכת תרופות ושיקויי מרפא כשלב שני ורק בשלב אחרון טיפול כירורגי.

כיון ששיטות אלו נעשו במסגרת גישה פילוסופית שונה, של גישה רוחנית ודתית מובנית ומקיפה, התקשה המערב לקבל אותן כמקשה אחת, וקיבל משך השנים בעיקר את דרכי שינוי ההתנהגות של השיטות האלו כדרך התמודדות יעילה עם מחלות.

הפיכת השיטות לרפואיות מדעיות ומדויקות נעשתה בתהליך נמשך שהחל ערך בתקופה בה החלו בני משפחת סימונטון את מחקרם, במסגרת הכללית של קבלת רכיבי הנפש והרוח של האדם, כרכיב משלים ומאוחד לרכיב הרפואי הצר בו מכירה הרפואה המודרנית.

גם כאן נעשה חלק גדול מהפיכת שיטות אלו למדעיות מערביות, כשיטות אינסטנט אותן ניתן לעשות בטיפול קצר או באימון ביתי על ידי רופאים, שלא הסתפקו בתשובות המוגבלות של הרפואה המודרנית.

כך למשל בדיוק באותה תקופה בה עשו הזוג סימונטון את חיפוש הדרך שלהם, החל לערוך רופא אחר, ד"ר הרברט בנסון, פרופסור לרפואה מאוניברסיטת הרווארד, ניסויים במודטים, כדי להבין את טבעה של תגובת ההרפיה שהם משיגים כתוצאה מתרגול יוגה או מדיטציה. הוא מדד את קצב פעילות הלב, לחץ הדם, טמפרטורת העור והחום ומצא כי הם צרכו פחות חמצן, הורידו את קצב פעימות הלב, והגבירו את גלי המוח שמופיעים ממש לפני השקיעה בשינה וזאת מבלי להגיע למצב ממשי של שינה.

רב-המכר שלו משנות ה-70, תגובת התרגעות, טען ד"ר בנסון, שמודטים הצליחו לבטל את תגובת הלהילחם או לברוח שמגבירה את הלחץ, ולהגיע למצב יותר רגוע ומאושר. כל שעשיתי, אמר בנסון, הוא לתת הסברים ביולוגיים לטכניקות שאנשים השתמשו בהן במשך אלפי שנים.

מכשירי ביופידבק שפותחו בהמשך מאפשרים להשיג ממצאים שתיאר בנסון אצל נזירי יוגה מאומנים במיוחד למשלשל העלאת טמפרטורת הגוף במצב של קור חיצוני ללא קושי בעשר מעלות צלסיוס והחזקתה כך, והורדת קצב הנשימה לפחות משש נשימות בדקה, לאדם שעובר אימון מונחה קצר על ידי מטפל מיומן בביופידבק, ללא קושי מיוחד.

מכשירים חדשים שכוללים גם הדרכה עצמית ובנויים לשימוש ביתי ללא לימוד קודם על ידי פסיכולוג המומחה בשיטת הביופידבק אף מאפשרים הגעה לשינויים כאלו, גם בעזרת הרובוט הקולי במכשיר.

מכאן שהצעת המכשיר הביתי שמתואר במאמר הנוכחי של מכשיר ביופידבק לשימוש ביתי עצמי, אינה יצירת יש מאין. אלא היא עוד שלב בשימוש בשיטות שינוי התנהגות מובנות, כפי שהוא מזוקק הצורה נמשכת מתיאוריות תרבותיות שונות, להליך רפואי מדעי מובנה וקצר, שמתאים גם לשימוש עצמי.

הכותב הוא פסיכולוג, חבר החטיבה הרפואית בהסתדרות הפסיכולוגים, ומומחה ומדריך לביופידבק
 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.