אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ילד היפראקטיבי: סיפור לילדים שקשה להם להקשיב


תאריך פרסום קודם: 
17/06/2006
מחבר: 
נויה ספקטור

לְהַקְרָאָה, לִקְרִיאָה לִילָדִים בַּעֲלֵי לִקּוּיֵי קֶשֶׁב וְרִכּוּז (ADD, ADHD ) וְלִקּוּיֵי לְמִידָה אֲחֵרִים. 

יֶלֶד אֶחָד נוֹלָד לְהוֹרִים שֶׁחִכּוּ לוֹ וְשָׂמְחוּ מְאֹד לִקְרָאתוֹ. הַהוֹרִים שֶׁל הַיֶּלֶד הַזֶּה סִפְּרוּ שֶׁהוּא הָיָה תִּינוֹק יְפֵהפֶה וּמָתוֹק (כְּמוֹ שֶׁהוֹרִים תָּמִיד חוֹשְׁבִים עַל הַיֶּלֶד שֶׁלָּהֶם, גַּם כְּשֶׁהוּא קָטָן וּמַצְחִיק כְּמוֹ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבְּקֹשִׁי רוֹאִים לָהֶם אֶת הַפָּנִים, כִּי רֹב הַזְּמַן הֵם יְשֵׁנִים אוֹ יוֹנְקִים). הַשֵּׁם שֶׁל הַיֶּלֶד הָיָה עֵרָן וְזֶה הִתְאִים לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבִּתְחִלַּת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הוּא הָיָה עֵר רֹב הַזְּמַן. הַהוֹרִים  אָהֲבוּ אוֹתוֹ מְאֹד וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ וְנִשְּׁקוּ אוֹתוֹ וְהָיָה לָהֶם כֵּייף. הֵם נִסּוּ לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ כְּשֶׁבָּכָה, לְהַאֲכִיל אוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה רָעֵב, לְכַסּוֹת אוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה לוֹ קַר וּלְשַׂחֵק אִתּוֹ כְּשֶׁהָיָה מְשֻׁעְמָם, אֲבָל עֵרָן לֹא תָּמִיד נִרְאָה מְרֻצֶּה: הוּא בָּכָה הָמוֹן, יָשַׁן מְעַט וְהָיָה מָתוֹק אֲבָל לֹא רָגוּעַ וְלֹא נִינוֹחַ כְּמוֹ תִּינוֹקוֹת אֲחֵרִים שֶׁהַהוֹרִים הִכִּירוּ מֵהַמִּשְׁפָּחָה וּמֵהַשְּׁכֵנִים.  עֵרָן הבחין בְּכֹל תְּנוּעָה וְנִבְהַל מִכֹּל צְלִיל וְלֹא אָהַב שֶׁקֶט וּדְמָמָה. הַהוֹרִים שֶׁל עֵרָן רָאוּ שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ לִישֹׁן וְלֹא יוֹדֵעַ לָנוּחַ. הַסַּבְתָּא שֶׁל עֵרָן הֵבִיאָה לוֹ שְׂמִיכָה נְהְדֶּרֶת וְצִבְעוֹנִית שֶׁהִיא סָרְגָה וְהוּא לֹא אָהַב אֶת הַשְּׂמִיכָה הַזּוֹ. הוּא הָיָה מַתְחִיל לִבְכוֹת בְּרֶגַע שֶׁהַשְּׂמִיכָה נָגְעָה בְּגּוּפוֹ הַקְּטַנְטַן, אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עָיֵף וְנִרְאָה כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁקַּר לוֹ וְרוֹצֶה מְאֹד לִישֹׁן. אִמָּא שֶׁל עֵרָן רָאֲתָה שֶׁכַּאֲשֶׁר הִיא פּוֹרֶסֶת לוֹ סָדִין מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה – הוּא נִרְגָּע ונִרְדָּם. הִיא הֵבִינָה שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב מַגָּע שֶׁל צֶמֶר וְלָמְדָה לְכַסּוֹת אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת, כָּךְ שֶׁהַשְּׂמִיכָה לֹא תִּיגַע בְּגוּפוֹ וּבְכָל-זֹאת יִהְיֶה לוֹ חַם.  

עֵרָן הָיָה יֶלֶד עָסוּק מְאֹד מֵאָז שֶׁהָיָה תִּינוֹק: הוּא הָיָה שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, מְנַעְנֵעַ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וּבוֹדֵק בְּעֵינָיו כֹּל חֵפֶץ שֶׁרָאָה. הוּא נִסָּה לָגַעַת בְּמִשְׂחָקִים שֶׁהַהוֹרִים תָּלוּ  מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וּלְשַׂחֵק בְּצַּעֲצוּעִים שֶׁשָּׂמוּ לוֹ בַּמִּטָּה, וְהַהוֹרִים שָׁלֵו וְאוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ אֲלֵיהֶם מְאֹד נֶהֱנוּ לִרְאוֹת שֶׁהוּא ערני כְּמוֹ הַשֵּׁם שָׁלֵו וְסַקְרָן כְּמוֹ תִּינוֹקוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלִים, כְּשֶׁהֵם כְּבָר כִּמְעַט יְלָדִים. יֶלֶד סִקְרֵן זֶה יֶלֶד שֶׁמִּתְעַנְיֵן וְרוֹצֶה לִלְמֹד וּכְבָר מִן הַהַתְחָלָה רָאוּ שֶׁיֵּשׁ לְעֵרָן אֶת הַתְּכוּנוֹת הֶחָשׁוּבוֹת הַלָּלוּ. עֵרָן גָּדַל וְהִתְפַּתֵּחַ יָפֶה מְאֹד. הוּא מִהַר לְהִתְפַּתֵּחַ, כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ סַבְלָנוּת, וְכֹל דָּבָר הוּא עָשָׂה בִּמְהִירוּת וּמֻקְדָּם: הוּא הִתְהַפֵּך מֻקְדָּם, הִתְיַשֵּׁב מֻקְדָּם, וכשהניחו אוֹתוֹ עַל הַשָּׁטִיחַ הַמְּיֻחָד שָׁלֵו הוּא הָיָה מַגִּיעַ מִקָּצֶה אֶחָד לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי בִּמְהִירוּת, בִּתְּנוּעוֹת שֶׁל שְׁחִיָּה. עֵרָן לֹא רָצָה לִזְחֹל. יוֹם אֶחָד הוּא נֵעָמֵד בַּמִּטָּה וּמִיָּד אַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לָלֶכֶת. הַהֲלִיכָה שָׁלֵו הָיְתָה דּוֹמָה יוֹתֵר לְרִיצָה. זֶה הָיָה בְּגִיל מֻקְדָּם מְאֹד וְהַהוֹרִים שֶׁל עֵרָן הָיוּ מְאֹד גֵּאִים. הֵם רָאוּ שֶׁהוּא מִתְפַּתֵּחַ וּמִתְקַדֵּם בִּמְהִירוּת. הֵם גַּם רָאוּ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר עָלָיו. אִי-אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ לְבַד, אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת.  עֵרָן הָיָה מִמַּהֵר לְבָדוּק כֹּל חֵפֶץ, לְטַפֵּס עַל כֹּל כִּסֵּא וְהָיָה מַגִּיעַ לַשֻּׁלְחָנוֹת וּמְנַסָּה לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. פַּעַם אִמָּא שָׁלֵו מָצְאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הַפְּסַנְתֵּר וּמְאֹד נִבְהֲלָה, לַמְרוֹת שֶׁעֵרָן נִרְאָה מְאֹד מְרֻצֶּה. כְּנִרְאֶה שֶׁהוּא רָאָה מִשָּׁם דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּמְעַנְיְנִים. אֲבָל, אִמָּא שֶׁל עֵרָן הָיְתָה מודאגת וּמִיָּד הַזְּמִינָה סוֹרְגִים לְכֹל הַחַלּוֹנוֹת בַּבַּיִת. עֵרָן גָּדַל וְהִמְשִׁיךְ לְשַׁמַּח אֶת הַהוֹרִים שָׁלֵו: הוּא אָהַב שֶׁשָּׁרוּ לוֹ שִׁירִים, וּבַמֶּשֶׁך הַזְּמַן גַּם לְמַד לְהִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנוֹת בִּסְפָרִים. הוּא לָמַד לְדַבֵּר וּכְמוֹ כֹּל הַיְּלָדִים, הָיָה בּוֹכֶה כְּשֶׁלֹּא יָדַע מַה לּוֹמַר אוֹ כְּשֶׁלֹּא הֵבִינוּ אוֹתוֹ.  

כְּשֶׁעֵרָן הָיָה בֵּן שָׁלֹשׁ הוּא הָיָה בְּגַן שֶׁל יְלָדִים בְּנֵי שָׁלֹשׁ: כֻּלָּם הָיוּ מְתוּקִים וְרַעֲשָׁנִים וְגַם עֵרָן. הוּא הָיָה יֶלֶד שׁוֹבָב וְגַם הַחֲבֵרִים שָׁלֵו בְּגַן הָיוּ שׁוֹבָבִים. בְּגִּיל אַרְבַּע עֵרָן הָיָה בְּגַן אַחֵר, שֶׁל יְלָדִים שֶׁכְּבָר מַתְחִילִים לִלְמֹד לְצָבוֹעַ וּלְצַיֵּר וּלְהַקְשִׁיב. עֵרָן אָהַב מִשְׂחָקֵי חָצֵר, וּבְעִקָּר אָהַב לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ וּלְהִשְׁתּוֹלֵל. הוּא אָהַב לְהִשְׁתּוֹלֵל גַּם כְּשֶׁהַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים הָיוּ מַקְשִׁיבִים לְסִפּוּרִים שֶׁהַגַּנֶּנֶת סִפְּרָה לָהֶם. הַגַּנֶּנֶת אָמְרָה לַהוֹרִים שֶׁל עֵרָן שֶׁהוּא שׁוֹבָב מָתוֹק, וְשֶׁאִם קָשָׁה לוֹ לָשֶׁבֶת וּלְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרִים – הוּא יָכֹל לְשַׂחֵק בֶּחָצֵר, עִם עוֹד יְלָדִים שׁוֹבָבִים כָּמוֹהוּ.  

בְּגִיל חָמֵשׁ עֵרָן הָיָה בְּגַן-חוֹבָה. שָׁם כְּבָר הִתְחִילוּ לִלְמֹד לִכְתֹּב אֶת הַשֵּׁם, לְצַיֵּר וּלְצָבוֹעַ בִּצְבָעִים וְגַם לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת שֶׁהַגַּנֶּנֶת שׁוֹאֶלֶת אַחֲרֵי שֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת לַיּלָדִים סִפּוּר. עֵרָן הָיָה מְנַסֶּה לשבת עִם הַיְּלָדִים וּלְהַקְשִׁיב, אֲבָל מַהֵר מְאֹד הָיְתָה נִגְמֶרֶת  לוֹ הַסַּבְלָנוּת וְהָרַגְלַיִם שָׁלֵו הָיוּ מַתְחִילוֹת לְתוֹפֵף עַל הַכִּסֵּא שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁיָּשַׁב לְיַדוֹ, הַיָּדַיִם שָׁלֵו הָיוּ מְשַׂחֲקוֹת בַּמִּשְׁעֶנֶת שֶׁל הַכִּסֵּא שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁיָּשַׁב בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי וְזֶה הִפְרִיעַ לַגַּנֶּנֶת וְלַיּלָדִים.  

הַגַּנֶּנֶת דִּבְּרָה עִם אִמָּא שֶׁל עֵרָן וְהִסְבִּירָה לָהּ שֶׁעֵרָן יֶלֶד חָכַם מְאֹד וְאָהוּב בַּגַּן, אֲבָל קָשֶׁה לוֹ לְהַקְשִׁיב וְאוּלַי מִישֶׁהוּ יָכֹל לַעֲזֹר לוֹ. אִמָּא שֶׁל עֵרָן דִּבְּרָה עִם אַבָּא, וְהֵם יָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ יַחַד אֵיךְ יוּכְלוּ לַעֲזֹר לְעֵרָן לִלְמֹד לְהַקְשִׁיב. בַּבַּיִת הֵם סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרִים וְצָפוּ אִתּוֹ בְּסִרְטֵי וִידֵאוֹ,DVD וְטֵלֵוִיזְיָה וְרָאוּ שֶׁבַּבַּיִת עֵרָן מַקְשִׁיב מְצֻיָּן. הֵם אָמְרוּ לַגַּנֶּנֶת שֶׁאוּלַי כְּדַאי לְעֵרָן לשבת לֵדָה, וְלִשְׁמֹעַ טוֹב מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת. הֵם גַּם הֶחְלִיטוּ לִבְדֹק אִם עֵרָן שׁוֹמֵעַ הֵיטֵב, וְהָלְכוּ אִתּוֹ לְרוֹפֵא שֶׁבּוֹדֵק אֶת הַשְּׁמִיעָה.  

הָרוֹפֵא, ד"ר שְׁמוּאֵלִי, שֶׁהוּא מֻמְחֶה לְאַף-אֹזֶן-גָּרוֹן, בָּדַק אֶת עֵרָן וְאָמַר: הַיֶּלֶד הַזֶּה שׁוֹמֵעַ מְצֻיָּן. הוּא אָלוּף בִּשְׁמִיעָה וְשׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת וּצְלִילִים נְמוּכִים וּגְבוֹהִים, שלאנשים אֲחֵרִים קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ. "אָז מה הבעייה"? שְׁאֵלָה אִמָּא שֶׁל עֵרָן, וְהָרוֹפֵא הֵשִׁיב: "אֵין בעייה שֶׁל שְׁמִיעָה ואזניים, אֲבָל אוּלַי יֵשׁ בעייה שֶׁל קֶשֶׁב וּלְמִידָה. יֵשׁ מֻמְחִים לִבְעָיוֹת שֶׁל קֶשֶׁב וּלְמִידָה וּכְדַאי לָלֶכֶת לְאִבְחוּן".  

הַהוֹרִים שֶׁל עֵרָן הָלְכוּ לְהִתְיַעֵץ עִם מֵאַבְחָנַת מֻמְחִית לְלִקּוּיֵי לְמִידָה וְקֶשֶׁב. הֵם בִּקְּשׁוּ לָבוֹא אֵלֶיהָ וְלִשְׁאֹל אוֹתָהּ שְׁאֵלוֹת, לִפְנֵי שֶׁיַּחֲלִיטוּ אִם לָבוֹא אֵלֶיהָ עִם עֵרָן שֶׁלָּהֶם. 

המאבחנת הִסְבִּירָה לַהוֹרִים שֶׁל עֵרָן שֶׁלִּילָדִים וּלְבוֹגְרִים יֵשׁ בְּדֶרֶךְ כְּלָל מַעֲרֶכֶת שֶׁמְּסַנֶּנֶת אֶת כֹּל מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים וְרוֹאִים וּמֵרְגִישִׁים. אֲבָל, יֵשׁ יְלָדִים שֶׁהַ"מְסַנֶּנֶת" שֶׁלָּהֶם לֹא עוֹבֶדֶת הֵיטֵב וְהֵם שׁוֹמְעִים הַכֹּל בְּבַת-אַחַת, רוֹאִים הַכֹּל בְּבַת-אַחַת, וְלֹא מַצְלִיחִים לְאַרְגֵּן טוֹב אֶת כֹּל מַה שֶּׁהֵם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים. כָּךְ, קָשֶׁה לָהֶם להבחין בֵּין דְּבָרִים חָשׁוּבִים וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם חָשׁוּבִים. לְמָשָׁל, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַגַּנֶּנֶת מְסַפֶּרֶת סִפּוּר, עֵרָן רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרִים אֲחֵרִים שמסיחים אֶת דַּעְתּוֹ וְאָז קָשֶׁה לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּהַקְשָׁבָה: הוּא רוֹאֶה צִפּוֹר שֶׁעוֹמֶדֶת עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן בַּגַּן, בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא רוֹאֶה שלְאיל, הַיֶּלֶד שֶׁיּוֹשֵׁב מוּלוֹ, יֵשׁ כְּתָם קָטָן עַל הַחֻלְצָה, וּבְדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוּא גַּם רוֹאֶה שֶׁהַסִּכָּה שֶׁיֵּשׁ לַגַּנֶּנֶת בַּשֵּׂעָר לֹא מְהֻדֶּקֶת הֵיטֵב וְשֶׁהִיא עוֹד מְעַט תִּפֹּל. עֵרָן רוֹצֶה לִבְדֹק מָה הַצִּפּוֹר רוֹצָה, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא רוֹצֶה לָקוּם מַהֵר וּלְסַדֵּר אֶת הַסִּכָּה שֶׁל הַגַּנֶּנֶת וְהוּא נִזָּכֵר גַּם שֶׁכְּבָר מִזְּמַן רָצָה לְהַגִּיד לָהּ שֶׁהַגַּן שֶׁלָּהּ מְאֹד טוֹב. אֲבָל לַגַּנֶּנֶת כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מַפְרִיעִים, הִיא בְּדִיּוּק עַכְשָׁו מְסַפֶּרֶת לַיּלָדִים סִפּוּר, וְלָכֵן הִיא אוֹמֶרֶת לְעֵרָן שֶׁיָּשַׁב בְּשֶׁקֶט וְלֹא יַפְרִיעַ. עֵרָן לֹא מִתְכַּוֵּן לְהַפְרִיעַ. הוּא אֲפִלּוּ רוֹצֶה לַעֲזֹר לַגַּנֶּנֶת וְלֶאֱיָּל וּלְבָרֵר אִם הַצִּפּוֹר רְעֵבָה וְלָתֵת לָהּ פֵּרוּרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַל שֻׁלְחָן הָאוֹכֵל שֶׁל הַיְּלָדִים. עֵרָן דּוֹאֵג שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה זֹאת מִיָּד הַצִּפּוֹר תִּהְיֶה רְעֵבָה, הַסִּכָּה שֶׁל הַגַּנֶּנֶת תִּפֹּל וְאֶת הַכֶּתֶם מִן הַחֻלְצָה שֶׁל אֱיָּל יִהְיֶה קָשֶׁה לְהָסִיר. עֵרָן גַּם חוֹשֵׁשׁ שֶׁהוּא יִשְׁכַּח מָה הוּא רוֹצֶה לוֹמַר, וְהַכֹּל נִרְאֶה לוֹ מְאֹד חָשׁוּב. כשלילדים קָשֶׁה לְהַחֲלִיט מֶה חָשׁוּב בְּאוֹתוֹ רֶגַע וּמַה אֶפְשָׁר לִדְחוֹת בֵּין כֹּל מַה שֶּׁהֵם רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים וּמֵרְגִישִׁים, יֵשׁ לָהֶם בְּעָיָה שֶׁל קֶשֶׁב וְרִכּוּז. כְּשֶׁיֵּשׁ בְּעָיָה כְּזוֹ, הַהוֹרִים והגננות וְהַמּוֹרִים צְרִיכִים לִלְמֹד אֵיךְ לַעֲזֹר לַיֶּלֶד: לְלַמֵּד אוֹתוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בֵּין כֹּל מַה שֶּׁרוֹאִים וְשׁוֹמְעִים וּלְהַקְשִׁיב לְכֹל דָּבָר לְפִי הַסֵּדֶר, עִם הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים בַּגַּן אוֹ בַּכִּתָּה.  

הַהוֹרִים שֶׁל עֵרָן הֶחְלִיטוּ שֶׁהֵם רוֹצִים שֶׁלְּעֵרָן יַעֲשׂוּ אִבְחוּן, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמֹד אֵיךְ לַעֲזֹר לוֹ וְכֵיצַד לְפַתֵּחַ אַתְּ הַקֶּשֶׁב וְהָרִכּוּז שֶׁלּוֹ. הַמְּאַבְחֶנֶת חָשְׁבָה שֶׁזֶּה רַעְיוֹן טוֹב, וְשָׁאֲלָה אוֹתָם שְׁאֵלוֹת עַל עֵרָן. הֵם סִפְּרוּ לָהּ אֵיזֶה תִּינוֹק הוּא הָיָה, וְהִיא הִסְבִּירָה לָהֶם שֶׁכְּבָר כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק הָיוּ סִימָנִים שֶׁהוּא יֶלֶד פָּעִיל מְאֹד וְרָגִישׁ, וְאֵלֶּה יְכוֹלִים לִהְיוֹת סִימָנִים שֶׁל יֶלֶד עִם בְּעָיָה שֶׁל קֶשֶׁב וְרִכּוּז. הַהוֹרִים יָדְעוּ שֶׁהֵם כְּבָר הִתְחִילוּ לִלְמֹד דְּבָרִים חָשׁוּבִים שֶׁיַּעַזְרוּ לָהֶם לְהָבִין אֶת עֵרָן שֶׁלָּהֶם. 

עֵרָן בָּא לַפְּגִישָׁה עִם אִמָּא שֶׁלּוֹ. הַמְאַבְחֶנֶת הִסְבִּירָה לוֹ שֶׁהִיא תִּתֵּן לוֹ עֲבוֹדוֹת וְתַרְגִּילִים וְתִסְתַּכֵּל אֵיךְ הוּא עוֹבֵד. בַּהִסְתַּכְּלוּת הִיא תִּלְמַד עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וְעַל הָרִכּוּז שֶׁלּוֹ וְתִרְאֶה אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ לִלְמֹד לְהַקְשִׁיב טוֹב בַּגַּן, וְגַם בֶּעָתִיד, בְּבֵית הַסֵּפֶר. עֵרָן קִבֵּל תַּרְגִּילִים וַעֲבוֹדוֹת שֶׁל הַעְתָּקָה וְצִיּוּר, הַמְאַבְחֶנֶת שָׁאֲלָה אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת עַל תְּמוּנוֹת וְצוּרוֹת וְגַם שְׁאֵלוֹת עִם מִלִּים וְסִפּוּרִים. עֵרָן מְאֹד הִשְׁתַּדֵּל לַעֲבֹד יְפֵה וּלְהִתְנַהֵג בְּנִימוּס, וְהַמְאַבְחֶנֶת אָמְרָה שֶׁרוֹאִים שֶׁעֵרָן יֶלֶד טוֹב וְחָכָם וּמְאֹד מִשְׁתַּדֵּל אֲבָל קָשֶׁה לוֹ לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט בְּמָקוֹם אֶחָד וּלְהַקְשִׁיב: הוּא מִסְתּוֹבֵב בַּכִּסֵּא, מַקְפִּיץ אֶת הָרַגְלַיִם, נוֹגֵעַ בְּכָל-מִינֵי חֲפָצִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן וְכָל-רֶגַע נִזְכָּר לִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ שֶׁרָאָה אוֹ שָׁמַע אוֹ הִרְגִּישׁ. הַמְאַבְחֶנֶת הִסְבִּירָה לְאִמָּא שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִכְעֹס עַל עֵרָן, כִּי כָּכָה הוּא מֵאָז שֶׁנּוֹלָד: יֶלֶד פעיל מְאֹד. אֲבָל, חָשׁוּב לָדַעַת שכשהוא עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ וּפִתְאֹם בְּאֶמְצַע קָם, רוֹצֶה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אוֹ לגעת בַּמַּשֶּׁהוּ שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, זֶה מַפְרִיעַ לָרִכּוּז שָׁלֵו וְלַהַקְשָׁבָה, וְהוּא שׁוֹכֵחַ מָה הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וּמְאַבֵּד אֶת הָרִכּוּז. בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעֵרָן עָשָׂה אֵצֶל הַמאַבְחֶנֶת רָאוּ שֶׁעֵרָן יֶלֶד מְאֹד חָכָם וְרָגִישׁ וּבַעַל לֵב טוֹב.  

אַחֲרֵי שֶׁהַמְּאַבְחֶנֶת בָּדְקָה אֶת כֹּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל עֵרָן, הִיא נָתְנָה לַהוֹרִים הַמְלָצוֹת: הַמְלָצוֹת אֵלֶּה עֵצוֹת שֶׁכְּדַאי לְבַצַּע: הַמְלָצָה אַחַת הָיְתָה שֶׁהַגַּנֶּנֶת תִּתֵּן לְעֵרָן לָשֶׁבֶת לֵדָה בַּזְּמַן שֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת לִילָדִים סִפּוּר, וּתְלַמֵּד אוֹתוֹ לָשִׂים לֵב לִרְמָזִים. רֶמֶז שֶׁל נְגִיעָה שֶׁמַּזְכִּיר לְעֵרָן לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּר, כְּשֶׁהוּא פִּתְאֹם נִזָּכֵר אוֹ רוֹאֶה דְּבָרִים אֲחֵרִים. הַמְאַבְחֶנֶת הִמְלִיצָה שֶׁעֵרָן יְלַמֵּד לִקְרֹא בְּשִׁיטָה מְיֻחֶדֶת שֶׁעוֹזֶרֶת לִילָדִים עִם בְּעָיוֹת קֶשֶׁב וּלְמִידָה, וְאָמְרָה שֶׁחָשׁוּב מְאֹד שֶׁעֵרָן יִלְמַד חֶשְׁבּוֹן וּקְרִיאָה וְיַעֲשֶׂה אִמּוּנִים שֶׁל כְּתִיבָה עוֹד בַּזְּמַן שֶׁהוּא בְּגַן-חוֹבָה, לִפְנֵי שֶׁהוּא יַעֲלֶה לְכִתָּה א'. חָשׁוּב שֶׁעֵרָן יְלַמֵּד לִהְיוֹת תַּלְמִיד וְיִהְיֶה מוּכָן  לִלְמֹד עִם הַקְּבוּצָה שֶׁל הַיְּלָדִים. המאבחנת אָמְרָה שֶׁכְּדַאי גַּם שֶׁעֵרָן יֵלֵךְ לִבְדִיקָה שֶׁל רוֹפֵא שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ נוירולוג, שֶׁהוּא מֻמְחֶה לְטִפּוּל תרופתי לִילָדִים בַּעֲלֵי בְּעָיוֹת קֶשֶׁב. אוּלַי יֵשׁ תְּרוּפָה שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲזֹר לְעֵרָן לְהַקְשִׁיב טוֹב יוֹתֵר, וְלַעֲשׂוֹת סֵדֶר בָּרְצוֹנוֹת וּבַמַּחְשָׁבוֹת שָׁלֵו, שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ וִיבַלְבְּלוּ אוֹתוֹ בִּזְמַן לֹא מַתְאִים.  

הַהוֹרִים שֶׁל עֵרָן הֶחְלִיטוּ שֶׁהֵם רוֹצִים לַעֲזֹר לְעֵרָן. הֵם קָבְעוּ פְּגִישָׁה עִם הַגַּנֶּנֶת כְּדֵי לְהַסְבִּיר לָהּ דְּבָרִים אֶת הַדְּבָרִים הֶחָשׁוּבִים וּפְגִישָׁה עִם הָרוֹפֵא כְּדֵי לִבְדֹק אִם יֵשׁ תְּרוּפָה שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲזֹר לְעֵרָן. הֵם יְנַסּוּ לַעֲבֹד עִם עֵרָן וּלְלַמֵּד אוֹתוֹ וּבָדוּק כֹּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ. לכשערן יֵלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר הַהוֹרִים יַסְבִּירוּ לַמּוֹרָה לַעֲזֹר לוֹ, כְּדֵי שֶׁהַקֶּשֶב שֶׁלּוֹ יִתְפַּתֵּחַ וְהוּא יוּכַל לְהִתְרַכֵּז וְלִלְמֹד. יְלָדִים שֶׁעוֹזְרִים לָהֶם גְּדֵלִים לִהְיוֹת מְרֻצִּים בַּגַּן וּבְבֵית הַסֵּפֶר וּבַבַּיִת וּבְחוּגִים. 

 כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור www.noya.co.il. אין להעתיק או להשתמש בחומר זה ללא אישור בכתב מן המחברת. 

אין להעתיק, לצלם, לפרסם באתרי אינטרנט או בכל אמצעי אופטי או מכאני או פרסום אחר, ללא רשות מן המחברת ועל-פי תנאים שיסוכמו.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נויה ספקטור

.