אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התערבות חורגת של מינהל מקרקעי ישראל בניהול הפנימי של הקיבוצים


תאריך פרסום קודם: 
27/06/2007
מחבר: 
רוני חסיד

התערבות חורגת של מינהל מקרקעי ישראל בניהול הפנימי של הקיבוצים
 

מאת:
עו"ד צפריר בן אור, צוות היעוץ המשפטי של הועד הציבורי "כאן ביתי"

בשנים האחרונות, בשל משברים כלכליים וחברתיים, והצורך בהתמודדות עם העולם שמסביב, החלו מספר לא מועט של קיבוצים לשנות מהמודל הקלאסי של הקיבוץ ולבצע תהליך של שינויים מבניים.

תהליך שיוך הדירות קיבל תוקף משפטי, לראשונה, בהחלטה 751 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל עוד בשנת 1996. בחודש מרץ השנה קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל, החלטה הקובעת את הזכויות למגורים ביישובים החקלאים, החלטה אשר בין היתר קובעת מתווה חדש לביצוע הליך שיוך הדירות ומבטלת את החלטה 751.

החלטת המינהל קובעת את מועד 02/09/2003 כ"יום הקובע", היינו היום ממנו נגזרים זכויות החברים והקיבוץ. בכך, פוגעת ההחלטה החדשה בשני אלמנטים עיקריים שעמדו עד כה בבסיס ההחלטות, אותן מקבל הקיבוץ בכלל ובפרט בנושאים של שינויים מבניים ולרבות בנוגע לשיוך הדירות. נושאים אלו הינם בבחינת פגיעה באוטונומיה של הקיבוץ להחליט על עצם הכניסה להליך שיוך הדירות ועיתוייה וכן נובע הקביעה הרטרואקטיבית של המועד לזכאות.

החלטת המינהל כופה על כל קיבוץ המעוניין להיכנס להליך שיוך דירות, במסגרת ההחלטה על חלקת המגורים, להכיר במועד של ה-02/09/03 כיום הקובע לעניין זכאות. 
ההתערבות בסמכותו של הקיבוץ להחליט אסורה לפי החוק, הפסיקה והיא אף הייתה מקובלת על מועצת המינהל עד לקבלת ההחלטה האחרונה.

הקיבוץ מאוגד כאגודה שיתופית שהוא תאגיד מתחום המשפט הפרטי. משמעות עובדה זו היא כי יש לקיבוץ את החופש להחליט כרצונו, כל עוד החלטותיו אינן מתנגשות עם החוק ולא עם תקנון האגודה. אין לשום רשות ציבורית את הזכות להתערב  בענייני הקיבוץ אלא מכוח הסמכה מפורשת. הסמכות היחידה שיש למינהל בעניין זה נובעת מכוח היותו רשום כבעל המקרקעין עליו יושב הקיבוץ. מרגע שהתאפשר מהלך שיוך הדירות, אין למינהל סמכות לחייב קיבוץ להיכנס למהלך מעין זה או למנוע מהקיבוץ כניסה להליך ונובע מכך גם לא להחליט מתי הקיבוץ יכנס להליך.

נקבע  בבג"ץ כי סמכות ההתערבות השיפוטית בהחלטות האסיפה הינה מוגבלת ומצומצמת בהתאם לנסיבות. ניתן ללמוד מקל וחומר, כי אם ביקורת שיפוטית לא תשנה החלטת אסיפה, אזי החלטת רשות ללא הסמכה חוקית על אחת כמה וכמה.

לפי תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש): "הזכאים לשיוך דירות הם החברים במועד קבלת ההחלטה על שיוך הדירות באסיפה המועד הקובע הכללית, או לאחריו." תקנה 2 לתקנות קובעת כי הליך שיוך הדירות יעשה רק לפי התקנות "אלא אם נקבע אחרת בתקנון". כלומר רק לקיבוץ הסמכות לקבל החלטה על כניסה להליך ורק לקיבוץ סמכות לשנות את הליך שיוך הדירות.

העיקרון בדבר סמכותה הבלעדית של האסיפה לקבוע את הזכאות לשיוך הדירה מחד ושלילת האפשרות לקבוע מעין יום קובע גורף ונורמטיבי מאידך, היה מקובל גם על מינהל מקרקעי ישראל בתשובתה לבג"ץ כפי שהובאה על ידי פרקליטות המדינה בעניין "דור לדור".  נציין כי בעניין "דור לדור" התבקשה החלת יום קובע אחיד נורמטיבי ורטרואקטיבי על כל הקיבוצים לעניין שיוך הדירות. החלטת בג"ץ בעניין זה קיבלה את גישת המינהל והקיבוצים כי ההחלטה נמצאת בסמכות אסיפת הקיבוץ .

על פי סעיף 3 לתוספת להחלטה 751, ההחלטה על הליך שיוך הדירות תתקבל על ידי האסיפה הכללית. לכל אדם שהיה חבר ביום זה, יש זכות קניינית עקרונית לשיוך דירות.

סיכומו של נושא מעלה כי התערבות מועצת מנהל מקרקעי ישראל באוטונומיה של הקיבוץ לקבל החלטות אינה חוקית ואין לה על מה להיסמך.

עיקרון החוקיות אוסר על החלה רטרואקטיבית במקום בו יש בה כדי לפגוע במאן דהו. יפים לעניין זה דברי כבוד הנשיא לשעבר א. ברק: "נקודת המוצא היא כי החוק חל מכאן ולהבא ולא למפרע (אלא אם יש הוראת מעבר אחרת). זו החזקה הפרשנית כנגד תחולה למפרע"

דו"ח הוועדה לבחינת הקיבוצים מאוגוסט 2003 נקבע כי: "עמדת הוועדה העקרונית היא כי החברים הזכאים לשיוך דירות או שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ פלוני הם אותם חברי קיבוץ במועד קבלת ההחלטה על שיוך דירות או אמצעי הייצור באסיפה הכללית".  המלצות הוועדה אושרו ע"י ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה וקיבלו תוקף חוקי.

במצב בו הקיבוץ מחליט על כניסה להליך שיוך הדירות בשנת 2008, ומשנת 2003 ועד מועד ההחלטה עזבו ו/או נפטרו חברים את הקיבוץ, חייב הקיבוץ לשייך דירה לכל העוזבים ו/או הנפטרים. ראוי לציין כי בהחלטת המינהל אין הוראה בדין לגבי כך שעוזבים אשר קיבלו מענק עזיבה, יחויבו  בהחזרתו.

במצב בו חבר מתקבל לחברות בשנת 2004 וע"פ החלטות האסיפה הוא זכאי לשיוך דירה, קובע המינהל כי אותו חבר יזכה לשיוך הדירה בתנאים שונים ורעים משמעותית לעומת חבר אשר היה חבר ב"יום הקובע", וזאת ללא קשר להחלטות ועמדת הקיבוץ.

במקרה הראשון, מעניק המינהל ליורשי החבר זכות קניינית בדירה ללא כל הסמכה חוקית, תוך כדי פגיעה בסמכות הקיבוץ להחליט על כניסה להליך שיוך הדירות.  החלטת המינהל פוגעת  גם בזכות השוויון בין חבר הנושא בחובות וזכויות לבין יורשים  או עוזבי קיבוץ הנהנים מזכויות בלבד.

במקרה השני, פוגע המינהל גם באוטונומיה של הקיבוץ להחליט, ובזכויותיהם של חברי קיבוץ חדשים, פגיעה המתבטאת בהפליה כספית בין חברי קיבוץ. בשני המקרים יש פגיעה חזיתית בזכויות יסוד, ללא כל הסמכה חוקית ולפיכך דינה להתבטל.

המינהל, באמצעות ההחלטה והמנגנונים הקבועים בה, מנסה לפגוע באוטונומיה של הקיבוץ לקבוע, בעצמו, האם להיכנס להליך שיוך הדירות ואת מועד היום הקובע . ניסיונות קודמים לבצע אכיפה נורמטיבית ורטרואקטיבית של שיוך הדירות, נדחו בעבר על ידי בג"ץ. קביעת המינהל בדבר היום הקובע, סותרת חזיתית את העיקרון בדבר האוטונומיה של הקיבוץ להחליט ואת עקרון החוקיות הקובע כי לא ניתן לבצע החלה רטרואקטיבית שיש בו משום פגיעה במאן דהו.

__

הועד הציבורי "כאן ביתי" מייצג חברי קיבוצים במאבק על זכויותיהם בחלקת המגורים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רוני חסיד