אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מהי הפרעת אישיות?


התמונה של צביאל רופא
תאריך פרסום קודם: 
07/12/2009
מחבר: 
צביאל רופא

הקדמה

להלן מידע שאספתי מאתר אינטרנט שנוהל על ידי אנשי מקצוע מנוסים בתחום בריאות הנפש, ואשר לצערי כבר אינו פעיל.אני מביא בזה חלק מההסבר אשר נכתב שם לאחר עריכה קלה. אני מאמין שבמאה ה-21 אסור שיהיה אפילו אדם אחד בכל עולם שאינו יודע דבר וחצי דבר בנושא זה, כי הוא נוגע לכולנו.

סביר שכל קורא ימצא בתוך עצמו קווים משותפים עם רוב ההפרעות המתוארות כאן, שהן למעשה קווי אופי ואישיות "רגילים" אך מוקצנים. המשותף לכולן: הן גורמות להתנהגות לא מסתגלת ורחוקה מציפיות החברה שמובילה לעתים קרובות למצוקה ולפגיעה בתפקוד.

לכל אדם יש אישיות המורכבת מקווי אופי שונים וייחודיים (סטנדרטיים יותר או פחות). כיום מקובל להגדיר אישיות ( personality ) כתערובת של מזג ( temperament ), שאנחנו נולדים איתו, ו אופי ( Character ) שמתעצב לאורך השנים על פי החוויות שאנחנו עוברים. קווי האופי האלה מבוססים בין היתר על דפוסי התמודדות עם איומים, לחצים וחרדות, שכל אחד מפתח כבר בילדות המוקדמת ככלי להתמודדות עם העולם. לעתים, מדובר בדפוסים בעייתיים, לא מסתגלים ואפילו מופרעים, שעלולים דווקא לפגוע ביכולת ההתמודדות ובתפקוד בכלל, משום שהם מובילים להתנהגות הרחוקה מציפיות הסביבה והתרבות. אצל בני אדם עם תכונות כאלה אמנם אי אפשר בדרך כלל לאבחן הפרעה שניתן להגדירה כ"מחלת נפש", ובכל זאת, הם מתאפיינים בכמה תכונות קיצוניות במיוחד, והתנהגותם מהווה מקור מתח ותסכול לסובבים אותם, ולעתים גם לעצמם.

האם האנשים האלה סובלים מהפרעות אישיות? התשובה לא פשוטה, ואינה חד משמעית. אין כאן גבול ברור בין הנורמלי לפתולוגי, משום שמדובר בסך הכול בהקצנה של תכונות אופי רגילות, כמו רגזנות, אימפולסיביות, חוסר ביטחון או אגואיזם. סביר שכל קורא ימצא בתוך עצמו קווים משותפים עם רוב ההפרעות שמתוארות כאן, שהן למעשה קווי אופי ואישיות "רגילים", אך מוקצנים. היכן, אם כן, עובר הגבול בין אישיות להפרעת אישיות? התשובה תלויה, בין היתר, באמות מידה מוסריות ובנורמות תרבותיות שמשתנות ממקום למקום ומתקופה לתקופה. לכן, אנשי מקצוע שונים שיצפו באותם המטופלים, עשויים לאבחן אצלם הפרעות שונות, ועלולים אף להיות חלוקים בשאלה אם הם בכלל סובלים מהפרעה.

בעלי הפרעות האישיות עצמם, מצדם, יטענו בדרך כלל שהם סובלים מחרדה, מדיכאון, מריקנות או משעמום, וייחסו את בעיותיהם וקשייהם לחוסר מזל, לאי הבנות וליחס לא הוגן כלפיהם, או לחלופין, יסתפקו בקביעה שזהו האופי שלהם - "כזה אני". רק מיעוט קטן מהם יפנה לטיפול, ואם יבקשו עזרה, יהיה זה רק במקרה שהתנהגותם גורמת לעימות קשה בינם לסביבתם, או אם נקלעו למצב דחק שמוביל למצוקה קשה.

ניתן, עם זאת, להגדיר כמה מאפיינים משותפים הנחוצים כדי שאפשר יהיה להגדיר מצב נפשי כ"הפרעת אישיות":

· התנסות פנימית והתנהגות לא מסתגלת, הסוטה מציפיות התרבות שאליה שייך האדם, ולכן יוצרת רגשות שליליים כלפיו אצל הזולת.

· דפוס זה הוא מתמשך, בלתי גמיש (לא לומדים משגיאות) ומקיף שורה ארוכה של מצבים אישיים וחברתיים.

· נגרמת מצוקה משמעותית או פגיעה בתפקוד בתחומים שונים, כגון תעסוקה, חיי חברה או זוגיות.

· הדפוס יציב ונמשך זמן רב, ואפשר לשחזר את מועד הופעתו ולייחסו לפחות לגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת.

יש כיום כמה הפרעות אישיות מוכרות שמקובל לאבחן. רובן יוצגו כאן, על פי החלוקה המקובלת לשלוש קבוצות (אשכולות) כאשר לכל אחת "גוון" אחר של התנהגות :

הפרעות מקבוצה A מתאפיינות בהתנהגות אינטרוורטית, דהיינו - מופנמת, מסתגרת, ולעתים ביזארית.

כגון: הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, הפרעת אישיות פרנואידית.

הפרעות מקבוצה B מתאפיינות בהתנהגות אקסטרוורטית, כלומר מוחצנת, סוערת, דרמטית ולא יציבה.

כגון: הפרעת אישיות גבולית ("בורדרליין"), הפרעת אישיות היסטוריונית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרציסטית), הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (פסיכופתים).

הפרעות מקבוצה C מתאפיינות גם כן בהתנהגות אינטרוורטית, בדומה לקבוצה A , אך במקרה זה, ההתנהגות מונעות על ידי חרדה מדחייה וכישלון.

כגון: הפרעת אישיות לא בשלה ותלותית, הפרעת אישיות אובססיבית (כפייתית), הפרעת אישיות פסיבית-אגרסיבית.

חשוב להבהיר שהחלוקה לסוגי ההפרעות השונות שורטטה בכלליות על ידי רופאים וחוקרים, והיא במידה רבה שרירותית. במציאות כמו שאנו מכירים אותה, כל אדם הוא פסיפס של קווי אופי שונים, ובכל אחד עשוי להופיע שילוב ייחודי של קווי התנהגות המתאימים לכמה הפרעות אישיות שונות, חלקן דומיננטיות יותר וחלקן פחות .

שכיחותן של הפרעות האישיות באוכלוסייה היא בין 5% ל-15% תלוי היכן מעבירים את הגבול בין התנהגות נורמלית להפרעה.

הן מופיעות פעמים רבות לצד הפרעות פסיכיאטריות "מובהקות" יותר ומהוות את הציר השני באבחון. כלומר, לאחר שפסיכיאטר מאבחן מטופל כלוקה בדיכאון מז`ורי או ב סכיזופרניה - אבחנת ציר ראשון הוא ימשיך ויאבחן אלו הפרעות אישיות נלוות להפרעה המרכזית. בהתאם לכך יחליט על אופן הטיפול. זאת ועוד, קיומן של הפרעות אישיות כאלו או אחרות הוא פעמים רבות מקדם סיכון, או סימן מקדים, להופעת הפרעה מהציר הראשון - מחלת נפש .

עד לאחרונה היה מקובל להניח שלא ניתן לטפל בהפרעות אישיות פרט לטיפולים פסיכותרפויטיים דינמיים עם מטפל (שהם בדרך כלל ממושכים), המניבים בחלק מההפרעות, הקלה בתסמינים ועלייה ברמת התפקוד האישיותי, בשנים האחרונות, הצטברו עדויות להצלחה של טיפולים פסיכותרפויטים בגישות אחרות, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול דיאלקטי ועוד. מקובל גם במקרים מסוימים, להוסיף טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה, מייצבי מצב רוח ואף נוגדי פסיכוזה במינון נמוך.

ללא טיפול, בדרך כלל נותרות הפרעות האישיות ללא שינוי לאורך החיים, אם כי ישנם מחקרים הטוענים שעוצמתן של חלק מההפרעות פוחתת עם השנים, עם הירידה בעוצמת הדחפים היצריים מאידך, במקרים רבים מהוות הפרעות האישיות מקדם סיכון לפגיעה בחיי המשפחה ולנסיגה חברתית וכלכלית, להידרדרות לפשע ולהתמכרות לסמים ואלכוהול. גם שיעור התמותה גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית עקב סיבות שונות, בהן הזנחה בריאותית, תנאי חיים ירודים וסכנת התאבדות .

לבסוף, חשוב להדגיש שלא תמיד יש לראות את הפרעת האישיות כדבר שלילי, ובמקרים רבים מצליחים אנשים ה"סובלים" מהן לנתב אותן לכיוון יצרני ומועיל. לא מעט אישים דגולים, שתרמו לאנושות כמנהיגים, גיבורים מהפכניים, ממציאים או חלוצים פורצי דרך בתחומי המדע והאמנויות, היו בעלי הפרעות אישיות. מאידך, גם אסונות כבדים נגרמו לאנושות כשאנשים עם הפרעות אישיות, ובייחוד הפרעה אנטי-סוציאלית, הגיעו לעמדות מפתח והפעילו את נטיותיהם ההרסניות על סביבתם .

תגובות

מעולה

תודה רבה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צביאל רופא