אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

צנתור וטנטרה


תאריך פרסום קודם: 
06/08/2008
מחבר: 
ניצן יניב

צנתור וטנטרה / דר' ניצן יניב

בדיקה קרדיולוגית של חולה לב בכלל, וצנתור בפרט, יכולים להיות מפורשים מבחינה פסיכולוגית גם כתהליך של סקס טנטרי .

רופאים הם אנשים עמוסים הצריכים לכבוש את תוקפנותם כדי להיות שקולים ומהירים במהלך עבודתם. רצף העבודה המהיר והשוחק מחייב רופאים בכלל ומומחים בפרט להבליג על מכלול של שינוים מהירים כדי להחליט ולבצע במהירות פעולה נכונה. זאת במיוחד כאשר מדובר במצבי חירום בהם כל שנייה קובעת או בניתוח בו יש להחליט מייד על הפעולה הנכונה.

לצורך כך צריכים רופאים ללמוד משך שנים להיות קרים וחדים משך שעות רבות. זאת כדי שלא לתת לדחפים ולרגשות להשתלט עליהם. עם כל הקידמה של הפיכת המטופל ללקוח בעל תחושות ורצונות, טיפולים פרטיים וחדרים פרטיים, עדיין יש לרופא צורך ליצור ריחוק רגשי מן המטופל כדי לתפקד ביעילות ובמהירות.

שילוב עומס העבודה קודים מקצועיים ומספר השעות הרב שהרופא מבלה שלא עם אשתו בלילות, גורם לרופאים לפי המחקרים להדחיק ולהוריד בהדרגה את רמת הדחפים המיניים שלו בדומה לכמרים, דבר המתבטא ברמות כולסטרול נמוכות.

במקביל, רואה הרופא פעמים רבות גברים ונשים מעורטלים, והוא נוגע בגופם ולעיתים גם בעת בדיקה פשוטה פולש לנקביהם השונים כדי לערוך בדיקות שונות. בעת בדיקות וניתוחים חודר הרופא לגופו של החולה, ועליו לנתק עצמו מרגשות ולעבוד במכניות וביעילות.

המתח הרב המתבטא בכל תהליך מפגש רופא חולה, מלווה כיום עם העצמת תחושות הלקוחות בתוקפנות הדדית שהיא לרוב מוסווית של הלקוחות ורופאיהם כאחד.

כל התופעות האלו, של צורך של הרופא להדחיק את רגשותיו כדי לתפקד במוכניות- מודגמות בקיצוניות בקרדיולוגיה בכלל ובצנתור בפרט.

חלק גדול מן הרופאים הקרדיולוגיים הם עדיין גברים, וחלק גדול מן החולים המאותרים בשלב מוקדם מספיק לפני אובדן ומוות הם גברים גם הם.

פעולת הצנתור היא פעולה פולשנית של גבר אחד לגופו של גבר שני, המתחילה לרוב מאזור הגבריות של המפשעה ומשם חודרת לליבו של המטופל, השוכב חסר אונים וער לרוב מתחת לרופא החודר וצוותו.

גם לאזור המפשעה, כקרוב לאיברי המין וגם ללב כמקור הרגשות, חלק מרכזי בדימוי המיני העצמי.

גם אם פעולת הצנתור ניתנת לניתוח פסיכולוגי פרוידיאני כביטוי דחפים מיניים בכלל ושל הומוסקסואליות או תוקפנות כבושה של הקרדיולוג המצנתר בפרט, עדיין על הרופא הקרדיולוג המצנתר לשמור על יעילות מוכנית, כדי להחליט במהירות על כל צעד שיתפתח בתהליך הצנתור, לפי שיקולים מדעיים בלבד, וזאת ללא שיקולים של מצב הרגשות ההדדיים שלו ושל המטופל.

אחד האבסורדים המרכזיים ברפואה כיום הוא שגם ניתוח מעקפים מורכב ומוצלח , או צינתור של החדרת כמה תומכנים שהציל אדם ממוות בעת התקף לב, אינם שורדים לאורך זמן והמצב חוזר במהירות יחסית לקדמותו.

כיום קיימת מוסכמה ברפואה כי אחת הסיבות לכך היא, שלא השתנה המרכיב הרגשי אצל המטופל לאחר האירוע וההתערבות שעבר. אם הוא נותר אדם מכני כועס וחי בלחץ, מצב זה ישפיע בעקיפין דרך אורחות חייו והתנהגותו ויגרום שוב לסתימת עורקי הלב ולצורך בצינתור נוסף.

את הקשר בין המפגש של חולה לקרדיולוג על הצלחת צינתור לאורך זמן, ניתן לתאר במטפורה של הסקס הטנטרי.

חולי לב כמו גם הקרדיולוגים שמצנתרים אותם, הם לרוב במחצית השנייה של חייהם. כמו שתפקודי הלב והעורקים הם כבר לא כפי שהיו פעם שהם היו צעירים- במיטבם, כך גם התפקוד המיני שלהם בגילאי הביניים בהם הופך רופא לקרדיולוג שהוא מצנתר ראשי, וחולה שהוא גבר מקבל התקף לב ראשון אינו במיטבו. המפגש המיני אינו עוד מכני ומהיר, קצר מעשר דקות, ומסתיים בשפיכת זרע מקלחת ולישון.

תורת הסקס הטנטרי, נוצרה לפני שהפכה לתירוץ של חיילים שחוזרים מהודו לתפוס בנות, על בסיס עקרונות היוגה והמדיטציה, כדי לשפר את התפקוד המיני בכלל, ובגיל המעבר בפרט.

באופן כללי ושטחי נתאר כי תורת הסקס הטנטרי מנסה להפוך את המגע המיני בין שני שותפיו, מתהליך מכני מהיר שמטרתו שפיכת זרע של הגבר בגוף האישה, לתהליך רגוע של מפגש, שמערב רכיבים רגשיים ורוחניים כעיקר, ושפיכת זרע אם תהיה בכלל, כתוצאה משנית. הגעה לשפיכת זרע נמנעת ככל האפשר, ומניעתה בכל נחשבת בטנטרה לפסגת ההצלחה.

לצורך הטנטרה שוכללו כללים טקסים ותרגילים קיימים של יוגה ומדיטציה והם הותאמו למגע המיני.

תרגיל מרכזי וחשוב במיוחד הוא הנשימה המודרכת.

לנשימה תפקיד חשוב ביוגה ובמדיטציה, בגלל תפקידה המרכזי בגוף האדם של חיבור בין מערכות גוף שונות כמו מוח ולב, ובין רגש לשכל ובגלל השפעתה המיידית על הרפיה.

אלפי שנים של שכלול תרגילי נשימה הביאו לגילוי של תדר נשימות מועדף להרפיה שהוא כחמש נשימות איטיות לדקה ופיתוח עשרות וריאציות של תרגילי נשימה ביוגה ובמדיטציה כדי להביא לקצב נשימות כזה בהתאם. מתרגלים מנוסים עוסקים לעיתים שעה ביום רק בתרגילי ספירת נשימות לסוגיהם.

הסקס הטנטרי פיתח את תרגילי הנשימה, כדי להפוך את המפגש בין שני שותפי המעשה המיני ממכני לרגוע, כדי לאפשר הרפיה ורגיעה, וכדי להפוך את התוקפנות לשליטה מיידית באנרגיה המינית.

תרגיל מרכזי בסקס הטנטרי הוא שליטה על ידי נשימה בדחף המיני ולהפוך אותו מדחף לחדירה ופורקן, לדחף של רגש וחיבה המועבר בין הצדדים ומעשיר ומעצים את המגע המיני. רגשות חיוביים אלו מחליפים את החדירה המכאנית והם מקור ההנאה הנלמד בקשר הזוגי האינטימי.

תופעת תרגילי הנשימה והשפעתם המהירה לא עברה רק מיוגה ומדיטציה לסקס הטנטרי אלא הגיעה גם לעולם הרפואה.

תחילה היו אלו טיפולים פארא רפואיים כמו בפסיכולוגיה עבודה סוציאלית וביופידבק, שהתחילו מפגש בתרגילי נשימה שעברו קיצור ותקנון , כדי לאפשר למטופל לעבור מכניסה רועשת וכועסת לחדר, לעבודה משותפת על יסוד הבעיות.

הצעד הבא היה כניסת תרגילי נשימה לחדרי מיון, לצורך הרגעת מטופלים, הפונים לחדרי מיון שאימצו את השיטה בגלל פניקה על תחושות המיוחסות להתקף לב, שאינו כזה, מונחים על ידי רופאים לבצע ספירת נשימות באופן הדומה ליוגה פשוט כדי להירגע במהירות

בשנים האחרונות התרחש צעד נוסף של כניסת תרגילי נשימה כחלק מבדיקות רפואיות. בדיקות רפואיות שונות משלבות כיום ספירת נשימות בין אם כדי להרגיע את המטופל ובין אם כדי לשפר את תהליך הבדיקה. כך שכמו בטיפול הפסיכולוגי לסוגיו, לעיתים נשימות אלו הם חלק מן הטיפול עצמו לעיתים הם נועדו להרגיע כדי לאפשר את הטיפול.

לאחרונה משולבים תרגילי ספירת הנשימות גם בבדיקות קרדיולוגיות. לכאורה, הרציונל הוא כי בדיקות כאלו משפרות את תהליך הבדיקה ואת יעילות הממצאים שיצביעו האם עומד להתרחש התקף לב, האם יש צורך בצינתור, האם הצינתור שנעשה הצליח וכדומה.

ברפואה בכלל ובבתי החולים בפרט, קיימות כיום בדיקות מהירות יותר ויעילות יותר מבדיקות המשלבות את תרגילי הנשימה, כדי להשיג את אותן המטרות הרפואיות. בדיקת הצנתור הווירטואלי למשל, היא בדיקה חדשה יחסית שיכולה להשיג במהירות את אותן התוצאות ביעילות רבה יותר. כך שיתכן כי לשילוב מבני הנשימה בקרדיולוגיה שי מטרה נוספת, ויתכן כי מטרה זאת אינה אלא הוספת רכיב רגשי, לתהליך המכאני הצר שנהג עד כה במפגש הזוגי.

שאנו מסתכלים על משחקי ילדים, אנו רואים פעמים רבות בבירור כי משחק מסויים אינו אלא ביטוי של התמודדות בעזרת טקסים וחפצים עם תופעה גדולה ומפחידה יותר.

מילון אתר הרפואה הישראלית אינפומד מתרגם את הביטוי הפסיכולוגי סובלימציה כהחלפת תשוקות לא מקובלות מבחינה חברתית בכאלה שמקובלות. החלפה המתבצעת בדרך כל בהקשר של מנגנון הגנה (פרוידיאני) מסוג הדחקה של המחליף.

האם יתכן כי פיתוח בדיקות קרדיולוגיות המבוססות על שילוב תרגילי ספירת נשימות, אינו נועד רק למטרות אבחון קרדיולוגיות אלא גם למטרות נוספות, של הפיכת המגע המכאני התוקפני ומהיר בין קרדיולוג לחולה , למגע רגוע יותר שמאפשר גם תחלופת רגשות, במסגרת סובלמטיבית של מכשיר רפואי תמים ? מכשיר המאפשר במפגש קצר של 10 דקות, קצר לעיתים מזה שמתרחש במין הביתי או המזדמן, גם להגיע לרגיעה וגם לקשר רגשי שיאפשר שינוי משמעותי?

במסגרת החוקים החדשים של הטרדה מינית בכלל ובמסגרת יחסי רופא חולה בפרט, הרי שכל מגע או אמירה מינית שאינם למטרה רפואית ישירה עלולים להוביל לתביעה ובית משפט.

שני הצדדים, הרופא והחולה, מגיעים לחדר למפגש קצר של 10 דקות עם דפוס אוטומטי של תוקפנות ומוכניות. כיוון שעדין רוב המפגשים הם בין גבר בודק לגבר נבדק, מועמת נטיית התוקפנות ההדדית עוד יותר.

לרופא הקרדיולוג שהוא עדיין זכר בדרך כלל, וגם נשים שהתקדמו לתפקיד קרדיולוג מומחה ומצנתר עדיין נאלצות לאמץ התנהגות גברית לכך, יש ממילא דחף מיני ותוקפנות מודחקת.

הרופא יודע כי גם ניתוח מעקפים מוצלח, וצינתור מדויק לא יצליחו אם הדפוס הרגשי של הנבדק לא ישתנה מדפוס מכני לחוץ, לדפוס רגוע יותר שמאפשר לו לשנות גם את הרגלי חייו לזורמים ורגועים יותר. לרשות הצדדים עומדות בדרך כלל רק 10 דקות לכל השלבים האלו.

גם הטון הגופני והמילולי השקטים ביותר של רופא, וגם ההורדה הנמשכת והמוצלחת ביותר של רמות הטסטוסטרון של הרופא כתוצאה מאין סוף תורנויות ליליות בבית החולים לא יכולים לשכנע בעשר הדקות העומדות לרשות הרופא את הפציינט, להספיק גם לעבור לרגיעה וגם לפתוח את סגור ליבו הרגשי. זאת לצורך שינוי התנהגותו ואורחות חייו של המטופל לבריאים יותר.

פעולה סובלמטיבית במסווה של מכשיר רפואי ותהליך בדיקה מתוקנן, יכולים להביא במהירות לקשר כזה. קשר שכמו בטקס הסקס הטנטרי השגת נוכחות משותפת רגועה וחילופי רגשות הם העיקר, וחדירה היא השוליים.

מכיוון שלא סביר כי הקרדיולוג הגבר יקבל את החולה שגם הוא גבר לפי כללי טקס פתיחת המין הטנטרי שהוא יושב ישיבה מזרחית על מיטת הבדיקה ונרות וקטורת מפוזרים על ארונית הספרות הרפואית, הרי שהפתרון שלו להרגעה ותקשורת רגשית מהירה עם המטופל הוא ביצוע סובלימציה של אותם תרגילי יוגה וסקס טנטרי בדיוק , בכיסוי של סובלימציה של מכשיר רפואי מורכז ותהליך בדיקה מודפס.

גוף מחקרי רב הולך ומצטבר על חשיבות הכללת רגשות בטיפול בחולי לב, ובעיקר לאחר התקף לב כדי למנוע התקף נוסף ותמותה.

בעולם ובישראל שיחה עם פסיכולוג ועובדת סוציאלית כבר ביחידת הטיפול הנמרץ כדי להעריך גם את התחום הרגשי הפכו לתהליך שגרתי.

גם תוכניות שיקום לב, כוללות בדרך כלל כיום תרגילי הרפיה ודיון על רגשות כחלק מתוכנית השיקום בפנסיון במכון שיקום או בבית.

נראה, כי את כניסת מכשירים דיגיטאליים שמבוססים על ספירת נשימות עמוקות כחלק מתהליך הבדיקה המתרחשת לאחרונה, יש לראות לא רק במסגרת שכלול ארסנל מכשירי הבדיקה. שכן, כפי שפורט קודם לכן, ישנם היום מכשירים אחרים שאולי יעילים יותר

יתכן, כי את הופעת המכשירים האלו ואת התועלת שלהם יש להעריך, גם מבחינת ההיבט של הרופא הקרדיולוג המטפל. לא רק מבחינת ההיבט של המטופל.

נראה כי מכשירים אלו מאפשרים במקביל גם לקרדיולוג המטפל לכלול את רגשותיו במפגש עם המטופל כחלק מתהליך הטיפול, וכך להפוך את המפגש הטיפול הזוגי ליעיל יותר.

שכן מכשירים אלו מאפשרים לא רק לחולה אלא גם לקרדיולוג תהליך קצר מהיר ובטוח ובתחפושת של סובלימציה של מכשיר רפואי להחליף תשוקות לא מקובלות מבחינה חברתית שהתפתחו אצלו כתולדה של שנים של אימון רפואי בתחושות אחרות..

וכך, כפי שרפלקסולוג או מטפל אחר כגון בהילינג מודרך במהלך לימודיו להיכנס למצב של רגיעה כדי ליעל את הטיפול , כך מאפשרים המכשירים החדשים לקרדיולוג המרה של רגשותיו התוקפניים המודחקים לרגשות חיוביים במסגרת הזמן הנוקשה והקצרה של ביקור רופא.

בשחיקה הנמשכת של עומס העבודה בבתי החולים בכלל ובקרדיולוגיה בפרט, ידוע כי הניתוק והתוקפנות המודחקת של רופאים וקרדיולוגים בפרט, הם גורם מרכזי בכך שגם ניתוח מעקפים או צינתור מוצלחים ככל שיהיו, לא ימנעו את חזרת המטופל לאשפוז נוסף.

כמו בסקס הטנטרי, פתיחת הקשר בין שני אנשים בצורה טקסית מתוקננת ורגועה, מאפשרת בהמשך תקשורת לא רק גופנית אלא גם רגשית ורוחנית.

כמו בסקס הטנטרי, תרגילי נשימות יכולים להיות רכיב מרכזי בטקס כזה בכלל, ובהכוונת יצר המין ממפגש מכני מהיר, לתהליך איטי ורגוע.

וכך, כמו בטנטרה, חדירה בהמשך של גבר אחד, קרדיולוג, לגבר אחר, מטופל, שהוא פסיבי דרך מפשעתו, יכולה להיות לאחר טקס גם אם בסובלימציה של מכשיר רפואי מתוחכם, של תרגילי נשימה , תהליך משני ורגוע, שהוא חלק מתהליך רחב יותר של הכללת רגשות לצורך שיקום לב.

וכמו בטנטרה הימנעות מחדירה כזאת הצנתור או בניתוח מעקפים בכלל תחשה כהצלחה. הצלחה שיכולה לנבוע בין השאר מביקור בו רופא הצליח להרגיע את עצמו דיו במסווה סובלימציית בדיקה כזאת ואחרת, כדי להפוך את המפגש שלו עם המטופל לרגוע יותר, וכך להדריך אותו באופן יעיל יותר על שיוניי אורחות חייו בכלל, עד למצב שימנע צורך בצינתור.

לסיכום, נראה כי התופעה לפיה אנו שומעים יותר ויותר לאחרונה באמצעי התקשורת על אירועים בהם הותקף בישראל רופא בתוך בית החולים במהלך טיפול רפואי או לאחריו, לרוב טיפול שלא הצליח, אינה תופעה מקרית, אלא היא מבטאת חוסר הצלחה בתקשורת אחרת בין המטפל למטופל, שגרמה לתקיפה האלימה. חוסר הצלחה כזה מבטא קצר בתקשורת בין רופא וחולה שהוא שהביא לתקיפה אלימה במקרים רבים.

בעיני הרופאים, כל טיפול רפואי, במחלקה או במרפאה, צריך להיעשות תוך שמירה על גבולות ברורים: מותר לחולה לפנות לרופא רק במהלך הטיפול, ותוך שמירת גבולות השיחה רק לנושאים מקצועיים רפואיים. אין בשיחה כזאת מקום לרגשות אלא אם הם חלק מן המחלה למשל בפסיכיאטריה. שיחה כזאת היא שמאפשרת טיפול רפואי מקצועי. בעיני הרופאים, ישנו קו ברור לפיו נושאים רגשיים צריכים להישאר מחוץ למסגרת הטיפול הרפואי.

במקרה בו הרופאים נתקלים בהבעת רגשות כלשהם, בעיקר כאלו שמפריעים לטיפול כיוון שהם של חוסר שביעות רצון ממנו, על הרופא על פי חינוכו כיום להפעיל טכניקות של תקשורת לא אלימה, כדי לנטרל רגשות בכלל ושליליים בפרט עד לרמה שלא יפריעו לתקשורת רפואית נטו במפגש. עיני הרופאים כיום, תופעת ההעצמה של החולים, בעיקר כתוצאה של זמינות המידע הרפואי באינטרנט מפריעה לטיפול הרפואי המקצועי. לקוח לא יכול לפנות לרופא בפגישה באופן חברי או מחוץ לבית החולים לרופא כאילו פגש את חברו ברחוב ובשפה דומה.

הרופאים מודעים כי חסימת הרגשות כיום כמרכיב טיפול בבית החולים או בביקור במרפאה, לא רק פוגעת בטיפול או בנכונות המטופל לקבל ליישם ולדבוק בהוראות הטיפוליות אלא גם פוגעת בבריאות הרופאים עצמם.

מחקרים המדווחים לאחרונה על ידי הסתדרות הרופאים בישראל עצמה בדיון שהיא מקיימת על נושא הבעת רגשות שליליים של מטופלים כחלק שאינו שייך לטיפול הרפואי מוצאים, כי חוסר המוכנות של הרופא לדון ברגשות כאלו, מודחק ופוגע ברופאים עצמם. כך למשל מדווחת על ידי הסתדרות הרפואית עליה בבעיות לב אצל רופאים כתוצאה מהדחקת רגשות שליליים בקשר הטיפולי, לצורך ביצוע הביקור המרפאתי כי שאומנו באופן מקצועי וללא רגשות.

המאמר הנוכחי הראה, כי המרה של תקשורת רגשית למכשיר אבחוני בעל תרומה רפואית סבירה, יכולה מעבר לערך הדיאגנוסטי הרפואי הישיר של המכשיר, לתת ערך משמעותי נוסף ואולי חשוב יותר: לאפשר באמצעות התחפושת של בדיקה במכשיר לא רק למטופל לבטא את רגשותיו, אלא גם ובעיקר לרופא קרדיולוג להמיר את התוקפנות המודחקת שלו, לזרימה רגשית חיובית עם המטופל זרימה שתאפשר להשיג שינוי באורח החיים ואולי לייתר בכך את הצינתור.

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ניצן יניב