אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פגיון פלשתינאי בלב ספר הספרים


התמונה של עמוס אריכא

מכבר חששתי מרגע בו תתברר הכוונה הנכונה של הפלשתינאים והעולם הערבי לגבי גורל השטח שבין הירדן לים התיכון. חרדתי מהרגע בו תפרוץ להבה כופרת בערך ההיסטוריה. אכן, בבוא ההצהרה השערורייתית של אונסק"ו על כולנו להגיב ולהתמודד עם הכוויה הזו בה צרבו אותנו אלה שאנחנו עמלים לחלוק עמם את אדמתנו תוך ויתורים.

אולם מתוך כוונתם להעלות אותנו על המוקד, אני בא ומסמן בעיגול אדום את שיתוף הפעולה של ירדן עם הפלשתינאים באונסק"ו, היכן שהתקבלה החלטה אנטישמית חריפה ביותר וצופה בבירור ללב עתיד קרוב בו לא יהיה מקום לנו לא כפרטים לא כמדינה.

אם חשבנו בתמימותנו כי מדובר רק במחלוקת באשר לשטחי אדמה לכאן או לכאן, מתברר כי החששות שלנו מהערמומיות הטמונה בכוונות הפלשתינאיות מתממשות בצורה האוכלת את בשרנו; הם מעולם לא התכוונו לחלק אתנו אדמה. הם עושים כל שביכולתם לגנוב גם את המורשת שלנו – ומשמעות ההצהרה אנטישמית של אונסק'ו היא הישג מדהים לעולם הערבי.

אני משער שאינני בודד בתחושה המעיקה שהפלשתינאים נחשפו ופירושו של דבר שאנחנו מתחייבים בשידוד מערכות חשיבתנו – מנקודת אפס. אם מחפשי צדק אנחנו לשני העמים, עלינו להישמר מכל משמר מתעתועי הלשון הערבית שמלים רבות בה בעלות משמעויות נכפלות, וכלל אינן מתיישרות עם הפרשנויות שלנו.  

אולם לאור ההחלטה האומללה והמרתיחה של אונסק"ו, החלטה אנטישמית כה-גסה, הקובעת כי לעם היהודי אין זכות על הר הבית, אף לא על הכותל המערבי, בדיוק כתביעתם של הפלשתינאים ובית המלוכה הירדני, השמש שתעלה מחר כבר לא תהיה אותה שמש.

 אונסק"ו הקיים לשם שמירת ערכי החינוך, המדע והתרבות, נחשף ואיננו אלא קן צרעות פוליטי ארסי, שאינו עומד בהגדרות קיומו, ואינו מהסס לא רק להתעלם מהיסטוריה בת-אלפי שנים של העם העברי, אלא להעביר את מורשתו, לב לבה של המורשת הזאת, לידי הפלשתינאים ותומכם מלך ירדן שמלכותו קמה בחסד הבריטים לפני פחות ממאה שנים!

אכן, יש לנו די משלנו בצרות מבית של שרים בממשלת ישראל, כולל ראש הממשלה, שעושים כל שעולה בקצה  דעתם המסוכסכת כדי להקשות עלינו בכל זירה אפשרית. על כך אנחנו נוכחים מדי יום במעשיה הקיצוניים של הממשלה הגזענית הזאת. עדות קשה למצב מכשיל זה, אפשר למצוא במניפסט המטופש והחשוך שיילדה מקצה דעתה המצומצמת שרת המשפטים לפני ימים אחדים, והוכיחה כי אין לה שמץ של מושג על העולם העתיק שאנחנו היינו ונשארנו חלק בלתי נפרד ממנו ומהתרבות העשירה שנוצרה בו מאות ואולי אלפי שנים לפני שיצאנו ועלינו מהמדבר. איילת שקד גם נצבעה בבורות מבישה כשקבעה אותנו בהבליה כעם שהביא לעולם את יסודות הדמוקרטיה.

אלה דברי הבל מוחלטים שהם גם אמירה מעוותת היסטוריה לא פחות מהצהרת הבלע אונסק"ו. מתחילתנו היינו כנועים כעדרי צאן לטבח. פעם נתונים למרות שופטים ומלכים, ואחר כך נשלטים בידי כהנים ולוויים ובגלות משלו בנו גאוני התלמוד שהצמיחו את השכבה הרבנית הטפילית שהתפשטה כמגפה אוכלת באירופה המזרחית והגיעה לממדים תפלצתיים במדינת ישראל.

חובת כולנו לשקול את הקו המסוכן שבין אמת לשקר.

בפעם הראשונה שטעמנו מהי דמוקרטיה אמתית, היה במאה העשרים, והיא חלק משמעותי בתרבות העברית של התנועה הציונית.  כיום זו דמוקרטיה המצויה במגננה ונאבקת על חייה מול ממשלה ימנית חולה ויהודים קיצוניים שטופי רוח-רעה.

אולם על אף תרומתנו לסילופים היסטוריים, מחובת כולנו לקום כנגד הניסיון לגזול את מורשתנו – מורשת אבות. הפעם מדובר בחובת התרסה של כולנו, מכל צבעי המפה הפוליטית. ההחלטה המרושעת הזאת המכחישה את זכותנו ההיסטורית להר הבית ולכותל המערבי ומעניקה זכות זאת לפלשתינאים בלבד, בעצם פוסלת את התנ"ך כולו כספר העדות שאין לעם מלבדנו בדבר זכותנו הבלתי מעורערת על הארץ הזאת. על-כך אין לעבור לסדר יום. דבר נבלה נפל בין הגויים והמתעלם ממנו מתכחש למורשת אבות אבותינו בימים ההם ובזמן הזה. אכן לא רק באדמה נחלקת מדובר מעתה, אלא בשוד אלים של נפשנו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא