אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

על מצבם של האיגודים המקצועיים בעולם


על מצבם של האיגודים המקצועיים בעולם

על מצבם של האיגודים המקצועיים בעולם

איגודים מקצועיים הינם בבחינת ארגונים ייחודיים , שתפקידיהם נתפשים  באופן שונה במערכות מדינתיות שונות; באופן מסורתי, תפקידיהם של איגודים מקצועיים הוא להגן על העובדים  ושכרם הריאלי ; להשיג תנאי עבודה טובים והוגנים יותר עבורם ולהיאבק בניצול עובדים ושרירות-לב של המעסיקים, בתנאי העבודה.

לפיכך, לאיגודים המקצועיים בעולם יש היסטוריה מפוארת של השגת הישגים לעובדים תחת הסכמים קיבוציים ; חקיקה פרו-עובדים; יצירת ארגונים חברתיים לתועלת ציבור העובדים ועוד. ואולם למרות שהאיגודים (וליתר דיוק: תנועת העבודה)  השיגו הישגים מעבר ל"לחם וחמאה", קיימת בחלק גדול מהמערכות החברתיות, גישה עוינת כלפיהם. הספרות המחקרית מלמדת אותנו כי דעת הציבור הינה עוינת כלפי האיגודים המקצועיים  ברוב המדינות; יתכן והדבר גורר בעקבותיו גם ירידה בחברות באיגודים ( density) .

נתוני ה- O.E.C.D, לדוגמא , מלמדים אותנו  כי החל משנת 1990 ועד 2009 ניכרה ירידה מורגשת ולעתים חדה, בשיעור חברי האיגודים המקצועיים. בשנת 1999, לדוגמא, 30.1% מהשכירים היו חברים ב- T.U.C  האנגלי לעומת 27.1% ב-2009 ; בארה"ב ירדה החברות באיגודים מ-13.4% ב-1999 ל- 11.9% ב-2009; בשוויץ הירידה מתבטאת מ- 21% ל-18.3%; בספרד מ-16% ל-14.3%; ביפאן מ- 22.2% ל-18.2% ; באירלנד מ-39% ל-32.3%; באיטליה מ-35.4% ל-33.4%; בגרמניה מ-25.3% ל-19.1%; בפינלנד מ-76.3% ל-67.5%; בשבדיה מ-80.6% ל-68.3%; באוסטרליה מ- 25.2% ל-18.6% ב-2009.

לעומת זאת, נתוני ה- O.E.C.D  מצביעים על ירידה  חדה יותר  בקרב החברים באיגודים מקצועיים, בארצות מזרח-אירופה שהשתחררו מהעול הקומוניסטי.  כך, לדוגמא, הירידה בצ'כיה  בין 1999 ל-2009 הייתה מ-32.6% ל-20.2% ; בהונגריה מ-24.5% ל-16.8% ; בפולין מ-26% ל-15.6%; ברפובליקה של סלובקיה מ-34.2% ל-16.8%.

את הירידה הדרסטית יותר בחברות באיגודים המקצועיים בארצות הקומוניסטיות לשעבר, ניתן להסביר בחברות מוגברת של החברים בתקופה המיידית לאחר קץ השלטון הקומוניסטי, אך מעין "התפכחות" וספיגת ערכים מערביים ועקב כך-נטישה ברבות הימים.  לעומת זאת את "צפיפות" (density) החברות באיגודים במדינות מערב-אירופה ניתן להסביר , בהשפעות תהליכי הגלובליזציה, שפגעו פגיעה אנושה בנטייה להצטרף לתנועות מקצועיות של עבודים; עוד ניתן להסביר את הירידה המתונה, יחסית, בארצות אירופה המערבית, בתקפותם של חוזי עבודה קולקטיביים, לעומת פריצתם לזירת יחסי העבודה של חוזי עבודה אישיים שמוטטו את העבודה המאורגנת בארצות אחרות.

באשר לדיעות עוינות  (hostility)  כלפי איגודים מקצועיים, הרי שטענה זו היא פשטנית, שכן לדעת כותב שורות אלה, הציבור אינו נגד תנועת העבודה ואיגודים מקצועיים , באופן עקרוני; עיקר עוינותו היא כלפי מנהיגות קיצונית של האיגודים; הטענה המרכזית היא  שמנהיגות האיגודים היא אוטוקרטית, פועלת נגד האינטרסים של הציבור ולעיתים- גם מושחתת.  בספרות המקצועית מסתכמת גישה זו במשפט "too much power, too little morality",  כלומר: "יותר מידי עוצמה, מעט מאד מוסריות".

באשר להרכב הדמוגרפי של חברי האיגודים , הרי שנתונים מן השנים האחרונות באשר לנותני ארה"ב , מלמדים אותנו  כי בני 45-54 מהווים 16% מחברי  האיגודים; בני 55-64- 16.6%; בני 65+ מהווים 9%. לעומת זאת, גילאי 16-24 מהווים רק 5%; בני 25-34 מהווים 10.7%. פירושו של דבר  שבני גילאי הביניים ומעלה מהווים את מירב החברים. זו המחשה של המצב לפיו צעירים אינם ממהרים להצטרף לאיגודים.

המגמות שנמנו למעלה , גרמו לתגובות שונות ומגוונות של האיגודים כלפי תופעת התדלדלות שורות חבריהן. למעשה, תגובות האיגודים היו בעיקרן כלפי תהליך הגלובליזציה שמעיקרו הוא הגורם המרכזי להתדלדלות שורות האיגוד המקצועי. ואלה נאבקו ועדיין נאבקים, במישור החקיקתי; זאת, במאבק והתנגדות לתהליכי הפרטה הרסניים וחיפוש אחר דרכים לארגן מקסימום חברים חדשים לשורותיהם. כמובן, פתרונות אלה אינם מספקים והנתונים הסטטיסטיים שהבאנו, מלמדים על כך. לפיכך, יש לתור אחר  אפיקים חדשים  ומודרניים על מנת לפתור את שאלת התדלדלות האיגודים המקצועיים בעולם.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי נחמיאס