אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שלושה קופים (סרט)


התמונה של מירב גולן

כרזת הסרט שלושה קופים, בימאי: נורי בילגה ג'יילן, טורקיה, 2008, 109 דק'

מודה שהתמכרתי לסרטים של הבימאי המוכשר נורי בילגה ג'יילן. על סרטו "שנת חורף" כתבתי בעבר והתפעלתי ממנו בכמה רבדים, אחר כך צפיתי גם ב"היו זמנים באנטוליה" – עוד סרט שהותיר רושם שלא עזב כמה ימים (עם סצנה ארוכה ומרשימה במיוחד שבה מצלמה עוקבת אחר נפילתו של תפוח מעץ דרך התגלגלותו הארוכה עד עצירתו במימי ואדי). ג'יילן, 1959, בכלל למד הנדסה וחשמל, אחר כך למד צילום סטילס ואחר כך הפך לבימאי. חלק מסרטיו הוא אף צילם בעצמו. סרטיו עטורי פרסים ולא בכדי.

עלילת הסרט "שלושה קופים" מתחילה בסצנה ארוכה שבה רכב נוסע בכביש ארוך, המצולם כמנהרה ארוכה שבסופה יש נקודת אור, בנקודת האור הזו, מסתבר, קרתה תאונת פגע וברח, בה מעורבת דמות פוליטית, סרווט (השחקן אקרן קסל, שגם היה שותף בכתיבת התסריט). סרווט מתקשר לנהגו איופ (השחקן והזמר יבוז בינגול) ומבקש ממנו לקחת על עצמו את האחריות על התאונה, אף על פי שלא היה נוכח כשקרתה. הוא מציע לו סכום כסף נכבד ביותר תמורת כניסתו לכלא לתשעה חודשים (תשעה ירחי לידה) ותמורת שתיקתו, כיוון שהוא חושש לעתידו הפוליטי. מכיוון שאיופ גר בשכונת עוני ליד פסי רכבת שמרעידים את הבית בכל פעם שהרכבת עוברת ומכיוון שבנו שואף ללמוד הוא מסכים לעסקה, הוא זקוק לכסף. כשאיופ משתחרר מהכלא הוא "נולד" למציאות חדשה. בנו, שנכשל בבחינות ללימודים, מגיע לאסוף אותו ברכב חדש, כשהאב מנסה להבין כיצד הושג הכסף הוא מגלה דברים שהוסתרו ממנו על ידי אשתו (השחקנית המדהימה אטיס אסלאן) והבן (אחמט ריפעת סונגר). העלילה המרכזית מתרחשת כאשר האב, איופ, נמצא בכלא, והאישה והבן מנסים לשרוד. איסמעיל, הבן, מנסה לשכנע את אימו לבקש מקדמה מסרווט, הבוס של האבא, בגין מה שהובטח לו תמורת כניסתו לכלא. הוא שולח את האם, האז'ר, כדי לגבות את התשלום. כשהיא נמצאת שם הטלפון שלה מצלצל והרינגטון של הטלפון הוא שיר אהבה קורע לב, שיתנגן עוד הרבה בהמשך. השיר הזה יהווה אות וסימן לבאות.

שלוש דמויות עיקריות בסרט, הלא הן השילוש המקודש או אם תרצו שלושה קופים – האב, האם והבן. ואכן שלוש הקופים הם מה שכולנו מכירים ויודעים מהסמל הסיני הידוע: לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי. או במשמעותו העמוקה היותר – אני בוחר להעלים עין מהמתרחש. בסרט קיימים שני מימדים בסיסיים: אשמה, או לקיחת אשמה והתעלמות. איופ לוקח על עצמו אשמה על עוול שלא ביצע, אשמה שבסוף הסרט הוא מעביר אותה הלאה ומציע לדמות אחרת לקחת על עצמה אשמה אחרת. אשמה נוספת שמרחפת מעל הסרט היא דמות משנית וקצת אניגמטית נוספת שמופיעה פעמיים בסרט, ופעם שלישית באופן עקיף – הילד הקטן הנוסף של איופ והאז'ר שנסיבות מותו לא ברורות. הוא מופיע פעם ראשונה כשאיסמעיל חוטף מכות ושוכב במיטה דואב ופעם נוספת כשאיופ שוכב במיטה ודואב את גילויו. ובאופן עקיף, כשאיסמעיל מגיע לקחת את אביו מהכלא הם עוברים בבית הקברות לקברו של הילד. לגבי נושא ההתעלמות לא ארחיב כי אז אחשוף את העלילה כולה ויהיה בכך ספוילר.

לעלילה המורכבת מספר יסודות נוספים שהופכים ל"חתימתו" של הבימאי ג'יילן. כאמור, העלילה היא מאוד מינימליסטית כמו ברוב סרטיו, אין יותר מידי דיבורים, השתיקות ארוכות מאוד, סצינות ארוכות מאוד, והנושא שהופך להיות סמלי (בסרט הזה הוא אשמה) אך הפרטים הנוספים מעצימים את העלילה ונותנים לה מימדים נוספים. התאורה שבה משתמש ג'יילן היא לרוב טבעית, הצילומים מרהיבים (רוח מניפה וילון, גשם, קיץ, תקריבים, האטה), וגם כאן הטבע הוא דמות/גיבור בפני עצמה/ו. ג'יילן מתחיל את העלילה בחורף – בתאונת פגע וברח יורד גשם, ממשיך בחום אימים – ויש תקריבים של הגיבורים מזיעים, ומסיים שוב בחורף – כשאיופ עומד על גג ביתו והעננים חולפים והברקים בורקים. גם בסרט הזה ג'יילן משתמש באפקט המראה – הוא שותל ומשתמש במראות אם של המכונית או בחדר, אם כהתבוננות עצמית אם כצפייה באחר ואם כהגדלה של חדר.

חוץ מהדמויות העיקריות והעלילה הלכאורה מתומצתת ומינימליסטית בסרטיו של נורי בילגה ג'יילן, לצילום (אפילו לרינגטון של הטלפון), לטבע ולנושאים שהוא בוחר יש תפקיד מרכזי, והם אלו שמניעים את הנרטיב. ג'יילן מושפע מאוד מאנטוניוני – שתיקות ארוכות, סצנות ארוכות (כמו צילום התפוח שנפל, או צילום סצנת הפתיחה בסרט שלושה קופים וריבוי השתיקות בכל סרטיו) ומעיד שגם מפולנסקי (צידו האפל של הקיום האנושי, ובחלק מסרטיו צמצום בדמויות) והשפעתם ניכרת מאוד בסרטיו .

סרט מרהיב! למיטיבי לכת ולאלו שבאמת אוהבים קולנוע איכותי!

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן