אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האגם / בננה יושימוטו


התמונה של מירב גולן
האגם / בננה יושימוטו, תרגום: עידית שורר, הוצאת כתב

האגם / בננה יושימוטו, תרגום: עידית שורר, הוצאת כתב

אני מתוודעת אל ספריה של בננה יושימוטו באיחור ועל ספרה "הציפורים" כתבתי כבר בעבר. כפי שכבר כתבתי, הקורא הישראלי כבר מכיר היטב את הסופרת היפנית ואת הנושאים שבהם יושימוטו משתמשת בעקביות: העצב האנושי, הניכור, החרדה והייאוש של צעירים יפנים מהחיים המודרניים והדרך שבה ניסיון מר משפיע על דרך חיים. וכמו בספר הקודם שקראתי, "הציפורים", גם כאן ב"אגם" היא משתמשת גם כן במיסטיקה ופנטזיה. גם בספר המקסים הזה בננה יושימוטו חוזרת על אותו נושא – שני צעירים אבודים שמוצאים את משמעות קיומם אחד בשני.

העלילה מתחילה בווידוי קטן של צ'יהירו, שזה הלילה הראשון שהיא חולמת על אימה מאז שהיא מתה. אותו לילה זהו הלילה הראשון שהיא ישנה עם נקג'ימה-קון, והמתרגמת עינת קופר (מי שתרגמה גם את ספרה "הציפורים", מציינת ש"קון" מצטרף כשם חיבה למישהו שהוא כמו חבר קרוב. אז הקורא מתוודע לראשונה לחברה הקרוב שצ'יהורו מחבבת, ולעבודה שאימה מתה. החצי הראשון של הספר מוקדש לסיפור חייה של צ'יהורו: הוריה חיו יחדיו ללא נישואין והיא נולדה כילדה חוקית, אבל כילדה שאביה מכיר בה. לצ'יהורו נמאס מהעיירה ו"מהמצב" ומותה של אימה היה זרז לעזיבתה. לאביה מעמד חברתי (נחשב גבוה בעיירה, אך בינוני יחסית לשאר יפן) והוא מחויב לו כמנהל הסחר בחברה שאביו הוא בעל הבית בה. הוא מנסה לשמור על קשר עם צ'יהורו ומוודא ש"אנחנו עדיין אבא ובת, נכון?!" (עמ' 10).בשל מעמדו של אביה היא הרגישה אפליה, אמנם אפליה מרומזת, אבל עדיין אפליה. היא אמנם ביתו של אדם מכובד, אבל ילדה לא חוקית. בנוסף לכך, אימה עבדה במועדון לילה. לכן, היא רוצה לצאת מהעיירה הזאת וללמוד אמנות באוניברסיטת טוקיו.

גם אימו של נקג'ימה-קון מתה. צ'יהירו אומרת שבנקג'ימה יש פראות של אדם שאינו פוחד מהמוות, אדם שחי בתחתית של התחתית. אולי בגלל זה היא הבינה שהוא מתאים לה (עמ' 22). אחרי אותו לילה שנקג'ימה ישן אצלה בפעם הראשונה הוא מרגיש בנוח להמשיך ולישון אצלה, וכך צ'יהירו מגלה שהוא מתעורר בלילה בצעקות, רועד בכל גופו, נשטף בזיעה קרה כשהוא נמצא בקרבת המון אדם, שראשו מתחיל לכאוב כשהוא שומע סוג מסויים של מוסיקה וטוען שהוא רוצה להצטרף לאימו המתה. הוא חוקר גנטיקה והיא מציירת ציורי קיר, היא מוזמנת לצייר קיר של בית ספר שעומד להיהרס, אבל לפני שהיא מתחילה בעבודתה החדשה, נקג'ימה מזמין אותה לבקר אנשים מעברו. כאן למעשה מתחיל החלק השני של הסיפור, שבו מתגלה האגם והבית שאח ואחות גרים בו. נקג'ימה מגלה סימני חרדה כשהוא מגיע למקום, עד שהוא מגיע למקום ופוגש באחים רק אז הוא נרגע.

וכמו בספרה "הציפורים" גם כאן המיסטיקה, הפנטזיה, רוחות הרפאים, הדמיון והמציאות נפגשים לקראת סופה של העלילה, עם חיבור כל הקצוות וכל השאלות באו על פתרונן. הפשטות שבכתיבה, המינימליזם הם סוד קסמה של בננה יושימוטו והם סוחפים. גם סיפור אהבה אפשר לכתוב כל כך קצר, קולע, חם ואנושי. אני חושבת שכל פירוט נוסף של הספר העוצמתי הזה יהווה ספוילר, והכתיבה כל כך סוחפת ורגישה שעדיף שאשאיר את הטעם הטוב לקורא המסור.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן