אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אזרח ותיק - סמארטפון וטאבלט לדוגמא


אזרח ותיק - סמארטפון וטאבלט לדוגמא

אזרח ותיק - סמארטפון וטאבלט לדוגמא

המדינה הגדירה את האזרח הוותיק בישראל בני 62 לנשים ו67 לגברים. ההגדרה הוצמדה לגיל הפרישה הרשמי.

מתנהלים דיונים בגופים המוסדיים להעלאת גיל הפרישה  ובכך לשנות את הגיל שבו אדם יהיה זכאי להטבות בגין היותו אזרח ותיק.

כידוע, אין קשר בין יכולתו הקוגנטיבית והכלכלית של האדם לבין הגדרתו הרשמית כאזרח ותיק.

המודלים הכלכליים הם הגוזרים על האזרח לצאת לפנסיה ובכך להגדיר אותו כאדם הסופר את ימיו לאחור.

ההתייחסות הממשלתית והחברתית לאוכלוסיה זאת נגזרת מהגדרה זאת.

עד כאן ההתייחסות של הממסד והחברה. לעומתם, הפורש מהעבודה שהינו בגיר, נמרץ, מלא חיות ובעל ניסיון רב, לא ממש מתרגש מהגדרות אלו ודואג לצרכיו כפי שאדם בוגר עם זמן פנוי והכנסה מובטחת עושה.

מספר חברות  מנסות להציג חזות של טיפול והתייחסות לגיל השלישי באמצעות הטבות ייעודיות לאנשים עם צרכים שונים ומוגבלויות, השונים מהאוכלוסיה השגרתית.

כאן נתקלים החברות בחומה משותפת של כלל האזרחים בגיל המסוים, המתנגדים להכללתם כנצרכים הזקוקים  לתשומת לב מעליבה. כל הנסיונות "להיטיב" עם אותה אוכלוסיה דורשים כשלב ראשון הכרה של אותו אדם כ"שונה" מכלל האוכלוסיה רק על פי נגזרת הגיל שלו. זה כבר פוסל את אותם הניסיונות בעיני האזרח הוותיק.

יוצא שכאשר אזרח ותיק מעוניין להנות מההטבות עליו להכריז על עצמו כשונה מכלל האוכלוסיה רק בגלל גילו.  

באופן בלתי מודע, קבלת ההטבות לאזרח הוותיק דורשת הכרה עצמית שאתה האזרח הוותיק מוגבל ונדרש לעזרה.

נכון, אחוזים מסוימים מהאזרחים הוותיקים אכן נדרשים לתמיכה ועזרה בעקבות בריאות לא תקינה, שינויים גופניים המקשים על התנהלות שגרתית . רוב אוכלוסיית המבוגרים הינם "סניור" – כהגדרתם- בעלי ניסיון ומכובדים.

לדוגמא, עובד ברפא"ל שיוצא לגמלאות ולא מעניין אותו סמארטפון או לשחק קנדי קראש, ומעדיף להיפגש עם חברים בבית קפה ולא מאחורי המחשב בבית בפייסבוק,  נזקק להשתמש בטכנולוגיות מיושנות ומעליבות.

נקח את נושא הסמארטפון והטאבלט. נראה שזהו מוצר המיועד במיוחד לאלו המתקשים בלחיצה על כפתורים קטנים ומעצבנים ומעוניינים להקל על התנהלות היומית שלהם –כמו קריאה,עדכוני חדשות,תקשורת עם חברים ובני משפחה.

בסרטון המצורף נוכל לראות את ההתייחסות של אנשים מבוגרים  ויותר לטאבלטים וסמארטפון.

ברגע  שהוותיק נחשף בצורה מכובדת לטכנולוגיה ולאופן השימוש בטאבלט, המכשיר הופך להיות חלק בלתי נפרד מחייו.

אני מעדיף טאבלט כי הוא במהותו נייד והשימוש בו בבית קפה או בטיול מתבקש. כך לא אצמד למחשב בבית.  אני מאמין שהטאבלט יהפוך במהירות לכלי העזר העיקרי באוכלוסיות הבוגרים. בימים אלו יוצאת בישראל מערכת  ייעודית לאנשים שהחשיפה לשימוש במחשב נמוכה אצלהם והם ממוקדים בצרכים אמיתיים בשימוש ולא במשחקי אסטרטגיה מתוחכמים. המערכת מאפשרת להם בצד אימון מנטאלי ידידותי, שימוש נח וקל בתועלות האמיתיות של האינטרנט- רשת חברתית, תקשורת מיילים,אודיו ווידאו עם החברים ובני המשפחה.

משחקים האסטרטגיים שחקנו  "על אמת" כשניהלנו את הקמת המדינה ותפעולה. "קנדי קראש" ולדווח על מניקור באינסטאגרם לא מעניין אותנו. אנחנו שיחקנו "ריסק" ו"מונופול".  

כן מעניין אותנו להיות בקשר עם התא המשפחתי והחברים שלנו. כן מעניין אותנו לקרוא מאמרים ועיתונות בצורה נוחה וידידותית.

נכון. אנחנו מפונקים. רוצים נוחות. את הזמן שלנו נקדיש לטיולים ואתגרים אחרים. לא להתמודדות עם אנימציה מתוחכמת הגוזלת מאיתנו את רגעי השמש והאויר שמגיעים לנו.

 

דוד וידר, חב' ד.ב.דור בע"מ

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד וידר