אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ההסתגלות הפסיכולוגית של קרבן אונס


התמונה של אביגיל אגלרוב
קרבן אונס

גם נשים שמגיבות בצורה מבוקרת, סובלות מטראומה למרות שאינן מביעות אותה.

תקיפה מינית היא פעולת אלימות המבוצעת בניגוד לרצון הקורבן, הנאלץ להיכנע למעשים מיניים באברי המין, כולל חדירה אוראלית או אנאלית ולעיתים קרובות בליווי תוקפנות, התעללות והשפלה. התוקף שולט במצב באמצעות השימוש בכוח פיסי, איומים לפגיעה והפחדה. הקורבן חושש להיהרג או להיפצע.

זהו אירוע המטלטל את אורח החיים של הקורבן. הוא מתרחש בפתאומיות והקרבן, בדרך כלל אישה, מתמודדת עם מצב מסכן חיים אותו אינה מסוגלת לפתור ביעילות. השיטות הרגילות להתמודדות עם איומים ויחסים בין אישיים נכשלות. זוהי הפרת העצמיות הפיסית והאמונות וההנחות הבסיסיות לגבי הסביבה ולגבי מערכות יחסים אחרות.

כתוצאה מכך, נשים עלולות לחוות תופעות פסיכולוגיות קשות. הנאנסת מתמודדת עם טראומת האונס ותלויה במספר גורמים הכוללים את רוח התמיכה המשפחתית והחברתית שלה, ומעבר דרך מחזור חיים בו היא נחשבת כקורבן.

למרות שינויים רבים שחלו במשך השנים בכל הנוגע לטיפול בקורבנות אונס, עדיין קיימת בורות ואמביוולנטיות בחברה כלפי הקרבנות, הגורמת לרבות מהן ללחץ נוסף. נכון להיום, קיים כבר גם קצת מחקר על ההסתגלות הפסיכולוגית של הקורבן.

תסמונת טראומת אונס

תסמונת זו נקבעת בעת התלונה על אונס, איסוף הנתונים בעת ההצגה הראשונית בבית החולים, ושוב שלושה חודשים לאחר מכן. תסמונת אונס טראומת אונס מוגדרת כשמתרחשים סיבוכים בארגון החיים מחדש לטווח הארוך, המתבטאים בתגובות למצב מסכן חיים.

מיד לאחר האונס נשים מביעות תגובות רגשיות כגון פחד, בכי, התייפחות או סגנון "שליטה עצמית" שבו האישה רגועה ומאופקת. הרגש העיקרי המתבטא בקרב הקורבנות הוא פחד. רוב הנשים מדווחות כי הרגישו במהלך התקיפה שהן הולכות להיהרג או להיפגע קשה.

כשאדם נתון ללחץ קיצוני, מנגנונים פסיכולוגיים מתעוררים בניסיון להתמודד עם לחץ זה. אם הלחץ חזק, מנגנוני ההגנה בו הוא משתמש צריכים להיות חזקים באותה מידה. כך קורבן האונס עלול לחוות הלם רגשי המתבטא בתחושת חוסר ממשות וניתוק מוגזם. העולם נראה לא מציאותי וייתכן שהוא מתקשה בתגובה לגירויים סביבתיים.

בנוסף, חלק מהנשים מדווחות למשטרה את מקרה הפגיעה, ואז יש לבצע מספר משימות מיידיות: קבלת הצהרה, זיהוי העבריין לכאורה מתמונות או באמצעות הרכבת קלסתרון, מסירת פרטי התקיפה, ובדיקה רפואית ונפשית. רוב הקורבנות מנסות להישאר בשליטה עצמית, כך שיוכלו לבצע משימות אלו כראוי.

גם נשים שמגיבות בצורה מבוקרת, סובלות מטראומה למרות שאינן מביעות אותה. למרבה הצער, היקף הטראומה אותו חוות נשים אלו עשוי להיות בלתי מוכר על ידי המשפחה, החברים או אנשי מקצוע והן עשויות לקבל פחות תמיכה וטיפול. בנוסף, נשים מסוימות חוששות שהסביבה לא תאמין להן בשל המיתוס לפיו קורבנות אונס אמיתי חייבות להפגין התנהגות תיאטרלית.

תגובות סומאטיות כוללות טראומה פיסית, מתח שרירים, עצבנות במערכת העיכול, בעיות באיברי המין, הפרעות שתן ותלונות על שינויי דפוס שינה. תגובות רגשיות כוללות פחד, השפלה, כעס אשמה, בושה ורגשות חוסר אונים.שינויים במצב הרוח ואחריות רגשית עלולים להתרחש בשילוב עם עצבנות מוגברת וחשדנות כלפי אנשים אחרים.

נושא האמון חשוב בתהליך הייעוץ, בהתחשב בכך שאמונה של הקורבן באנשים נבגד כתוצאה מהאונס, והיא עשויה להתקשות יותר לסמוך על אחרים. היועץ צריך להפגין אמפתיה עם רגשות הקורבן, להכיר ברגשותיה העזים, ולעודד אותה לא לדכא אותם.

הנאנסת יכולה לעקור את הכעס במהלך טיפול פסיכולוגי, בחקירת המשטרה, בבית החולים או בקרב בני המשפחה. היא עשויה להיות נשלטת על ידי רגשות חוסר אונים, ויש לעודד אותה לקבל החלטות בעצמה על מנת ללמוד להשיב קצת שליטה על חייה שוב.

ייעוץ המשבר מתמקד בהתמודדות הנאנסת, צרכיה, והבהרת מושגים שהשתבשו. מבחינה פסיכולוגית, רוב הקורבנות הם אנשים בריאים, וטיפול הבחירה מבוצע בהתאם לחומרת המשבר האישי.

נשים רבות שעברו אונס מפתחות בעיות בפעילות מוטורית, מחליפות מקום עבודה, עוברות דירה או משנות את אורח החיים כתגובה הגנתית לתקיפה. סיוטים הנוגעים לאופי סכנת החיים, חוסר האונים והניכור הם תסמינים נפוצים.

פיתוח תגובות פוביה למצבים המזכירים את האונס מתרחשים אף הם. חוסר אמון מסוים בגברים עם הימנעות והיסוס מפעילות מינית, בשילוב עם מגוון נרחב של קשיים מיניים עלול להתפתח. קורבנות אונס מודאגות בדרך כלל לגבי השפעות האונס על היחסים הבין אישיים עם הקרובים להם.

חשוב לדון עם הנאנסת בסוגי הבעיות אותן היא חווה, רגשותיה ותחומי הקושי אותם היא חווה בשבועות ובחודשים הבאים לאחר התקיפה. לרוב הקורבנות לא קיימת נקודת התייחסות הגיונית עליה היא יכולה לבסס את הערכת נורמאליות תגובתה, וטיפול פסיכולוגי מאפשר לה למקם את תגובותיה לאונס, בהקשר לפרספקטיבה, עד להתאוששות והחלמה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר