אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פסיכולוגיה בתקשורת


התמונה של אביגיל אגלרוב
התקשורת והפסיכולוגיה תרמו תרומות משמעותיות לתרבות המערבית במאה העשרים

פסיכולוגיה בתקשורת היא ענף פסיכולוגיה המתמקד ביחסים בין התקשורת וההתנהגות האנושית. היא חלה על הפרט ועל החברה בכללותה. בעיקרון, אנשי מקצוע בתחום זה ביצעו מחקר לגבי הדרך בה אנשים מתקשרים עם התקשורת וזה עם זה, בשל השפעות התקשורת. 2

היום, התקשורת היא אחד מהחלקים הגדולים והמשפיעים ביותר בחיינו. במובנים רבים, אנו מופגזים עם תקשורות משודרות בכל מקום אליו אנו פונים, בטלוויזיה, באינטרנט, ברדיו, במגזינים, בעיתונים, ואפילו בטלפונים הסלולריים שלנו.

כלי תקשורת משפיעים לעיתים קרובות על מה שאנחנו לובשים, על בחירות הצפייה שלנו, על הרגלי האכילה שלנו, מה שאנחנו קוראים, האנשים איתם אנו מסתובבים, מה שאנו תופסים כמגניב, ואפילו האופן בו אנו חושבים ומרגישים. ובכן מהי פסיכולוגיה בתקשורת?

הבנת פסיכולוגיה בתקשורת

פסיכולוגיה בתקשורת היא ענף פסיכולוגיה המתמקד ביחסים בין התקשורת וההתנהגות האנושית. היא חלה על הפרט ועל החברה בכללותה. בעיקרון, אנשי מקצוע בתחום זה ביצעו מחקר לגבי הדרך בה אנשים מתקשרים עם התקשורת וזה עם זה, בשל השפעות התקשורת.

תחום מחקר זה משמש לקביעת הדרך בה התקשורת משפיעה עלינו וכיצד אנו תופסים אלמנטים מסוימים של אמצעי תקשורת. גם זה יכול לשמש על מנת לקבוע מה ניתן לשנות בתקשורת כדי לתת לנו חוויה נעימה או מתאימה יותר.

זהו תחום חדש ומתפתח, חסר הגדרה מוסכמת, מסלולי קריירה שאינם מוגדרים היטב, ומחסור בתשובות קלות. למרות זאת, תחום זה מוסיף ערך לכל מקום בו התנהגות אנושית מצטלבת עם טכנולוגיות חדשות. פסיכולוגיה היא המפתח להבנת השלכות הטכנולוגיה. כתוצא מכך, נראה שצריך להיות די פשוט להגדיר פסיכולוגיה בתקשורת. אך מסיבה כלשהי, זה לא. מאמר זה דן בהגדרת פסיכולוגיה בתקשורת ומדוע היא כל כך חשובה.

תרומת התקשורת והפסיכולוגיה לתרבות

התקשורת והפסיכולוגיה תרמו תרומות משמעותיות לתרבות המערבית במאה העשרים. לא ניתן לדמיין את הניו יורקר ללא אזכור פרוידיאני. המונח מדיה, לעומת זאת, היה אמור להתייחס לתקשורת ההמונים. מודעות התקשורת, לעומת זאת, הגיעו לתודעה הקולקטיבית, כאילו כולם התעוררו אתמול, עם אזעקה לתכנות עם האייפוד, כוס קפה שמוכנה באופן אוטומטי על ידי מכונת הקפה, דואר אלקטרוני, כותרות חדשות, ולאחר מכן התבוננות המומה על הילדים שעושים את אותו דבר. מודעות זו היא זעקה לרמת הבנה חדשה. קיימת חדירת יישומי תקשורת וטכנולוגיות מידע לכל היבט כמעט של החיים.

מטרת הפסיכולוגיה של המדיה היא לנסות לענות על שאלות אלו באמצעות שילוב הבנת התנהגות אנושית, קוגניציה, ורגשות עם הבנה שווה של טכנולוגיות תקשורת. בניגוד למספר סוגי לימודי תקשורת, פסיכולוגיה של המדיה אינה עוסקת בתוכן בלבד. פסיכולוגיה זו מתבוננת על המערכת כולה. אין התחלה ואין סוף. זוהי לולאה מתמשכת הכוללת את מפתח הטכנולוגיה, מפיק התוכן, תפיסות התוכן ותגובת המשתמש. כולם דרים בכפיפה אחת.

הבנת ההגדרות השונות

העובדה שתקשורת ופסיכולוגיה הם תחומים רחבים ונוטים לתפיסה מוטעית, תורמת לבלבול בהגדרות. למרות המודעות לתקשורת בכל מקום, כשתקשורת מוזכרת, היא נופלת לעיתים קרובות כמטפורה של אמצעי תקשורת המונית. זה התחום שבו יש להגדיר את רף התנאים. הטלוויזיה יוצרת תקשורת מרושעת או תקשורת הכוללת ממשקי מחשב המאפשרים ניהול והפצת מידע חיוביים.

אותה יוריסטיקה משפיעה על התפיסה הפופולארית של תחום הפסיכולוגיה. קיים עולם רחב של פסיכולוגיה מעבר להיבט הצר של יישומים קליניים שמעוררים דימויים של פרויד לטיפול בדיבור. לכן אין זה מפתיע כאשר פסיכולוגיה של המדיה נתפסת כפסיכולוג המופיע בתקשורת, כגון ד"ר פיל.

תצוגת פסיכולוגיה של המדיה כוללת אף קישורים למקורות החטיבה הראשונה לפסיכולוגיה של המדיה באיגוד הפסיכולוגים האמריקאים. עקב השכיחות של תקשורת ההמונים ביחס לטכנולוגיות תקשורת אחרות, זה היה בית למספר פסיכולוגים עם מקומות תקשורת.

הדגש הראשוני מוצב על הופעה יעילה בתקשורת, כיצד לספק מידע פסיכולוגי על התקשורת, המגבלות האתיות של טיפול באמצעות תקשורת, ותיאור מדויק של פסיכולוגים בתקשורת כרוך בהצבת דגש משמעותי על מחקר המתבונן על שימוש בכלי תקשורת ופיתוח.

חלק מהבלבול מגיע גם מההיבטים הבין תחומיים לפסיכולוגיה של המדיה. לא כל האנשים בתחום הם פסיכולוגים. למעשה, החלק הגדול שלהם הגיע מתחום השיווק והפרסום, וחלק הארי של המחקר בפסיכולוגיה של המדיה פורסם באקדמיות ויושם בדיסציפלינות מעבר לפסיכולוגיה, כמו סוציולוגיה, תקשורת ולימודי תקשורת, חינוך, מחשבה ומדעי מידע, כמו גם ניהול עסקי ושיווק.

מה שמאתגר לעיתים הוא חוסר הפריה הדדית אינטלקטואלית. פסיכולוגיה של המדיה מבקשת לצרף יחד את כל הגישות ואוצר המילים הזה עם ההכרה בכך שתקשורת, קוגניציה ורגשות הם די בסיסיים לחוויה האנושית, ולכן, מעצם הגדרתה, לפסיכולוגיה זו יש יסודות במחשבה פסיכולוגית.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב