אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מהי אוריינטציה תיאורטית בטיפול פסיכולוגי?


טיפול פסיכולוגי

רוב האנשים המבקשים טיפול פסיכולוגי מגיעים אל מטפל שהומלץ להם על ידי חבר, רופא או איש מקצוע אחר. לאחר מציאת המטפל הפוטנציאלי, הם שואלים מהי התיאוריה הקלינית בה הוא משתמש.

תהליך הטיפול מסייע למטופלים לבחור את התהליך ואת האפשרויות הניצבות בפניהן. מאמר זה מבהיר חלק מהבלבול הקשור למונח "נטייה תיאורטית".

אוקיי, אז מהי אוריינטציה תיאורטית?

כחלק מההכשרה להפוך למטפל, פסיכולוגים מתוודעים לתיאוריות שונות המציעות הבנות שונות על האופן בו מתפתחות בעיות וכיצד ניתן לפתור אותן. מושגים אלו נקראים אוריינטציה תיאורטית של מטפל. זהו העיקרון המנחה הבסיסי המספק מידע על האופן בו המטפל עשוי לתקשר עם המטופל.

מומלץ לתמיד לשאול את המטפל על הכשרתו, ניסיונו והכיוון או הכיוונים התיאורטיים בהם הוא משתמש בעבודתו. יש לשקול את ההעדפות האישיות והסגנון האישי ולחשוב אם גישת המטפל תתאים למטרות וחזון הטיפול שלך.

אלו הן מספר אוריינטציות תיאורטיות נפוצות בהם אנשים המבקשים טיפול פסיכולוגי עשויים להיתקל, בשילוב תיאור האופן בו הן עשויות להשפיע על הטיפול.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

גישה זו מבוססת על הסברה שהתנהגויות ואמונות אחראיות לפיתוח הבעיה אותה מציג המטופל. מטפל בגישה זו מסייע למטופל לזהות, לאתגר ולהתאים אמונות והתנהגויות. הוא עובד עם המטופל לזיהוי מחשבות שליליות או פחות שימושיות אותן הוא מסגל באופן אוטומטי, לעיתים תוך שימוש בכלים כמו תרשימי רשומות מחשבה.

סוג טיפול זה יכול להיות יותר מובנה ולכלול שיעורי בית כגון מעקב מצבי רוח, רישום מחשבות, רגשות והתנהגויות, ואפילו חשיפה למצבים הגורמים לחרדה, בתוך המפגשים ומחוץ להם. המטפל ילמד גם טכניקות נשימה והרפיה שהמטופל יכול לתרגל.

טיפול משפחתי

עובד עם זוגות, משפחות או ילדים ומתבונן על בעיות בהקשר המערכת המשפחתית, כשכל המשפחה מטופלת. בדרך כלל מגיעים יחד בני המשפחה, למרות שקבוצות משנה של המשפחה יכולות להגיע בנפרד או ביחד, במשך המפגשים, במטרה לשפר את התפקוד הכללי של התא המשפחתי.

קיימים דגמים שונים של טיפול משפחתי המנצלים גישות שונות. מטרת הטיפול היא להפחית מצוקה במערכת המשפחתית הכוללת ולשפר את מערכות היחסים. מטפלים בגישה זו עשויים לבחון דפוסי מגעים שונים ולהזמין את בני המשפחה לנסות התנהגויות חדשות על מנת לשנות את המערכת.

גישה הומניסטית

נוטה לכיוון אופטימיות. התיאוריה מבוססת על האמונה לפיה לאנשים קיימת נטייה טבעית לשאוף להגשמה עצמית. המטרה היא לסייע למטופל לממש את עצמו, לסגל יותר שליטה עצמית וביטוי יצירתי.

חופש הבחירה או "הגדרה עצמית", מהוא ערך הליבה של הטיפול. מטפלים בגישה זו משתמשים בתגובות פתוחות, הקשבה רעיונית ופרשנויות מרומזות על מנת לסייע למטופליהם לפתח הבנה עצמית, קבלה ומימוש.

טיפול נרטיבי

פותח על ידי מייקל ווייט ודיוויד אפסטון, והוא בוחן את חיי המטופל. מטפל בגישה זו מבין את בעיות המטופל כתוצאה של היתקעות ב"סיפור רווי בעיה", והטיפול מתמקד בפרטים המאשרים סיפור זה. מטפלים נרטיביים מסייעים למטופליהם לפרק נרטיבים רוויי בעיה, חוויותיהם מתחברות מחדש, והם מפתחים סיפורים מועדפים חלופיים חדשים.

מטפלים בגישה זו מציגים גם בעיות כנפרדות מאנשים עם אג'נדות ושיטות פעולה משלהם, ועובדים עם המטופל על מנת לסייע לו להפריד את עצמו מבעיותיו, ככלי פיתוח ומשאבים להתמודד עם בעיה. מטפל נרטיבי מוביל את המטופל להיות המומחה האולטימטיבי של חייו ורואה את תפקידו יותר ככתב סקרן, וחוקר המגלה היבטים חדשים על חייו ואישיותו באמצעות סוגי שאלות שונות בראיון.

טיפול התנהגותי דיאלקטי. טיפול זה נוצר במקור לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אבל הוכח גם כיעיל למגוון נרחב של בעיות אחרות. זהו אינו כיוון תיאורטי, אבל גישת הטיפול מנצלת שיטות טיפול התנהגותי קוגניטיבי ממוקדות להגדלת מודעות המטופל, יעילות בין אישית, ויסות רגשי, וסובלנות למצוקה.

טיפול פמיניסטי. מטפלים פמיניסטים ממוקדים פחות בשיטות טיפוליות מסוימות ומתמקדים יותר על הקשר בין מין, מגדר, מיניות, גזע, מוצא אתני, דת, גיל וקטגוריות אחרות שעשויות  להשפיע על חוויית האדם בעולם. מטפלים בגישה זו מנסים ליצור מערכת יחסים שוויונית בינם לבין מטופליהם.

טיפול הגשאלט. פותח על ידי פריץ פרלס, ונחשב לטיפול חווייתי, קיומי, המתמקד ברגע ההווה ומה שנתפס ומורגש. הטיפול מסייע למטופל להיות במגע עם רגשותיו והתנהגויותיו, ולהבין כיצד אלו משפיעים על התנהגותו. הדגש מוצב יותר על התהליך ופחות על התוכן.

טיפול אינטגרטיבי. חלק מהמטפלים מתארים את הפרקטיקה שלהם כאינטגרטיבית, כלומר, הם משתמשים במספר תיאוריות והתערבויות שונות. אם מטפל אומר שהוא עובד בגישה זו, יש לשאול אותו אלו תיאוריות הוא משלב בעבודתו. מומלץ גם לשאול אותו כיצד ומתי הוא מבצע את הבחירה לנצל גישות שונות.

טיפול פסיכודינמי. זוהי גישה מוכוונת תובנה הבוחנת כיצד משפיע המודע על חשיבת המטופל והתנהגותו. המטרה היא להוביל למודעות עצמית והבנה, ולסייע למטופל להבין כיצד בעיות שאינן פתורות מהעבר משפיעות עליו בהווה, וכיצד הוא משכפל דפוסים שאינם רצויים במערכות יחסים נוכחיות. דפוסים אלו עשויים אפילו להיות משוכפלים ולהיחקר ביחסי הטיפול בפועל. גישה זו צמחה מתוך התיאוריה הפסיכואנליטית ויכולה להימשך לטווח הקצר או הארוך.

פסיכואנליזה. מתמקדת בטיפול לטווח הארוך, בגישה אינטנסיבית המתמקדת בבעיות אליהן המטופל מודע, בעיות בלתי פתורות מהילדות, ולהעניק למטופל שחרור ממחסומים אלו. גישה זו מנצלת אסוציאציות חופשיות, חקר חלומות, ופרשנויות העברת המטופל והתנגדותו על מנת להביא חומר לא מודע זה לתודעה המודעת. מטפלים פסיכואנליטיים מקשיבים בזהירות תוך שמירה על עמדה ניטראלית, המציעה תובנות רק כאשר נראה כי רגע ייחודי מציג את עצמו. הם מבהירים ומתעמתים עם הגנות המטופל ורצונותיו.

באדיבות מכון תל אביב לפסיכותרפיה המתמחים במתן טיפול פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אבישי חאליסי