אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

העיקרון החסר בישראל


בספרו "על החירות" התווה ההוגה הליברלי בן המאה ה-19 ג'ון סטיוארט מיל את מאפייניו וגבולותיו של הכוח הממשלתי המוצדק לתפיסתו

בספרו "על החירות" התווה ההוגה הליברלי בן המאה ה-19 ג'ון סטיוארט מיל את מאפייניו וגבולותיו של הכוח הממשלתי המוצדק לתפיסתו

 לאחרונה מתנהלים ב"הארץ"  ויכוחים על עקרונות תרבותה הפוליטית של ישראל. ביום שישי האחרון (23.12.16) הגיב קרלו שטרנגר על מאמרו של מני מאוטנר (9.12.16) המצדד בליברליזם רפובליקאי (קהילתי) בשל הצורך האנושי למשמעויות שמספקת המדינה כקהילה לחבריה.

שטרנגר מסביר במאמרו, תחת הכותרת "ליברליזם הוא האופציה היחידה", שהצעתו של מאוטנר, לפיה ישראל תאמץ את הגרסה הרפובליקאית של הליברליזם בה המדינה משקפת "חזון של טובת כלל גדולה", אינה הולמת את המצב בארץ. לחיזוק טענתו הוא מביא את "נאום השבטים" של הנשיא ריבלין שעל פיו לא קיים אתוס אחד משותף לכלל החברה הישראלית אלא ארבעה: שלושה לאזרחים היהודים ואחד לאזרחים הערבים. שטרנגר טוען שברור שרוב היהודים הישראלים רוצים שלמדינה יהיו כמה מאפיינים יהודים, אבל אינם מבהירים באילו מאפיינים בדיוק מדובר.

הוא מתייחס לתפישה הדתית-לאומית הציונית כתפישה משיחית שסכנתה בהפיכת ישראל לתיאוקרטיה, לתפישה החרדית שהינה אנטי משיחית וכן ל"מערכת הערכים הליברלית החילונית" המניחה שהמדינה צריכה להיות אחראית רק לביטחון, לתשתיות ולשירותים הסוציאליים ואילו ה"משמעות העשירה" צריכה להישאר ברשות הפרט והמשפחה. למדינה אסור להתערב בעניינים אלה. לטענתו "קשה מאוד למצוא מכנה משותף בין שלוש התפישות האלה, וזו אחת הסיבות שבגללן הפוליטיקה הישראלית והחברה הישראלית נתונות בקונפליקטים עמוקים כל כך".

מה יאפשר את התנהלות של מדינה שתגן רק על ערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית? עפ"י שטרנגר אלו הם רק ערכי המיעוט הליברלי החילוני בקרב היהודים. לדידו ישראל תוכל להתקיים רק אם תגן על ערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית ועליה להימנע מהתערבות ב"משמעות העשירה" כל עוד אין מדובר בתכלית המקורית של הציונות, כלומר הגדרה עצמית מדינית יהודית וקשר עם ההיסטוריה היהודית. די בכך לדידו לספק את הצורך של רוב אזרחי המדינה שיהיה לישראל אופי יהודי.

אולם, כיצד מדינה בעלת אופי יהודי והגדרה עצמית יהודית עולה בקנה אחד עם מדינה דמוקרטית ליברלית, שיש בה גם אזרחים ישראלים  שאינם יהודים האמורים להיות שווי זכויות ולמצוא בה את הגדרתם הלאומית? דומה שהליברליזם הקלאסי של שטרנגר מתנגש בתפישת הלאום האתנית היהודית המעוגנת בתפישתו הציונית ההיסטורית היהודית. הוא אמנם מסביר שלכל הדמוקרטיות הליברליות יש נארטיב היסטורי של זהותם, וניתן לשמור עליו ללא התערבות מאסיבית בחופש הפרט לבחור ב"משמעות העשירה". אולם גם ללא בחירה ב"משמעות העשירה" תומך שטרנגר בבניית המדינה מהגדרה מדינית יהודית, ולא למשל ישראלית, המחויבת בקשר "עם ההיסטוריה היהודית" המדירה בהכרח מי שאינו יהודי.

לאחר שלא מצא אפשרות להגדיר את המדינה הליברלית כולה כקהילה, הוא מוצא לנכון לתת ביטוי מבחין לקהילתיות בתוכה הודות לשיטה הפדרטיבית, "שתאפשר לקהילות השונות להרגיש שערכי הליבה שלהן ואורחות חייהן אינם שרויים בסכנה ותניח הן ליצור את "המשמעות העשירה" בעבורן עצמן".

כשאין אתוס משותף  ואין ממש תיחום גיאוגרפי לקהילות השונות, מחזיר אותנו שטרנגר לשיטת המילטים (העדות הדתיות שזכו לאוטונומיה פנימית ברחבי האימפריה העותאנית) וזאת מתוך חזון  מפורר לישראל. אין זו בשורה גדולה וודאי שאין ביכולתה לאפשר את הליברליזם עצמו מעצם העדרו בקהילות שהוא מציין, למעט זו שהוא מגדיר כ"ליברלית חילונית".

באותו הגיליון, מציין סלאמן מצאלחה תחת הכותרת "ערוות השמאל" את חולשת השמאל להציג אלטרנטיבה לכלל האזרחים בשל הדרת המפלגות הערביות. אולם בכדי שיתקיים פתרון לכל, אותו הוא מכנה "אלטרנטיבה אזרחית המכילה את אזרחי ישראל כולם", צריכה להיות קיימת מדינה שתוכל  להכיל את כולם,  כלומר רפובליקה .

במאמרו של שטרנגר מוסבר מדוע  אין אפשרות לקיומה של רפובליקה. לכן אין וגם לא תתאפשר התפתחות של לאום אזרחי במדינה. יתר על כן,  במילים אחרות יש כאן הסבר מדוע ישראל איננה מדינת לאום טריטוריאלית, אלא  מדינה הנמצאת אידיאולוגית למעשה ב"מלחמת אזרחים כבושה" .

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יוסי ברנע