אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פולין וישראל


שער המחנה אושוויץ בירקנאו

שער המחנה אושוויץ בירקנאו. By Michel Zacharz AKA Grippenn[1] (Own work) [CC BY-SA 2.5 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5)], via Wikimedia Commons

מאז הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית ב-1989 בסיום המשטר הסובייטי ששרר בה מאז מלחמת העולם השניה – התחילו הישראלים להגיע אליה בהמוניהם לביקורים בעיקר במשלחות. ביקורים אלה כוללים: נוער, צבא ואזרחים – מתקיימים בעיקר במסלולי מכונת ההשמדה הנאצית בפולין.

צריך להדגיש, שמי שתכנן וביצע את "הפתרון הסופי" של יהודי אירופה ומִיקֶם את עיקר "מכונת ההשמדה" בפולין, היו הגרמנים-הנאצים ולא הפולנים. אלה סבלו מפשעי מלחמה שביצעו בהם הגרמנים. ממשלת פולין גָלְתָה ללונדון, בראשה עמד הגנרל ולדיסלב שיקורסקי, שעמד גם בראש "צבא המולדת" (הארמיה קריובה) במחתרת. שישה מיליון פולנים מצאו מותם במלחמה ובהם שלושה מיליון יהודים. הפולנים זכו ליחס גרוע מהגרמנים בגלל שאלה ראו בהם אלמנט גבעי סלבי נחות, ונקטו נגדם במדיניות הרעבה, השמדה ושעבוד במחנות לעבודות כפיה. הפולנים לחמו לצד "בנות הברית" נגד הנאצים הן לצד הרוסים (כ-400,000) והן לצד המערב (כ-200,000). בין אלה נכללים חיילי "צבא אנדרס" שחנה בארץ ישראל והגיע לקרבות באיטליה, לצד הבריטים. כ-22,000 אזרחים וקצינים מהאליטה הפולנית הושמדו ב-1941 ביער קאטין על ידי ברה"מ בהוראת סטלין. מזה נובע שפולין היתה בצד הנכון של המתרס הדמוקרטי. הפולנים סבלו סבל גדול מהנאצים ולא הופלו לטובה לעומת היהודים. גורל די משותף היה ליהודים ולפולנים בפולין. שיעור מקבלי אות "חסיד אומות העולם" על הצלת יהודים בשואה מטעם "יד ושם" בישראל על ידי פולנים הוא גדול. הפולנים התקוממו נגד הנאצים ב-1944 בוורשה ושילמו מחיר כבד. זה קרה שנה אחרי מרד "גטו ורשה היהודי" ומונצח במוזיאון מיוחד.

למרות האמור לעיל, אין ביקורי המשלחות מישראל בפולין כוללים התייחסות למהות הישות המדינית והלאומית הפולנית הריבונית החדשה, שנוסדה לאחר מלחמת העולם, ובעיקר מאז 1989 – שנת השחרור מברית המועצות. לא משולבים ביקורים מתבקשים של המשלחות במוזיאון לתולדות יהדות פולין ובמוזיאון ההתקוממות בוורשה; אין מתקיימים מפגשים בין חברי המשלחות לבין מגזרי החברה הפולנית העכשווית כדי ליצור קירוב לבבות בין: נוער, חיילים ואזרחים בני שני העמים. כל זאת קורה למרות שהפולנים מאוד ידידותיים לישראל ולישראלים ומעוניינים ביצירת יחסי קרבה בין העמים, תוך לימוד הדדי של נקודות ההשקה ויחסי הגומלין ההיסטוריים.

לאחר השחרור ב-1989 של פולין מברה"מ, קיבלה פולין חסות וחניכה אמריקאית. פולין הצטרפה לנאט"ו וצורפה לאיחוד האירופאי, כאחת משש המדינות הגדולות בו. זה נתן לפולנים פעם ראשונה לאחר מאות שנים תחושה של "ביטחון לאומי" עקב מטריית ההגנה של נאט"ו והאיחוד האירופאי. כיום מובנת החשיבות שבכך לאור אירועי אוקראינה-רוסיה. לפולין מעמד חשוב ומכובד ב"איחוד האירופאי" ובמוסדותיו בשל גודלה ותרומתה הכלכלית-חברתית. היא שומרת על המטבע הלאומי הפולני ה"זְלוֹטִי" וּויתרה על היורו. כלכלתה יציבה ויצרנית מאוד. השלטון בה כיום – בידי מפלגת המרכז "המצע האזרחי". הנשיא הוא: ברוניסלב קומורובסקי ממפלגת השלטון האמורה. בראש האופוזיציה הימנית והלאומית עומד ירוסלב קצ'ינסקי (תואם ביבי נתניהו). לנשיא כל האיחוד האירופאי נבחר דונאלד טוסק שהיה ראש ממשלת פולין, שהוא קָשוּבי, פולני דובר פולנית וגרמנית. לפולין יחסים הדוקים דיפלומטיים, כלכליים, ביטחוניים ותרבותיים עם ישראל, כולל: שגרירות גדולה וסניף גדול של "מכון התרבות הפולנית בעולם – ע"ש אדם מיצקביץ".

במקביל, יש לה יחסים מצוינים ושגרירות ברמאללה ברשות הפלסטינית, מה שמאפשר לה לתווך בעתיד בין ישראל לפלסטינים.

פולין היא דוגמא של השתלבות בעולם הגלובלי והאירופאי החדש תוך התנתקות משדי העבר ותוך כדי אימוץ תפיסות מודרניות הן בתחום המדיני והן בתחום הכלכלי-חברתי-תרבותי. 

תגיות נושא: 

תגובות

התמונה של אביגיל אגלרוב

בין ישראל לפולין מתקיימים,

בין ישראל לפולין מתקיימים, לפחות נכון לשנת 2013, יחסים דיפלומטיים מלאים, כולל יחסים תרבותיים וכלכליים ענפים. למרות הטלטלות הרבות שעברו היחסים בין שתי המדינות לאורך ההיסטוריה, לאחריות פולין בהקשר השואה קיימת השפעה רחבה על היחסים ההדדיים.
המאמר מסכם את הנושא בצורה מקצועית ומשובחת.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי