אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מבוקש - ביקורת סדרה


התמונה של אביגיל אגלרוב
מבוקש

מבוקש

 הסדרה 'מבוקש" (Person of Interest) נותנת לנו הכול, וכמעט לא מבקשת דבר בתמורה. בכל פרק יש כמה דקות של קומדיה כתובה היטב, מנה עיקרית של שירות מסור למען הציבור, כמעט ללא כוונות רווח, למעט תחושת הסיפוק העצמי, מאות תובנות מעניינות לגבי הדרך בה בינה מלאכותית יכולה לחוות את המציאות, וקצת טרגדיה נוגעת ללב. אני עדיין מסוחררת. גם אחרי הפרק התשיעי של העונה הראשונה.

 את הסדרה יצר ג'ונתן נולאן (אחיו של הבימאי המפורסם כריסטופר נולאן),  והיא כוללת מערכת שלמה של פרקים המתעדים את צוות המשטרה לעומת צוות השומרוני הטוב, בעימות ישיר. השומרוני מבקש מידי פעם להרגיש את מכונת המשטרה המשומנת היטב על ידי השמדת הסדר הרגיל לפיו תופסים פושעים, מה שמוביל לכאוס וטירוף בעיר, ומאפשר להרולד פינץ' (מייקל אמרסון), מיליארדר ומתכנת על, להגות את השורה האלמותית: "אנחנו הולכים להציל את העולם".

 כי לא משנה מה הוא ומר ריס (ג'יימס קאביזל), אותו הוא גייס לעזרתו, חושבים על הרעות החולות של תאגידים ובנקים, הם סבורים שמה שמערער את אמריקה הוא מלחמות, רעב ומחלות. בעיקר נפשיות.

אז מה יש לנו כאן?

כמעט כל פרק מתחיל במלכודת פשע שנטמנת ונועדה להרוס או לפגוע באחד מהאנשים הכי טובים בעיר, אבל הדחפים המוסריים של פינץ' את ריס, בעזרת המחשב והמכונה המתריעה להם מראש על הקורבנות, או הפושעים, העתידים לככב בפרק, מתוכנתים להכניע את הפשע ולעצור אותו.

כדי לעשות זאת, הם צריכים להעלות תכניות לשרתים, לחדור לתוך חוות שרתים, ולהבין ברגע האמת מתי יתבצע הפשע, וכיצד למנוע אותו. וכל זה כשהם מוקפים במיליארדי נינג'ות שמטרתן להרוס את הכוונות הטובות, עם מכונות ירייה.

ואז הזמן עוצר. או ליתר דיוק, ככל שאנחנו נכנסים עמוק יותר לתוך נקודת המבט של צוות עושי הצדק, אנחנו מקבלים כמה דקות חזקות של צפייה בהערכת התוצאות האפשריות של המהלכים העתידים להתרחש.

בהתחלה, לא ברור שמדובר בתרחישים אפשריים, ויתכן מאוד שהגיבורים שלנו ימותו, כפי שהם עצמם מבינים ומוכנים לאפשרות. ואז מכונת הבינה מציגה תרחישים שונים במהירות הבזק, לפני שהיא פועלת.

לכל פרק יש תרחיש וטעם משלו. אנחנו רואים גבורה, חוסר תוחלת, קשיים, סיפור רציני, פלירטוט, קצת סקס אקראי, ואפילו קצת הומור מענג. קצת קשה לתפוס שמכונה מאיצה מודל של פשעים, והדיאלוג סובב משפטים כמו "להגיב על גבול העוינות", "החיים הם כמו משחק שחמט", ו"לאנשים שמתייחסים לחיים כמו אל משחק מגיע להפסיד". 

תורת המשחקים – לא לחובבנים

פינץ' מבקש, במשפטים אלו, להשמיע את הרשעותיו הסמויות לגבי אנשים שאובססיביים על ציטוט תורת המשחקים כדי להסביר כל דבר בחיים, החל מסכסוכים ועד לרומנטיקה. החיים, לתפיסתו, אינם משחק בלבד, וכל דבר וכל אדם בחיים הוא בעל ערך, כמו כל אחד אחר. לכן אין אבחנה, מבחינתו או מבחינת המכונה, בין קרבנות לבין פושעים. הוא לא מתייחס לשום דבר בחיים כאל כלי משחק.

עם מצע אתי זה, המהווה את הבסיס לקבלת ההחלטות, מתחילה דרך הפעולה הבסיסית, המאפיינת כמעט כל פרק. התרחישים כוללים הצגת הפשע המתוכנן, גיוס הצוות פינץ' את ריס, השפעה על צוות המשטרה, בה טמון שוטר מטעמם, העלאת התוכנה, ואז פעולה לסיכול הפשע. המכונה מחשבת את סיכויי ההצלחה שלהם, כמו גם את סיכויי ההישרדות, ואלו נחשבים לסיכויים הטובים ביותר שיש להם. 

איפה המשטרה?

 חלק מהפרקים מקבלים את נקודת המבט של הפושע או של הצוות היוצא להגנת העולם, או של בלשית המשטרה, הסוכנת קרטר (טראג'י פ. הנסון), המסייעת להם, גם אם ללא ידיעתה, לסכל את הפשע המתוכנן. זהו פתרון מבריק לאלימות וכאוס, תוך יצירת תחושת סולידריות. כשהקורבן מבין שהוא לא לבד, הוא מקבל כוחות מחודשים לנטרל את הפשע.

כך שלמרות בדידותם המזהרת, חברי צוות המכונה אינם לבד. הם אמנם נמצאים תחת מתקפה מצד כוחות הרבה יותר חזקים מהם, אך במרבית המקרים, מצליחים באמת להציל את העולם ולהפוך אותו לפצוע בלבד. למרבית הצער, ולשם הדרמה, פעילות זו כרוכה במרוץ מטורף, פגיעות ופציעות שלהם עצמם, וטונות של יריות מצד הרעים.

הרעים, מצידם, מנסים לעצור אותם, ושורה של סוציופתים המגלמים את הפושעים, מבינים בדרך כלל שיש רק דבר אחד שישתיק האקר עם כוונות טובות, להיות חכם יותר מהמכונה, או מהגאונות האנושית. אבל אז הם מתים, כמעט תמיד, תחת ברד של יריות, ועל רקע צרחות אינספור. לטעמי, זוהי סדרה מושלמת, רצופה רגעים מתוקים-מרירים, ביצירה משובחת.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב