אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הרהורים על הכשר לרצח


מריו פוזו דון קורליאונה איש המאפיה (הסנדק),

מריו פוזו דון קורליאונה איש המאפיה (הסנדק)

בעקבות המאמר המביא את ספרו של מריו פוזו "דון קורליאונה איש המאפיה" ("הסנדק"), עלו בלבי הרהורים שהייתי מעוניין לשתף בהם את קוראי "אימגו".

הנושא הוא מאתגר, ואני רוצה להעמיד בו זווית ראייה מסויימת. תתכננה בהחלט זוויות אחרות, אך לדעתי כדאי להעלות זאת לסדר היום הציבורי של המגזין.

מדובר בהכשר לרצח ואלימות פיזית שנותנות המדיה הכתובה והתקשורתית.

נתחיל בספרי הנעורים שלנו:

בהיותי ילד הייתי מנוי על ספריה ציבורית (בעצם שתיים). אהבתי מאד לקרוא, ולא היה ספר ילדים מצוי שלא עבר תחת ידי.

כיום, כמבוגר, אני פשוט משתומם כמה אלימות ורצח היו בספרים תמימים אלו!

מי מבין הקוראים זוכר את סידרת הספרים של "עוז יעוז"? על הסכין מרסל, הננעצת בגופם של יריביו של הגיבור? וחבירתו הזמרת שרה עליה שירי תהילה בבית קפה? על סידרת המכות שהוא מחלק ליריביו באגרופיו? "מכת סוף העולם"?

נמשיך ב"חסמב"ה", שלימדה אותנו שלא רק לג'יימס בונד, סוכן 007, יש רישיון להרוג, אלא גם לילדי "המערה החשמלית", וחבריהם המבוגרים, הכל בשם הצלת עם ישראל.

גם ספר כה תמים כמו "תוכידס", התוכי האכזר המתעלל כל הזמן בגברת פשקוביצי, אף הוא מלא מידות טובות והתנהגות למופת.

ואם בג'יימס בונד עסקינן, הרי ספריו וסרטיו מלאים אלימות ללא גבולות!

גם אגאתה קריסטי לא טמנה ידה בסינרה, אלא הנפיקה לנו ספרי רצח מקבריים, שחלקם אף נקראים כך: "הרצח מאחורי הקלעים" (באנגלית השם אכן שונה); "מודעת הרצח" (כך גם השם באנגלית); "הרצח המסתורי בסטייל"; "מותו של רוג'ר אקרויד"; והרשימה עוד ארוכה.

גם הכמורה הקאתולית מעורבת בנושא, על ידי האב בראון, פרי כפיו של הסופר צ'סטרטון.

וכמובן אלרי קווין, פרי מייסון, ודומיהם.

גם נשים לא קופחו, בדמותה של הגברת ג'יין מארפל, פרי יצירתה של אגאתה קריסטי.

ואם נעבור למדיה המשודרת, הרי שם ישנן סדרות שהמילה "רצח" היא חלק אינטגרלי משמן: "רציחות מידסומר", "דיאגנוזת הרצח" (רופא הפותר בעיות רצח!); "רצח היא כתבה" (סופרת הפותרת בעיות רצח!); "רצח בסוברביה";

זאת מלבד סדרות חינוכיות כמו: "המלאך", "המשכנעים", "הנוקמים", וכן הלאה, עד דמותו הנפלאה של דרקולה, או פרנקנשטיין, וכן של יצורי חלל שונים ומשונים ב"מלחמת העולמות", או למשל הטרילוגיה "שר הטבעות", המלאה באורקים ושאר יצורים שכל מעייניהם רצח והרג.

אז בשנות השלושים עד השבעים דאגו לפטם את העולם בסרטי המערב הפרוע עם מכות ורציחות, סרטי מאפיה עם אלימות ורציחות, וממלחמת העולם השניה גם סרטי מלחמה.

בשנות השבעים נוסף מימד חדש: קונג פו. ברוס לי וחביריו הביאו אלינו את קסמיו של המזרח. "ברוס לי איש הזעם", "הדרקון", ועוד סרטים חינוכיים מסוג זה, שהעלו את רף האלימות בשכונה בכמה דרגות בסולם כסאח.

עברו שנים, התבגרנו, והנה התבשרנו על שיטת רצח חדשה: רצח באמצעות שרביט ומילת קסם מפחידה "אבדה קדברה"! סופרת הילדים(?!) הבריטית ג'ואן קאתרין רולינג, זכתה בפרס(!!!???) על ספרה הראשון בסידרה, המתחיל עם סיפורו של ילד יתום שהוריו נרצחו, לא בחרב או באקדח, כי עם על ידי קללה המלווה בנפנוף שרביט של הקוסם הרשע לורד וולדמורט.

ילד העובר אצל הוריו המאמצים התעללויות שכל שירות רווחה נורמאלי היה מתערב כדי להוציאו מהבית.

ילד שיש לו שלשה שונאים קבועים בבית הספר (דרקו מלפוי ושני שפוטיו), המציקים לו כל העת, והוא נרדף על ידי בן דודו דדלי בחופשות.

ההמשך בן ששת הכרכים, שגם הפכו לסידרת סרטי קאלט, מלא ברציחות נפנוף שרביט כה גרוטסקיות! וולדמורט הורג על ימין ושמאל, כמעט ללא אבחנה! הוא וחבר מרעיו.

ונשאלת השאלה: מה המטרה? למה חותרים כל סופרים אלו? האם הם אוהבים שפך דם ואלימות? האם לא קם הפסיכואנליטיקן הדן בתופעה זו?

אבל הרי לכל מצרך מבוקש יש צרכנים. למה ציבור כה גדול צורך מראות רצח ואלימות בכמות כה גדולה? למה תחרות אגרוף או היאבקות מושכת אליה קהל כה גדול? כמה מחסומים רגשיים מדם ורצח מראות אלו מוציאים מאיתנו?

הבה ננסה לחזור אחורה במהלך ההסטוריה. ברומא העתיקה שועשע הציבור על ידי קרבות של גלדיאטורים הנלחמים אחד בשני או בחיות טרף. למה? מה משעשע בזה?

מה משעשע ספרדים לראות איך מתעללים בשור בזירה? למה בריטים צדים שועלים, ועושים מזה ספורט? למה אנשים צדו בעלי חיים באפריקה כ"ספורט"?

נא לזכור: אין אלו ארצות עכומיו"ת, כסין למשל, אלא ארצות נוצריות, האמונות על דת החסד והרחמים!

האם טבועה בלב האדם אכזריות, שהוא חייב לספק אותה אם לא בעצמו, אז לפחות על ידי צפייה בהתעללות או רצח?

תגיות נושא: 

תגובות

מחברת הארי פוטר

רולינג כל כך מקסימה...

http://www.youtube.com/watch?v=DZRWutivkog

מחברת הארי פוטר

רולינג כל כך מקסימה...

http://www.youtube.com/watch?v=DZRWutivkog

לקוסמת

בס"ד
קוסמת יקרה!
אני מודה לך שחידדת לי עוד יותר את השאלה.
גברת רולינג היא אכן אשה מקסימה, מורה במקצועה.
ואני שואל: מאיפה לה תאוות הרצח? למה היא מתארת את הוריו המאמצים של הארי כאנשים כה אכזריים? הרי האם המאמצת היא אחותה של אמו המנוחה של הארי! גם החלוקה הסכימטית בין רעים מאד לטובים מאד היא מפחידה. חושבני שלא אטעה אם אומר שהיא לקחה הרבה השראה מהשואה מחד, ומ"שר הטבעות" מאידך.
בין כה וכה, זה מאד מפחיד שזו היא ספרות הילדים של המאה ה-21! אחרי כל כך הרבה שפך דם במאה ה-20, וקריסת מערכת הרשע וההתעללות הקומוניסטית בסופה, היה חיוני לדעתי לפתח ספרות ילדים של טוב ותקווה, ולא של הרג ורצח!

רולינג- מ ד ה י מ ה !

אנו בני האדם חלק מעולם החי בטבע. אנו בעלי חיים כמו שאר הנוכחים בממלכת החי אנו בנויים כמו שאר החיות מאותם חומרים כפופים לאותם חוקי טבע ולכן גם אנו יצורים טריטוריאליים וגם בנו הטבע הטביע יצר של תוקפנות (מעניין לקרוא את קונרד לורנץ בנושאי תוקפנות בטבע) התוקפנות והאכזריות יתכן והם עוד מתקופת הלקטים- ציידים ויתכן(עדיין במחקר) שנותר לנו בני האדם איזה שריד או מנגנון עצבי המשותף לנו ולטורפים רולינג המקסימה והכל כך מוכשרת נתנה לנו מתנה נפלאה:היכולת לפרוק מעט מיצרינו על ידי התמסרות לסידרה דמיונית
מהממת סוחפת קלילה שכרון חושים מופלא

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני