אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אכילת יתר כפייתית


התמונה של אביגיל אגלרוב
אכילה כפייתית

אכילת יתר כפייתית היא חלק ממחזור פעולה המתחיל בדיאטה מגבילה.

היזכר בפעם האחרונה בה אכלת כל כך הרבה, עד שחשת מלא לחלוטין. האם זה היה בחגיגת יום הולדת של חבר, בה הוגשה עוגה ענקית? האם זאת הייתה ארוחת חג עמוסה במיוחד? או שהיית לבד בבית בסופו של יום מפרך? כיצד אתה מרגיש לאחר אכילת יתר, כועס על עצמך? או מלא בתחושות אשמה ובושה?

אכלני יתר כפייתיים משתמשים במזון כדרך היחידה להתמודד עם תחושות שליליות. כתוצאה מכך, הם חשים בדרך כלל שאכילתם יוצאת מכלל שליטה. הם חושבים כל הזמן על אוכל וחשים אשמה, בושה, או דיכאון לאחר האכילה. מצב זה שונה לחלוטין מהתחושה המתלווה לאכילת ארוחת חג גדולה, כשאדם עשוי לחוש מלא מידי, ולהתחרט על אכילת פרוסת העוגה הנוספת, אך אינו  מתמלא בבושה.

חלק מהאנשים שאוכלים יותר מידי, סובלים מהפרעה קלינית הנקראת הפרעת אכילה בולמוסית (BED). הם אוכלים כמויות מזון גדולות בפרק זמן קצר וחשים אשמה או בושה לאחר מכן. הם עוסקים בפעילות זו לעיתים קרובות, לפחות אחת לשבוע במשך תקופה של לפחות שלושה חודשים.

מצד שני, לא כל אדם שאוכל יותר מידי סובל מאכילת יתר. אדם יכול לאכול הרבה במהלך היום ויתכן שלא יעשה זאת באופן קבוע, אלא בעיתות לחץ, בדידות או סערה נפשית.

כיצד מתחילה אכילת יתר?

בחלק מהמקרים, אנשים פשוט אוכלים יותר מידי מתוך הרגל מטופש, כגון ישיבה עם שקית צ'יפס מול הטלוויזיה בלילה. אך לעיתים קרובות, הפרעה זו נובעת מבעיות רגשיות בסיסיות. דימוי גוף שלילי משמעותי להפרעה זו.

אכילת יתר כפייתית היא חלק ממחזור פעולה המתחיל בדיאטה מגבילה. אדם מתחיל דיאטה כשהוא אינו מרוצה ממשקל גופו, אך מתקשה להיצמד לתכנית התזונה הנכונה, במיוחד אם הוא משתמש באוכל ככלי להתמודדות. בסופו של דבר, הוא מגיע לנקודת שבירה ופותח בבולמוס של אכילת מאכלים "אסורים", ולאחר מכן סובל מאשמה ובושה, וחוזר לתהליך הגבלת המזון.

מחזור התנהגות זה עשוי להיות קשה לשבירה. בדרך כלל, גם אנשים שאינם שומרים על דיאטה, מחזיקים ברעיונות מקובעים בנוגע למזון "רע" או "טוב". אך כאשר אדם נמשך למזון מושך, מרגיע ומנחם, הוא פועל מחוץ לתחום האכילה הבריאה.

התמכרות לאכילה

בשנים האחרונות, התמכרות לאכילה הפכה לרעיון פופולארי בקרב מספר מדענים, הסבורים כי מזונות מסוימים העשירים בשומן, סוכר ומלח, גורמים להתמכרות ושינויים מוחיים הזהים לשינויים המתרחשים כתוצאה מנטילת תרופות. מחקרים מוכיחים כי הילולת סוכר, למשל, עלולה לפתח סימני תלות.

אך למרות שרעיון ההתמכרות לאכילה שנוי במחלוקת, דבר אחד בטוח, הטיפול הסטנדרטי להתמכרות הוא התנזרות, וטיפול זה אינו אפשרי עם מזון. בנוסף, דיאטה היא מרכיב משמעותי במחזורי בולמוסי אכילה. מבחינה זו, אין זה יעיל לתייג מזונות מסוימים כשליליים.

אין ספק שאכילה מעוררת שחרור כימיקלים מוחיים הגורמים לתחושה טובה, אך התרחשות זו אינה הופכת מזון לחומר ממכר. קיימות ראיות מדעיות המצביעות על העובדה לפיה מדובר בהתנהגות. מחזור הגבלת המזון ובולמוסי האכילה הם הגורמים לתלות, ולא המזון עצמו. מספר חוקרים הצהירו כי התמכרות לאכילה היא מונח מדויק יותר מאשר התמכרות לאוכל.

שליטה באכילה כפייתית

במצב זה על אדם לבקש עזרה. עצירת אכילת היתר באופן עצמאי עשויה להיות קשה, במיוחד  אם האדם סובל מבעיות רגשיות עמוקות. טיפול עם יועץ מתחום בריאות הנפש מסייע לחשיפת הגורמים הפסיכולוגיים, כגון דימוי גוף שלילי, המוביל להתנהגות זו.

הימנעות מתוויות. תיוג עצמי עלול להפוך לנבואה המגשימה את עצמה במונחי המשך המחזור.

תיוג מזונות. אוכל הוא אוכל. הוא אינו "טוב" או "רע". אדם עשוי להתקשות בהתגברות על אמונות מושרשות ומקובעות, אך מחקרים מוכיחים כי אם אדם מתייג מזון מסוים כ"רע", הוא צפוי לזלול כמויות מוגברות ממנו בהמשך.

הפסקה. במהלך האכילה, מומלץ לעצור לרגע ולשאול: "האם אני עדיין רעב?" לעיתים אנשים כל כך מתמקדים במה שהם רוצים לאכול, עד כי אינם עוצרים ושואלים את עצמם מדוע הם אוכלים. אם אדם משתמש באוכל ככלי להתמודדות, יתכן שאיבד את הקשר לרמזים הגופניים המאותתים על רעב או שובע, וחשוב להשיב את המודעות הגופנית.

מתינות. איסור על מזון עלול לגרום לאכילת יתר בהמשך. אם אדם באמת משתוקק למשהו, גם אם אינו רעב, מומלץ לאכול ממנו במתינות.

דיאטות מגבילות. אכילת יתר ואכילה מגבילה נחשבות בדרך כלל לשני צדדים של אותו מטבע. מניעה עלולה להיות הגירוי לאכילת יתר, בדיוק כמו מתח, כעס או חרדה.

תגיות נושא: 

תגובות

מהיום שלמדתי את אמנות האיזון

אני חי בשלום עם האוכל.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב