אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בדיקת מהותם של עובדים שמעולם לא היו מאורגנים באיגוד מקצועי בישראל


לאחרונה נתפרסם מאמר ייחודי הבודק את  מהותם של עובדים בארה"ב  שמעולם לא התארגנו. עובדים אלה קרויים באנגלית never-unionized.  אלה הם אינדיבידואלים  שמעולם לא עבדו בג'וב  מאורגן ושמעולם לא יוצגו על-ידי ועד עובדים או איגוד מקצועי.  על-פי ממצאי המחקר נובע כי  עובדים שנדגמו במחקר ארוך-טווח , לאורך הסטוריית התעסוקה שלהם-  מגיל 15 עד גיל 40 או 41- שליש מהם מעולם לא היו חברים באיגוד מקצועי. 

עוד מניח המחקר כי רובם לא יהיו מאורגנים לעולם, בהמשך הקריירה התעסוקתית שלהם.

העובדים שמעולם לא התארגנו  מחולקים, על-פי המחקר, לשני סוגים:

1)      עובדים  שאין להם הזדמנות להשיג ג'ובים בעלי רקע של ארגון, על-ידי איגודים מקצועיים.

2)      עובדים שחסר להם  הרצון להשיג ג'ובים בעלי רקע של ארגון.

לפני שניכנס ליישום נתוני המחקר בשוק העבודה הישראלי נציין כי יש חשיבות רבה להבנת נתוני הבלתי-מאורגנים, שכן שעורים אלה מלמדים אותנו רבות על אופי חברה נתונה; הנתונים אף מצביעים על מגמות חברתיות בחברה נתונה.

שעורי ההתארגנות בכל מדינה  ואיגוד מקצועי (rate of density  (מלמדים אותנו רבות גם על מעמדם של איגודים מקצועיים ותנועת העבודה במדינה הנדונה. עוד מתברר כי במדינות בהן יש ירידה בשעור המתארגנים, יש גם אחוז גבוה של עובדים שמעולם לא היו מאורגנים במהלך חייהם התעסוקתיים.

באשר למערכת התעסוקתית בישראל נציין כי מלכתחילה הסיכוי להתארגנות במסגרת תעסוקות ההיי טאק, היא נמוכה ; הדבר נובע הן מסיבות אובייקטיביות הן סובייקטיביות. במקומות עבודה אלה שוררת אידיאולוגיה אנטי- התארגנותית , הבאה לביטוי מוחשי באיסור (לא כתוב) לייסוד ועד עובדים ובחתימה על חוזי-עבודה קולקטיביים. אך גם בחלק מהעובדים מקננת תחושה סובייקטיבית (ולא ראציונלית) שפעולת ההתארגנות  היא חרב פיפיות, הפועלת לרעת העובד והאינטרסים שלה.

גם בג'ובים ספוראדיים, אקראיים וחד-פעמיים אין סיכוי רב, כיום בישראל, אפילו למחשבה על התארגנות; המסגרת והזמניות-עושים את שלהם במקרה דנן. אלמלא פעילותה של ההסתדרות בארגון עבודות הנקיון, השמירה, המלצרות וכד'- "מקצועות של צעירים"-  עשרות אלפים ומאות אלפים, לא היו בעלי-סיכוי להשגת חוזה עבודה, תנאי תעסוקה הולמים ולעיתים, גם ועד עובדים.

ובחזרה למחקר- המחקר מדגיש את הנקודה החשובה לפיה  יש חשיבות עליונה להיתקלות העובד בסוג של עבודה שיש בה ועד עובדים וצורת העסקה קולקטיבית;  מעצם המפגש נוצרת אינטראקצייה לפיה העובד לומד שהוא אינו בבחינת "זאב בודד" וכי יש חלופות למצבו התעסוקתי. וכך, כאשר יעבור העובד לג'וב חדש  הוא ינסה להשתבץ בסוג "המאורגן" של התעסוקות.

כל זה חל על שוק העבודה האמריקאי. דומה שמערכת יחסי העבודה הישראלית- טעונה ג"כ בדיקה מעין זו. כלומר: מיהם העובדים שמעולם לא התארגנו?

__________________

* רשימה קצרה זו מתבססת על  המאמר : Jonathan E. Booth , John W. Budd and Kristen M. Munday , "Never Say Never ? Uncovering the Never-Unionized in the United States ", British Journal of Industrial Relations ,48:1, March 2010, 0007-1080, pp. 26-52.

תגיות נושא: 

תגובות

מודעות לחשיבות התארגנות עובדים.

על ההסתדרות החדשה להגביר מודעות העובדים לזכותם החברתית להתאגד.
גם "כוח-לעובדים צריך לפעול כך.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי נחמיאס