אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הפילוסופיה בימי הביניים – האמנם חלל ריק?


רבים טוענים כי המחשבה בתקופת ימי הביניים מהווה מן "חלל ריק" בין מחשבת העת העתיקה הפורה לבין תקופת הרנסאנס המסמלת את ההולדה המחודשת של הראשונה. ואולם, חשיבה זו הינה מוטעית מיסודה.

היכרות מעמיקה יותר עם הטקסטים של אותה התקופה (שמשתרעת על פני כאלף שנים) ממחישה כי הפילוסופיה בימי הביניים עשתה שימוש נרחב בתכנים הלקוחים מן העת העתיקה והעבירה אותם הלאה לדורות הבאים. יתר על כן, הפילוסופיה בימי הביניים אף שכללה את אותם התכנים והעבירה אותם טרנספורמציות כדי שיתאימו למסגרת הדתית-נוצרית ששלטה ברוב תחומי החיים, אך לא רק. הפיתוחים היו אף כלליים יותר ועסקו בנושאים רבים ומגוונים. כלומר, העת העתיקה הדהדה ברקע כל העת, הועברה הלאה ואף קיבלה רבדים חדשים שטרם נתגלו בה.  כבר בתקופה הראשונה של ימי הביניים, המסמלת את המעבר מהעת העתיקה לימי הביניים עצמם, ניתן לראות עיסוק נרחב של ההוגים בפילוסופיה של העת העתיקה.

לדוגמא, אוגוסטינוס שנחשב ל-"ענק" של ימה"ב הושפע מאוד בחינוכו מן ההגות העתיקה, כשמטרתו העיקרית היא שימוש בפילוסופיה לשם הבנת הנצרות. לפיכך, הלה את העביר הפילוסופיה העתיקה טרנספורמציה כדי שזו תתאים למחשבה הנוצרית, וכן הוסיף לה נופך שהעצים אותה. נושא הזיכרון בו עסק אוג' מהווה דוגמא לכך, שכן עסקו בו לפניו אפלטון, אריסטו ופלוטינוס, ואוג' המשיך בעיסוק זה ואף הרחיבו למימדים חסרי תקדים בתקופתו ובכלל.

פילוסוף נוסף מתחילת ימה"בשעסק רבות בפילוסופיה של העת העתיקה היה בואציוס, אשר הכיר בחשיבותה לתרבות. מפעלו של בואציוס בתחום זה היה כביר. הלה תרגם רבים מכתביו של אריסטו, בעיקר לוגיים (שישה כאלה) דוגמת "הקטגוריה" ו-"על הפרשנות", ואלו אף נקראו "הכלי", שכן הם לדידו הכלי הראוי לשם יצירת פילוסופיה. יתרה מכך, בואציוס אף נתן פרשנויות משלו לכתבים אלו. חשיבותו בכך שהעביר את הלוגיקה האריסטוטלית הלאה, ובזכותו מאות שנים אחר-כך, עסקו בלוגיקה עצמה כנושא לדיון, וגם כמכשיר ראוי לעשיית פילוסופיה "מדעית" יותר – כזו המפתחת ארגומנטים וכו'.

הוגה נוסף מאותה התקופה, אשר הושפע רבות מן העת העתיקה היה פסאודו-דיוניסוס. הוא שאב רעיונות רבים מהניאו פלטוניזם. כך למשל, ה-"אחד" הניאופלטוניסטי מהווה מודל לאל הנוצרי הטרנסצנדנטי של דיוניסוס, כאשר הכלנובע ממנו, והמטרה האולטימטיבית היא חזרה אליו.[1]"The Neoplatoonic doctrine that the One or the Good, the first principle of reality […] is a direct consequence of the fundamental law that to be is to be intelligible. This law goes back at least as far as Premenides, and is central to the thought of Plato and to all Neoplatonism".

אם כן, כל השלושה הופכים בעצם למקורות סמכות להוגים הבאים אחריהם בימה"ב, ובצורה זו רעיונות רבים מן העת העתיקה מועברים דרך כתביהם. כמה מאות שנים אחר כך, בסביבות המאות 10-11 ישנה התפתחות מסויימת. הלוגיקה של אריסטו מתגלה מחדש דרך כתבי בואציוס ומכאן התחילו ההוגים שוב לדון בלוגיקה כתחום עצמאי. כמו כן, השתמשו בה ככלי בתוך התיאולוגיה. דמות המהווה דוגמא לרעיון זה היא אנסלמוסמקנטרברי, שגרס כי ניתן לומר כל דבר על האל גם באופן רציונלי, ואף הוכיח את קיומו במס' הוכחות ע"י שימוש ברציונל בלבד (SolaRatione), ומבלי להסתמך על כתבי הקודש.

בתקופה זו הפילוסוף אבלאר, אף השתמש בלוגיקה האריסטוטלית ופיתח אותה במידה רבה, כך שזו נחשבה ל-"לוגיקה החדשה" לעומת זו של בואציוס, שנחשבה ל-"לוגיקה הישנה". בתקופת ימה"ב המאוחרים רוב הטקסטים של העת העתיקה היו מתורגמים ללטינית. חשוב לציין כי הדבר קרה הודות למפעל תרגום ענף שהתחולל במהלך רוב ימה"ב. כאמור, בואציוסואבלאר תרגמו רבים מכתבי אריסטו בראשית ימה"ב. ואולם, חלק גדול מהכתבים תורגמו בדרכים אחרות. כך למשל, במאות 5-6 הנסטוריאנים תרגמו את כתבי אריסטו לאשורית במרכז תרבותםבאדסה. מרכז זה עבר לאחר מכן לפרס ונכבש ע"י הערבים. או אז, השתמשו הערבים בנסטוריאנים כדי לתרגם את הכתבים לערבית. אלו, בסופו של דבר תורגמו ללטינית, כאשר בטולדו, שהייתה בשלטון ערבי אנדלוסי, עלה לשלטון בישופ שהפכה למרכז חסר תקדים לתרגום כתבים ללטינית. מרכז תרגום נוסף באותה התקופה היה בפאלרמו, שם תרגמו ישירות מיוונית ללטינית. כלומר, ניתן להיווכח כי בתקופה זו התגבש קורפוס שלם המכיל את רוב כתבי העת העתיקה. כתבים אלה ורעיונותיהם השפיעו על חלק נרחב מתחומי החיים לרבות החיים האינטלקטואליים, כחלק מן הקוריקיולום שנלמד באוניברסיטאות, על הסכולסטיקה ׁ(שהוותה בעצם שילוב בין הפילוסופיה העתיקה לבין הדת הנוצרית), עיסוק מתודולוגי רב יותר בטקסטים וכו'. כמו כן, הוגים רבים כמו תומאס אקווינסומרסיליוסמפדואה הושפעו רבות מהעת העתיקה הן בדרכים עקיפות, דרך אוטוריטות כמו אוגוסטינוס, והן בדרכים ישירות יותר דרך התרגומים עצמם. שניהם הושפעו בעיקר מאריסטו וניתן לראות בתורותיהם רעיונות כמו הילומורפיזם (אקווינס), דמוקרטיה, פוליטיקה (מרסיליוס) וכו'.


[1]E.D. Pearl, Pseudo-Dionyisius, p.540

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רפאל עמרם