אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חופש הפרט וחופש הדת במדיניות בגין בשנות השבעים


מנחם בגין, 1978

מנחם בגין, 1978

יש המתגעגעים לבגין, אבל כבר בשנות השבעים לא היה למה להתגעגע אצלו בנושא החופש בכלל וחופש הדת בפרט

הליכוד נקרא תנועה לאומית ליברלית. כיום זה נשמע כפרודיה עצמית הן על תפיסת הלאום שלו (שאינו אזרחי), וללא ספק על תפיסותיו הליברליות. ליברליזם מושתת על חופש והתנהלות הליכוד בחקיקה באחרונה נוגדת ממש את החופש.

מה שפחות ידוע שבגין עצמו לא היה ליברל בכל רמ"ח אבריו. אמנם הוא היה גם ליברל, אבל הושפע מתפיסת הלאומיות האתנית הפולנית, ומשיקולים אלקטורליים צידד במסורת היהודית ובשונה מהפונדמנטליזם שביטא כשעמד בראש האצ"ל.

מי ששימש כראש מחלקת המודיעין שלו (מש"י- מחלקת שירות ידיעות) היה יעקב עמרמי, (כינויו היה "יואל") שלימים ייסד הוצאת ספרים בשם "הדר", בה הוציא יונתן רטוש  את ספריו (השניים היו מיודדים ועמרמי נטה לכנעניות).

ב-10.4.1972 כתב עממי מכתב לבגין בו ציין שעשה זאת בעקבות מאמרו של בגין במעריב ושמו "לאומיות ולאומנות". לאחר שנדרש למשמעות הדת עמרמי מצביע על סוגיה נכונה בבקרו את בגין על נאומו: "יהודי, לאומי ודת", שיצא לאור כחוברת, ובו ציין ש"התרשמתי כי המניע העיקרי שלך להשקפתך הוא שיש לשמור על האחדות בעם היהודי ושקיים חשש שההפרדה בין דת ומדינה תביא לצמיחת לאום אוטונומי בארץ, בנבדל מן העם היהודי בפזוריו". על כך משיב עמרמי "אני בדעה הפוכה ".

בנקודה זו הוא מאיר את בגין באור חדש "ראה נא כמה השתנו מושגיך, פרט לשפה העברית, נעלמה ממך ה"עברית" והנך מקפיד לבטא "יהודית". פתאום צצה מדינה "יהודית". מי אינו זוכר את פרסומי הארגון שכתבת אותם במו ידך, היית מנסח בדרך הטבע במונחים   "המחתרת העברית" (ולא "יהודית"), "הנוער העברי" (ולא "היהודי"), " הישוב העברי" (ולא "היהודי") וכן היה כל היוצא בזה, עוד לפני כן "הגדוד העברי", "השוטר העברי", "הדואר העברי", במושגים האלה היו מדברים וחושבים (אם כי בלי דיוק מדעי) כל הימים, כדרך שצעירים לימים מדברים וכותבים בדרך כלל גם כיום. זאת הייתה הבחנה ברורה בין המושג: עברי- לגבי הארץ בלבד, ובין המושג יהודי- לגבי הדת היהודית או היהדות העולמית- ההבחנה הזו לא הייתה מקרית כלל וכלל. השימוש המוקפד במונח "יהודי" דווקא במקום שמאז ראשיתו של הישוב העברי היו נוהגים להשתמש בדרך הטבע במלה עברי- שימוש זה הוא, כפי שאני חושד בו, ריאקציה מכוונת, תגובה מדעת כנגד ההשקפה העברית המבחינה בין האומה העברית לבין העדה היהודית הבינלאומית".

עמרמי מבטא כאן את האידיאולוגיה הכנענית, שלמושגי היסוד שלה (עברי לעומת יהודי) היו שותפים רבים מאז תקופת "הישוב העברי" .

לאחר שהוא ממצה האבחנה בין עברית ליהודיות, הוא פונה לעסוק בסוגית עניני האישות וגורס שבעולם הנאור והתרבותי "מדינה היא יצור חילוני במהותו ואסור לה להתערב בעניינים הרוחניים של תושביה ובענייני מצפון ודת בפרט", ומפרט: "חופש המצפון כולל הזכויות להאמין, לכפור, להמיר דת וכן הזכויות לחופש הפולחן, לחנוך דתי או אחר ושכנוע הזולת".

מעבר לתפיסתו הליברלית, מסביר עמרמי ש"לא לנו לקבוע "מיהו יהודי" כשם שלא לנו לקבוע מיהו נוצרי", ואם אכן חושבים על זה הרי זה אבסורד, שבכנסת יחליטו גם מוסלמים, נוצרים או אתאיסטים מיהו יהודי (י.ב.), ועמרמי עצמו כותב "אין לבוא בטענות אל הרבנות, אין לדרוש מהם, כדרישתך אתה, להקל על הגיור...אולם יש ויש לבוא בטענות אל אלה שקיבלו גישה זאת, מטעמים צרים, לא ממלכתיים ועשוה לחוק המדינה".

לכאורה היה צריך עמרמי לדרוש ביטול מוסד הרבנות, כשלוחת המדינה, תוך הנהגת נישואין אזרחיים, אך בכתיבתו הוא מתבטא בזהירות כאיש פוליטי, ולא כאידיאולוג וכותב "שחברי הכנסת והממשלה, נכשלו כישלון חרוץ בהנהגת שיטה אחידה אחת או אחרת תרבותית של דינים למעמד האישי", ותוך עקיצה הוא ממשיך ומציין ש"במדינה שבה כל המפלגות כל כך ממוסדות ובטוחות בעצמן, קורה שתדמית "אופוזיציה המיתית" ניתנת בידיו של סהרורי כאבנרי".

הוא ממשיך ומתאר את הבעייתיות בסוגיה: "התנגדות של הרבנים לנישואים בגלל "פגם" זה או אחר וחוסר כל פתרון, פוגע בחופש הפרט והמצפון. היעדר מוסד לנישואים  וגירושים אזרחיים וההכרח לפנות למדינות זרות לשם פתרונן של בעיות  משפחתיות פנימיות, מאפיינים את המשטר בתחום המעמד האישי."

את מכתבו הוא מסיים במשפטים הבאים: "אין לי עניין בקנטור כפי שאין לי עניין בשבח, משאלתי להגיע לאפיק של מחשבה משותפת, ולבקשך לחשוב בעניין הצעת  חוק הנישואין והגירושין של ל"ע (הכוונה למפלגה הליברלית העצמאית-י.ב.), שבמצבנו כיום נראת לי המזערית שניתן להסתפק בה. מקרים שאין בו הממסד הדתי יכול או רוצה למצוא להם פתרון, תמצא להם הכנסת מוצא חוקי אחר שיאפשר בני הזוג להינשא בנושאים אזרחיים. אני ממליץ לך לתמוך בהצעת חוק זה".

יש לציין, שלא פחות מעניין, שבשולי מכתבו כתב עמרמי בכתב ידו : "בכל זאת, לאחר הרהור שני, לא שלחתי את המכתב. אין טעם ותוחלת".

דומה שסיומת המכתב מעידה יותר מכל על הבעייתיות בתפיסת הליברליות של בגין.

תגובות

רשימה מרתקת

הן מבחינת הנושא והן מבחינת האישים המעורבים, אני מוכן להעיד כי רשימה זו כתובה כהלכה, ומדגישה עימות בין מפקדים בכירים באצ"ל, שהיו חלק מהמערך העברי של הישוב העברי בארץ-ישראל, לבין מפקד האצ"ל שאכן שינה טעמו עד שנעשה כאסקופה נרמסת בפני פןלחן יהודי שמעליב אנשים בעלי יכולת לתהות, לשאול ולחקור. הכרתי את "יואל" - עמרמי - שהיה איש מרתק, מאופק' ומרוסן, אך בעל מחשבה עצמאית משלו שרק לאחר הקמת המדינה הוא וחבריו התחילו לעכל כי מנחם בגין השתמש בעבריות בציניות כמקפצה זריזה לחזור לשורשיו שמהם מעולם לא התנתק. מבחינה זו מפתח כזה יכול להסביר גם את התנהלותו התמוהה של בנו, בנימין בגין, שהוא כעכבר מצייץ בליכוד של היום השם אותו ללעג וקלס - ובכל זאת ולמרות זאת אין בו מהאומץ שאפיין בניהם האחרים של מנהיגי אצ"ל ולח"י - שמילטו עצמם מסירה נקובה זאת.

הליברליול של בגין לעומת הליברליות של עמרמי

לכאורה המאמר דן בליברליות של בגין, אבל למעשה הוא נסב על דמות חשובה אחרת והוא יעקב עמרמי
(יואל בזמנו). המכתב שהכין עמרמי כמכתב לבגין, מאיר באור נאות את עמרמי והשקפותיו החילוניות הליברליות.
כפי שכתב מחבר המאמר יוסי ברנע, העובדה שעמרמי החליט לא לשלוח לבגין כלל את המכתב שהכין עבורו,
מצביעה שהליברליות המוסבת כלפי בגין לא היתה אמיתית, אלא אמצעי לפתות את קהלו שהוא כאילו ליברלי.
אך המכתב מצביע יפה על השקפותיו של עמרמי, שהיה באמת ליברלי בתביעותיו להכניס רוח חדשה למפלגה שהנהיג אותה בגין. חילונות מלאה אכן עשויה להוביל כל ישראלי לתפיסת ישראל כלאום נפרד שאינו זהה עם המחשבה שהיא המגשימה את מצוות הדת היהודית. זו באמת סכנה ממשית השואפת להפוך את המדינה לגטו יהודי, הדומה לגיטאות יהודיות בחו"ל, השותפות לדת היהודית, והן כלל לא מדינה בדמות שהיישוב העברי השתדל להיות : "עם ככל העמים". יש מקום לקיום עדה דתית יהודית במסגרת לאומית ישראלית, אבל אין מקום לעדה המנסה להתחפש ל"לאום" שמה שמאפיין אותו היא הסתגרות מכל מי שאימו אינה יהודיה. זה אינו לאום הדומה במשהו ללאומים המאכלסים את המדינות חברות האו"ם, ואין מקום בעולם למדינה לא נורמלית כזאת. אם חפצי חיים אנו עלינו להחזיר את ישראל למהות לאומית חילונית ליברלית אמיתית.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יוסי ברנע