אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לנעול שערי ירושלים בפני קרי


התמונה של עמוס אריכא
לנעול שערי ירושלים בפני קרי

לנעול שערי ירושלים בפני קרי

התפרעותו התמוהה האחרונה של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי שהעלה טענה מופרכת מהיסוד כי אי-קיום שלום בינינו לבין הפלשתינאים תורם לחיזוק דאעש, איננו טרגדיה של לשון טיפשית-מקרית, אלא עלילת דם קלאסית שכל בר-דעת צריך לדחות אותה כגזענות אנטישמית שנאמרה בנוסח ימים אפלים.

 ייאמר בגילוי-לב כי מכבר הגיעה שעה לומר אמירה ברורה על ממשל אובמה-קרי שמתגלגל מדחי אל דחי: מצטמק אמוננו בארצות הברית של הממשל הזה. בידידות הקיימת לפחות במסי-שפתיים נבובים מוכח פעם ועוד כי רבים משלימים עם השקרים והסילופים של ג'ון קרי מתוך רצון לכסות על משבר טרגי ועמוק לא רק ביחסי ארצות-הברית עם ישראל, אלא גם ביחסי ארצות הברית המבולבלים עם שאר העולם.

גרוע מזה הוא המצב המחמיר בינינו לבין הבית הלבן. נשיא ארצות-הברית מתחבא מאחורי דמותו הארוכה של מזכיר המדינה שלו. אבל הוא קיים בבירור בכל פליטת-פה אסונית של ג'ון קרי העושה שליחותו כנרצע לאדונו, תוך שהוא מערער בעקשנות אחר זכותנו על ארץ אבותינו.

ארצות הברית הקצינה יותר ויותר את "הפוליטיקה" המבולבלת הזאת עד סהרוריות, והוכיחה כי בבית הלבן יושב איש שאולי כוונותיו לטובה – אבל תוצאותיהן מובילות למצגים טראגיים, ולפיכך גם מוקצנים על-ידי אמירות חסרות-אחריות של מזכיר המדינה שתחכומו אינו עובר מפלס של מי-אפסיים. צמד זה, הנשיא וקרי, גם אם יש להם כלפי ישראל טענות כבדות-משקל – לא זו דרכם של אנשים האמורים להיות ברמת שיפוט עולמי; לא רק שאינם מתקרבים אליה אלא מתרחקים ממנה במהירות מסחררת.

אנחנו חיים כיום בארץ הנמצאת בשפל תדמית חבוטה בגלי אנטישמיות המגיעים מרחבי עולם ושוטפים אותנו כצונאמי עתיר עוצמות הרסניות. בצד נמצאים ברק אובמה וג'ון קרי השופכים לעתים קרובות מדי חומר דליק להעצים להבות אוכלות. אמירה פסולה כזו האחרונה של ג'ון קרי איננה אלא הצהרת הצטרפות למחנה "הפרטוקולים של זקני ציון" המזוייפים ולמסכת הכזב הארוכה של "הפלשתינאים" שהמציאו את עצמם. הצעד הנבזי הזה של קרי המתפרש בהאשמת העם היהודי בחוליי-עולם, לא יסולח.

אולם גם בנו חלק באשמה מוטחת לעברנו. ביום בו התחלנו להשלים עם תעשיית השקרים על אודות עם פלשתינאי, התחיל תהליך מסוכן שהגיע לשיא באמירתו של מזכיר המדינה. ישראל חייבת לבחון עצמה ביסודיות ולקבוע את לו"ז יום המחר אך ורק על-פי הנכון להבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל, שעצם הקמתה היה תוצאה של התפכחות רגעית של עולם הנחלץ מטירוף, שסייעה לצעד היסטורי כביר.

אך הנה שוב בא אופל. קם לנו מטיף ארך-רגליים וקצר-דעת בשם ג'ון קרי להעכיר את מעט האור הדועך עד עלטה מוחלטת. למה עוד זקוק השמאל הישראלי הקיצוני, השותף הבכיר של קהילת עוכרי מדינת ישראל המקבלת בששון-לב תמריץ מיותר ממזכיר המדינה המתוסכל הקובע בגולמניות חסרת-רגישות שכל הצרות בעולם נגרמות בגללנו. אליבא דג'ון קרי, די אם יסלק מדרכו את מדינת עם התנ"ך הסרבני הזה, תיכון שלווה בעולמנו המסוכסך. ג'ון קרי איננו רצוי כאן יותר מפני שהוא מעוות בעיוורונו המטריד את המציאות בעזרת אמירות שקריות ומקוממות כנגד מדינת שהיא ידידת אמת של ארצות הברית. 

תגיות נושא: 

תגובות

ג'ון קרי הוא פשוט איש טיפש.

זה כל הסיפור.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא