אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תפיסה וקוגניציה בראי הפילוסופיה של דיויד יום


דיויד יום

דיויד יום, 26 באפריל 1711 עד 25 באוגוסט 1776

במבוא לספרו "מסכת טבע האדם" מסביר יום מהן המטרות והסיבות שבגינן החליט לכתוב את הספר. לטענתו, סר חינה של הפילוסופיה בעיני הבריות, משום שעד כה רובה ככולה הושתתה על מתודות שגויות שבעיקרן התבססו על הנחות לא נכונות, ואלו גזרו מסקנות מוטעות. "[...] לא יקשה עליך להבחין בבסיס הרופף אפילו באותן השיטות שזכו למידת סמכות יתרה[...]" (יום, 3). אליבא דיום כדי ליצור פילוסופיה ראויה ונכונה עלינו לחקור את טבע האדם, משום שהוא-הוא המקור לכל המדעים. לכשיעמוד על טיבו – יעמוד על טיבם של כל שאר המדעים. כמו כן, על המתודה הזו להיות מבוססת על תצפית וניסיון גרידא, שישמשו לה בסיס מוצק. רק בצורה כזו נוכל לדעת דברים בצורה ודאית ומוחלטת. בפרק הראשון נוקט יום בשתי חלוקות אודות תפיסת רוח האדם. במאמר זה אציג אותן ואסביר על היחס השורר ביניהן.

החלוקה הראשונה אודות תפיסת הרוח בה נוקט יום היא לשני סוגים נבדלים: רושם ומושג. רושם הוא התגלות ראשונית של תחושה, היפעלות או רגש בנפש האדם. מושג, לעומת זאת, הוא העתק קלוש ודהוי של אותו הרושם ונמצא במחשבתנו. למשל, רושם של הצבע האדום ייצור ברוחי מושג של הצבע האדום, השונה מהרושם רק במידת החיות והעוצמה שלו. כלומר, לדידי יום, ההבדל בין השניים אינו אלא במדרגת העוצמה והחיות שכ"א מפעיל בה את הרוח. האבחנה בין השניים היא בד"כ פשוטה וטבעית, אע"פ שלעתים ההבדל בעוצמה עשוי להיות קל שבקלים, כמו למשל בשעת שינה, קדחת וכו'. ואולם לדידו, מקרים מועטים אלה אין בכוחם להפר את החלוקה הכה ברורה בין רושם למושג. "ואע"פ שבמקרים מועטים קיים ביניהם דומי קרוב זה, הרי בדרך כלל שונים הם במידה רבה כ"כ, עד ששום אדם לא יהסס לערוך אותם במערכות נבדלות [...]" (יום, 14).

בנוסף, נוקט יום בחלוקה שנייה אודות תפיסת הרוח: חלוקה לפשוט ולמורכב. חלוקה זו חלה בעצם הן על הרשמים והן על המושגים. דהיינו, יש מושג פשוט ומושג מורכב, וכך גם לגבי רושם. כאמור לעיל, מושג הוא העתק דהוי וקלוש של רושם. כלומר, מן בבואה שלו. ואולם, יום מבין כי יחס המקבילות הזה בין רושם ומושג עלול להטעות. לא נכון לומר בצורה פשטנית שכל הרשמים והמושגים דומים זה לזה. לפיכך, עליו להיעזר באבחנה השנייה כדי להגביל הקבלה זו. הוא נותן דוגמאות בשביל להמחיש זאת; מושגים מורכבים שאין להם מקבילה ברושם מורכב כמו עיר שהגה בדמיונו, או רושם מורכב שאינו מועתק באופן מלא ומדויק לתודעתו דוגמת העיר פריז על כל רחובותיה וסמטאותיה.

לעומת זאת, אין דין זה חל לגבי מושגים ורשמים פשוטים. במקרה זה לכל מושג פשוט יש רושם פשוט שדומה לו. כלומר, כאן ההקבלה מלאה ומדויקת. יתרה מכך, אליבא דיום לא ניתן להפריך קביעה זו, שכן אין ביכולתו של אדם להצביע על מושג פשוט שאין לו רושם פשוט מקביל לו. לאחר שנעזר בחלוקה השנייה כדי להגביל את יחס המקבילות, טוען יום כי מאחר והמושגים והרשמים המורכבים נוצרים כולם מכאלו פשוטים, אזי שברוב המקרים ניתן להחיל יחס הקבלה זה ולקבעה כמדויקת.

לסיכום, לדידי יום על-מנת ליצור פילוסופיה נכונה, וכדי להבין בצורה בטוחה וודאית את שלל  המדעים, עליו להסתמך על טבע האדם. הוא המפתח לכך. המתודות אשר ננקטו עד כה שגויות ומאוסות. "[...] ובמקום ללכוד פה ושם טירה או כפר בגבולות, להתקדם ישר ולהסתער על הבירה [...]" (יום, 6).  בפרק א'  מתחיל יום במסעו לעבר מטרה זו, ומציע לקורא שתי חלוקות אודות תפיסת הרוח של האדם; חלוקה לרושם ומושג, וחלוקה לפשוט ולמורכב, אשר משמשת לו ככלי להגביל ולהסביר בצורה מבוארת דיה את יחסי הדומות בין הרושם למושג.

 יום, דיוויד. מסכת טבע האדם. תרגום: יוסף אור. ירושלים: מאגנס, 1999.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רפאל עמרם