אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התפוצצות אוכלוסין - זה מטריד אותך?


יש כמה דברים שחייבים לפנות זמן לחשוב עליהם ואחד מהם הוא - בעיית הריבוי הטבעי הגבוה בעולם.

נתחיל דווקא בשיר "ילדים זה שמחה." אותו שיר שיש המשמיעים אותו בחתונות ביציאה מהחופה, במסיבות בר מצווה ובאירועים משפחתיים, אותו שיר של להקת הברירה הטבעית (תכף נדבר גם על ברירה טבעית) שהפליאה לבצע גם ריטה. השיר מבקש - תביאו שניים תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים, תקבלו שיכונים עם כניסה ומטבח ושני חדרים קטנים. תביאו ארבעה תביאו חמישה תביאו ששה ילדים תקבלו הנאה וכבוד מקרובים  - אתם אוהבים ילדים. רק אז מופיע הפזמון - "ילדים זה שמחה" ואם בין הפיזוזים והתיפופים יצא לכם להקדיש שנייה אחת להקשיב ולהרהר במשמעות השיר, אז אולי גם אתם שמתם לב שזהו בכלל שיר מחאה!

יהושע סובול כתב את מילות השיר בהתייחסו למדיניות עידוד הילודה של ראש הממשלה דויד בן גוריון עם קום המדינה, על מנת לעבות את הדמוגרפיה של אזרחי ישראל. כמובן שכל ההבטחות לעזרה למשפחות ברוכות ילדים נגוזו ונעלמו כהרף עין והשיר מנסה למחות על הקריאה המגוחכת להגברת הילודה. שימו לב לשימוש שהיה נהוג בביטוי "משפחות ברוכות ילדים" ולא ב"משפחות מרובות ילדים" , ככה יקראו לאותן משפחות שמאוחר יותר ימצאו את עצמן בלשכות הרווחה.

אז התחלנו בעובדה שילדים זה שמחה, כך לפחות חשב בן גוריון שרצה שנפרה, ונרבה ונמלא את הארץ, ונמשיך בלנסות לכפור מעט בהנחה הזו. זאת משום שהריבוי הטבעי המואץ בעולם כיום -  מאיים עלינו בהתפוצצות אוכלוסין. במדינות בהן הריבוי הטבעי הוא חיובי, בהן האנשים מתים פחות מאשר נולדים, קיימת סכנה שאוכלוסיית המדינה תכפיל את עצמה. כלומר, במידה והריבוי הטבעי עומד על שלושה אחוזים בשנה, משמעות הדבר היא שאוכלוסיית המדינה מכפילה עצמה כל עשרים וחמש שנה - ריבוי מהיר מידי, שמאיים לגרום להתפוצצות אוכלוסין.

אבל גם לריבוי טבעי שלילי החסרונות שלו. במדינה בה התמותה קטנה מהילודה- נוצר מצב בו רוב האוכלוסייה מבוססת על אנשים מבוגרים. מדינות כאלה מעודדות ילודה על מנת לאזן את הכלכלה. מצב של ריבוי טבעי אפסי הוא מצב נדיר מאוד ואם הוא קיים – אז רק באופן זמני. לא נוכל לשאוף למצב אוטופי שכזה שכן הדבר אינו ריאלי. גידול אוכלוסין מהיר מזיק ליכולת של מדינה מסוימת להתפתח שכן השקעת המדינה הנדרשת בשירותים ותשתיות היא עצומה ופוגעת בהכנסותיה. כמו כן ייבוא משאבים כגון מזון ולעתים מים, פוגע ביכולת המדינה לשגשג ומונע ממנה את השקעת הכסף בתוך המדינה עצמה ובייצוא תוצרתה.

השקעת כספים רבים בקיום- ובהתמודדות עם צפיפות האוכלוסין ועד לפיצוץ אוכלוסין- פוגעת ביכולותיה של המדינה להשקיע את כספיה בפיתוח הכלכלי ולהגדיל את התוצרת הלאומית הגולמית.  בספרו רב המכר "חירות", הסופר האמריקאי ג'ונתן פראנזן מתייחס לבעייה זו דרך אחת הדמויות הראשיות. דמות זו מאמינה כי יש להביא לעולם ילד אחד אם בכלל, והיא קוראת לאנשים לעשות זאת מרצון ולא על ידי חקיקה אנטי דמוקרטית. כל חייו של אותו מאמין דגול בצמצום האוכלוסין מוקדשים לנושא ולהגברת המודעות. ואני, כשקראתי – מודה, השתכנעתי.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אבישי חאליסי