אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גזי חממה - התחממות גלובאלית


התמונה של תומר ריבל

אטמוספרת כדור הארץ מכילה באופן טבעי ריכוזים של גזי חממה. ישנם גם גזי חממה שמצויים באטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית – תעשיה וחקלאות. גזי חממה המצויים באופן טבעי באטמוספרה כוללים אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן ואוזון. גזי חממה שהם תוצר אנושי כוללים Sulfur hexafluoride (SF6) ו Hafnium carbide (HFC). אולם, בל נטעה, פעילות אנושית מייצרת גם גזי חממה שמצויים באופן טבעי באטמוספרה וגזים אלו מזיקים לא פחות כשהם מצויים בכמויות גדולות יתר על המידה.

מהם גזי חממה ומה האפקט שלהם?

כדור הארץ מקבל אנרגיה מהשמש בצורת קרינה. מרבית האנרגיה הינה באורך גל גלוי לעין הלא מזוינת או בקרינת אינפרא אדום שהיא כמעט גלויה. כדור הארץ מקרין בחזרה כ-30 אחוזים מקרינת השמש. 70 האחוזים הנותרים נספגים ומחממים את האדמה, האטמוספרה והאוקיינוסים. גזי החממה מסייעים בלכידת הקרינה החוזרת (בעיקר גלי האינפרא-אדום) ומניעת בריחתם לחלל בדומה לאפקט אותו יוצרת חממה בשדה חקלאי. בהעדר אפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ לא הייתה 14 מעלות צלזיוס כפי שהיא היום אלא מינוס 18מעלות. הבעיה נוצרת כאשר ריכוז גזי החממה באטמוספרה עולה ואז אנו עדים להתחממות יתר.

ואכן שיעור ריכוזם של גזי חממה באטמוספרה נמצא בעלייה מתמדת מאז תחילת המהפכה התעשייתית (בסביבות 1750( כפי שהמספרים הבאים ממחישים: ב-250 השנים האחרונות, ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה עלה ב-30 אחוזים, ריכוז המתאן עלה ב-145 אחוזים וריכוז תחמוצת החנקן ב 15 אחוזים.

רוב המדענים תמימי דעים שהעלייה בשיעורי הפחמן הדו חמצני באטמוספרה נובעת משמוש יתר בדלקים פוסילים – פחם, נפט, דיזל – ומשינויים בשימושי קרקע, ביעור יערות והפיכת אזוריים טבעיים לשטחים חקלאיים. העלייה בשיעורי המתאן ותחמוצת החנקן נובעת בעיקר מהתרחבות הפעילות החקלאית וממכניזציה שלה.

לעליית שיעור ריכוזם של גזי החממה יש השפעות מרחיקות לכת על איכות הסביבה שבאה לידי ביטוי בהתחממות גלובאלית. והתחממות גלובאלית מובילה לשלל רעות שפוקדות ויפקדו אותנו: התרחבות המדבר, אי יציבות אטמוספרית שמובילה לתופעות אקלימיות חריגות ועליה בגובה פני הים. מומחים תמימי דעים לגבי הצורך לנקוט בצעדים דרסטיים ברמה הגלובאלית להקטין באופן משמעותי את שיעור הריכוז של גזי חממה באטמוספרה בכדי להלחם בתופעה של התחממות גלובאלית ושינויי אקלים. המחמירים יותר בקרב הקהילה המדעית טוענים שעל מנת למנוע אסון אקולוגי, על המדינות המתועשות להקטין את פליטת גזי החממה בשיעורים של 40-20 אחוזים עד השנה 2020!

אחת מתופעות הלוואי המסוכנות ביותר של שינויי אקלים והתחממות גלובאלית היא המסה של הקרחונים בקטבים ועליית מפלס פני הים כתוצאה מכך. המסה של הקרחונים אינה תופעה חדשה. קרחונים, מדענים מאמינים, נמסים מזה 11,000 שנים. אולם על פי דו"ח של האו"ם משנת 2001, תהליך המסת הקרחונים בשנים האחרונות נכנס לתאוצה מוגברת. עד 2100 גובה פני הים צפוי לעלות ב 90-10 ס"מ – עלייה מינימאלית של 10 מילימטר בשנה. יש לכך תוצאות גיאו-כלכליות מרחיקות לכת. יותר מ 2 מיליארד בני אדם (בסביבות 30 אחוזים מכלל האוכלוסייה העולמית) חיים בטווח של עד 60 מייל מאזורי החוף – אזורים שנועדו להצפה. יש לזכור שרוב הערים החשובות והמרכזים הכלכלים שוכנים על החופים – עמק הסיליקון בקליפורניה או מנהטן בניו-יורק (ועבורנו, תל אביב). בנוסף, הצפה של אזורי החוף תביא להמלחה של בארות מים (במקרה של ישראל, חלק ניכר ממאגרי המים הטבעיים שלה נמצאים באקוויפר החוף) ותיצור מחסור מים עולמי. לבסוף, ישנם איים שלמים באוקיינוס השקט שייעלמו. מאות אלפי בני אדם עלולים למצוא את עצמם ללא מקום לגור.

למרות שישנם מדענים שמאמינים שההתחממות הגלובאלית והעלייה במפלס פני הים אינם קשורים לפעילות אנושית אלא למחזוריות טבעית של התחממות והתקררות כדור הארץ, מרבית המדענים מסכימים כי יש לנקוט במספר צעדים דחופים מידיים שאת כולם מאפיין הצורך להקטין את שעורי פליטת גזי החממה לאטמוספרה:

• הקטנת השימוש בדלקים פוסילים – מצורי נפט ופחם.

• עצירת ביעור היערות ונטיעת יערות חדשים בכדי שאלו יוכלו לספוג פחמן דו חמצני.

• הקטנת השימוש בגז CFCומציאת תחליפים בצורתם של חומרים ידידותיים לאוזון.

• מציאת מקורות אנרגיה חילופיים שיחליפו את השימוש בדלקים פוסילים, כמו אנרגיה סולארית אנרגיה גרעינית, אנרגיית רוח או דלקים ביולוגים.

• שיתוף פעולה אפקטיבי ברמה הבינלאומית בנושאי שימור הסביבה.

תגיות נושא: 

תגובות

משהו בהקשר התחממות גלובאלית

אחד האינדיקטוריםלהתחממות הוא הים סביב אנטארטיקה. מדידות פני הים סביב יבשה זאת העלו שבשנים 1992---2011 גובה פני הים עלה ב8
מ"מ בממוצע מדי שנה . המסת הקרחונים באנטארטיקה גדלה בעשורים האחרונים פי 10 וזה נתון משמעותי בהקשר לעליית מפלס הים וחיזוק הפוטנציאל בעתיד להצפות ערי חוף

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל