אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

א.ד. גורדון: הגיונות - הגיון ראשון: הם ואנחנו


התמונה של קובי דנה

הגיונות אד"ג - כל פעם טעימה אחרת מרעיונותיו של אהרון דוד גורדון

 הגיון ראשון: "הם ואנחנו" - על הגדרת "העצמי הלאומי" של עם ישראל

לא אחת אנו חוטאים בהגדרת עצמנו הפרטי באמצעות השוואה ל'אחר': "אני טוב יותר", "אני חכם יותר", "הוא טוב ממני" וכן הלאה. וכך נוגע הדבר ל'עצמנו' הפרטי כמו ל'עצמנו' הלאומי.

א.ד. גורדון כתב לנו על כך את הדברים הבאים:

"אני בכלל אינני גורס: 'הם – ואנחנו' לא לשלילה ולא לחיוב. אני גורס: 'אנחנו' 'אני', כמו שהננו, כמו שאנחנו יכולים להיות, כך אנחנו צריכים להיות. אין לי עסק באחרים, אינני מודד את עצמנו באחרים, אינני מעריך את עצמנו על פי ערכם של אחרים. אם הם עולים עלינו או להפך. התמודדות באחרים הוא ענין בשביל ילדים…

במידת החיים וההוויה העליונה אין גדול וקטן, חשוב ולא חשוב. ובמידת האדם העליונה אין אדם נמדד במידתו של חברו, כי אם במידת עצמו. מי שגדול יותר, מי שכובש, אם לאגרופו או לרוחו, אינו גדול…

גדול הוא מי שגָדֵל, מי שגדול היום ממה שהיה אתמול ויגדל מחר ממה שהנו היום, ואין קצב לגידולו; מי שגורם לאחרים, שהם יגדלו ויגברו מתוך עצמם, כמו שהוא מבקש באחרים גורם כזה לעצמו (וסימנך: 'מי יתן כל עם ה' נביאים!', וביתר הרחבה: מי יתן כל האדם נביאים!)

 כך אני מודד את עמי, את ישראל. ולפיכך אינני יכול, להשלים עם הרעיון, שהוא, בשובו להיות עם חי, לא יהי גדל מתוך עצמו, כי אם נגרר אחרי אחרים. וגם זה ברור בעיני: אם הוא יהי רק נגרר אחרי אחרים, אם מה שמתייצר פה יהיה רק תרגום עברי מהחיים האירופיים, הוא לא יקום ולא יחיה, כי לא תהיה בו אותה רוח החיים הכבירה, המקימה, המפעילה, המחיה."[1]

אז מה אומר לנו בעצם אד"ג? הוא מסביר לנו על חשיבותה של העצמיות הלאומית, על בנייתנו כעם המתבסס על ערכיו העצמיים, הפנימיים, היונקים מתוך המורשת היהודית. בניית הזהות הלאומית של עם ישראל בעת החדשה צריכה להיות מבוססת על תשתית חיובית, המגדירה עצמה באמצעות ערכינו הייחודיים שלנו ולא על ידי גורמים שמחוץ לנו, לעומתיים או מאידך מתוך היגררות אחרי תורות הזרות לרוחו של העם היהודי רק מתוך אופנה אקטואלית כלשהי.

בשתי הגישות שמזהיר מפניהן גורדון אנו חוטאים לא אחת. או שאנו מגדירים את זהותנו על ידי השוואתנו לאחרים, "אנחנו טובים יותר.." למשל. או שאנו רוצים להיות "טובים כמוהם", מנסים להיות אמריקאים, אירופאים וכל מה שהוא לא אנחנו. מכך גורדון מזהיר – זה נבלה וזה טרפה. הכל כבר מצוי בקרבנו, איננו זקוקים לחסדי זרים או להתנשאות מיותרת. וכך הוא מוסיף ומורה לנו:

"רק יצירה לאומית עצמית, חיים עצמיים, מקום לגדול מתוך עצמו די כוח חיים בהם למשוך את הלב, להחיות את העם. ואינני רואה מה מעכב, או מה מכריח אותנו להיות נגררים אחרי אחרים."[2]

מעניין לציין בהקשר זה, כי גם הרב קוק היה בעל תפישה זהה לחלוטין, וכתב דברים דומים באומרו כי "יסוד החיים של האומה בארצה מוכרח לבוא מצד עצמיותה, מצד התביעה לשלמות צורתה, וזו תתגדל ותתאמץ ככל מה שאור תורתה הפנימית, עומק דעותיה וחביוני חביוניה, ילכו ויחיו בקרבה בגאון גדלם."[3]

בסיכומו של דבר, מורה לנו גורדון כי עלינו להבין שיצירת ביסוס מקורי ועצמי של הגדרתנו הלאומית היא הכרחית על מנת להוליד כוחות יצירה שייצרו תחייה עברית בקנה מידה היסטורי.

-----------------

[1]מתוך "בניין אומה". קישור: http://benyehuda.org/gordon_ad/binyan_umma.html
 
[2]שם.

[3]הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מתוך 'אורות', אורות התחיה.
 
תגיות נושא: 

תגובות

א. ד. גורדון הגיונות. לא ירדתי לסוף דעתך

ההשוואה לאחר - הן במישור הלאומי והן במישור הפרטי - היא כלי חשוב להגדרת עצמנו ולהשוואה עם האחר. אינני חושב שלגורדון הייתה בעייה עם זה.
מה שהעסיק בעיקר את א. ד. גורדון היה המתח שביו הרקע הדתי שבו צמח לבין המציאות שנגלתה לו בארץ ישראל מציאות שונה לחלוטין מאותו רקע
וההתאמה המחשבתית שעליו לעשות לדעתי הקישור בין א.ד.גורדון לבין הרב קוק הוא קישור מלאכותי. גם אם דיברו מילים זהות הרי שמאחוריהם היו השקפות עולם שונות

התמונה של קובי דנה

לגיורא - הסבר

שלום גיורא, תודה על התגובה וההתייחסות. אתה מעלה שתי נקודות חשובות שהראשונה מהן נוגעת במהות הרשימה – סוגית ההשוואה לאחר, ושנית - ההתאמה המחשבתית לרב קוק. התפנה לי קצת זמן ואני משיב כעת לדבריך.

ראשית ההשוואה לאחר – אתה צודק. גורדון גם כתב בדברים שהבאתי:
"אני בכלל אינני גורס: 'הם – ואנחנו' לא לשלילה ולא לחיוב..."

הבעיתיות בהשוואה לאחר היא לא במובן של יחסי -גומלין טבעיים שיש בחברה בה בני אדם מושפעים ומשפיעים הדדית זה על האחר. הכוונה היא בעיצוב הזהות העצמית כאשר מרכז הכובד נוצר מתוך השוואה מתמדת עם הזולת​:​
"אין אדם נמדד במידתו של חברו, כי אם במידת עצמו..."

בעידן בו אנו חיים, עידן של תחרותיות חסרת פרופורציות, תחרות על כל דבר כמעט, עידן שבו האינדבידואליזם האבסולוטי הוא השולט בתודעה ובחברה, והוא תמיד צריך להיות 'טוב יותר' מהאחר:
​"​אינני מעריך את עצמנו על פי ערכם של אחרים. אם הם עולים עלינו או להפך. התמודדות באחרים הוא ענין בשביל ילדים…​"​

​עם כך, כאמור, כן ראה גורדון בעיתיות, וגישתו יכולה לסייע בהחלט בהבנת המציאות העכשווית וההתמודדות עמה. מה שגם אד"ג מדבר על ההקשר האישי כמו ההקשר הלאומי. אדם פרטי כמו קולקטיב או קיבוץ לאומי.

בקשר לסוגיית הדת, גורדון היה יחסית 'נטע זר' בקרב החלוצים שחי בקרבם. כך הוא כתב:
"האמנם גמרנו את חשבוננו עם הדת? האם התחלנו וגמרנו? האם ביררנו לעצמנו, האם שאלנו את עצמנו, מה הדת, הרליגיה לנפש האדם? בייחוד מה דת ישראל, יצירת רוחנו הלאומית לנפש היהודי? האם שאלנו וביררנו, כמו שדבר יחיד במינו כזה צריך להיות נשאל ומבורר? האם הרבינו לבחון ולבדוק, האם העמקנו לעיין ולשקול בדעת, מה באמת נתיישן ואינו מתאים עוד, מה באמת נחרב ונרקב, ומה, לעמקו של דבר, רק צורתו ניטשטשה או נפסלה, והוא מבקש לו צורה יותר נאורה, יותר אצילית, בהיותו חי ורענן ורק שואף להתחדשות עליונה?" ("לחשבוננו עם הדת").

גורדון ראה בדת היהודית כמקור השראה שמתוכה צריכים לזנוח את מה שהפך למאובן גלותי ולאמץ את מה שהוא מהותי ויש בו ערך להתחדשות היהודית-עברית בארץ ישראל. כתביו של אד"ג הרי מלאים במסורת יהודית.

בקשר לנק' השנייה שהעלאת, ואגב סוגיה מרתקת – ההשוואה בין גורדון לרב קוק. למען האמת לא התכוונתי לערוך כאן ברשימה קצרה זו השוואה בין השניים, אבל כן מצאתי כמה דברים מקבילים בין דבריהם. והבאתי את הציטוט הזה לא רק כי הוא זהה אלא כדי להראות שיש עוד הוגה יהודי מאותה העת שכתב והחזיק בתפישה זהה לחלוטין.

בקשר לכלל המשנה, של אד"ג מול הרב קוק, ברור ששניהם בעלי השקפות שונות (או שאולי ​זה בעצם לא כזה ברור... לכן אשתדל להבא לא להביא השוואה כזו אלא עם הסבר מפורט ומסייג), ועם זאת מקורות היניקה של השניים היו לא רחוקים זה מזה. ​לא ארחיב כאן כרגע, בסוגייה זו ממליץ מאוד על ספרה של ​שרה שטרסברג - "יחיד, אומה ואנושות" - ​ בו היא עושה עימות בין שני ההוגים היהודים המרתקים האלו במאה העשרים.​

​מקווה שעניתי במשהו על הערותיך המעניינות.

​ועוד נק' אחת -- הרשימות שאעלה תחת הכותרת 'הגיונות אד"ג' מטרתן להנגיש את רעיונותיו של גורדון בשפה פשוטה, קולחת ותמציתית עד כמה שניתן​ מתוך החשיבות שאני רואה לנכון להפיץ את משנתו לקהל רחב ככל הניתן.

אשמח כמובן לשמוע תמיד הערות/הארות ודעות לגבי משנתו המרתקת. תודה!

לקובי דנה - גורדון

תודה על ההתייחסות ועל ההסבר. מצפה למאמרים הבאים

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת קובי דנה