אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התחממות גלובאלית: הזווית הישראלית


התמונה של תומר ריבל

במהלך המאה ה 20 התחמם כדור הארץ ב 0.6 מעלות צלזיוס. על פי התחזיות, עד שנת 2100 יתחמם כדור הארץ ב 1.4 – 5.8 מעלות נוספות. בנוסף, במהלך המאה שעברה, עלו פני הים באוקיינוסים בשיעור של 1-2 מ"מ בשנה (כ-1 ס"מ בעשור). על פי התחזיות, עד שנת 2100 יעלו פני הים בשיעור של 90-10 ס"מ.

שינויי האקלים כבר החלו ותופעות ההתחממות הגלובאלית נותנת את איתותיה:

• עליה בשכיחות אירועי מזג אוויר קיצוניים – סופות ושיטפונות לעומת ימים חמים מאד.

• עליה של פני הים.

• הידלדלות מקורות מים.

• הרחבת תופעת המדבור

• הצפה במי ים

• המצאות חרקים מעבירי מחלות (כמו יתושים) במשך חודשים רבים מידי בשנה.

• נזקים לגדולים חקלאיים

ההשפעות העיקריות על ישראל

 ניתן להעלות מספר השפעות ישירות על איכות הסביבה בישראל כתוצאה מההתחממות הגלובאלית:

1) מזג אוויר קיצוני – בשנים האחרונות אנו עדים לאירועים אקלימיים חריגים שאירעו בישראל, בינהם:

1998 – הקיץ החם ביותר שנמדד בישראל

2000 – השלג הכבד ביותר שירד בנגב

2000 – חודש יולי החם ביותר (בירושלים נרשמו עד 41 מעלות)

2002-2006 – ההסתברות לימים חמים מאד בירושלים (מעל 35 מעלות)עלתה פי שלושה

2) עלייה של פני הים – מחקרים מזהירים שעליה של 30 ס"מ בפני הים התיכון תגרום להצפה של 60 מטר באזורי מישור החוף.

3) התייבשות מקורות המים – צמצום המשקעים והגידול באידוי שנגרמים בשל ההתחממות הגלובאלית עלולים לגרום להתדלדלות של כ 25% ממאגרי המים ולצמצם את היצע המים ב 60% עד לשנת 2100

4) פגיעה באיכות המים – צמצום המשקעים, עליית פני הים והגידול באידוי יביאו להמלחה ניכרת ולפגיעה באיכות המים המתוקים באקוויפר החוף וההר.

5) ישראל מהווה תפר בין אקלים ים תיכוני לבין אקלים מדברי שבו כמות המשקעים יורדת מ 300 מ"מ לשנה ורמת האידוי גבוהה. כל התחממות קלה בטמפרטורות עלולה להרחיב את קו המדבור ולהעלות את הנגב צפונה.

6) שינוי מערכות אקולוגיות – בעלי חיים משמשים אינדיקציה לשינויי אקלים מאחר והם ממחישים את הפגיעה שיש למזג האוויר על מרחב המחיה שלהם. מחקרים מצאו שעליה של 1.5 מעלות בטמפרטורה של אגן הים התיכון תגרום לנדידה של בעלי החיים ולשינוי מרחבי המחיה שלהם בטווחים של 300-500 ק"מ צפונה ו 300-600 מטר בגובה.

 

גזי חממה בישראל

גז החממה העיקרי הגורם להתחממות כדור הארץ הוא פחמן דו חמצני – CO2 – ומקורו בעיקר משרפת דלקים. בשנת 2004 נפלטו במדינת ישראל כ 73,573 אלפי טונות של פחמן דו חמצני – עלייה של כ-20% בהשוואה ל-1996.

המקורות לפליטת הגז בישראל הם:

1) שרפת דלקים – חמצון הפחמן בעת שריפת דלקים ליצירת אנרגיה, חשמל ותחבורה הוא המקור הגדול ביותר לפליטת פחמן דו חמצני.

2) תעשייה – ייצור מלט הוא התהליך התעשייתי העיקרי לפליטת פחמן דו חמצני.

3) חקלאות – מגזר החקלאות בישראל פולט מתאן (CH4) וחנקן חד חומצתי (N2O) ממקורות הקשורים לגידול בעלי חיים ומקרקעות חקלאיות.

4) פסולת – מתאן הוא גז החממה העיקרי הנפלט ממגזר הפסולת בישראל, בעיקר כתוצאה מהטמנת פסולת עירונית במטמנות (מזבלות).

באחוזים, 81% משיעור פליטת הפחמן הדו חמצני מגיע מייצור אנרגיה, 12% מגיע מפסולת, 3% מחקלאות ו 4% מתעשייה.

אז מה ניתן לעשות ברמה האישית?

כל אדם תורם לפליטה של כ-10 טון פחמן דו חמצני בשנה. להלן עשרה פעולות פשוטות שכל אחד יכול לעשות על מנת להלחם בתופעה של פליטת גזי חממה לאטמוספרה בישראל:

1) החלפת אמצעי התאורה מנורות להט לנורות פלורוסנט. נורת פלורוסנט אחת במקום נורת להט תפחית 70 ק"ג פחמן דו חמצני בשנה.

2) שמירה על תקינות הרכב ונהיגה נכונה. הקפדה על תחזוקה נכונה ולחץ אוויר תקין בצמיגים, יביאו לשיפור של 3% בצריכת הדלק של כלי הרכב. האצות מיותרות והזנקת הרכב במהירות ממצב עצירה, מגבירים את כמות המזהמים הנפלטים ועלולים להביא להכפלת תצרוכת הדלק. מומלץ לנהוג במהירות קבועה. כל ליטר בנזין שנחסך מונע פליטה של 2.5 קילוגרם פחמן דו חמצני לאטמוספרה.

3) נהיגה מועטה. צמצום הנסיעה ברכב פרטי לטובת הליכה, רכיבה באופניים, תאום הסעות עם שכנים וחברים ונסיעה בתחבורה ציבורית יחסכו כ-0.3 ק"ג פחמן דו חמצני לכל 1 ק"מ!

4) הקטנת השימוש במים חמים. חימום המים צורך אנרגיה רבה. כל שעה של הפעלת דוד חשמלי מביאה לפליטה של 2 ק"ג פחמן דו חמצני. התקנה של "חסכמים" תפחית 160 ק"ג פחמן דו חמצני בשנה. ייעול מערכות המים על ידי התקנת "סלמנדר" יפחית 490 ק"ג פחמן דו חמצני בשנה. כביסה במים פושרים או קרים תפחית 230 ק"ג פחמן דו חמצני בשנה.

5) מחזור. מחזור של מחצית מכמות הפסולת שכל אדם ואדם מייצר תביא להפחתה של 1 טון פחמן דו חמצני בשנה.

6) צמצום השימוש במוצרים המצריכים אריזות רבות. הפחתה של 10% בלבד מכמות השקיות והעטיפות תפחית כחצי טון פחמן דו חמצני בשנה.

7) חסכון באנרגיה ביתית. כיבוי מכשירי חשמל שאינם בשימוש – טלוויזיה, די וי די, נגנים, מערכות שמע ומחשבים – יביא לחסכון של אלפי טון של פחמן דו חמצני בשנה.

8) כיוון התרמוסטט במזגן. החלפת מזגן חדש בישן תפחית 400 ק"ג פחמן דו חמצני בשנה. כיוון התרמוסטט 2 מעלות למעלה בקיץ ו2 מעלות למטה בחורף יחסוך כמות משמעותית של אנרגיה.

9) נטיעת עצים. נטיעת עצים מסייעת במניעת התחממות גלובאלית. עץ בודד סופח 1 טון פחמן דו חמצני במשך כל חייו.

10) הגברת המודעות. חשוב מאד לעודד אחרים לפעול ברוח הדברים שהועלו כאן. כוחן של פעולות אלו יתעצם באלפי מונים ככל שיגדל מספר האנשים המאמצים אותן.

מקור: המשרד להגנת הסביבה, האגף לאיכות האוויר, נובמבר 2006.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל