אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בין אומץ לאומץ


התמונה של עמוס אריכא

מכתב גלוי לאלוף (מיל.) יואב גלנט

מזה ימים אזרחי ישראל מתמקדים באשר נכתב בדו"ח מבקר המדינה, השופט המחוזי לשעבר מר שפירא בנוגע למבצע "צוק איתן". עוד בטרם הוצג הדו"ח כבר נחפזו אישי ציבור שונים, מחוץ לחוג המבוקרים, להשמיע דעתם על הצפוי להתפרסם. בין אלה נמצאו אנשי צבא לשעבר בדרגות נכבדות, ביניהם בלט שמך, מר יואב גלנט. בהיותי נמנה עם קוראי "ידיעות אחרונות" לא יכולתי שלא להתרשם ממידת נפיחות אומץ הלב שגילית בבואך להשמיע ביקורת קשה ונוקבת על שניים מבין עמיתיך בעבר, רב-אלוף במילואים ושר ביטחון בעברו, משה יעלון ורב-אלוף לשעבר, ראש המטה הכללי, מר בני גנץ.

שניים אלה כזכור ניתבו את צה"ל ועמדו בראשו במבצע זה, כפופים כמובן לראש הממשלה נתניהו. פרסום הדו"ח הוא שגרם לך כנראה ליישב חשבון ישן עם שני רבי-אלופים אלה שאחד מהם ירש את מושבך בלשכה הרמה של המטכ"ל עוד בטרם שזפת אותה בעיניך כבעל הבית החדש.

לא אכנס לפרטי הפרשה ההיא שבוודאי מייסרת אותך ועוד תכאיב שנים רבות, ואולי בצדק מבחינתך. אולם צורת התקיפה שלך לשסע כפיטבול אכזרי את יעלון וגנץ עוררה אצלי תמיהה באשר לצד מסוים ומרתיע באופייך ובאישיותך. עד היום לא ייצבתי ביחס אליך דעה, לא לכאן ולא לכאן, אם כי תמהתי איך הסכמת לכהן כשר תחת ראש הממשלה נתניהו, שהוא ואהוד ברק כשר ביטחון התנערו ממך – גם הם בצורה בוטה. לתומי חשבתי שמצביא אמיץ כמותך יודע גם להפגין מידת אומץ ביומיום האזרחי שלו.

ובכן, נראה שלא תמיד אני עומד במבחן הערכה מדויקת ושוב טעיתי בך. אילו היית איש עקרונות כראוי לך כי אז היית אומר בזמנו למר כחלון, "ידידי, אני בממשלה שבראשה עומד בנימין נתניהו לא אהיה."

אבל התרפסת בפני נתניהו כמו יתר מתרפסי הממשלה הזאת (וזה כולל גם את בנט ואנשים שאוחזים כמותו וכמותה בכל מקל בשני קצוותיו), ולא צייצת אף לא ציוץ אחד מתריס לעברו מאז התמנותך לשר בממשלה הזאת. ולפתע, דווקא ביום הזה מכל הימים, יום פרסום הדו"ח של מבקר המדינה, התנערת לשפוך חמתך תוך השמעת שאגת-אימים על שני עמיתיך מתמול-שלשום. האשמת אותם כאחראים לכישלון, לא פחות לא יותר. עשית גרגורך, לטעמי, תוך שימוש בקול הגס ביותר שאתה מסוגל לחלץ ממיתרי גרונך, עד שבנקודה מסוימת התחלתי לחשוש שמא אבד לך קולך כאשר היית רק צריך לנקוב בשמו של אותו נתניהו, המכונה "הקדקוד", שהוא האחראי הראשי לטוב ולרע גם במבצע הנידון "צוק איתן". אלא לפי פרסום דבריך בעיתון, לקית בשכחה כאשר עלבת בעמיתיך לשעבר כמו היו האחראים הבלעדיים לכישלון לעומת החיילים, ואני מצטט אותך כמופיע בעיתון: "הלוחמים בצוק איתן פעלו בגבורה, גנץ ויעלון נכשלו... כעת הם מסתתרים מתחת לסינר של הקבינט."

ואף לא מילת התייחסות אחת לנתניהו? היכן היית מציע לו להסתתר אילו היה בך אומץ, מתחת לסינר של שר'לה?

מסתבר כי אתה האלוף (במיל.) לא בורך כנראה באומץ אזרחי. לצערי לא נשכח ממני יום אחד בשנה שעברה. יום בו היה איש אמיץ כמותך יכול לחזור ולהוכיח כי למרות שגילית מורך-לב בהצטרפך לממשלת נתניהו, עדיין ניתן לסמוך עליך גם במצבים העלולים לתבוע ממך מחיר אישי. אני מתכוון ליום שלושים בחודש מאי, בשנה שעברה, יום שמבחינתי הוא אחד השחורים בתולדות מדינת ישראל, כאשר ממשלת ישראל כולה שאתה נמנה עליה אישרה "פה אחד" את מינויו של אפסנאי בשרות חובה חלקי בצה"ל, מר אביגדור ליברמן, לשר הביטחון של מדינתנו.

שתקת אז בעוד שכלימה היתה צריכה לכסות קלסתרך, ולא הרמת אצבע כנגד המינוי של איש שעליו מרחפת עננה כבדה ככתוב במפורט ב"תיק ליברמן", אותו כתבה באומץ-לב נדיר המשפטנית שטיפלה שנים בחקירת התיק הזה כבכירה בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף.

כנראה שלא קראת גם עיתונים, אחרת לא היית נזקק לעוז-רוח להצביע נגד המינוי הזה של ליברמן, אותו כנראה מייעד נתניהו מסיבותיו השמורות עמו, לתפוש את מושבו. אני ממליץ לך לקרוא את הספר החשוב הזה הדן בליברמן אשר מהמעט הידוע לנו על אודותיו הוא מטריד עד מאד מבחינת איושו את התפקיד הביטחוני הרם ביותר. תוך כדי קריאת הספר הנדיר הזה במדף הספרייה המשפטית שלנו, תלמד לקח ממשי מהו אומץ-לב אזרחי שלא הוכחת גם במקרה הזה. שכן אם היתה בך מקצת מידה של אופי נחוש כזה, ודאגה לגורלנו, היית זקוף-קומה אוסף רגליך מהממשלה המבישה הזאת בה שר הביטחון הוא ליברמן, ואז לא היית  נתפש לצערי כמוג-לב (אזרחי) בהתקפתך הבוטה על יעלון וגנץ, כאילו לא היה די לך בביקורתו המושחזת של המבקר. לעתים בין אומץ אזרחי לאומץ צבאי פעורה תהום.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא