אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

צריך תואר בקולנוע בשביל לביים סרטים?


התמונה של דודי שרון
צריך תואר בקולנוע בשביל לביים סרטים?

צריך תואר בקולנוע בשביל לביים סרטים?

אם תשאלו סטודנטים לכלכלה או למחשבים באוניברסיטת תל אביב, הם יגידו לכם שהשכן היחיד שהדשא שלו באמת ירוק יותר הוא הסטודנט לקולנוע, שמבלה יותר מכל סטודנט אחר על הדשא מול בניין מקסיקו – מעוזם של תלמידי האמנויות. בעוד שאר הסטודנטים מתרוצצים בין הכיתות והספריות מיוזעים וטרוטי עיניים, את רוב הסטודנטים מהחוג לקולנוע אכן תמצאו יושבים על הדשא, מעשנים סיגריה ולפעמים גם שותים כוס בירה. אבל אין באמת דבר כזה שהדשא של השכן ירוק יותר כי החבר'ה האלה אוכלים הרבה יותר סרטים במהלך התואר שלהם.

אל הכר הירוק והמנחם הם צונחים כמו אל ספת הפסיכולוג, מספרים לחברים כיצד החסכונות שלהם אוזלים כי הם עדיין בתשלומים על המצלמה ומחשב העריכה ומגלים בכל פעם מחדש שצריך לקנות עוד ציוד חדש עבור התרגילים בבימוי ובצילום (בחוג שחובק מעל 800 תלמידים אין כמעט ציוד ועד שנה ב' אין סיכוי לקבל אפילו פנס תאורה חלוד ממנהל מחסן הציוד). החברים מהנהנים ומשתפים שהם כבר שבועיים שוברים את הראש כיצד לשכנע סטודנטים אחרים, שקורסים בעצמם תחת עומס התרגילים, להסכים להצטרף לצוות צילום עבור התרגיל שלהם. הם כבר בפיגור רציני בהגשה, על סף להיכשל בקורס ולעשות אותו מחדש.
הו, הם היו מתים להתחלף עם מישהו שיש לו תרגיל להגיש בסטטיסטיקה או במיקרו, שמקסימום יכול להעתיק מחבר אם הוא לא מספיק, תרגיל שלוקח לכל היותר לשלוש שעות להכין, ובכל מקרה, לא צריך בשבילו את טוב הלב ושיתוף הפעולה של לפחות 3-4 אנשים. מי שדוגל בעבודה עצמאית, לא מתאר לעצמו עד כמה הוא נידון לכישלון בתואר הזה, אלא אם יש לו הרבה מאוד כסף, כדי לשחד אנשים לסייע לו בתמורה לארוחת ערב מושקעת או אפילו תשלום של ממש.

ביקור במסעדות בדרום העיר יפגיש אתכם עם כמה מבוגרי החוג לקולנוע, שגם חמש שנים אחרי הלימודים, ממלצרים מבוקר עד ערב כדי להחזיר את עשרות אלפי השקלים שהם הלוו כדי לממן את בימוי סרט הגמר שלהם. רוב הכסף הלך על תשלום לאנשים שיעזרו להם או על השכרת ציוד שאין באפשרות האוניברסיטה לתת לסטודנטים כדי שיוכלו לסיים את חובותיהם האקדמיות בהצלחה. רק בשביל לסבר את האוזן – השכרה של מצלמת וידאו הכי פשוטה תעלה, לאחר הנחת סטודנט, כאלף שקלים ליום צילום! תוסיפו לזה דמי שכירות של פנסים, חצובות, פילטרים לצילום ושלל ציוד, ותתחילו לעבוד על החיוך הכי יפה שלכם בשביל מנהל הבנק, או אימא ואבא.

אם אדם רוצה להיות בימאי סרטים, הרי זה מבורך, אבל האם בכלל יש צידוק לעשות תואר אקדמי שלם במוסד שיכול אמנם לתת תעודה אבל לא את הכלים ההולמים ללימודי המקצוע? מי שרוצה להיות קולנוען אמיתי צריך להתחיל ללמוד באופן עצמאי בבית – להשאיל בספריית הסינמטק או "האוזן" את הסרטים הטובים ביותר שנעשו בתולדות הקולנוע על פי רשימת Imdb, וכן להשאיל או לרכוש ספרים שנכתבו על ידי מיטב המרצים והבימאים (יש ספריה נפלאה לתחום בסינמטק וגם כמות מכובדת של ספרים בספריית האוניברסיטה). לבלות בצפייה בספרים לפחות 3-4 שעות מדי יום, לקרוא לפחות עוד שעתיים, וכשמרגישים שכבר בוער ליצור משהו בעצמכם – להירשם לקורסים מקצועיים ממוקדים במכללות מובילות בתחום – לא באוניברסיטה. תוך כדי הלימודים בקורס, כדאי להתחבר דרך הרשתות החברתיות ליוצרי קולנוע אחרים ולשתף פעולה בפרויקטים שיבואו מהם ואינשאללה גם מכם.

אל תתפתו ללמוד באוניברסיטה בשביל לקבל "תואר" כי תואר בקולנוע לא יהפוך אתכם לבימאים, רוב הסיכויים, אולי ליוצרים מיוסרים ועניים, ולכל היותר יאפשר לכם להתקדם לתואר שני מיותר נוסף בפילוסופיה או בספרות.

נכתב בשיתוף עם נענע, מדור סרטים וקולנוע

תגיות נושא: 

תגובות

התמונה של אביגיל אגלרוב

דריב פנימי

אמנות מתחילה בדרייב פנימי עז ותשוקה אמיתית ליצירה. הלימודים, ברוב המקרים, רק משחיתים את היכולת הטבעית של האמן ליצור.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דודי שרון