אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

למה נשים שונאות את גופן?


התמונה של אביגיל אגלרוב
תפיסת הגוף הנשי

מודעות אישה לבריאותה ולדימוי העצמי שלה, עולה בכותרות באופן קבוע.

סוגיות דימוי גוף והתנהגויות הפרעת אכילה מבוססות על גורמים גנטיים וסביבתיים, ועשויות לעבור מדור לדור. הרצון להגיע למשקל גוף דק מבוסס על הרגלי האכילה המשפחתיים, מנהגי דיאטה בחברה, ועמדות שליליות והערות על הגוף או המראה של הילד או הילדה, המגבירים את הסיכון לדימוי גוף ירוד והפרעות אכילה.

מודעות אישה לבריאותה ולדימוי העצמי שלה, עולה בכותרות באופן קבוע. מסרים דוגמת "זה הזמן שלך" מפנים את תשומת לב האישה לדרך בה היא רואה את עצמה וכיצד היא מתייחסת לגופה.  נשים רבות אינן מרוצות מהמראה שלהן, ומיליוני נשים ברחבי העולם סובלות מהפרעות אכילה. כך שהשאלה אותה צריך לשאול היא: מה הגורם לשנאה העצמית הזאת?

דימוי גוף ומדיה

מבחינה היסטורית, הגוף הנשי האידיאלי היה גוף חזק ומלא, כפי שניתן לראות בסמלי אופנה כגון מרילין מונרו. יחד עם זאת, גם בשנת 1800, כאשר מחוכים כואבים שפגעו בבריאות שימוש להדגשת החזה, הירכיים והישבן, נשים שאפו לאידיאל מסוים של יופי.

בשנת 1900, הגוף הרזה הנערי הפך לפופולארי יותר, ונשים מלאות נתפסו כמפונקות וחסרות שליטה עצמית, מגמה שגדלה באופן אקספוננציאלי בסוף המאה. בעידן המודרני הציבור עד לתנועת "דקה בכל מחיר" אותה מגדירה התרבות המערבית של היום. לכן יש להתבונן על החברה המפיצה מסרים לגבי הערכת האזרחים.

מגיל צעיר, נשים שואפות למידות של בארבי, שמבחינה פיזיולוגית אינן אפשריות ללא ניתוח או רעב. האגודה הלאומית להפרעות אכילה מדווחת על נתונים של 42% הקשורים לילדות בגיל תשע המבקשות לרדת במשקל, ו-81% מהילדות בנות עשר המפחדות להיות שמנות.

מחקר שנערך בנושא רפואת ילדים מצא כי כשני שלישים מהילדות בגילאי עשר עד 12, דיווחו כי תמונות מגזינים אופנתיים משפיעות על חזונן לגוף אידיאלי, וכמחצית מהבנות אמרו שהתמונות גרמו להן לרצות לרדת במשקל.

מחקרים מוכיחים כי בני נוער נחשפים ל-5,260 "מסרים אטרקטיביים" משוערים בשנה, מפרסומות ברשתות הטלוויזיה בלבד. מגזין Teen מדווח כי 35% מהבנות בגילאי שש עד 12 עברו דיאטה אחת לפחות, וחמישים עד שבעים אחוזים מהבנות סבורות כי משקל נורמאלי אינו אלא עודף משקל.

לאורך הזמן, מודלים גופניים עברו ממראה דק למראה כחוש, המשקף בעיה הולכת וגדלה של הפרעות אכילה, בעיות בדימוי הגוף וחוסר שביעות רצון מהמראה האישי. בשנת 1975, רוב הדוגמניות שקלו שמונה אחוזים פחות מהאישה הממוצעת. כיום הן שוקלות 23% פחות. לפחות רבע מסמלי המין הנשיים והזוכות בתחרות מלכות היופי, עומדות היום בקריטריוני המשקל לאנורקסיה. בינתיים, המשקל של האישה הממוצעת גדל.

התקשורת של היום מהווה השפעה חזקה בהרבה בהשוואה לעבר, ולעיתים לוקחת את עדיפות בני המשפחה, החברים או נשים אמיתיות אחרות. נשים במשקל ממוצע מתבוננות על מודלים לחיקוי ומשוות את עצמן עם התמונות, תוך התמקדות במצבורים ממוחשבים של חלקי גוף דקים באופן שאינו מציאותי. בעבר, נערה צעירה רצתה לגדול ולהיראות כמו אימא שלה, או החברה הכי טובה שלה. עכשיו היא רוצה להיראות כמו אנג'לינה ג'ולי.

כאן טמון הנזק האמיתי. נערות חשופות לתקשורת ומאמינות שהדימויים המוצגים משקפים את העולם האמיתי. מה שרוב האנשים עדיין אינם מבינים הוא שרוב התמונות המוצגות במגזינים, המשקפות את המודל לחיקוי, אינן אפשריות מבחינה פיסית. זהו הבסיס לשנאה עצמית.

מסרים תרבותיים

דימוי גוף נובע גם ממסרים תרבותיים. בשנת 1998 בוצע בפיג'י מחקר שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת הרווארד. הם עקבו אחר הדרך בה משפיעה הטלוויזיה, בתרבות המדגישה מראה גוף בריא וחזק, כמראה אידיאלי, על עלייה דרמטית בהפרעות אכילה, בתקופה של שלוש שנים.

הבנות שהשתתפו במחקר החלו להחליף את מושגי הבריאות והחוסן הגופני במושגי שומנים, התחילו להקפיד על דיאטות וסבלו מדיכאון בגלל המראה שלהן. הן נקטו בכל מאמץ להיראות יותר כמו הנשים המופיעות בתוכניות טלוויזיה כמו "בוורלי הילס 90210".

לאחר שלוש שנים, 74% מהנערות שהשתתפו במחקר תיארו את עצמן כשמנות מידי. הנערות שצפו בטלוויזיה במשך שלושה לילות או יותר בשבוע, נמצאו בשלושים אחוזים יותר סיכויים לבצע דיאטות, בהשוואה לחברותיהן שצפו פחות בטלוויזיה. המושג "רזה" עבר מעלבון תרבותי למטרת חיים ראויה.

באופן דומה, התרבות האפריקאית אמריקאית מתחילה לראות שינוי. בעוד שבעבר הייתה קבלה גדולה יותר של נשים מלאות גוף, הדור הצעיר קורא היום לאידיאל הגוף הדק, וניתן לראות זמרים ושחקנים מפורסמים שאיבדו משקל משמעותי.

תגובות

לא שונאת את הגוף שלי

אבל גם לא משוגעת עליו במיוחד. האמת שאף פעם לא חשבתי על הגוף שלי במונחים כאלה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב