אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אבולוציית הידע והמידע האנושיים


תרשים הידע האנושי, מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה

"תרשים הידע האנושי", מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה

האדם, בניגוד ליצורים אחרים, פיתח שפות דיבור וכתיבה, שמאפשרות לו להגדיר ולצבור ידע לוגי שהוא הבסיס לתקשורת עם בני אדם אחרים. פיתוח שפת דיבור הוא הבסיס לתקשורת בין אנשים. דבר זה איפשר ליצור את הבסיס לתרבות, ידע ומידע. השפות הן רבות ומגוונות והן נמצאות בתהליכי התפתחות טבעיים תוך יחסי גומלין עם שפות אחרות. השפות התפתחו באופן תהליכי-אבולוציוני על בסיס טריטוריאלי אזורי. פרופ' אהרן דולגופולסקי ז"ל שחי בשכונת בת-גלים בחיפה במשך 50 שנה פעל באוניברסיטאות מוסקבה וחיפה. הוא גילה מקור ארכיטיפי משותף לכל השפות, שאותו כינה  נסטורטיקה. הוא חיבר את מילון השפה הנסטורטית. גישות דיסציפלינאריות בלשניות  שהינן שמרניות ודוגמטיות אינן סובלניות לכך. הן מתייחסות לזה כאל גישה "אאוטסיידרית".

בעבר הרחוק עברו הידע והמידע מפה לאוזן, ומאב לבן. המידע תועד גם ברישומים ובסימנים על סלעים, משטחים טבעיים, ציורים במערות וכד'.
כיום אחראיות אקדמיות לאומיות-ממלכתיות לשפות וללשונות להתפתחות אבולוציונית מבוקרת של השפות. זאת בזיקה לתהליכים תרבותיים וחברתיים. הדבר כולל גם הכלת אייקונים, אימוג'ים וסלנג כחלק מהשפות.
בהמשך, עם הופעת והתפתחות הכתב - החל המין האנושי בתיעוד הידע, המידע, ההיסטוריה והזיכרון. דבר זה נעשה במגוון דרכים: על פפירוסים, על משטחי לוחות וקירות מתכת, אבן ושיש, וכן בחריטה על אובליסקים ואבני דרך.
המצאת הנייר והדפוס העלו את האנושות למדרגה גבוהה יותר. התכנים שנוצרו ושומרו החלו להישמר במגילות, בתיקים, במסמכים, בספרים, עיתונים וכיו"ב. הדבר הביא להתפתחות ארכיונים, ספריות ומוזיאונים. (הארכיון של הוותיקן  שהוא חשאי ברובו - הוא המשמעותי ביותר).
עם השנים התפתחו שידורי הרדיו והטלוויזיה בקול ובתמונה המתעדים בארכיוני ארגוני התקשורת את תהליכי התפתחות התרבות והידע במדינות השונות. קפיצת מדרגה מהפכנית באה לידי ביטוי עם תהליך המחשוב הגובר והדיגיטציה ובעיקר עם הופעת האינטרנט האינטר-אקטיבי ברשתות החברתיות.
התפתחות זו מביאה ליצירת מאסה אינסופית משתמרת של תכני מידע ותיעוד בסייבר, וב"עננים". זה כולל טקסטים עם תוספות של צליל, קול ותמונה. כל זאת מתרחש בשילוב ובשיזור.
בתהליך האבולוציוני האנושי, מתפתחות היום גם בינות מלאכותיות  ו/או בינות אנושיות ומלאכותיות משולבות. צריך לדאוג באמצעות רגולציות  מתאימות שלא תצאנה מכלל שליטה (בבחינת – "גולם שקם על יוצרו"). באמצעות הבינה המלאכותית נוצרים תכנים בדרך של שימוש בשפות אלגוריתמיות שלא נוצרו על ידי בני אנוש.
כמו כן הולך ונצבר ידע אנושי בקנה מידה חסר תקדים ב"ענני הסייבר" הוירטואליים העכשוויים. ידע זה מונגש לכולם.
החדשן הרב תחומי האמריקאי הנודע ממוצא ישראלי איילון מאסק - פועל לחיבור המוח האנושי באמצעות שבבים ו/או שתלים ישירות לסייבר כחלק מתהליך אבולוציוני ליצירת מוח אנושי משותף.
כל האמור לעיל ובעיקר דיגיטציית המידע - מביא לשינוי בפונקציות, בתפקידים ובתכליות של המוסדות שהם ליבות ועוגני הידע, המידע ושימור הזיכרון. הדבר מתבטא במעבר מגישות שמרניות ונוקשות בהתייחס לידע - לגישות המבוססות על זרימה מתמדת של ידע מתעדכן וזמין בזמן אמיתי. הידע בתקופתנו נתפס כהטרוגני וכפלורליסטי. אנו חיים בתקופת הפוסט מודרנה במדע ובאקדמיה. במקום דיסציפלינות נוקשות והומוגניות - מתקיימים נאראטיבים לגיטימיים מקבילים. בנוסף, מתפתחת גישת "האמיתות-המומצאות" (ה-fake-news) - שסכנתן היא יצירת "תודעות-כוזבות" (ראה ערך צ'סלאב מילוש בויקיפדיה). גם "חכמת-ההמונים" המתפתחת בתהליכי היזון חוזר בסייבר בכלל וברשתות החברתיות בפרט - מוגדרת כפקטור וכמימד חדש בהתפתחות התודעה הלוגית והאינטואיטיבית.
בויקיפדיה נעשה נסיון גלובלי מבוזר (הנגזר גם לרובד הלוקלי) - להאחדת המידע והידע האנושי.
קצב יצירת וצבירת הידע, המידע והזיכרון האנושי המצוי בתאוצה ספירלית עצומה - מחייב לשמר את בסיסי הידע וליבותיו במוסדות יציבים הן ברמת המדינות והן ברמה הגלובלית.
גם מוסדות אלה עוברים תהליכי סינכרון והתאמה בלתי פוסקים למציאות המשתנה בקצב מסחרר.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי