אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אבולוציה – שאלות ותשובות


אבולוציה – שאלות ותשובות

אבולוציה – שאלות ותשובות

הופניתי על ידי המגיב ארז לכתבה זו, שנתפרסמה על ידי אתר "חופש", כדי לבאר לי מהן "אמונותי". היות ואני לא מאמין, אלא בודק דברים – פניתי לכתבה, לבדוק מה מופיע בה, שאמור להיות כה מפחיד מבחינתי. כדרכי, אעבור עליה קטע אחרי קטע, ואגיב את תגובותי. הציבור הנבון שבקוראי "אימגו" מוזמן לעבור איתי עליה ביחד, יראה וישפוט.  המאמר נקרא: "חמש עשרה תשובות להבלים בריאתניים"מאת ג'ון רני (John Rennie). המאמר הופיע במקור בעיתון 'סיינטיפיק אמריקן'.

כאן יופיעו רק התשובות שלי לטענות המופיעות בגוף המאמר, לפי הסדר.
 

הקדמה:

תגובה:

* אין אנו גרים בארה"ב, אלא בארץ ישראל. אבל מבחינה זו הדבר אינו משנה.

הבה ונצא מנקודת הנחה שמלמדים תלמידים בבתי הספר שהעולם נברא על ידי בורא.

מה לא מדעי בזה?  האם הטענה שיש בורא לעולם משנה משהו מבחינת המתודה של מדעי הטבע? האם היא טוענת למשל, שאין כח משיכה? שכדור הארץ לא נע סביב השמש? שאין מולקולות ואטומים?

אבל בא ונניח לצורך הויכוח שזו טענה צודקת;

מה טוענת תיאוריית האבולוציה? שלא בורא ברא את הבריאה? אז מי כן? הכל נהיה מעצמו? מאיפוא החומר הראשוני? מה גרם להווצרותו? איך הוא התחיל לפעול כדי ליצור את כל מה שאנו רואים כיום? איך נוצרו האטומים, אבני הבנין של העולם? מדוע נוצרו כוכבים? גלקסיות? 

בא נאמר שנוכל להסביר זאת בדרך כלשהי (איני מאמין שיש דרך לוגית להסביר יש מאין, מלבד בורא); האם ניתן להוכיח שזה קרה כך או כך? האם שייך לומר בוודאות שלא בורא ברא את העולם?

האם זה אמור להוות סתירה למדע בצורה כלשהי?

* ומה קורה אז? האם יש בעיה בויכוח בריא? האם יש בעיה בהצגת שתי טענות אחת מול השניה, ובדיקה איזה מהן נכונה? האם אסור לתת לתלמידים אופציה לחשיבה עצמית? האם זה צודק להסתיר מהם שיש דעה נוספת, ולו רק כדי להפריך אותה?

זה נשמע כאילו הולכים ללמד פה נאציזם או פאשיזם!

אני יכול להבין בתי ספר דתיים שמתנגדים ללמד אופציה שאין בורא, כי זה עומד בסתירה לאמונתם. אבל האם אבולוציה היא אמונה שיש להגן עליה? אם היא מדע, שיוכיח זאת המורה לתלמידים!

טענה "מדעית" 1.

תגובה:

אני מניח שלכל קוראי המגזין יש ידיעה אלמנטארית במדעי הטבע. הבה ונבחן את טענת הכותב: הוא מסביר את המילה "תיאוריה".

אבל זה משחק בסמנטיקה. השאלה היא לא מהי משמעות המילה: "תיאוריה", אלא האם האבולוציה יכולה להיחשב כתיאוריה מדעית על פי קריטריונים מדעיים.

מהן הראיות לתיאוריית האבולוציה? האם הם ראיות מוחלטות שהייתה מוכרחה להיות אבולוציה? האם ניתן לבדוק ראיות אלו במעבדה? האם תוקפן הוא מדעי כמו חוק המשיכה, או חוקי התנועה של ניוטון? האם ניתן להסביר ראיות אלו בצורה שונה, או שזו הדרך היחידה להסביר אותן?

טענה "מדעית" 2.

תגובה:

לא זכיתי להבין ולו מושג דל ביותר מכל הנטען.

יש כאן לכאורה התעלמות משאלה אחת: האם נעשו תצפיות מקיפות מספיק המוכיחות בצורה ברורה שיש ברירה טבעית? האם נבדקה האפשרות של השמדת אוכלוסיות מסויימות בתנאים אופטימאליים?

למשל: האם נעשתה תצפית ברורה על בעל חי ספציפי, שהוכח שחלק גדול ממנו הושמד עקב תהליך של ברירה טבעית?

בא ונצא מנקודת הנחה שאנו לוקחים מקום מבודד, אי בפיליפינים למשל, שיש בו אוכלוסיה של בעלי חיים מסוגים שונים. האם בתנאים רגילים יווצר מצב של הכחדה חלקית של אוכלוסיה מסויימת של בעלי חיים? או שנוצרת הסתגלות לתנאים.

הבה וניקח קטסטרופה, רעב למשל. האם בעלי החיים ששרדו אותו קיבלו תכונות שונות מאלו שלא? הרי באפריקה יש כל הזמן מחזוריות של רעב ושובע. האם הזברות השתנו? האם הגנו השתנה? האם הפילים השתנו? או שזה חלק מהמחזוריות הטבעית של המקום, ובעלי החיים מפתחים תכונות של עמידות עד גבול מסויים.

נכון שבקטסטרופות ימותו החלשים יותר. אבל האם זה בהכרח מפתח תכונות שונות בצאצאים של החזקים? או שמא גם אצלם יוולדו צאצאים חזקים יותר וחזקים פחות?

טענה "מדעית" 3.

תגובה:

היות וניתנו שמות זהים לתופעות שונות – נוצר ביניהם לינקייג' לא נכון.

מיקרואבולוציה אינה אבולוציה. היא השבחת מינים בתנאי מעבדה, על ידי גורם חיצוני, ובאמצעים פולשניים של הנדסה גנטית.

השאלה היא האם באמצעים אלו ניתן ליצור מין חדש שלא היה עד עתה?

האם נוכל לקחת למשל זבוב פירות, להנדס אותו גנטית עד שיהפוך לחגב, להמשיך בכך עד שיהפוך לציפור, וכן הלאה?

האם הדבר אפשרי מעשית? אם כן, אז האבולוציה קיבלה חיזוק, אבל עדיין לא הוכחה. זאת מהסיבה שכאן בוצעה התערבות חיצונית מבוקרת, ולא אקראית.

השאלה המרכזית בנוגע לאבולוציה היא: האם תיתכן בכל פרק זמן, ארוך ככל שיהיה, יצירה של מין אחד למשנהו, עד שיווצר מין חדש, שאינו דומה כלל לאביו הקדמון.

למשל: תיאוריית האבולוציה גורסת שהלוייתן החל את חייו כדג, עלה ליבשה ופיתח רגליים, הפך ליונק, חזר למים ואיבד את רגליו, בתהליך אבולוציוני.

האם ניתן להוכיח שכך אכן קרה? או שזו השערה שנועדה להסביר מה מחפש יונק בים?

האם ניתן להוכיח בוודאות אב קדמון לאדם, והשתלשלות ברורה ומסודרת ממנו עד להומו סאפיינס? האם ניתן להוכיח בוודאות שאלו אכן אבותיו של האדם, בסדר הבנוי המדוייק הזה? או שזו השערה הנתמכת בממצאים של מאובנים בשכבות גיאולוגיות שונות, ומסדרים אותם לפי סדר מסויים, הנותן לנו אפשרות לומר שייתכן שכך היה הדבר? אני שואל שוב: זו עובדה, או השערה נוחה?

לגבי טענתו של קרל פופר, היא אמנם נחשבת כרעיון שלו, אך למעשה היא עומדת בבסיס של כל תיאוריה מדעית. אם אנו טוענים למשל, ששני גופים בעלי גודל שונה מגיעים לאדמה באותו רגע אם נזרקו באותה העת מאותו הגובה (ניסוי גליליאו) – הרי בעצם הניסוי נמצאת האופציה של ההפרכה. על עובדה זו ניתן לבנות תיאוריה. אבל זו עובדה שנוסתה, ואם התוצאה הייתה שונה – המסקנה הייתה שונה. זאת אומרת: אנו צריכים אפשרות לבדוק את הדבר, כדי להוכיח בוודאות שהוא נכון.

האם ניתן לבצע בדיקה כזו לגבי האבולוציה? האם ניתן לבדוק אותה בניסוי, או רק על ידי ניתוח ממצאים? האם ניתן להוכיח פסיכואנליזה? (עליה כתב פופר את טענתו לגבי ההפרכה. הוא אחז שהיא אינה מדע, אלא פסבדו-מדע). השאלה אינה בפרשנות, אלא בהוכחה האמפירית. האם האבולוציה ניתנת להוכחה אמפירית, או שהיא מערכת מסקנות הנובעת מתצפיות, והסקת מסקנות מהן? אם זה כך, היא אינה עונה לשם "מדע", אלא "השערה". ובפרט אם ישנו הסבר מספק נוסף לכל אותן התצפיות.

[אני טוען זאת מתוך הנחה שלדעתי לא הוכחה כלל, שהתצפיות אכן אומרות את מה שחסידי האבולוציה טוענים. לדעתי הדבר אינו כך, אלא גם התצפיות עצמן מבוארות על ידי משאלות לב, ודברים הסותרים אותם מוסברים בצורה מעוותת כדי להתאימם לתיאוריה. זו הייתה עיקר טענתו של פופר, והיא עומדת בבסיסו של כל מדע אמפירי].  

טענה "מדעית" 4.

תגובה:

אם אכן נטענה טענה שכזו על ידי מישהו, היא מגוחכת, בדיוק כמו הטענה שרוב המדענים תומכים באבולוציה.

זו אינה הצבעה פוליטית, שבה אנו מייחסים לרוב יכולת הכרעה.

רוב דעות אינו מהווה הוכחה מדעית.

בשעתו הרוב היה נגד גלילאו, וכאשר ביצע את הניסוי המפורסם  מול עיניהם, הם פשוט התעלמו ממנו!

זה אינו מדע!

מדע הינו הוכחה אמפירית ברורה באמצעות ניסוי ותצפית  מוכחים. אחרי זה, יכול כל העולם לטעון ההיפך! זה לא מעניין מבחינה מדעית. זה כמו לטעון שהשמש זורחת ממערב למזרח, כי כך טוען הרוב.

[דרך אגב: נעשה פעם ניסוי פסיכולוגי מעניין. עשרה אנשים ישבו בחדר, וטענו שעל השולחן מולם עומדים ששה בקבוקים, בשעה שלמעשה עמדו שם רק חמישה. האיש האחד עשרה אמר גם כן שיש שם ששה. התברר שסיכמו עם כל עשרת האנשים הראשונים לומר שקר, והאיש הנוסף שלא רצה להיות שונה מכולם – אמר כמוהם.

אני מכנה זאת: "אפקט בגדי המלך החדשים"].

טענה "מדעית" 5.

תגובה:

הטענה כמובן פוליטית, ולא עניינית. אם יש בריאתנים שקרנים – הם אכן שקרנים, גם אם הטענה שהם טוענים היא בבסיסה אמת.

השאלה היא אחרת: האם ויכוחיהם הרבים של האבולוציוניסטים הם כמו הויכוח בין איינשטיין למקס פלנק למשל, לגבי תיאוריית הקוונטים? האם זה הויכוח בין הויגנס לניוטון כיצד אנו מגדירים אור, שבגללו נוצרה תיאוריית הקוונטים? זאת אומרת: ישנן תופעות שעלינו להסבירן. מהו ההסבר הטוב ביותר?

או שמא הויכוחים הינם ברמה כיצד אנו מפרשים ממצאים, שעל פיהם אנו אמורים לקבוע מציאות.

למשל: האם ציפורים הם דינוזאורים? על מה נסוב הויכוח? על יצורים בעלי נוצות, שנמצאו בתקופת הטריאס והיורה, ונמצאו עליהם שרידי נוצות. האם הם דינוזאורים? אולי הם עופות שנכחדו? האם הדמיון בדברים מסויימים הופך אותם אוטומטית לדינוזאורים?

כאן אין ויכוח על פירוש תופעה, אלא על קביעת תופעה. זו לא ציפור שחיה כיום, ואנו מנסים לתת לה שיוך טקסונומי. זה מאובן, שאנו בעצם מנסים לברר מהו. האם ניתן להגדיר ויכוח כזה כמדעי?

טענה "מדעית" 6.

תגובה:

מעודי לא שמעתי טענה כזו על ידי בריאתנים. זה לא אומר שהיא לא נאמרה.

אבל אם נבדוק את הנושא לגופו, נגלה שדרווין כן טען בספרו שהאדם נוצר מהקוף! הוא לא דיבר על אב קדמון משותף. זו טענה מאוחרת יותר, עקב ממצאים חדשים של מאובנים.

כבר התייחסתי לכך קודם, ואחזור על כך בשנית: האם ניתן לספק תצפית ברורה על השתלשלות של אב קדמון עד להומו סאפיינס? האם זה ברור שההומו ארקטוס למשל, או האדם הניאנדרטלי אינם הומו סאפיינס?

הרי ציטוט ויקיפדיה (בערך על האדם הניאנדרטלי):

"האדם הניאנדרטלי מסווג כמין נפרד "הומו ניאנדרתלנסיס" (Homo neanderthalensis) בסוג האדם על ידי חלק מן החוקרים בתחום הפלאואנתרופולוגיה, או כתת מין של הומו ספיינס, המין האנושי המודרני, על ידי חוקרים אחרים".

זאת אומרת שאין אחדות דעות בנוגע לאדם הניאנדרטלי. יכול להיות בהחלט שהוא הומו סאפיינס עם אפיונים שונים במקצת במבנה האנטומי. אין זה הופך אותו לאביו של ההומו סאפיינס, אלא להומו סאפיינס עצמו.

והרי קטע ויקיפדיה לגבי הומו ארקטוס:

"לאחר כמעט שלוש שנים של חפירות בתנאים קשים העלה דובואה רק מספר עצמות חדשות למדי ועבר לנסות את מזלו באי ג'אווה הסמוך, באזור טריניל שעל גדות נהר סולו. באוגוסט 1891 מצא שן טוחנת אנושית, באוקטובר מצא כיפת גולגולת הומינידית בסמוך לה, ובאוגוסט 1892 מצא עצם ירך במרחק כמה מטרים משם. מאובנים אלו ידועים עד היום בשם הפופולרי "אדם ג'אווה", ובספרות המדעית הם מסומנים לרוב כ"טריניל 1", "טריניל 2" ו"טריניל 3". עצם הירך הייתה דומה לזו של האדם המודרני, וממנה הסיק דובואה שהמאובן שמצא הלך זקוף על שתיים, אך כיפת הגולגולת הצביעה על מוח בנפח של כ-940 סמ"ק, שהוא כמחצית הדרך בין נפח של מוחם של קופי אדם (כ-400 סמ"ק בממוצע) לבין נפח מוחו האדם המודרני (כ-1,350 סמ"ק בממוצע). מכך הסיק דובואה שהוא מצא את האב הקדמון שחיפש, ונתן למין את השם "פיתקאנתרופוס ארקטוס". שם הסוג, המורכב מהמילים קוף-אדם (פיתקוס ביוונית) ואדם (אנתרופוס ביוונית) הוא השם שטבע שנים לפני כן ארנסט הקל כשהתווה את דמותו האפשרית של האב הקדמון המשותף, ושם המין נגזר מ"ארקט" שפירושו זקוף קומה."

אני מבין שמציאת עצמות אלו (לא שלד, לא מאובן, עצמות מפוזרות בשטח) – היא הוכחה מדעית ניצחת על היות ההומו ארקטוס אחד השלבים בהשתלשלות האבולוציונית של האדם!

אני גם מבין שארנסט הקל התווה כבר מראש, עוד לפני מציאת ההומו ארקטוס, את ה"עובדה" שיש לאדם אב קדמון!

כאן מובא קטע נוסף ויקיפדיה בערך "הומו ארקטוס", על "האדם הפקינזי".

"מאובני ארקטוס מסין התגלו לראשונה ב-1921 על ידי הגאולוג השבדי יוהאן גונאר אנדרסון (Johan Gunnar Andersson) והפלאונטולוג האמריקני וולטר גריינג'ר... החפירות שלהם במקום העלו בתחילה רק מאובנים של שיני אדם. האנטומאי הקנדי דייווידסון בלק (Davidson Black), ששמע על הממצאים והתלהב, הצליח להשיג מלגה מקרן רוקפלר לביצוע חפירה מאורגנת יותר במקום, וממצאים משמעותיים החלו להיחשף החל משנת 1929. בסך הכל התגלו כמה עשרות פרטים עד 1937, מתוכם 14 גולגלות חלקיות, 11 לסתות תחתונות, חלקי שלד שונים, שיניים רבות".

שוב, אין שלד אחד שלם!

קטע נוסף על האדם מפקין:

 "אף אחת מהגולגלות איננה מושלמת לחלוטין, אך הן דומות מאוד וכל חלק מהן נמצא במספר גולגולות, כך שוויידנרייך היה מסוגל לשחזר על פיהן מודל שלם של גולגולת טיפוסית".

 מעניין מה יאמרו על כך בכל משטרה בעולם, במחלקת זיהוי פלילי, לגבי זיהוי הגופות!

 לא אלאה את קהל הקוראים. אתם יכולים לשפוט מן המעט שהובא כאן, עד כמה השיטה "מדעית", ועד כמה היא בנויה על ניחושים.

טענה "מדעית" 7.

תגובה:

האם המילה "מסתורין", היא מדעית?

האם השביטים ה"מרומזים" היו גם צריכים להווצר בדרך כלשהי?

איך באמת נוצרו חומצות גרעין, חומצות אמינו, התארגנו ליחידות עצמאיות ומשתכפלות, וכל זה מעצמן? האם ניתן לקבל הסבר מדעי מדוייק איך הדברים נוצרו לבד? האם ניתן לחזור על התהליך במעבדה ביוכימית? הן לא ייתכן שמה שבוצע כל כך מוצלח באקראי, לא יוכל להיות מבוצע בצורה מבוקרת ומתוכננת מראש! ואולי כן? אולי האקראי כוחו גדול יותר מאשר המבוצע בתנאי מעבדה? אז יש ניסים בעולם? שפועלים יותר מאשר פעולה מתוכננת?  

טענה "מדעית" 8.

תגובה:

לצערי, מתמטיקה היא הצד החלש שלי (הוגדרתי כדיסקלקולי. אני מקווה שאתם מבינים את משמעות מילה זו). מאידך, אני לומד לוגיקה בלי סמלים ומספרים (לוגיקה ישנה).

עכשיו, הבה ונפנה לתוכנת המחשב המובאת לפנינו. אני לא יודע איך היא עובדת. אני רק יודע שהיא תוכנתה למצוא את המילים: "להיות או לא להיות" (המתרגם כבר העיר על כך. כל הכבוד לכנות שלו!).

בא נצא מנקודת הנחה שאני לא קובע משפט מסויים, אלא נותן למחשב לרוץ, ולמצוא משפט באופן אקראי.

לדעתי, לא צריך להיות המלט. התשובה תהיה: "לא להיות". אין כאן אינפורמציה ראשונית מה אני מחפש!

עתה נעבור למורכבות של חומצת אמינו הפשוטה ביותר, ונשווה אותה ל"להיות או לא להיות". מה הסיכויים שנצליח ליצור אותה באופן אקראי, בלי אינפורמציה מוקדמת? האם ניתן לעשות השוואה ולו גסה ביותר בין משפט זה, למורכבותה של חומצת אמינו הפשוטה ביותר?

אני משאיר לקוראים הנבונים את התשובה!

טענה "מדעית" 9.

 תגובה:

אז ממילא אין התפזרות של דברים?

האם פתיתי שלג הם ספונטניים, או שמופעל עליהם קור, רוח, לחץ אטמוספירי?

אם יש קרינה של השמש בכדור הארץ היא גורמת לדברים להתקבץ במקום להתפזר? האם עשו ניסוי שהוכיח את זה? האם זה אכן קורה במציאות? מישהו פעם פיזר כדורים והם התאספו ביחד לכדור אחד גדול? מה יקרה לחפץ שנשאיר אותו לאור השמש? הוא נהרס או נבנה יותר טוב? מה קורה לאורגניזם בחשיפה מתמדת לשמש? האם נעשה ניסוי במעבדה כיצד מיקרואורגניזמים מתחברים בעקבות קרינה של השמש?

טענה מס. 10

תגובה:

תודה לכותב המאמר שהעיד על עיסתו, כאשר סיפר כיצד מוטציה מכוונת הרסה לזבוב המסכן את המבנה הנורמאלי, והצמיחה לו רגליים במקום מחושים! וזה נקרא מוטציה בונה כמובן! הרי עכשיו יוכל הזבוב ללכת על הראש!

תודה גם למתרגם היקר, שגילה את הקוץ שבאליית הטיעון של המחבר, המבדיל בין מוטציה אקראית, לבין מוטציה מכוונת.

ועתה אטול אני את רשות הדיבור: מהי מוטציה?

לפנינו ציטוט מ"ויקיפדיה":

" מוטציה (באנגלית: Mutation, בעברית תקנית: תַּשְׁנִית‏‏) הוא מונח בביולוגיה המתאר שינוי ברצף הנוקלאוטידים ב-DNA, דהיינו, שינוי בהרכב הגנטי של יצור מסוים. שינוי כזה עשוי להביא לשינוי באחת או יותר מתכונות היצור החי, דהיינו, שינוי בפנוטיפ."

נעבור לציטוט נוסף:

מוטציות ספונטניות

"מוטציות ספונטניות דרושות להגברת השונות הביולוגית בתוך המין - דבר המאפשר אדפטציה עם השתנות הסביבה הפיזית והביולוגית (השתנות הטורפים, הנטרפים והטפילים). חלקים שונים של הגנום חשופים לשינויים כאלה יותר מאשר חלקים אחרים, ומנגנוני שכפול בחלק מהנגיפים נוטים למוטציות כאלה יותר ממנגנוני שכפול אחרים. בחלק מהמקרים, מוטציות תכופות מסוג זה, דווקא באזורי גנום מסוימים, מוסברות כיתרון על ידי תורת המשחקים האבולוציונית או על ידי הפרזיטולוגיה. בניגוד ליצורים החיים, שבהם המוטציות הספונטניות הן נדירות יחסית, אצל נגיפים רוב הפרטים עברו מוטציה ספונטנית ולכן מרבית הפרטים אינם פעילים כלל. אולם, בין הפרטים הפעילים ישנה שונות ביולוגית רבה, והדבר מאפשר לאבולוציה של הנגיפים להיות מהירה באופן מיוחד. לווירוס השפעת, למשל, יש מין חדש כמעט בכל שנה".

זאת אומרת: אין לנו להקיש מנגיפים לשאר בעלי החיים, שכן אצלם, בשונה משאר בעלי חיים, יש מוטציות ביתר תדירות מאשר אצל שאר בעלי החיים.

עתה נתאר לעצמנו מוטציה ספונטנית.

הבה ונבחר במין האדם:

אב קדמון יקר, שוטט להנאתו בין עצי היער הקדמון, בלי בגדים לגופו החסון והעירום, אכל מטוב הארץ, ושתה מים.

בן קדמון עבר מוטציה, והתחיל לגדל אוכל. בשביל מה? הרי יש על העצים? האם מוטציה זו טובה או רעה?

נכד קדמון, החליט שהוא חייב בית. הוא כבר לא מתאים לגור על העצים כמו סבא'לה, כי הוא עבר מוטציה. נהיה לו קר, חם, יורד עליו גשם ומפריע לו.

בא סבא קדמון לנכד ושואל אותו: "מה קרה נכד יקר, שאתה צריך בית? למה אתה מתלבש? למה אתה כותב? למה אתה לא קוטף אוכל מהעצים בג'ונגל? הפירות כבר לא טעימים? למה אתה צריך לשמוע מוזיקה? למה אתה לובש נעליים? למה יש לך שיניים חלשות כל כך, שצריכות רופא שיניים? רגליים חלשות כל כך, שאתה צריך אוטו"?

עונה לו הנכד: "אני התקדמתי! עברתי מוטציות! אני כבר חלש, סובל מקור וחום, צריך לבשל את האוכל, לעשות טיפולי שיניים, ללבוש בגדים, לקרוא עיתון, להרוג את השכן בגלל פוליטיקה או סתם כסף".

האם מין האדם התקדם או נסוג, אם נטען שהוא תוצר של מוטציות אבולוציוניות? איך יותר קל לחיות? כמו בן דוד שימפנזה היקר? או בן דוד אורנג אוטנג? או כמו היצור המסכן המכונה "הומו סאפיינס", שצריך בגדים, רכב, כסף, בית, כבישים, ארנונה, ביוב, פרלמנט, וכן הלאה?

האם שכלו של האדם, וחולשתו הפיזית לעומת בעלי החיים, היא התקדמות או נסיגה?

אז למזלם של שאר בעלי החיים, הם נשארו בעלי חיים, כי הם לא שמעו מדרווין שהם אמורים לעבור מוטציות, ולכן טוב להם להישאר בעלי חיים כמות שהם, עם שיפורים קלים בהתאמה לתנאי הסביבה. אבל הם מעדיפים להמשיך לחיות בלי בגדים, בלי בית, בלי מדיה, בלי תרבות, בלי לעבוד קשה תחת בוס עצבני.

ובקיצור: אם ננסה לעקוב אחרי התיאוריה שנעשו מוטציות במאקרו אורגניזמים, ניתקל בשאלה מוזרה: למה הדגים היו צריכים לעלות ליבשה? למה נוצרו בעלי כנף? למה בכלל חד תאיים היו צריכים להתרבות ולהפוך ליצורים מורכבים? מה הסיבה למוטציה ספונטנית מעין זו? מה היה רע שגרם מלחמת קיום בעולם הרמוני, ואילץ את הדגים לעלות ליבשה, את העופות לעופף, ואת האדם להפסיק לחיות כמו חיה?

אני חושב שדבר זה דורש הסבר מדעי, ואשמח לקבל כזה.

טענה מס. 11  

תגובה:

המודל הוא תיאורטי או אמפירי?

מה זה: "טענו באורח משכנע"? בדמגוגיה משכנעת? או בממצאים אמפיריים?

למה מה שהשכל לא מבין הוא לא מדעי? האם אנו מבינים מהו זמן? האם תופעות שהמדע לא יכול להסביר אותם אינן קיימות? האם המדע הוא מכשיר או אדון? האם אין מושג של הגיון אפריורי? [עיין "ביקורת התבונה הטהורה" של קאנט].

טענה מס. 12  

תגובה:

תודה לכותב המאמר, שהודה בפירוש שהתהוות מין חדש היא נדירה. דבר נדיר זה נעשה אמנם בצורה כה מושלמת, שיצר מאות אלפי זנים נפרדים של בעלי חיים, המסודרים בצורה טקסונומית נפלאה.

אכן, עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה.

אבל אל יאוש! הצלחנו לגרום לזבובי פירות שיהיו סנובים! הם לא מזדווגים עם זבובי פירות אחרים.

השלב הבא יהיה לפתח אצלם יכולת דיבור, כתיבה, ומוזיקה.

איך זה שם בשביל להקה: "הזבובים המזמזמים"?

זה רק השלב הראשון.

השלב הבא יהיה להפוך אותם לפילים! נזווג, נכליא, נעשה שינויים בד.נ.א., ובסוף הם יהיו פילים. במקום כנפיים יהיו להם אוזניים גדולות. במקום מחושים – חדק. הם יעופו עם אוזניהם הגדולות כמו דמבו הפילון.

אני משאיר יצירת רעיונות נוספים לקוראים.

טענה מס. 13

תגובה:

אני קצת בבעיה. לפני כמה שורות קראתי שצפרים הם דינוזאורים! אז מה קרה? הם עברו מוטציה במהלך המאמר?

הבה ונניח שזה דינוזאור, ולא ציפור, או ציפור, ולא דינוזאור. מה הקשר כאן ליצורי ביניים? זה או דינוזאור מעופף, או ציפור. מה זה משנה איך קוראים לו? למה הוא חייב תמיד להיות סבא של מישהו?

אותו דבר עם הסוס הקטן והמסכן, שמשום מה החליטו שאסור לו לגדול! אז מה קרה אם הפוני נהיה לסוס ערבי? או סוס בלגי? האם הוא היה קודם לטאה, ואחר כך סוס? אסור לו להתפתח? זה נקרא "שלבי ביניים"?

האם נמצא פעם סוס בעל כנפיים, מטיל ביצים, מניק ולדות, שר שירים של אייל גולן, ולומד באוניברסיטה? אולי הוא יכול היה להיות איזשהו שלב ביניים.

טוענים שההידרה היא שלב ביניים בין חד תאיים לרב תאיים, היות והיא מתרבה גם בהתחלקות וגם ברבייה. לפי זה היו צריכים להיות אולי גם בעלי חיים נוספים שמתחלקים, ו-הופ! עוד אחד! אבל אין כזה דבר! למה?

לפי זה היה האלמוג צריך להיות שלב ביניים בין הדומם לצומח, אבל הביולוגים משבצים אותו בעולם החי.

הפליטפוס ודוב הנמלים האוסטרלי מסווגים בשם: "יונקי הביב", היות והם מטילים ביצים, וגם מניקים. אז הם שלב ביניים בין זוחלים ליונקים.

זאת אומרת שכל עולם היונקים התפתח מהפלטיפוס, כל עולם הרב תאייים מההידרה, ומה הלאה?

אז חיפשתי את סוס קדמון לראיין אותו אם הוא זוכר את סבא פלטיפוס. הוא טען שלא, מהסיבה הפשוטה שהוא לא סבא שלו, וזה מאד מעליב אותו שאומרים שהוא נכד שלו.

כי לסבא פלטיפוס מאד טוב להיות סבא פלטיפוס, בלי קרבת משפחה לסוס, וגם לא ללטאה.

הסיבה הפשוטה: אין יצורי ביניים!

יש יצורים, אבל בלי ביניים.

אין שום הוכחה שהסוס התפתח מנמלה! אין יצורי ביניים בין סוס לנמלה. יש סוסים מתפתחים, קופים מתפתחים, בני אדם מתפתחים, אבל הם מאותו מין. ההגדרה "יצור ביניים" היא מדע בדיוני!

אני כמובן משאיר זאת לשיקולם של הקוראים.

טענה מס. 14

 תגובה:

הבה וניקח את הדוגמא של העין.

מהי עין?

היא אבר בפני עצמו, בעל יכולת פעולה עצמאית? או מכשיר המאפשר למוח לתרגם דברים מסוימים שהוא רואה בחוץ?

אז בא נתאר לעצמנו שני אנשים. האחד עיוור כמעט לחלוטין, והשני רואה.

מה קורה לעיוור? הוא מפתח יכולות אחרות, במקום העין. שמיעה, מישוש. הוא אולי מבחין בין אור לצל, אבל הוא נעזר הרבה יותר בחושים אחרים.

אז מה קורה ליצור שנולד לכתחילה עם ראיה חלשה, או עיוור? חפרפרת למשל? הוא משתמש בחושים אחרים, ולא מפתח את הראיה.

לא! כולכם טועים! כ"ק אדמו"ר מגלפאגוס, ר' צ'רלס דרווין זצוק"ל, אמר אחרת. כולכם בקולו תשמעון!

אין יצירה מושלמת! הכל מתפתח בשלבים.

והרי דוגמא:

אמא שלי הייתה ילדה קטנה, שקיבלה דלקת שקדים. בא דוד רופא, והוציא את השקדים. למה? הם איבר אבולוציוני מיותר!

אבל האבולוציה התפתחה, ולפתע נתגלה שצריך שקדים! אז מה תעשה אמי המסכנה, שנולדה לפני התפתחות האבולוציה?

למזלה, התהליך האבולוציוני של בלוטת התריס התגלה בזמן, כך שדוד רופא נותן היום כדורים לבלוטת התריס.

לפני שלושים שנה (איזו אבולוציה מהירה), זה היה איבר אבולוציוני מיותר. אז אמא של חבר שלי כמעט מתה כי לא ידעו מה התפקיד של בלוטת התריס. למזלה האבולוציה התקדמה מהר מהמצופה, התרופה נתגלתה, והיא ניצלה.

האם יש למישהו ספק איך נוצרה העין? האדם נוצר בלי עין? אז בשביל מה הוא היה צריך אותה פתאום?

אם החד תאיים הסתדרו בלי עיניים, למה כל הרב תאיים השתגעו?

איברים בגוף מתפתחים או מתנוונים?

או שכל הגוף מתואם כמערכת מושלמת?

האם הרפואה המודרנית לא למדה אבולוציה?

טענה מס. 15

תגובה:

ניתן להרכיב הרכבים יותר פשוטים! אבל הם עדיין הרכבים? איך הם מורכבים? אפשר להשתמש בהם למטרות אחרות? ומי עשה אותם למטרות האחרות?

אני מקווה שכולם שמו לב למשחק המילים המתנהל כאן.

אולי המחבר מוכן להציג לפנינו מה בדיוק מצאו החוקרים במכון סנטה פה? איך זה קרה? במה זה קרה? אמירה כוללנית כזו מתאימה לבריאתנים חשוכים, ולא לאבולוציוניסטים נאורים.

סיכום:

לקחתי מאמר מאתר "חופש", שאמור היה להראות לי מהיכן "אמונותי" מגיעות.

אני מוכרח להודות, שמאמר זה אכן שכנע אותי עד כמה אני צודק.

אם זה מה שיש לאבולוציוניסטים להציע לי כדי לשכנע אותי שאין בריאה – אני מפעיל מיד את מנגנון הברירה הטבעית שלי, וכמובן שהחזק מנצח!

איך אומר שמוליק רוזן? "בתקוה שתבינו את הרמז". 

תגיות: 

תגובות

העיסוק שלך בנושא מעורר תקוה

אני מתרשם שאתה מתעניין בתורת האבולוציה ואני מקווה שבעוד זמן מה תבשיל אצלך ההחלטה ללמוד נושא זה . זה נושא מורכב מדי עבור חילופי
תגובות ואני תקווה שתיסחף באהבת נושא מדהים זה אין לי שום יכולת לענות על תהיותך במסגרת תגובות אבל פטור בלא כלום איאפשר אז
1:אחד המסלולים בהם אנו נוכחים לדעת שכולנו צאצאים לאב קדמון הוא הידיעה שכל החי בטבע חולק 500 חלבונים זהים כאשר גם האחרים דומים בכל החי הדי אן אי הוא מחולל התורשה בכל החי הדיאן אי בנוי מאותם ארבעה בסיסים( a t c g) יישום הוראת הגנים לייצור החלבונים נעשה באות מנגנון(ריבוזום) לנו ולעכברים מספר כמעט זהה של גנים לאדם ולדג אבו נפחא-שהתפצלו מאב קדמון לפני כ450 מיליון שנה יש להם
במשותף 7500 גנים לאדם והשימפנזה יש למעלה מ98% גנים משותפים כל בעלי החייםעשויים מפחמן וצורכים חמצן התא של כל חי מכיל חומצות גרעין וחלבונים
ריצוף הגנום האנושי מול השלמת הריצוף של האדם הניאנדארטלי מבהירים את ההבדל החוקרים מצאו (על פי הריצוף הגנטי
שהם שני מיני אדם אחר כאשר להומו סאפיינס שי כמה אחוזים( בין 2-5) של גנים ניאנדרטליים מה שמספר לנו של שההומו סאפיינס לא רק השמידו את הניאנדרתליים אלא גם הזדווגו עמם
אם אינך יכול לנצח אותם ף הצטרף אליהם! כיוון שתורת האבולוציה הוכחה בצורה כה מוחצת עד כי אומצה על ידי כל מכוני המחקר והאוניברסיטאות בעולם(ארצות הברית אירופה סין יפן רוסיה ישראל ועוד כיון שבשום אוניברסיטה לא מלמדים בריאתנות בוא הצטרף למועדון !
אגב : הנושא של שיחזור מאובנים הוא נושא חשוב מאוד אל לדעתי הוא כיום פחות חשוב לנוכח ההתקדמות העצומה בנושאי גנטיקה גנטיקה מולקולרית והטכניקות החדישות לריצוף די אן אי מה שמאפשר כיום למדענים דרך הרבה יותר קלה להבין את השתנות בעלי החיים לאורך ציר הזמן ולקשר ביניהם למורים המלמדים תהליכים אבולוציוניים יש מצגות הרבה יותר משוכללות מהסרטונים שניתן לראות ביו טיוב כך שבמצגות אלו מורף הסבר למשל על החולייתנים או הקשר דינאוזאור- דגים
אם אתה כבר מגלה התעניינות מבורכת כשלעצמה לך על זה באופן יסודי ההנאה מובטחת!

עידכון מחקרי למתעניינים

http://www.sciencedaily.com/releases/2014/03/140305191427.htm

לא יתכן כי אלוהים משחק בקוביות (איינשטיין)

מהפכה – קטע נוסף מהפרק השני בספרו של מריו ליביו "שגיאות גאוניות"
מאת פרק מספר 14 במרץ 2014 11 תגובות

גבר ואישה מהמין הומו ארקטוס. איור: shutterstock

לחלקו הראשון של הפרק

מהפכה
המהדורה הראשונה של ספרו של דרווין מוצא המינים ראתה אור בלונדון ב־24 בנובמבר 1859, ופני הביולוגיה השתנו לצמיתות ביום ההוא. איור 2 מציג את עמוד השער של המהדורה הראשונה; דרווין קרא לה "ילדתי" עם צאתה לאור. אבל בטרם ניגש לעיין בטיעונים המרכזיים שבמוצא המינים, חשוב להבין במה לא עוסק הספר. דרווין לא אמר בו אפילו מילה אחת על מוצא החיים בפועל, או על האבולוציה של היקום בכללותו. זאת ועוד, בניגוד לסברה נפוצה, הוא לא עסק כלל באבולוציה של האדם, מלבד בפסקה אחת, נבואית ואופטימית, לקראת סוף הספר, שם כתב: "לעתיד־לבוא אני רואה שׂדוֹת־פּעולה פתוחים לרווחה למחקרים החשובים מזה הרבה [תרגום חלופי: למחקרים חשובים נוספים]. הפּסיכולוגיה מובטח לה שתיבּנה על יסודות… [חדשים, דהיינו] שיהא כל כישרון נפשי נקנה בהדרגה. הרבה אור יופץ על מוצא האדם ותולדותיו." רק בספר מאוחר יותר, מוצא האדם וברירה ביחס לזוויג, שהתפרסם כעבור תריסר שנים, החליט דרווין להבהיר כי הוא מאמין שרעיונותיו על אבולוציה אמורים לחול גם על האדם. למען האמת, הוא היה הרבה יותר ספציפי, והסיק כי האדם הוא הצאצא הטבעי של יצורים דמויי קופי־אדם שחיו כנראה על עצים ב"עולם הישן" (אפריקה):

"מכאן אנו למדים שהאדם הוא צאצא של יצור ארבע־רגלי שעיר ומזונב, שוכן עצים בהרגליו ככל הנראה ותושב העולם הישן. יצור זה, אילו בדקו חוקרי הטבע את מבנהו בכללותו, היה משויך אל סדרת Quadrumana [פרימטים בעלי ארבע ידיים, דוגמת קופי־האדם], במידת ודאות שווה לזו של שיוך אביהם הקדום עוד יותר של קופי העולם הישן והעולם החדש אליה. "

אבל רוב העבודה האינטלקטואלית הקשה על האבולוציה נעשתה כבר במוצא המינים. במחי אחד נפטר דרווין מתפיסת העיצוב, ניפץ את הרעיון כאילו המינים הם נצחיים ובלתי־ניתנים לשינוי והציע מנגנון שמכוחו אפשר להשיג הסתגלות ורבגוניות.

בהצגה פשוטה, התיאוריה של דרווין כוללת ארבעה עמודי תווך הנשענים כולם על מנגנון מרשים אחד ויחיד. עמודי התווך הם: אבולוציה, הדרגתיות, מוצא משותף והתמיינות. המנגנון החיוני המניע את הכול, והמאחה את המרכיבים השונים לישות שיתופית אחת, הוא הברירה הטבעית, שכידוע לנו כיום, רגליה נדחקות במידת־מה מפני כמה מנגנונים אחרים של שינוי אבולוציוני, שחלקם לא יכלו להיות ידועים כלל לדרווין.

אציג בקיצור נמרץ את רכיביה הנבדלים האלה של תיאוריית דרווין. התיאור יתווה בעיקרו את רעיונותיו של דרווין עצמו, ולא את הגרסאות המודרניות העדכניות של רכיבים אלה. למרות זאת, בכמה מקומות יהיה בלתי־אפשרי למעשה להימנע מלהציג את הראיות שהצטברו מאז ימיו של דרווין. אבל כפי שיתברר לנו בפרק הבא, דרווין טעה טעות חמורה אחת, שהייתה עלולה לסתור לגמרי את התובנה החשובה ביותר שלו: הברירה הטבעית. מקור הטעות לא היה באשמתו של דרווין – במאה התשע־עשרה, שום איש לא הבין גנטיקה מהי – אבל דרווין לא הבין כי תיאוריית הגנטיקה ששימשה אותו סתרה במישרין את מושג הברירה הטבעית.

העיקר הראשון של התיאוריה הוא האבולוציה עצמה. לאחדים מרעיונותיו של דרווין על האבולוציה הייתה אמנם שושלת יוחסין ותיקה, אך חוקרי הטבע הצרפתים והאנגלים שקדמו לו (וביניהם בולטים שמותיהם של אישים כמו פייר־לואי מוֹרוֹ דה מוֹפֶּרטוּאִי, ז'אן־בטיסט לָמָרק, רוברט צֵ'יימבֶּרס וסבו של דרווין עצמו, אֶרַסמוּס דרווין) לא הצליחו לספק מנגנון משכנע לפעולתה של האבולוציה. כך תיאר דרווין עצמו את האבולוציה: "ההשקפה שהיתה מקובלת על רוב חוקרי־טבע וגם עלי עד זה מקרוב, והיא שכל מין נברא לעצמו בלא זיקה לאחרים – בטעות יסודה. אני מאמין בלב שלם, שמינים אינם לא־משתנים; אבל אלה שהם בני דבר זה, הקרוי בפינו בשם סוג, הם בני־בניהם של מינים אחרים, שרובם כּלוּ". במילים אחרות, המינים שאנו פוגשים בהם כיום לא התקיימו תמיד. אדרבה, הם צאצאיהם של אי־אלה מינים קודמים שנכחדו. הביולוגים בזמננו מבדילים בדרך־כלל בין מיקרואבולוציה לבין מאקרואבולוציה. המיקרואבולוציה עניינה בשינויים פעוטים (מעין אלה שאנו מוצאים לפעמים בחיידקים), שהם תוצאתו של התהליך האבולוציוני בפרקי זמן קצרים יחסית, לרוב באוכלוסיות מקומיות. מאקרואבולוציה היא תוצאות האבולוציה בסולמות זמן ארוכים, לרוב בין מינים – והיא עשויה גם לכלול אירועי הכחדה המונית, כמו זה שחיסל את הדינוזאורים. בשנים שחלפו מאז פרסום מוצא המינים, רעיון האבולוציה נעשה העיקרון המנחה של כל המחקר במדעי החיים – עד־כדי־כך שב־1973 חיבר תיאודוסיוס דוֹבּזַ'נסקי, אחד הביולוגים האבולוציוניים החשובים ביותר של המאה העשרים, מסה שכותרתה "שום דבר בביולוגיה אינו ניתן להבנה אלא לאור האבולוציה". לקראת סוף מאמרו ציין דובז'נסקי כי הפילוסוף והכומר הישועי פייר טֵיָיר דה שָׁרדַן "היה בריאתן, אבל הבין כי הבריאה מתממשת בעולם הזה באמצעות אבולוציה".

דרווין שאב את הרעיון המתגלם בעמוד התווך השני, ההדרגתיות, בעיקר מכתביהם של שני גיאולוגים. אחד מהם היה הגיאולוג בן המאה השמונה־עשרה ג'יימס הַטוֹן, והשני היה בן זמנו של דרווין, שנעשה לימים חברו הטוב, צ'רלס לַייל. הרשומות הגיאולוגיות מציגות תבניות של ריבוד אופקי המכסות שטחים גיאוגרפיים גדולים. עובדה זו, בשילוב עם מציאת מאובנים שונים ברבדים אלה, מצביעה על התקדמותו של שינוי לשיעורין. הטון ולייל היו האחראים הראשיים לניסוח התיאוריה המודרנית הקרויה אוּנִיפוֹרמִיטַריָאנִיוּת: הרעיון הגורס כי הקצב שבו מתנהלים תהליכים כמו בליה ושקיעה בהווה, דומה לקצב ששרר בעבר. (אנו עתידים לחזור לרעיון זה בפרק 4, כשנעסוק בלורד קלווין.) דרווין טען כי כשם שפעולה גיאולוגית משנה את פני כדור הארץ לאט אך לבטח, כן השינויים האבולוציוניים הם תוצאותיהן של תמורות המשתרעות על־פני מאות דורות, או אלפים. לכן אל לאדם לצפות שיוכל לראות שינויים משמעותיים בפחות מרבבות שנים, מלבד אולי באורגניזמים שמתרבים בתכיפות רבה מאוד, כמו חיידקים; אלה, כפי שידוע לנו כיום, מסוגלים לפתח עמידות בפני אנטיביוטיקה בתוך זמן קצר להפליא. אבל בניגוד לעמדה האוניפורמיטריאנית, קצב השינוי האבולוציוני אינו אחיד בדרך־כלל לאורך זמן במין יחיד, וגם עשוי להשתנות ממין למשנהו. כפי שנראה בהמשך, הלחץ שמפעילה הברירה הטבעית הוא הקובע בראש ובראשונה באיזו מהירות תתממש האבולוציה. כמה "מאובנים חיים" כמו הצַמָּד Priscomyzon riniensis – חולייתן ימי חסר לסתות, בעל פה דמוי משפך – כמעט לא השתנו במרוצת 360 מיליון שנה. אוסיף, כהערת אגב מרתקת, שרעיון השינוי ההדרגתי הוצג כבר במאה השבע־עשרה על־ידי הפילוסוף האמפיריציסט ג'ון לוֹק. הוא כתב, בהבחנתו הנוקבת, כי "הגבולות בין המינים, שלפיהם ממיין אותם האדם, הם מעשה ידי אדם".

עטיפת הספר "שגיאות גאוניות" מאת מריו ליביו. הוצאת אריה ניר

עמוד התווך הבא של תיאוריית דרווין, רעיון האב הקדמון המשותף, נעשה בגלגולו המודרני הכוח המניע הראשי לכל החיפושים המתנהלים כיום אחר מוצא החיים. בתחילה טען דרווין כי אין ספק בכך שכל חבריה של מחלקה טקסונומית – למשל, כל החולייתנים – הם צאצאיו של אב קדמון משותף. אבל דמיונו סחף אותו הלאה, והוא הרחיק אל מעבר לרעיון זה. אף־על־פי שהתיאוריה שלו באה לעולם זמן רב לפני שידע מישהו כי כל האורגניזמים החיים שותפים למאפיינים מסוימים – כמו מולקולת הדנ"א, מספר מצומצם של חומצות אָמיניות והמולקולה העוברת לסוחר בהפקת אנרגיה – פסק דרווין בתעוזתו כי "ההיקש עשוי להוליכני פסיעה אחת מזה והלאה, וזה להביאני לכלל אמונה, שבעלי־חיים וצמחים יצאו כולם מאב־טיפוס אחד". ומיד אחרי שהודה, למען הזהירות, כי "ייתכן שההיקש עלול להיות מורה דרך־תעתועים", הסיק בכל זאת כי "ייתכן שכל היצירים האורגאניים שחיו עלי אדמות מאז ומעולם הם צאצאי טיפוס קדמון אחד, שבו הופחה רוח־חיים לראשונה".

אבל, אולי תשאלו, אם כל החיים עלי אדמות יצאו מאב קדמון משותף יחיד, כיצד הופיעה הרבגוניות הזאת, המדהימה בעושרה? אחרי ככלות הכול, זה היה סימן ההיכר הראשון של החיים שזיהינו כאומר דרשני. דרווין לא נרתע, אלא התמודד עם האתגר הזה במישרין – לא במקרה כוללת כותרת ספרו את המילה "מינים". פתרונו של דרווין לשאלת הרבגוניות הסתמך על רעיון מקורי נוסף: הסתעפות, או בלשון הביולוגים התמיינות. החיים מתחילים באב קדמון משותף, כשם שלעץ יש גזע יחיד, הסביר דרווין. כשם שגזע העץ מפתח ענפים, המתפצלים לזלזלים, כן התפתח "עץ החיים" באירועים מרובים של הסתעפות והתפצלות, ויצר מינים נפרדים בכל נקודת פיצול. רבים מהמינים האלה נכחדו, בדומה לענפיו המתים והשבורים של עץ. אך הואיל ובכל פיצול מוכפל מספר המינים הצאצאים של אב קדמון נתון, מספר המינים השונים עשוי לגדול פלאים. מתי מתרחשת התמיינות הלכה למעשה? לפי החשיבה המודרנית, הדבר קורה בעיקר כאשר קבוצה של בני מין מסוים מתנתקת גיאוגרפית משאר האוכלוסייה. לדוגמה, אולי קבוצה אחת נדדה אל הצד הגשום של רכס הרים, ואילו שאר בני המין נשארו על המדרון היבש. במרוצת הזמן, הסביבות הללו, השונות למדי זו מזו, יוצרות נתיבים אבולוציוניים שונים, המוליכים בסופו של דבר לשתי אוכלוסיות שאינן מסוגלות עוד להתרבות זו עם זו – או במילים אחרות, למינים שונים. נראה שכזה הוא מקרהו של הדרור האיטלקי, כפי שהראה מחקר מ־2011: מבחינה גנטית, הוא צורת ביניים בין הדרור הספרדי לבין דרור הבית. הדרורים האיטלקיים והספרדיים מתנהגים כמינים נפרדים, אבל האיטלקיים ודרורי הבית יוצרים אזורי מכלוא, שבהם נפגשים תחומי התפוצה של שני המינים הללו, המסוגלים להתרבות אלה עם אלה.

אולי תתפלאו לשמוע זאת, אבל ב־1945 בא הסופר ולדימיר נבוקוב, המפורסם בזכות ספריו לוליטה ופנין, והציע השערה גורפת לאבולוציה של קבוצת פרפרים הקרויה כחלילים. נבוקוב, שהתעניין בפרפרים כל ימיו, ניחש שהפרפרים האלה הגיעו לעולם החדש מאסיה בסדרה של גלים שהשתרעה על־פני מיליוני שנים. למרבה ההפתעה, צוות מדענים שהסתייע בטכנולוגיה של ריצוף גנים אימת ב־2011 את השערת נבוקוב. הם מצאו שמיני העולם החדש שותפים לאב קדמון שחי לפני כעשרה מיליון שנים, אבל רבים ממיני העולם החדש היו קרובים יותר לפרפרי העולם הישן מאשר לשכניהם.

דרווין הכיר כראוי בחשיבותו של מושג ההתמיינות לתיאוריה שלו, ואף כלל בספרו תרשים סכמטי של עץ החיים שלו. (באיור 3 נראה התרשים המקורי, הלקוח מפנקס שניהל ב־1837.) למען האמת, זהו האיור היחיד בכל הספר. מה מרתק, דרווין כלל את ההסתייגות "אני חושב" בראש הדף!

במקרים רבים עלה בידי הביולוגים האבולוציוניים לזהות את רוב שלבי הביניים בתהליך ההתמיינות: מצמדי מינים שכנראה התפצלו לא מזמן ממין יחיד, ועד צמדים העומדים ממש על סף ההתמיינות. ברמה מפורטת יותר, שילוב של נתונים מולקולריים וממצאי מאובנים סיפק, לדוגמה, תמונה מפורטת היטב יחסית ומתוארכת היטב של העץ הפילוגנטי של כל משפחות היונקים החיים כיום, או שנכחדו בזמן האחרון.
כאן איני יכול שלא לסטות לרגע ולציין שמנקודת־ראותי האישית, יש עוד היבט של מושגי האב הקדמון המשותף וההתמיינות, שבזכותו תיאוריית דרווין יחידה ומיוחדת במינה. לפני כעשר שנים, בעת שעבדתי על ספרי היקום המואץ, ניסיתי לזהות את המרכיבים העושים תיאוריה פיסיקלית של היקום "יפה" בעיני המדענים. בסופו של דבר הגעתי למסקנה ששני מרכיבים חיוניים לחלוטין הם פשטות, ומשהו שנקרא לפעמים עקרון קופרניקוס. (כשמדובר בפיסיקה, יש גם מרכיב שלישי, והוא סימטריה.) כשאני אומר "פשטות", אני מתכוון לרדוקציוניזם, במובן שבו רוב הפיסיקאים מבינים אותו: היכולת להסביר תופעות רבות ככל האפשר באמצעות מספר חוקים קטן ככל האפשר. זו הייתה תמיד, ועודנה, מטרת הפיסיקה המודרנית. לדוגמה, הפיסיקאים אינם מסתפקים בכך שיש להם תיאוריה מוצלחת ביותר (מכניקת הקוונטים) של העולם התת־אטומי, ותיאוריה מוצלחת באותה המידה (תורת היחסות הכללית) ליקום במלואו. הם היו רוצים תיאוריה מאוחדת יחידה, "התיאוריה של הכול", שתסביר את כל הדברים גם־יחד.

עקרון קופרניקוס קיבל את שמו מהאסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס, שהזיז במאה השש־עשרה את כדור הארץ ממקומו המיוחס במרכז היקום. התיאוריות המצייתות לעקרון קופרניקוס אינן מחייבות את המין האנושי לתפוס מקום מיוחד כלשהו על־מנת שתפעלנה. למדנו מקופרניקוס שכדור הארץ אינו ניצב במרכז מערכת השמש, וכל ממצאי האסטרונומיה לאחר מכן רק חיזקו את הכרתנו בכך שמנקודת־ראותה של הפיסיקה, האדם אינו ממלא שום תפקיד מיוחד בקוסמוס. אנחנו חיים על־פני כוכב לכת זעיר המקיף כוכב רגיל לגמרי, בגלקסיה שיש בה מאות מיליארדים של כוכבים דומים. וחוסר החשיבות הפיסיקלי שלנו נמשך עוד הלאה. לא זו בלבד שיש בערך מאתיים מיליארד גלקסיות ביקום הנצפה שלנו, אלא אפילו החומר הרגיל – כלל הדברים שמהם עשויים אנחנו וכל הכוכבים והגז בכל הגלקסיות – מהווה רק קצת יותר מארבעה אחוזים מתקציב האנרגיה של היקום. במילים אחרות, האמת היא שאין בנו שום דבר מיוחד. (בפרק 11 אעסוק בכמה רעיונות הגורסים שאל לנו להפריז יותר מדי בצניעותנו הקופרניקית.)
הרדוקציוניזם ועקרון קופרניקוס הם שני סימני ההיכר האמיתיים של תיאוריית האבולוציה של דרווין. דרווין הסביר את כל הדברים, פחות או יותר, הנוגעים לחיים עלי אדמות – מלבד ראשיתם – באמצעות חזון מאוחד יחיד.

קשה לדרוש רדוקציוניזם קיצוני מזה. בה בעת, התיאוריה שלו הייתה קופרניקית ביסודה. האדם הוא מוצר האבולוציה בדיוק כמו כל אורגניזם אחר. באנלוגיית העץ, כל הניצנים הצעירים ביותר מרוחקים מהגזע הראשי במספר דומה של צומתי הסתעפות, וההבדל היחיד הוא שהם פונים לכיוונים שונים. בדומה לכך, במתכונת האבולוציונית של דרווין, כל האורגניזמים החיים כיום, והאדם ביניהם, הם מוצריהם של נתיבים אבולוציוניים דומים. האדם בפירוש אינו תופס מקום מיוחד או יוצא דופן כלשהו במתכונת זו – אנחנו איננו אדוני הבריאה – אלא הוא פרי ההסתגלות וההתפתחות של אבותיו הקדמונים בכדור הארץ. זה היה סופה של "האנתרופוצנטריות המוחלטת". כל יצוריו של עולמנו הם בני משפחה אחת גדולה. כדברי הביולוג האבולוציוני רב־ההשפעה סטיבן ג'יי גוּלד, "האבולוציה הדרווינית היא שיח, לא סולם." במידה מרובה, השמן שנשפך על מדורת ההתנגדות לדרווין במשך יותר מ־150 שנה הוא בדיוק זה – התרעומת על תיאוריית האבולוציה שהפילה את האדם מעל הכן שעליו הציב את עצמו בגאווה. דרווין מציין את ראשיתו של אורח חשיבה חדש לגמרי על טבע העולם וטבע האדם. שימו לב, בתמונה שבה רק ה"מתאימים ביותר" שורדים (עוד מעט נדבר על כך בהקשר הברירה הטבעית), יש רגליים לטענה שהחרקים עדיפים בעליל על האדם, משום שמספרם הרבה הרבה יותר גדול. ואמנם, הגנטיקאי הבריטי גב"ס הַלדֵיין אמר (או לפחות, מסופר שכך אמר), בתשובה לתיאולוגים ששאלו אותו אם יש ביכולתו להסיק מתוך חקר הבריאה משהו על הבורא, שאלוהים "הוגה חיבה יתרה לחיפושיות". כיום ידוע לנו שאפילו במה שנוגע לגודל הגנום – כלל המידע התורשתי – האדם נופל בהרבה, אם תאמינו אם לאו, מאמבת מים מתוקים בשם Polychaos dubium. לפי המדוּוח, יש בגנום של המיקרואורגניזם הזה 670 מיליון זוגות בסיסים של דנ"א, וזה גדול פי מאתיים ויותר ממספרם בגנום האדם!
ובכן, תיאוריית דרווין מספקת במלואן את שתי אמות־המידה (הסובייקטיביות במקצת, עלי להודות) הרלוונטיות לתיאוריה יפה באמת ובתמים. אין אפוא להתפלא על כך שמוצא המינים חולל את השינוי המחשבתי הדרמתי ביותר, אולי, שנגרם אי־פעם מכוחו של חיבור מדעי יחיד.

נשוב עכשיו לתיאוריה עצמה. דרווין לא הסתפק באמירת דברים על שינויים אבולוציוניים ועל יצירת רבגוניות. הוא ראה חובה לעצמו, כמשימתו הראשונה במעלה, להסביר כיצד התרחשו התהליכים האלה. לצורך זה היה עליו להציע חלופה משכנעת לבריאתנות, שתסביר את צביונו המתוכנן־לכאורה של הטבע. רעיונו – הברירה הטבעית – היה, להערכתו של הפילוסוף דניאל ק' דֶנֶט מאוניברסיטת טַפטס, "הרעיון הכי טוב שמישהו הגה אי־פעם", לא פחות ולא יותר.

Share on facebookShare on twitterShare on emailShare on pinterest_shareMore Sharing Services
1
בנוסף אולי תאהב/י

המחסור במים במזה"ת ובצפון אפריקה עלול לפגוע בבטחון התזונתי

כוכב משחק מחבואים

ממה ניזונים אוכלי-הצמחים?

חוקר באוני' בן-גוריון מציע גישה לטיפול במחלת האלצהיימר המבוססת על מערכת החיסון

בלי ברקסים: אשר בן חורין מסתבך עם האמריקאים
Mako
ילד בן 13 בנה כור גרעיני קטן לשיעורי הבית שלו
חורים ברשת
המדריך למתגרש הטרי
mishpati.co.il
סיפורה של קהילה מפוארת
מוטק'ה

תרומתך תמיד מעניינת(הקטע מספרו של מריו ליביו)

בקשר לגנטיקה: החשוב הוא איך הגנטיקה של היום תומכת ברעיונות של דארווין ומספקת כלי משמעותי בסט הכלים שבידי המדע ריצא'רד דוקינס כותב למשל שמה שדארווין לא ידעהוא שהראיות ההשוואתיות נעשו משכנעות שבעתיים לאחר שצרפנו את הגנטיקה המולקולרית אל ההשוואות האנטומיות שעמדו לרשותו למשלאם אנו רוצים לקבוע עד כמה קרובים שני מינים זה לזה כמו קיפוד וקוף ניתן לרצף את הגנומים של כל זוג מיניםואפילו להסתפק בדגימה של כמה גנים נבחרים או חלבונים שהרי הרצפים שלהם הם תרגום ישיר של הגנים
כיום יותר יותר חוקרים מעלים את האפשרות שבאם עד כה אין עוררין על מנגנון הברירה הטבעית הרי שבעתיד לאור העובדה שבני אדם מתחילים להחדיר לגופם חלקים לא אורגניים בתהליך של הפיכת האדם לסייבורגים או אז בעתיד יתכן שכוחות אחרים יהייו משמעותיים יותר ממנגנון הברירה הטבעית

בריאה ואבולוציה

זאב בן-יוסף פובליציסט | תגובות הצטרפות ל- VIP
המפץ הגדול של המדע

סטיבן הוקינג. הוכיח קיומם של חורים שחורים [צילום: AP]
יש להתייחס בספקנות לתגליות מדעיות פיזיקאליות הטוענות שהן מהוות שלב בדרך לחשיפת היווצרות היקום בכלל והחיים בפרט, עקב קריסת תיאוריות מדעיות שנחשבו מדויקות ומוצקות
▪ ▪ ▪
לא מכבר הודיעו מדענים אמריקניים בצהלה גדולה שמצאו הוכחה בדוקה לתהליך ההתרחשות של המפץ הגדול, שלפי התיאוריה נוצר ממנו היקום שלנו. קצת לפני כן הודיעו חוקרי נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, כי נמצאו על כוכב מאדים "חומרים תומכי חיים", דבר שלדעתם מעיד על היתכנות חיים מיקרוביולוגים זעירים שהתקיימו על פני הכוכב האדום, בנוסף לגילוי סימנים לפיהם היו שם פעם מים.

ובערך באותו זמן הודיעו פיזיקאים בשמחה שהצליחו למצוא את "החלקיק האלוהי" שעל-פי ההשערה הרווחת - אמור לפתור את חידת ההיווצרות של היקום לפני מיליארדי שנים על-ידי המפץ הגדול. אבל המפץ המדעי נחשף בכל ערוותו כאשר המדען סטיבן הוקינג, שהתפרסם בעיקר לאחר שהוכיח שקיימים ביקום חורים שחורים הבולעים כל מה שסביבם, הודיע לאחרונה כי הגיע למסקנה שהחורים הללו לא באמת קיימים ממש. מה שמוכיח שוב שגם "המדעים המדויקים" לא ממש כאלה. אפשר בהחלט שאנו עדים להתנפצות האשליות על המדע המדויק, הבדוק והאמין לכאורה. כאשר במקום למצוא הוכחה למפץ הגדול, נמצאו הוכחות למפץ גדול של המדע.

איך נוצר היקום?

שאלת היווצרות היקום או ראשית היקום מעסיקה את האדם עוד מימי קדם, לפני שהתפתחו כלים מדעיים. את שאלה בריאת העולם ניסו בני האדם לפתור באמצעות הדת הפילוסופיה, המיסטיקה והמיתולוגיה. במדע המודרני עוסקות בשאלה זו הקוסמולוגיה והקוסמוגוניה.
קוסמולוגיה היא המדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.

קוסמוגוניה היא התורה בתחום מדעי החלל אשר עוסקת באופן היווצרות היקום מראשיתו ועד למצבו הנוכחי. מושג זה מתייחס לאופן בו נוצר היקום, כשהמפץ הגדול הוא המודל המקובל על דעת רוב המדענים.

תיאוריית המפץ הגדול

לפי התיאוריה המקובלת נוצר היקום כתוצאה מהאירוע המכונה "המפץ הגדול" - אשר מעריכים שהתרחש לפני כ-13.7 מיליארד שנה. ההתחלה הייתה נקודת אנרגיה חסרת ממדים, כאשר זו הלכה והתפתחה דרך פאזות שונות של אנרגיה, חלקיקים, כוחות פיזיקאליים, היווצרות יסודות כימיים ועד להתגבשות צבירי חומר שהיוו את חומר הגלם למבנים השונים ביקום. לכל זה התלווה תהליך בלתי פוסק של התפשטות והתנפחות - תהליך הנמשך עד היום ויימשך גם בעתיד, ומתבטא בכך שצבירי הגלקסיות מתרחקים אחד מן השני כפי שגילה האסטרו-פיזיקאי אדווין האבל, ומביא להנחה שפעם הם יצאו מנקודה אחת. עובדה נצפית זו תומכת במודל המפץ הגדול, כמו גם גילוי קרינת הרקע הקוסמית באמצעים תצפיתיים שונים הן מהארץ והן מהחלל.

אלא שגם הסבר זה לא ממש מעניק תשובה לשאלה - איך ומה גרם לייחודיות הזו של האירוע, מה גרם למפץ להתרחש, האם קדם למפץ הגדול מפץ גדול אחר, ואיך קורה שמנקודה חסרת מימדים מתפתחים חומרים פיזיקאליים שנענים לחוקי טבע. ואגב זה מנקרת השאלה - מה (או מי?) יצר את חוקי הטבע.

איך התפתחו חיים?

אבל אפילו אם לכאורה נפתרה או קרובה להיפתר שאלת היווצרות החומר הדומם - נותרה שאלה גדולה יותר: מה טיבם של החיים ואיך נוצרו. הייתכן שניתן להסתמך על התיאוריה הרווחת בין מדענים מטריאליסטים כאילו החיים התפתחו מחומר דומם?

התיאוריה המטריאליסטית המקובלת מספרת כי לפני מיליארדי שנים היה היקום כולו מורכב מחומר פיזיקאלי דומם שהיה במצב צבירה נוזלי של מעין "מרק קדמון", עשיר במינרלים ותרכובות אורגניות, כשמעליו מתחוללים מופעים חשמליים שהפיקו ברקים. אירוע חשמלי ייחודי כזה, אומרת תיאוריה זו, גרם לאחת נמולקולות "להשתכפל"...

התיאוריה נודעה לראשונה בשנת 1924, כאשר שני מדענים - אלכסנדר אופרין וג'ון הולדן - פרסמו שני מאמרים על מוצא החיים. השניים העלו את ההשערה לפיה האטמוספירה הקדומה של כדור הארץ הייתה עשירה בתרכובות שנמצאות במערכת השמש, שהכילו מימן, מתאן, אמוניה ואדי מים, ולא הכילה חמצן בצורתו החופשית. בתנאים אלה לפני כארבעה מיליארד שנים, בעזרת ברקים, חום גבוה וקרינה קוסמית, התאפשרה יצירתן של תרכובות אורגניות מורכבות יותר כחומצות אמינו, פפטידים ונוקלאוטידים. בהמשך, אומרת התיאוריה, נוצרו חומרים מורכבים עוד יותר כחלבונים שבתורם יצרו רכיבי על מורכבים יותר. ביסוד ההשערה עומדת ההנחה כי אין הבדל מהותי בין חומר חסר חיים לחומר חי, ולכן חיים יכלו להיווצר בדרך של אבולוציה כימית.

הבעיה היא שגם אם ה"השתכפלות" המולקולרית מעניקה לכאורה הסבר להיווצרות תרכובות ביולוגיות ואולי גם את הופעת תכונת הרבייה - אין היא מסבירה כיצד התווספו לחומר הביולוגי כל שאר התכונות המייחדות את היצורים החיים, המנוגדות בתכלית לתכונות החומר הדומם.

חומר ורוח, גוף ונפש

איך ניתן להסביר, אפוא, שמאותו חומר דומם פסיבי שהוקנתה לו יכולת השתכפלות בעטיו של אירוע חשמלי, אפילו ישתכפל ויתרבה עד אין סוף - כיצד הצליח לזכות בכל אותן תכונות ייחודיות המייחדות את היצור הביולוגי החי ומבדילות אותו תכלית ההבדלה מחומר פיזיקאלי דומם?

קיימת הנחה האומרת כי פתרון בעיית ההתפתחות של חומר חי מחומר דומם, תלוייה בהבנת הקשר בין חומר לרוח, בין גוף לנפש.

כיום אנו רחוקים מאוד מההבנה הזו, וכל עוד קיים מצב זה - לא נוכל להבין כיצד ייתכן שמחומר דומם התפתח חומר חי, ואם בכלל אירע תהליך כזה.

מה באמת אירע - אין לדעת בכלים של היום, אולם אחת האפשרויות היא, שכלל לא הייתה התפתחות כזו.

אחת האפשרויות היא למשל שנִשמת החיים הופחה לתוך חומר פיזי דומם בדרך כלשהי, על-ידי כוחות עליונים (או - כוח עליון, אם תרצו).

אפשר להעלות כמובן אפשרויות אחרות, אבל למעשה הכול נותר בגדר ספקולציות שלא ניתן לאשש או להפריך, גם לא לאחר התגליות המדעיות על המפץ הגדול, התגליות על המאדים וגילויי מדע החלקיקים.

הכותב, זאב בן-יוסף, מסיים תואר שני בפילוסופיה של המדעים באוניברסיטה העברית, משלים את עבודת הגמר על מהות הקשר בין הגוף לנפש.
תאריך: 19/03/2014 | עודכן: 19/03/2014
זאב בן-יוסף
מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות זאב בן-יוסף לדוא"ל שלך עם פרסומן הקלק כאן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגובות [ 6 ] מוצגות [ 5 ] תפוס כינוי יחודי כתוב תגובה לכל התגובות
כותרת התגובה שם הכותב שעה תאריך
1
יפה כתבת!
אהוד פרלסמן
19/03/14 11:34
2
תהיות
יוסי מ
19/03/14 17:53
3
המפץ הגדול של המדע
יוסי ויזל
19/03/14 21:50
4
ועכשיו לתגלית שלי...
חשדנית
19/03/14 22:13
5
זאב בן יוסף נאה מאוד דרשת
דוד איש ש
19/03/14 23:12

בלוגרים נוספים ברשת

מקבץ לינקים לקראת סופ"ש
19/03/2014 | 23:48 | יואב לרמן

אבישי עברי: חוק "העיתונות הכתובה": לשון החוק וכמה הערות
19/03/2014 | 22:28 | טל שניידר

סיור מוזיקלי לפסטיבל לוצרן
19/03/2014 | 21:44 | עומר שומרוני
איציק וולף
חוקרים זיהו עדות מהמפץ הגדול

עופר וולפסון
בריטניה וישראל חתמו על הסכם מחקר תעשייתי

עופר וולפסון
צוות תחנת החלל חזר לכדור הארץ

לפרידלנדר: זאב בן יוסף הפובליציסט מבלבל בין מושגים

זכותו של הפובליציסט להגיד הרבה דברים: להיות פוליטית בקצה הימני של המפה להאמין בבורא עולם לחרף ולגדף את השמאל להגיד שז'אן פול סארטר וסימון דב בובאר היו סוטי מין שניצלו קטינות ועוד ועוד. אבל אין לא זכות לבלבל- מתוך כוונה תחילה - מושגים מדעיים
תורת האבולוציה עוסקת בה ת פ ת ח ו ת החיים ולא ביצירת החיים כלומר מהרגע שבו קיים תא ולא למה שקדם לו. יש ענף מדעי אחר
אביוגנזה העוסק בהיוצרות החיים. זהו ענף מדעי צעיר (בערך כ50 שנה) והוא לא חלק מענף האבולוציה שכאמור עוסקת בהתפתחות האורגניזם מרגע קיומו של תא אחד המפץ הגדול הוא נושא בלימודי קוסמולוגיה ואינו קשור לאבולוציה. דווקא התגלית של הימים האחרונים תורמת לאישושו התגלית המשמעותית ביותר במאה העשרים בתחום זה היא ההוכחה שהיקום מתרחב שהגלאקסיות מתרחקות זו מזו. איני רוצה להרחיב כי אינני מתמצא מספיק בקוסמולוגיה ולצערי עדיין לא למדתי את המודל האינפלציוני בנושא קוסמולוגי זה. אבל מה הקשר לאבולוציה ? ? ? אגיד שוב ושוב:בכל העולם המדעי נלמדת האבולוציה כתיאוריה שהוכחה כעובדה מדעית בישראל: מכון ויצמן טכניון אוניברסיטאות תל אביב והעברית בירושלים הפתוחהובעצם בכל המוסדות האקדמיים. וכמובן במוסדות האקדמיים בארצות הברית אירופה יפן סין רוסיה אוסטרליה קנדה ועוד מר בן יוסף הנכבד יכול לכתוב שלדעתו כח עליון הוא שיצק חיים לתוך חומר פיזי. שיהייה בריא אך שלא יבלבל אותנו בהטעיות מכוונות

גיורא יקר

בסך הכל ביקשתי להביא דעה נוספת אשר תוסיף לדיון
דעתי האישית היא שאין סתירה בין האלוהות ובין האבולוציה.
האבולוציה היא עובדה מדעית, שרק שוטים מתנגדים לה. היא לא סותרת את קיומו של אל אחד או יותר.
על מה היה לפני המפץ הגדול ומי קבע את חוקי הפיזיקה אינינו יודעים.
ומבחינתי אם החכם באדם חשב שיש אלוהים רק שהוא לא משחק במשחקי קוביה , אז גם אני מאמין
אבל אמונתי טובה בדיוק כמו זה שלא מאמין

מהי הכותרת המשונה הזאת שבראש המאמר?

אפשר לחשוב שמדובר במאמר המציג תובנות ושאלות בנושא מדעי טהור. ולא היא . קריאת ה"מאמר" המתהדר במילים :שאלות ותשובות בנושא אבולוציה מבהירה שמדובר באוסף הגיגים מבית היוצר של הבריאתנים הדתיים מכחישי המדע . אין כאן שום דבר הקושר את מחבר המאמר למדע.
(שלא לדבר על חוסר ידיעה משוועת של הכותב בנושא)

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני