אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אתיקה ו-צדק חלוקתי בתרבות


 הממשלה, המדינה, השלטון המקומי והמגזרים הציבורי, העסקי והשלישי מחוייבים לאָגֶם משאבים כדי למנף את מגוון גילויי וערוצי התרבות.

נושא התרבות עלה על סדר היום הציבורי, הפוליטי, החברתי והתקשורתי מאז הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, ושיבוץ מירי רגב כשרת התרבות, ונפתלי בנט כשר החינוך. מתלהט השיח הציבורי שעוסק רָבות בהיבטי ההעדפות ותיקצוב הרב-תרבותיות. הנושא כולל כמובן את גורל "רשות השידור" שאמורה להפוך ל"תאגיד שידור" שיש לשמר כי תפקידיו כוללים, בין היתר, את שימור מורשת ה"אודיו-ויז'ואל" (קול ותמונה) התרבותית של מדינת ישראל מתקופת היישוב במנדט הבריטי ועד ימינו. צריך לציין שהמאבק נגד תוכניות שר התקשורת בנימין נתניהו לפגוע אנושות בשידור הציבורי מגיע לשיא בימים אלה. זה יביא להשבתות במשק הציבורי.

במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016 עולה הדרישה להגדיל ולקבע את ההקצאה לתרבות ל-1% מתקציב המדינה. כך מקובל במדינות ה-OECD המפותחות. את הדרישה דוחפת שרת התרבות החדשה. מדובר בכ-400 מיליון ש"ח לשנה, ויש סיכוי גדול שכך אומנם יקרה. זה יתקבע גם בתקציבי העתיד. בנוסף קיימים גם תקציבים רבים משלימים בהדדיות משותפת של "איגום משאבים", בין היתר של: "מפעל הפיס", עיריות, חברות עירוניות לאירועי תרבות, "חברת המתנ"סים", "אומנות לעם" וקרנות מגוונות: ממשלתיות, ציבוריות, פרטיות, תאגידיות, עסקיות וקרנות המגזר השלישי האזרחי.

שרת התרבות ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה לבדוק אפשרות שינוי קריטריונים לתיקצוב תרבות מתקציב המדינה, בהתייחס לתכנים רדיקליים מסוגים שונים שיוצרים דיסוננסים אידיאולוגיים. הבדיקה המשפטית העלתה, שאין לשנות קריטריונים וסדרי עדיפויות, תוך שלילת זכויות להקצאות ולתמיכות לפי קריטריונים קיימים, אלא בחקיקה ראשית. זה קיים בנושאי: "עידוד חרם על ישראל", "גזענות" ו"ביטחון המדינה". הכל כדי לא לפגוע בעיקרון הדמוקרטי החוקתי של "חופש הביטוי" הנוהג בישראל מכוח בג"ץ בהעדר חוק יסוד רלוונטי ו/או חוקה.

שרת התרבות הודיעה על רצונה להעדיף באופן מתקן את הפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות של ישראל: ערבים, חרדים וכן עיירות ושכונות "פיתוח". יש היגיון בכך.

ביוזמת הרב יובל שרלו מהמרכז לאתיקה, נדון נושא "התרבות" בישראל בכנס: "תרבות, פוליטיקה ואתיקה – בני ברית או קווים מקבילים". הכנס התקיים ב-20.8.2015 במרכז לאתיקה בירושלים במשכנות שאננים. הכנס היה בגישת "יפרחו אלף פרחים" בהתבסס על "חופש הביטוי" הפלורליסטי והרב-תרבותי שהוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. יש לקבוע קודים תקנוניים וקריטריונים אתיים, מוסריים ותקנותיים לנושא שוויוניות בהקצאת משאבים ציבוריים וממשלתיים לתרבות. הכל תוך מניעת אפליות וקיפוחים, ותוך שמירת עקרונות הפלורליזם, ההטרוגניות והרב-תרבותיות, ללא קשר לאידיאולוגיות, שמהן נגזרות מדיניויות ופוליטיקות מוקצנות לצד אחד או לצד ההפוך של המתרס. זה כולל העדפות מתקנות ומנגנוני תיקון למקרי הפרת עקרונות השוויוניות הסבירות והמידתיות במינונים הראויים.

נושאי "הצדק החלוקתי" בתרבות נדון במקביל לנושאים אחרים גם ב"כנס ירוחם השני" ל"צדק חלוקתי" בסימן והשקת השדולה הפרלמנטרית בראשות הח"כים: יוסי יונה ("המחנה הציוני"), אורלי לוי-אבוקסיס ("ישראל ביתנו") ומיקי מכלוף זוהר ("הליכוד). כנס זה התקיים בירוחם ב-30.7.2015. נדונו היבטי חלוקה צודקת של תקציבי אירועי תרבות במרחב הציבורי בתיאטרון, במוסיקה, בפיוט, ברדיו, בטלוויזיה, בקולנוע, באמנות, בספרות ובעיתונות התקופתית האיכותית. הכל לפי מגוון הז'אנרים הרלוונטיים למדינת ישראל העכשוויים. זה כולל תכני תרבויות: גלובלית, ישראלית, יהודית, ערבית, פולקלור, תרבויות מזרחיות, לדינו, מוגרבית, יידיש, אתיופית, רוסית, אנדלוסית, כולל: תרבות העבר הרטרו-נוסטלגית ישראלית שיש לטפח.

"הצדק החלוקתי" כולל היבטי איזון משאבים, בדרך העדפה מתקנת, בין מרכז ופריפריה וכן בין מגזרים ופלחים בחברה הישראלית. הכל תוך התחשבות בחשיבות מיקומה של התרבות במרחב הציבורי-התרבותי-הפוליטי והרוחני הישראלי.

תגיות נושא: 

תגובות

התמונה של אביגיל אגלרוב

עוד מימי סוקרטס

העולם לא הצליח להגדיר בוודאות מהו צדק, מהי אתיקה, מה ההבדלים ביניהם וכיצד ניתן לפעול על פי ערכים כל כך חשובים וכל כך שנויים במחלוקת אלו.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי