אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מנהיגים מטורללים


התמונה של עמוס אריכא

מנהיגות המורכבת ממטורללים מובילה אותנו לשבר לאומי תוך שיכרון-חושים ובעבועי טירוף. יום אחרי יום גולשת ממשלת ישראל לגיא צלמוות -  לריסוק עצמות מהקשים בהיסטוריה שפקדו אותנו. האסון הזה בבואו לא יבחין בין ימין לבין שמאל, את כולנו יכלה; כל אותם שהלכו תוך עיוורון בעקבות המטורללים מזרי האימה כבעלי הבית.

העם נהייה לעם עבדים שמכבר התבלבלו עשתונותיו ונעשה נרצע למערכת אמונית חולנית. עם בור ההולך בעקבותיו של משיח שקר, מוצר של תרבות עברית מכזבת, שהפכה את עקרונותיו של זאב ז'בוטינסקי לתורה גזענית מהשפלות ביותר. ממשלת הימין המטורלל הזאת נולדה בחטא ויצרה קן צרעות, ממשלה ארסית המציבה לא רק דגל שחור מעלינו, אלא סימן שאלה על עצם קיומנו בארץ האבות.

טונות של ניר נכתבו להתריע מפני הסכנות שהימין המשיחי החל להניע זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. במכלול הזה בולטת תרומתו של הסופר והעיתונאי ספי רכלבסקי. בספרו הראשון "חמורו של משיח" שהתפרסם לפני י"ח שנים הוא התריע על שהציונות הדתית הפכה פניה לגזענות מגונה ופתחה במסע אימים של ההתנחלויות המבשרות הולדתה של מדינה יהודית נוספת וכובשת לדראון, "ממלכת יהודה". כעבור עשר שנים הוא פירסם ספר נוסף בשם "אין גבול" בו התריע מפני הטירוף הגזעני המונע בעד מדינת ישראל לחתור לקביעת גבולות שיזכו בהכרה בינלאומית, ובכך יפלסו דרך גם להיפרדות נכונה מהפלשתינאים.

כעת היום ( יום ד' – 16.11.2016), כשעברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק הנבלה, המוכר בשם הגנאי "חוק ההסדרה" שמזכיר ברוחו ובכוונותיו את חוקי נירנברג הגזעניים שכוונו נגד יהדות גרמניה, התברר גם מהו פרצופו המנוול של הפרלמנט במדינת היהודים בארץ-ישראל; נפלה מסיכה של חוגגי נשף ההתבזות בכנסת ונחשף דיוקנה המעוות של מדינה שמנהיגותה הקודחת מובילה אותה לקבורת האפשרות להיפרדות מהפלשתינאים. בגרון נטוי הכריזו היום נבחרי העם כי אכן אבדה תושיה, נרמס המוסר לאבק ברגל גסה ואנחנו נותרנו ללא גבול.

אבל לא רק; במושב הזה שלא ישכח הונף גם דגל התקוממות כנגד המערכת המשפטית שלנו. שרת המשפטים, הנטע המוזר מ"הבית היהודי, הוציאה להורג עם בן-זוגה הפוליטי, שר החינוך, את נביאי ישראל כולם, מחמת היותם קובעי גבולות נחרצים של המוסר העברי שבלעדיו אין טעם לא במורשת לא במסורת. בהזדמנות זאת, היא גם לא החמיצה הזדמנות להעלות לגרדום את הצדק שעדיין מפרפר כגוסס בבית המשפט העליון.

במושב הזה נעשה גילוי עריות פוליטי שמצביע על-כך שכל עוד לא תיפטר בעיית ממלכת יהודה, לא יתקיים בקרבנו סיכוי לאפשר לפלשתינאים לקבל את חלקת אלוהים הקטנה שלהם. במקום מהלך הכרחי זה מעדיפה ממשלת ישראל על פנינו את ממלכת יהודה שאיננה אלא אויב מוצהר שקם מתחילתו על מדינת ישראל.

אכן, זו המציאות הקודרת; מדינת ישראל הקימה בתוכה את האויב המסוכן ביותר לעצם קיומה כמדינה דמוקרטית ויהודית. זאת מדינת ההתנחלויות שאונסת אותנו מיומה הראשון ושותה את משאבי הארץ הקטנה שלנו בלי גבול, בלי תחתית.

ממלכת המתנחלים נכפתה עלינו במעשה אינוס פוליטי ערמומי ונכלולי שלא היה דומה לו, ובעזרת פוליטיקאים מימין ומשמאל, שלא קלטו עומק בשורת איוב זו ומשמעותה לגבי מדינת ישראל. ממלכה מושחתת זאת מקרבת את קץ מדינת החמורים העברים בארץ העברים, אלה שאני נמנה עליהם.

בליעת מיליוני הפלשתינאים תגרור בעקבותיה מצב טראגי בו יזכו לחזור לגבולות החדשים גם מאות אלפים, ואולי יותר, מבין מיליוני הפלשתינאים הנמצאים בפזורותיהם, בעוד שאנחנו נהפוך במזרח התיכון למיעוט נרדף, כצל כתאום נהיה מול לבנון הדוויה, ואז איש לנפשו.

לנו, החמורים, נותרה רק דרך אחת, לנעור במחאה.

תגובות

עמוס אריכא כאב טיפוס למנותק

אינני יודע מיהו עמוס אריכא ואנסה לא לפגוע בו בדברי. אני עצמי שייך לאותה קבוצה המכונה על ידו "ממלכת המתנחלים" ומתקשה מאד לראות כיצד מערכת אחראית ומכובדת מביאה לדפוס דברים כה מנותקים מהמציאות. מפאת כבודו של עמוס ואי רצוני להאריך בדברים שכל אדם ישר יפטור בשאט נפש. רק מי שכל מקורותיו לאורך כל השנים הם מאמרים וכתבות שנכתבו ע"י קיצוני השמאל יכול להיות מנותק כל כך.
אצטט עלכן משפט משפט אחד בלבד מדבריו:
"חוק ההסדרה שמזכיר ברוחו ובכוונותיו את חוקי נירנברג הגזעניים שכוונו נגד יהדות גרמניה...".
ובכן, חוק ההסדרה כל כלו נועד רק לאמץ את המקובל ומיושם בארץ, קרי, במצב בדיעבד של בניה בתום לב (אושר ע"י הממשלה) יש לפתור את הבעיה ע"י מתן פיצוי הולם וכו'. אלו דברים של יום ביומו.
למעלה מזאת, כאשר מדובר באוכלוסיה שפלשה לשטחים לא לה כדוגמת הבדואים ליד עומר עוד מפצים אותם ע"י מתן קרקע חילופית גדולה בהרבה.
נא בדקו אצל ראש מועצת עומר.
בכל מקרה, צר לי כי האשמה בנאציזם עדיין מתפרסמת ע"י מערכת מכובדת גם כאשר ניכר לכל אדם ישר שהמדובר כאן במי שכתב מתוך הקצף שעל שפתיו ולא ממוחו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא