אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גבולות הגוף והעצמי


התמונה של אביגיל אגלרוב
שפת גוף

חוויות רגשיות ופיסיות גופניות עוברות דרך החושים.

במסורת ההומניסטית הרחבה של גישות גוף ונפש, ופסיכותרפיה אינטגרטיבית (IBP), מוצעת נקודת מבט ייחודית התפתחותית. בהקשר זה, המונח "התפתחותי" מתייחס להתמקדות בהקשר הליבה העצמית כמטרה העיקרית של הטיפול, כמו גם השאיפה המרכזית במסע האנושי. היות והחיפוש עבור חיבור בין גוף לנפש הוא מרדף לכל החיים, נקודת מבט זו שונה מהמסלול המסורתי יותר, שבו ההפרדה נתפסת כמטרות או שלבי התפתחות גדילה ברורים.

נקודת המבט של פסיכותרפיה אינטגרטיבית, הנוגעת לעצמי ומתייחסת לאחרים, עוסקת למעשה בשני היבטים של אותו תהליך התפתחותי. מטפלים בגישה זו מעריכים את המצב האנושי הטבעי של חיבור הדדי בין גוף לנפש באופן שווה עם הצורך של אנשים ליצור גבולות אישיים, תחושה נפרדת של עצמי, וחווית הצבת יוזמות אישיות במרכז.

בגישה המכונה "יחסי אוטונומיה", מטפלים עובדים עם מטופלים בתנועה לעבר השגת מעבר הדדי בסיסי של גוף ותודעה. כאשר מתעוררת מחדש החיות בגוף, אדם חווה תחושת אותנטיות עצמית שיכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות מערכות יחסיו עם אחרים, ומובילה לרמות גבוהות יותר של סיפוק, אינטימיות והעצמה אישית.

שיטה יעילה במיוחד של טיפול פסיכותרפיה אינטגרטיבית היא שקילת המודעות ככלי הבסיסי ביותר של שינוי. באמצעות שימוש בנשימה כסוכן קטליטי עיקרי, גישה זו עובדת מהגוף למוח, תוך כיבוד ניסיון המטופל לחבר בין השניים בכל רגע ורגע של המפגש הטיפולי.

התהליך כרוך במודעות המטופל לחיבור, או לחוסר קשר, לזרימה או לאנרגיה החיה בגוף. בעוד שמטרת הטיפול אינה מעבר למודעות גדולה יותר, הכוונה הכללית היא להגביר את יכולת המטופל להישאר מחובר לתזרים מוגבר של אנרגיה ורווחה בגוף. בתהליך זה, המטפל פשוט סומך על מהות המודעות היוצרת הזדמנויות לבחירות מגוונות יותר. בינתיים, המטופל לומד להיות מודע לתהליך ולסמוך על עוצמותיו.

גישות בסיסיות בתהליכי פסיכותרפיה אינטגרטיבית

הטיפול מתאפשר במספר שיטות וגישות, הכוללות:

עבודה עם האדם השלם

היות וגישה זו מתחילה בהנחה לפיה הגוף, הנפש והרוח הן היבטים חווייתיים בלתי נפרדים מההוויה, המסקנה היא כי התהליך הטיפולי חייב לכלול את כל הממדים האלו באופן סימולטני ומשולב. לדוגמא, ידוע כי תזונה ופעילות גופנית משפיעות באופן נפשי, כמו גם על המצב הפיסי של אדם.

לפיכך, חוויות רגשיות ופיסיות גופניות עוברות דרך החושים. תהליכים קוגניטיביים מזוהים בדרך כלל עם תודעה ומארגנים את חוויית החושים, יוצרים דפוסים אישיים מורכבים של פעילות ומשמעות מודעת. במרכז כל זה טמונה המהות העצמית, רוח האדם.

הגברת אנרגיה ורווחה עצמית

פסיכותרפיה אינטגרטיבית מתמקדת באנרגיה, בגוף ובחוויות רגשיות אשר יוצרות את חומר הגלם ממנו יוצר המוח תמונות, מחשבות ואמונות. בדרך זו, הטיפול מגדיר באופן ברור יותר את הטיפולים המסורתיים של "דיבור" המדגישים תובנה קוגנטיבית או אינטלקטואלית.

מצד שני, גישה זו גם עומדת בנפרד מגישות המקדמות שחרור אנרגטי וקתרזיס רגשי כמטרות טיפוליות. במסגרת הטיפול, כל ההיבטים, החל מעקצוץ העצבים של הגוף ועד ליצירתיות המדהימה של המוח ניתנים לחקר וחוויה מלאה תוך שמירה על הכלה ועיגון בתחושה אישית של הרחבה עצמית.

בשילוב עם תחושת התרחבות זו ניתן להשיג מגוון רחב יותר של אפשרויות שמהן האדם מקבל את החופש לבצע בחירות. בשיטה זו, התהליך הטיפולי הופך, צעד אחר צעד, להצבת המטופל במרכז אינטגרציה שדרכו הגוף, הרגשות והשכל פתוחים ומחוברים.

הפיכת דפוסים

בתוך מערכת היחסים הטיפולית, המטופל מוזמן לחקור דפוסים אלו בפרט, הנוצרים בדרך כלל בשלב מוקדם מאוד בחיים, וממשיכים לעכב את החוויה המלאה והביטוי העצמי. היות ודפוסים אלו נרכשים בשל ההתפתחות הוורבלית, הם אינם יכולים לגשת דרך תובנה קוגנטיבית או אינטלקטואלית.

מנקודת מבט של פסיכותרפיה אינטגרטיבית, דפוסים אלו נוצרים כאמצעי להגנה עצמית המתעוררים מחוויות שעלולות להיות פוגעניות, אבל יישארו במערכות בגוף למרות שהסכנות המקוריות חלפו מזמן.

כשדפוסים התנהגותיים נעולים בגוף, ניתן לגשת אליהם רק דרך הגוף. באמצעות הטיפול, דפוסים הגנתיים אלו מופרעים ומשוחררים, והמטופל מתחיל "לחיות מחדש" את החוויה המקורית. כך נוצרת הזדמנות לחוויות ישנות הנבחנות מחדש ומשוחזרות בתוך תהליך שינוי מכוון עצמי.

התרחיש הראשי

המטפל מתייחס להצגת בעיות כאל תסמין של תהליך מעגלי שכל הזמן צולל בחזרה לכור ההיתוך של הילדות המוקדמת ומכונה "התרחיש הראשוני". תשומת לב מיוחדת מוקדשת ליחסי המטופל עם הוריו ונושאים יחסיים שכל אחד מבני המשפחה מביא למשפחה.

השפעות התרחיש הראשי מוטבעות בהיסטוריה בין דורית של יחסים ראשוניים שהוקמו הרבה לפני הלידה וחוויות התינוק הרבה לפני שמתרחשת התפתחות אינטלקטואלית ומילולית. כתוצאה מכך, החוויות והשפעות מסגרת יחסים זו הופכות להיות מעוגנות בגוף, באופן מנותק מהתהליכים הרפלקטיביים המודעים של הנפש.

ללא תובנה או מודעות, אדם נאלץ לחזור על תגובות או דפוסים אנכרוניסטיים. בעוד ששיטות טיפוליות שונות מסייעות בהקלה על חלק מתסמיני הבעיה המוצגת, לא ניתן לפתור בעיות בסיסיות במצב הנוכחי. יש לטפל בדפוס עצמו, והמטופל חייב לחזור להקשר התרחיש הבסיסי ולהביאו למציאות של היום. בהגדרה זו, הוא חייב להיות בחוויה גופנית או במרכז הגוף.

עבודה טיפולית זו אין פירושה שניסיון התרחיש הראשוני יכול להתבטל או לכבות באופן כלשהו, זה פשוט אומר שבאמצעות המודעות, ניתן לנטוש תגובות מיושנות שנוצרו. בתהליך הטיפולי נבחן מה שהמטופל יכול לייצר מתוך אפשרויות חדשות וקבלת החלטות מתאימות.

העצמי האנרגטי

חשוב להבדיל בין פסיכותרפיה אינטגרטיבית לבין הרעיון הפופולארי יותר של "מושג עצמי" כפי שהוגדר על ידי מטפלים קוגנטיביים והתנהגותיים. שיטה זו אינה "רעיון" או דפוס התנהגויות ידועות וצפויות מראש.

בבסיסה, גישה זו מתמקדת בתחושת רווחה, זהות והמשכיות אותן ניתן לחוש בגוף החווה אנרגיה. המידה שבה העצמי מוצא את הביטוי האותנטי שלו דרך האדם הרגשי, הקוגנטיבי וניסיון חייו, מושפע עמוקות מניסיונות ילדות מוקדמים כאשר העצמי היה שביר ופגיע ביותר.

כשהעצמי מתעורר וניתנת תמיכה לביטוי האותנטי, הליבה האנרגטית מוקרנת החוצה, לא רק בתוך האדם, אלא גם מעבר לעור, ויוצרת שדה שמגדיר את מקום המטופל בעולם דינמי בעל גבולות אנרגטיים. כחלק בלתי נפרד מהיקום, הוויה זו נמצאת בתנועה מתמדת, והתגובה לטבע הפנימי והסביבה החיצונית הולכים ומשתנים.

גוף ונשימה. המטפל עובד מתוך הבנה לפיה הגישה הישירה ביותר לרגשות היא דרך הגוף והמסלול הישיר ביותר לגוף הוא באמצעות הנשימה. הוא מעודד את המטופל לנשום ולהתנסות בשיטות נשימה שונות, כך שניתן יהיה לגשת ולהעצים את חוויית דפוסי השרירים והרגשות הצמודים למחשבות ואמונות מסוימות, ולהפוך את הסגנונות האופייניים בהתייחסות לעצמו ולעולם.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר